... באמת יש או אין, איזה דבר שנראה בעיני האדם כיש / אין, הרי שבעצם האדם מטיל ספק אמיתי, לגבי הקיום של היש / אין כולו. ונחדד ונאיר: כי אם יש לאדם ספק לגבי היש, האם הוא באמת ישנו, ממילא ...

להיות אלוהים / להשיג שלמות אלוהית - האם אפשר ואיך אפשר להיות אלוהים ולהשיג שלמות אלוהית? ובטרם נשיב לשאלה הזאת, האם אפשר או אי אפשר, ואיך אפשר להיות אלוהים (אלוהים במובן של: המציאות המושלמת / מהות המציאות) ולהשיג שלמות אלוהית, נאמר, שמי שעיניו בקודקודו...אומר, שגם אם האדם יהיה אלוהים, גם אז הוא ימשיך להרגיש שחסר לו משהו. וכל אחד יכול לעצום את עיניו, ולדמיין שהוא אלוהים, כפי מה שהוא מגדיר את אלוהים, ולראות, שאחרי תקופת זמן כלשהי, נמאס לו לאדם להיות אלוהים, והוא מעדיף לחזור להיות בן אדם, או שהוא מעדיף לא להיות קיים כלל, גם לא כאלוהים. כך שלהיות אלוהים, זאת לא מציאה ככ גדולה. כי אלוהים הוא לא מלך מלכי המלכים, אלא הוא העבד של כל העבדים. כי אלוהים עובד כל הזמן ובכל מקום, להחיות ולהוות ולקיים את כל העולמות כולם, ללא שום מנוחה כלל. ובנוסף, הוא לעולם לא...

... שזאת החוויה הבסיסית ביותר של האדם, שהוא מפריד בין היש לבין האין. שעל ידי ההפרדה הזאת, האדם חווה את הקיום העצמי של האני שלו, שהוא נפרד מכל מה שהוא אינו האני שלו. ומי שרוצה לשנות את חוויית המציאות שלו ...

סיבתיות / סיבה ותוצאה - למה דברים קורים? מהי הסיבה של כל האירועים? - חלק 1 כי האדם חי את חייו, בלי לדעת, למה באמת הדברים קורים? ומי שמתבונן קצת מבין, שכל חוויית המציאות של האדם, תלויה בהבנת סיבת האירועים. כי רע, הוא רק כאשר האדם לא מבין את הסיבה האמיתית...הרי שהוא לא באמת הסיבה האמיתית. כי קיומו של הרצון עצמו, הוא עצמו לא מחויב. כי בדיוק כמו שהאדם רוצה לאכול, כך גם הוא יכול, לרצות שלא לאכול. ומאחר שקיומו של הרצון הוא לא מחויב, בדיוק כמו גם זה ששום דבר קיומו לא מחויב, כי הצורה היא לעולם לא מחויבת, כי תמיד יכולה להיות צורה אחרת, והרצון הוא לא יותר מאשר צורה ואפשרות בלבד, ואכ צריך לשאול, מה הסיבה של קיומו של הרצון עצמו? כי מאחר שקיומו של הרצון הוא לא מחויב אלא רק אפשרי, אכ האדם מוכרח להבין, מהי הסיבה האמיתית, שמחייבת את הרצון להיות ברגע הזה, בצורה הזאת...

וודאות מוחלטת - רמות שונות של וודאות ובו יתבארו רמות שונות של וודאות. ורמת הוודאות הנמוכה ביותר, היא מה שהאדם יודע בידיעה חיצונית לו, על ידי שמיעת הדבר מאחרים. ורמת הוודאות הגדולה יותר, היא מה שהאדם יודע דרך חושיו, כגון שהוא רואה / שומע איזה דבר. ורמת...רק אפשרי. כי האדם יודע שהעבר נפרד מהעתיד וכיוב, רק משום שהאדם לא מסוגל להכיל במחשבתו, את ההפך של הידיעה הזאת. משום שעצם הגדרת הדבר, שוללת את הפך הידיעה עצמה. כי הגדרת רגעי הזמן, היא כזו שכל אחד מהם הוא ישות בפני עצמה. והאפשרות שרגעי הזמן מתרחשים באותו הרגע, היא אינה אפשרית לתפישה ממשית, משום שעצם משמעות הזמן, נוגדת ושוללת את המחשבה שרגעי הזמן הם אחד. וכיוב לגבי מרחב המקום. ואעפכ, חוויית הזמן והמקום של האדם, היא אינה מוכרחת להיות אמיתית, אלא היא רק אפשרית בלבד. והסיבה שהאדם חווה את המקום ואת הזמן...

