רע / סבל - למה באמת יש רע בעולם? כי הטועים חושבים, שהרע קיים בעולם, לטובה, וכדי לעשות טוב, ועוד כל מיני ...

סבל שנוצר, מידיעת האמת השקרית אין האדם סובל, אאכ הוא יודע את האמת המוגדרת. כי כאשר האדם לא יודע דבר, הוא לא יכול לרצות שום דבר, וממילא הוא לא יכול לסבול כלל. והאדם סובל, רק כאשר הוא יודע את האמת השקרית. כי האמת האמיתית היא, שהכל אחד ומושלם ממש. דהיינו, שכל הצורות, הן ... וכאשר כל הצורות הן ישות אחת ומושלמות, לא שייך לרצות צורה אחת, יותר מאשר צורה אחרת, וממילא לא שייך לסבול. אבל אדם שיודע את האמת השקרית, דהיינו, שהוא יודע ובטוח בכך שיש נפרדות, הוא סובל. ועל האדם לזכור ולהבין תמיד את האמת, שבאמת הכל אחד ומושלם ממש. ואז אין שום סבל כלל, אלא רק הנאה אמיתית של אחדות ושלמות אמיתית.

... של האדם, על זה שהוא כופר בשלמות של המציאות, הוא, שהוא כופר בשלמות של המציאות, וממילא הוא חווה את הסבל והחיסרון, של הנפרדות של העולם. ויש, שני אני. והאני העליון, הוא האחדות והשלמות של המציאות. שהיא הישות שחושבת את ...

... אמונה בשכל שלו. שהאדם מאמין, שהשכל הזה יעשה לו טוב. למרות שבאמת, עצם קיומו של השכל, זאת עצמה סיבת הסבל של האדם. ואעפכ מאחר ששורש הרע, הוא השלמות של המציאות, הרי שהשכל בשורשו, הוא השלמות עצמה. ומנקודת המבט הזו, ... וכולי. ואז ורק אז יש לאדם שכל אמיתי. כי השכל, הוא כולו טוב באמת, בתנאי שהוא שכל של אמת. והסבל, הוא לא בגלל השכל האמיתי, אלא רק בגלל שהאדם משתמש בשכל שלו באופן חלקי, במקום להשתמש בו כולו בשלמות. ...

סיבה של שקר, יוצרת סבל של שקר - איך להבין את סיבת הסבל? כי הסבל, הוא כולו שקר. שתת המודע של האדם משקר שיש נפרדות, ועל ידי זה נוצר החיסרון של הטוב והרע, שעל ידי זה האדם סובל. והסיבה שהאדם סובל בשקר, היא רק משום שהאדם נאחז בסיבות של שקר. כי בחיי היום יום, האדם רואה אירועים שונים קורים, והאדם מפרש בתוכו את הסיבה של הדבר. וכל זמן שהאדם מפרש בטעות, פירושים של שקר וסיבות של שקר, אז הוא סובל בסיבה של שקר. דהיינו, סובל, בלי סיבה מוצדקת. ומי שמרגיש שרע לו בלי שום סיבה מוצדקת ושהוא חף מפשע, זה נכון. והוא עצמו, זה ... אבל האדם שתת המודע שלו משקר בלי סיבה, הוא בעצם גורם לעצמו להיראות כאילו הוא פושע, ואז הוא גם סובל בלי סיבה. ובפועל, כאשר האדם סובל, אם הוא לא יברר למה באמת הוא סובל, אז הוא ימשיך לסבול. ומי שיבין למה באמת הוא סובל, מיד הוא יפסיק לסבול. כי אין שום סיבה של אמת למה לסבול, למה לרצות לשנות את המציאות, ולמה לחיות בעולם של נפרדות. והאדם משקר שיש רק נפרדות, שהשלמות נפרדת מהחיסרון, ועל ידי זה הוא סובל, בלי סיבה. ומי שרוצה להפסיק לסבול בלי סיבה, הוא מוכרח להבין את הסיבה האמיתית שהוא סובל. ועל האדם לקחת את הסיבה שבגללה הוא סובל, ולשאול את עצמו, האם הסיבה הזאת היא מחויבת. כגון, האם זה שאני רוצה לשנות את המציאות ולא רוצה אותה כפי מה שהיא, שזאת סיבת הסבל, האם זו אכן סיבה של אמת? האם היא מחויבת? ומאחר שהאדם מבין, שזה שהוא לא רוצה את המציאות כפי ... מה שהיא? ועד שהאדם לא יבין, למה באמת הוא לא רוצה את המציאות כפי מה שהיא, שזאת בעצם סיבת הסבל של האדם, עד שהאדם לא יבין למה באמת הוא סובל, עד אז הוא ימשיך לסבול לנצח. ועל האדם להתעקש להבין, למה המציאות היא בצורה כזאת שבה אני לא רוצה אותה? למה היא כך ולא ... הסיבה שהוא מרגיש שחסר לו משהו במציאות הקיימת, היא רק משום שהוא תופש את עצמו, כקיים כישות נפרדת. וסיבת הסבל של האדם, היא הקיום העצמי שלו. שהאדם חושב שהוא קיים כישות נפרדת, שאז הוא מרגיש חיסרון תמידי, שמתלבש בכל מיני צורות, לשנות את המציאות. ואז על האדם להמשיך לשאול ולחקור בכל כוחו, למה באמת אני סובל, דהיינו, למה אני קיים? כי הסבל הוא בגלל הקיום. ובלי קיום אין סבל, וכשיש קיום נפרד, תמיד יש סבל של תחושת חיסרון. והאדם מוכרח להבין ולשאול את עצמו, מאחר שהקיום של האני שלי עצמי, הוא לא מוכרח אלא ... ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. ולברר ולחקור ולדרוש, מה הסיבה האמיתית, לכך שהוא באמת קיים, שהיא בעצם סיבת הסבל. ועד שהאדם לא יבין למה הוא קיים, למרות שקיומו אינו מוכרח, כי הוא יכול גם לא להיות קיים, ואכ יש להבין למה הוא קיים, ועד שהאדם לא יבין למה הוא קיים, הוא ימשיך לסבול, מכך שהוא קיים. (עד שהאדם לא יבין למה יש לו רצון, הוא יסבול ממנו). ועל האדם להתעקש ולמסור את נפשו להבין למה הוא קיים. כי בלי זה, האדם לא מבין למה הוא סובל. והאדם מוכרח להבין למה הוא סובל. וכאשר האדם מרגיש שחייו אינם חיים, בלי להבין למה הוא קיים, דהיינו, כאשר האדם באמת רוצה להבין את המציאות, ... שלא להיות ישנו כלל. וממילא השאלה היא, למה בכלל משהו קיים. כי בלי שמשהו יהיה קיים, לא יהיה קיים סבל. ובלי להבין את סיבת הקיום הראשונה, לא ניתן להבין את סיבת קיום הסבל. כי הסבל הוא רק צורת קיום. ובלי להבין את סיבת הקיום, אי אפשר להבין את סיבת הקיום בצורה של סבל. והאדם מוכרח להבין, למה בכלל משהו קיים? ומה מחייב את המציאות שלנו להיות קיימת? כי כל קיומה של המציאות ... הקיים, אי אפשר להבין למה הוא קיים, ואז ממילא אי אפשר להבין את הקיום של האני, שהוא בעצם סיבת הסבל וכולי כנל. ואז האדם מתחיל לחקור ולהבין, מה בכלל קיים? ומהו הקיום של מה שקיים? ואז כאשר האדם מתבונן ... רע בעולם כלל, רק הכל אחד וממילא טוב אמיתי באמת. ובסיכומו של דבר, מי שלא יבין למה באמת הוא סובל, הוא ימשיך לסבול. וכל זמן שקיומו של דבר אינו מחויב, הרי שהוא לא סיבה של אמת. והאדם מוכרח להבין את סיבת קיומו. ...

