... באמת יש או אין, איזה דבר שנראה בעיני האדם כיש / אין, הרי שבעצם האדם מטיל ספק אמיתי, לגבי הקיום של היש / אין כולו. ונחדד ונאיר: כי אם יש לאדם ספק לגבי היש, האם הוא באמת ישנו, ממילא ...

להיות אלוהים / להשיג שלמות אלוהית - האם אפשר ואיך אפשר להיות אלוהים ולהשיג שלמות אלוהית? ובטרם נשיב לשאלה הזאת, האם אפשר או אי אפשר, ואיך אפשר להיות אלוהים (אלוהים במובן של: המציאות המושלמת / מהות המציאות) ולהשיג שלמות אלוהית, נאמר, שמי שעיניו בקודקודו...של האדם נכללת בשורשה ומתבטלת לגמרי, אחכ האדם חוזר לעצמו, ורצונו וישותו ומחשבתו ותודעתו נוצרים מחדש, בדיוק כמו שנוצר רצונו של אלוהים השקרי, שהוא כבר לא באחדות של המציאות, ואז האדם חווה את הנפרדות של המציאות, מנקודת מבט של אלוהים. ונזכיר: כי מנקודת המבט של אלוהים האמיתי, אין שום תודעה כלל. ובתוך הנפרדות שלנו, להבין שאתה גם רק אלוהים האמיתי, זה עצמו נקרא להיות אלוהים האמיתי. וכיצד יכול האדם לחזור ולהיות אלוהים האמיתי? תשובה על ידי אמת מוחלטת. כי כל קיומה של הנפרדות מהשלמות, הוא שקר. ובכל מקום שהאדם...

... שזאת החוויה הבסיסית ביותר של האדם, שהוא מפריד בין היש לבין האין. שעל ידי ההפרדה הזאת, האדם חווה את הקיום העצמי של האני שלו, שהוא נפרד מכל מה שהוא אינו האני שלו. ומי שרוצה לשנות את חוויית המציאות שלו ...

סיבתיות / סיבה ותוצאה - למה דברים קורים? מהי הסיבה של כל האירועים? - חלק 1 כי האדם חי את חייו, בלי לדעת, למה באמת הדברים קורים? ומי שמתבונן קצת מבין, שכל חוויית המציאות של האדם, תלויה בהבנת סיבת האירועים. כי רע, הוא רק כאשר האדם לא מבין את הסיבה האמיתית...בוחר. אבל האדם לא בוחר את הרצון הפנימי שלו, לפחות לא עם רצון עצמי. כי הרצון העצמי הראשון, הוא לא של האדם עצמו, והוא לא בבחירת האדם עצמו, כי עדיין אין לאדם רצון עצמי, כדי שהוא יבחר את רצונו. והאדם מוכרח לעשות את מה שהוא באמת רוצה. והאדם משועבד לרצון שלו. ואעפכ הטועה חושב שהוא באמת בוחר לעשות משהו. וזהו לא יותר מאשר תעתוע בלבד, בדיוק כמו התעתוע של חוויית חוקי הטבע וחוקי הפיזיקה וכולי, שלאדם נדמה שיש חוקים, למרות שאין וכולי כנל. ועפ זה ניתן לכאורה לומר, שהסיבה שהאדם עושה את מה שהוא עושה, היא הרצון...

וודאות מוחלטת - רמות שונות של וודאות ובו יתבארו רמות שונות של וודאות. ורמת הוודאות הנמוכה ביותר, היא מה שהאדם יודע בידיעה חיצונית לו, על ידי שמיעת הדבר מאחרים. ורמת הוודאות הגדולה יותר, היא מה שהאדם יודע דרך חושיו, כגון שהוא רואה / שומע איזה דבר. ורמת...שהוא הישות האחת, שאינה תופשת את מקומו של שום דבר, אלא כל הדברים בתוכה. דהיינו, המהות הראשונה של המציאות, שמכילה בתוכה את היש ואת האין, כישות אחת ממש. וכיצד יתחבר האדם, אל הדבר שכבר מחובר אליו תמיד? תשובה: על ידי מוחלטות. כי המוחלטות, מחברת את האדם אל האמת המוחלטת. ובפועל, על האדם למצוא רופא נפשות אמיתי חכם גדול ביותר, שירפא את נשמתו מהטעות של האמונה שהורסת את חייו. כי על ידי אמונה, השקר הופך להיות אמת. ועל האדם להיצמד אל השכל של החכם האמיתי, שהוא ההתגלות הגדולה ביותר של השלמות, שיש בתוך החסרונות...