... בלי מהותו, ממילא זה אומר, שלא יכולה להיות קיימת שום צורה. כי במהות אין שום צורה. ואם אין שום קיום בלי המהות, הרי שאין קיום לצורה. ואכ היש איננו, והדבר היחיד שישנו, זה האין. ואם נאמר שהצורה חסרת מהות, הרי שלא אמרנו בכך דבר. ... הצורה. וההעדר של האחדות, הוא הריבוי. ולכן גם האחדות / המהות / האין, גם היא רק צורה בלבד. והאפשרות לקיום היש, תמיד קיימת כאפשרות. ולכן האין שהוא העדר היש, הוא תמיד רק צורה, כי תמיד קיימת האפשרות לקיומו של ...

הליצן העצוב והשמחה האומללה - למה כולם רע להם תמיד? כי יש כאלו שנראה שהם שמחים, ובעצם הם גם מאוד עצובים. בפרט אלו שרוצים להשיג איזה דבר המון זמן, ואז כאשר הם משיגים אותו, הם נראים כשמחים והם בעצם חוגגים את הרע שלהם. והם עושים מצג שווא, גם כלפי חוץ ובעיקר...דבר, כל הטוב של העולם הזה, הוא בעצם גם רק רע. ולא רק שהוא רע, אלא שניתן לומר שהסיבה האמיתית לכך שיש טוב בעולם, היא רק כדי לעשות לאדם רע. כי אם יהיה רק רע, הרע יגמר מהר מאוד. ולכן יש גם טוב, כדי שהאדם ירצה אותו, ואז ממילא הוא ירגיש רע. כי אין האדם מרגיש רע, אלא אם כן הוא רוצה להרגיש טוב. ולכן צריך שיהיה גם טוב, כדי שהאדם ירצה אותו, ואז הוא ירגיש רע. ובכל פעם שהרע מתגבר יותר מידי, והאדם כמעט מתייאש לגמרי מהטוב, אז הרע מביא לאדם איזה טוב יחסי, כדי שהאדם ימשיך לרצות את הטוב, וימשיך לסבול כמובן. וכאשר...

... ממש. ושם, התודעה של האדם עדיין קיימת, והעולם עדיין קיים, והנפרדות עדיין קיימת, והכל קיים כרגיל ממש. אלא, ששם, הקיום הנפרד, הוא זהה לגמרי להעדר הקיום המוחלט. והוא נגד השכל, ואעפכ הוא כך. כי מהות צורת הנפרדות וצורת האחדות, היא אחת ממש. וכאשר האדם זוכה ...

לא לדעת / לחיות בחוסר וודאות - חוויית העבדים / הפך חוויית האלוהים כי האדם, הוא גם רק אלוהים. והאדם לא חווה את האלוהים שהוא, רק בגלל הטעות המחשבתית שלו (כאלוהים). והעניין הוא, כי אלוהים הוא האמת עצמה. כי אלוהים, הוא זה, שקיומו נצחי ומחויב, שזאת בעצם האמת...דבר בוודאות מוחלטת. אבל ממשיך לחיות את חייו, בלי להבין מי נגד מי ומהיכן הוא בא ולהיכן הוא הולך. והעבד, הוא עושה את מעשיו מתוך הרגל, גם בלי להבין אותם. ומהות העבד, היא חוסר הבנה. כי המלך צריך להבין, ולצוות על העבד לעשות את הפעולה, גם בלי שהעבד יבין אותה. וכאשר האדם מוכן לא להבין איזה דבר, הוא בעצם מוכן להמשיך להישאר עבד. וכאשר האדם מוכן לעשות משהו, בלי להבין למה הוא עושה אותו, הוא בעצם מוכן להמשיך להיות עבד. כי רק העבד, עושה דברים בלי להבין אותם. והמלך, שיש לו בחירה חופשית מלאה, הוא עצמו לא עושה...