... בלי מהותו, ממילא זה אומר, שלא יכולה להיות קיימת שום צורה. כי במהות אין שום צורה. ואם אין שום קיום בלי המהות, הרי שאין קיום לצורה. ואכ היש איננו, והדבר היחיד שישנו, זה האין. ואם נאמר שהצורה חסרת מהות, הרי שלא אמרנו בכך דבר. ... הצורה. וההעדר של האחדות, הוא הריבוי. ולכן גם האחדות / המהות / האין, גם היא רק צורה בלבד. והאפשרות לקיום היש, תמיד קיימת כאפשרות. ולכן האין שהוא העדר היש, הוא תמיד רק צורה, כי תמיד קיימת האפשרות לקיומו של ...

הליצן העצוב והשמחה האומללה - למה כולם רע להם תמיד? כי יש כאלו שנראה שהם שמחים, ובעצם הם גם מאוד עצובים. בפרט אלו שרוצים להשיג איזה דבר המון זמן, ואז כאשר הם משיגים אותו, הם נראים כשמחים והם בעצם חוגגים את הרע שלהם. והם עושים מצג שווא, גם כלפי חוץ ובעיקר...לא באמת טוב לו בשלמות עם המציאות כפי מה שהיא, בלי שום רצון לשנות אותה, ובלי להיות תלוי בצורה שלה, על ידי ההתבוננות הזאת, האדם מחפש את הטוב האמיתי שאינו תלוי בדבר, וזוכה לחיים טובים באמת. ומי שחושב שיש לו חיים טובים, שיבדוק עם עצמו היטב, האם הוא מסוגל להוציא מדיכאון, את כל האנשים הדיכאוניים שיש בעולם. כי מי שינסה להוציא מהדיכאון, את כל המדוכאים בעולם, לא רק שהוא לא יצליח לעשות זאת, אלא שזה יכניס אותו בעצמו לדיכאון. וכיוב, מי שחושב שהוא חכם אמיתי, שינסה להוציא את כל המשוגעים מהשיגעון שלהם. ומי שינסה...

... ממש. ושם, התודעה של האדם עדיין קיימת, והעולם עדיין קיים, והנפרדות עדיין קיימת, והכל קיים כרגיל ממש. אלא, ששם, הקיום הנפרד, הוא זהה לגמרי להעדר הקיום המוחלט. והוא נגד השכל, ואעפכ הוא כך. כי מהות צורת הנפרדות וצורת האחדות, היא אחת ממש. וכאשר האדם זוכה ...

לא לדעת / לחיות בחוסר וודאות - חוויית העבדים / הפך חוויית האלוהים כי האדם, הוא גם רק אלוהים. והאדם לא חווה את האלוהים שהוא, רק בגלל הטעות המחשבתית שלו (כאלוהים). והעניין הוא, כי אלוהים הוא האמת עצמה. כי אלוהים, הוא זה, שקיומו נצחי ומחויב, שזאת בעצם האמת...היא שלמות הוודאות. ומי שרוצה לחזור ולחוות את האלוהים שהוא, עליו להבין שבכל פעם שהוא מרשה לעצמו, לא להבין משהו עד סופו, הרי שבכך הוא מרחיק את עצמו מהאלוהים שהוא. ומי שרוצה לחזור ולהיות אלוהים, עליו לשנוא את חוסר הידיעה של עצמו, ולשנוא את חוסר ה - וודאות המוחלטת שלו. כי האדם חי חיים שלמים, בלי ששום דבר ברור לו באמת. ואף אחד בעולם, לא ברור לו שום דבר באמת מוחלטת, ואפילו לא דבר אחד. כי בעולם שלנו, אין שום דבר שהוא וודאי. ואי אפשר לדעת שום דבר באופן מוחלט. כי בידיעת המוחלט, היודע והידוע והידיעה מתאחדים...

אשליית, הקיום כאשליה - מהו קיום כאשליה? ומדוע הוא עצמו אשליה? כי רבים וטובים הבינו, שהקיום של האדם, הוא לא יותר ממשי מאשר הממשות של הדמויות השונות שנמצאות בתוך חלומו של אדם ישן. ורבים וטובים ... עליו, הוא על חוויית ההתחדשות, שהיא לא נמצאת בתוך שום חוויית זמן. והעניין הוא, כי גם אשליה, היא עדיין קיום ממשי. ולא, שהעולם שלנו, קיים רק כאשליה, אלא שהעולם שבתוך החלום של האדם, הוא קיים כעולם ממשי, בדיוק כמו ... הוא ממשי. ושום הסבר שהחלום הוא רק אשליה, שום הסבר כזה לא באמת עוזר לאדם להשתחרר לגמרי מחוויית החיסרון, שהקיום העצמי שלו מביא לו. כי הקיום של האדם, יוצר לו את הסבל. כי חוויית האני של האדם, יוצרת עבור האדם, את חוויית מה שאינו האני, ... בשום דרך, לא להרגיש את האני שלו, ולצאת לגמרי מתחושת החיסרון של האני. ועוד יש לזכור, שגם אשליה, היא קיום ממשי. וגם האשליה, היא אכן קיימת בפועל. וגם אם נקרא לה אשליה, היא עדיין תמשיך להיות קיימת. ואי אפשר ... לחיות באשליה, בלי שיש לך הבנה, למה היא קיימת? ואיך היא קיימת? ולמה אתה קיים בתוכה? ומה המשמעות של הקיום של האשליה הזאת? ואיך אפשר לצאת לגמרי מהאשליה הזאת? ואם המציאות לא באמת קיימת, אז למה היא כן קיימת ... יותר ממשי, מאשר אשליה. כי הכל ממשי, בעיני המתבונן. ולא עוזר לאדם להבין שהוא אשליה, כדי להשתחרר לגמרי מתחושת הקיום העצמי שלו. כי עדיין קיים אני, שחווה את המציאות כאשליה, וסובל מכך שקיומו הוא חסר כל משמעות ידועה וכולי. והעניין הוא, שגם קיום המציאות כאשליה, גם הוא אשליה. כי מנקודת המבט של האמת, מצד אחד המציאות שלנו קיימת כמשהו ממשי כנל, אבל ... כאשליה, ואפילו לא כאפשרות, ואפילו לא כפוטנציאל. כי איך אפשר לומר שגם הפוטנציאל של הדבר לא קיים, ושאפילו אפשרות הקיום, לא באמת קיימת?! ואעפכ מצד האמת האובייקטיבית הכל אחד ממש. דהיינו, שמצד הבנת שורש המציאות, הכל אחד ממש, בו זמנית תוך כדי שהנפרדות קיימת. וזאת שלמות העדר הקיום. כי לומר שהמציאות לא קיימת כלל גם לא כאשליה, גם זאת עדיין אשליה. כי גם אי קיום לגמרי, גם הוא עדיין סוג של קיום ממשי. משום שגם האין, הוא משהו ממשי. משום שהוא נפרד מהיש. והמציאות שלנו היא יש. והמתחכמים חושבים, שהיש הוא ... המציאות. כי היש והאין הם שתי צורות שונות של ישות אחת ומהות אחת. וגם לא להיות קיים, כאשר העדר הקיום שלך, נפרד מהקיום שלך, גם זה עדיין נחשב לקיום, שמוגדר על ידי ההפך והניגוד שלו. והעדר הקיום המוחלט, הוא ההבנה שגם רק יש וגם רק אין וגם רק יש ואין וגם אין יש ואין אין, והכל ... זמן, ואין - מקום שנפרד מאין מקום וכולי, ואז ממילא לא שייכת שום שאלה כלל. כי השאלות, הן נובעות מהקיום של השינוי, שיש שינוי והפרדה בין יש לבין אין משמעות, ויש הפרדה, בין יש לבין אין סיבה, ובין הבורא ...