אשליית, הקיום כאשליה - מהו קיום כאשליה? ומדוע הוא עצמו אשליה? כי רבים וטובים הבינו, שהקיום של האדם, הוא לא יותר ממשי מאשר הממשות של הדמויות השונות שנמצאות בתוך חלומו של אדם ישן. ורבים וטובים ... עליו, הוא על חוויית ההתחדשות, שהיא לא נמצאת בתוך שום חוויית זמן. והעניין הוא, כי גם אשליה, היא עדיין קיום ממשי. ולא, שהעולם שלנו, קיים רק כאשליה, אלא שהעולם שבתוך החלום של האדם, הוא קיים כעולם ממשי, בדיוק כמו ... הוא ממשי. ושום הסבר שהחלום הוא רק אשליה, שום הסבר כזה לא באמת עוזר לאדם להשתחרר לגמרי מחוויית החיסרון, שהקיום העצמי שלו מביא לו. כי הקיום של האדם, יוצר לו את הסבל. כי חוויית האני של האדם, יוצרת עבור האדם, את חוויית מה שאינו האני, ... בשום דרך, לא להרגיש את האני שלו, ולצאת לגמרי מתחושת החיסרון של האני. ועוד יש לזכור, שגם אשליה, היא קיום ממשי. וגם האשליה, היא אכן קיימת בפועל. וגם אם נקרא לה אשליה, היא עדיין תמשיך להיות קיימת. ואי אפשר ... לחיות באשליה, בלי שיש לך הבנה, למה היא קיימת? ואיך היא קיימת? ולמה אתה קיים בתוכה? ומה המשמעות של הקיום של האשליה הזאת? ואיך אפשר לצאת לגמרי מהאשליה הזאת? ואם המציאות לא באמת קיימת, אז למה היא כן קיימת ... יותר ממשי, מאשר אשליה. כי הכל ממשי, בעיני המתבונן. ולא עוזר לאדם להבין שהוא אשליה, כדי להשתחרר לגמרי מתחושת הקיום העצמי שלו. כי עדיין קיים אני, שחווה את המציאות כאשליה, וסובל מכך שקיומו הוא חסר כל משמעות ידועה וכולי. והעניין הוא, שגם קיום המציאות כאשליה, גם הוא אשליה. כי מנקודת המבט של האמת, מצד אחד המציאות שלנו קיימת כמשהו ממשי כנל, אבל ... כאשליה, ואפילו לא כאפשרות, ואפילו לא כפוטנציאל. כי איך אפשר לומר שגם הפוטנציאל של הדבר לא קיים, ושאפילו אפשרות הקיום, לא באמת קיימת?! ואעפכ מצד האמת האובייקטיבית הכל אחד ממש. דהיינו, שמצד הבנת שורש המציאות, הכל אחד ממש, בו זמנית תוך כדי שהנפרדות קיימת. וזאת שלמות העדר הקיום. כי לומר שהמציאות לא קיימת כלל גם לא כאשליה, גם זאת עדיין אשליה. כי גם אי קיום לגמרי, גם הוא עדיין סוג של קיום ממשי. משום שגם האין, הוא משהו ממשי. משום שהוא נפרד מהיש. והמציאות שלנו היא יש. והמתחכמים חושבים, שהיש הוא ... המציאות. כי היש והאין הם שתי צורות שונות של ישות אחת ומהות אחת. וגם לא להיות קיים, כאשר העדר הקיום שלך, נפרד מהקיום שלך, גם זה עדיין נחשב לקיום, שמוגדר על ידי ההפך והניגוד שלו. והעדר הקיום המוחלט, הוא ההבנה שגם רק יש וגם רק אין וגם רק יש ואין וגם אין יש ואין אין, והכל ... זמן, ואין - מקום שנפרד מאין מקום וכולי, ואז ממילא לא שייכת שום שאלה כלל. כי השאלות, הן נובעות מהקיום של השינוי, שיש שינוי והפרדה בין יש לבין אין משמעות, ויש הפרדה, בין יש לבין אין סיבה, ובין הבורא ...