... שהוא לא יוכל להתממש, מאחר שאין לו מספיק רצון עצמי. והעניין הוא, כי האדם הוא יצור שגם אוהב את הסבל. כי כל הטוב שיש לאדם בחיים, הוא כולו גם רע טהור. כי כאשר המציאות היא כרצונו של האדם, זה ... של המציאות. ומי ששמח מכך שהמציאות מחליפה את הצורות שלה, הוא אדם שרע לו מבפנים, ושטוב לו רק מבחוץ. והסבל של האדם, הוא עמוק בתוכו. ותמיד, הוא מרגיש חיסרון. כי כל מה שנראה לאדם כטוב, זה הכל רע, ביחס ... שבה אין שום צורת רצון כלל. ובפועל, האדם כאילו נהנה פחות מהמציאות, אבל מה שבאמת קורה זה, שהאדם פחות סובל משינוי הצורות שיש במציאות, וממילא הוא גם פחות נהנה, משינוי הצורות שיש במציאות. אבל האדם בהחלט נהנה הרבה יותר ... על ידי הבנה של אמת. שהאדם באמת מבין, שהכל מושלם ממש. ובלי ההבנה הזאת, זאת אחדות של שקר, שיוצרת סבל. ומי שמנסה להגיע להשתוות הרצון שלו בכוחות עצמו, ולא בכוחה של הבנת המציאות, שהיא מעצמה משנה את חוויית האדם, הוא יוצר לעצמו שקר וסבל. והאדם מוכרח להתמקד, רק בעניין ההבנה של המציאות. ונחדד: שמי שרוצה להגיע להשתוות של הרצון שלו, גם בזה עצמו, ... לא מוגדרת. והרצון של האדם להיאחז בצורה, שבה הרצון שלו הוא לא מוגדר, הוא עצמו רצון מוגדר, שיוצר רע וסבל. וכל זמן שהאדם מנסה להביא את עצמו למצב, שבו הוא ירצה משהו אחר, יחווה משהו אחר וכיוב, אלו הכל ...

... על האמת לאמיתה, הוא לאט לאט מתחיל להרגיש שהוא נעלם. והדבר הזה מפחיד את האדם. ונראה כאילו האדם רוצה לסבול. ואם הוא לא יהיה קיים, כיצד הוא יסבול?! כי האדם סובל, רק בגלל שהוא קיים. כי אי אפשר לסבול, בלי להיות קיים. וכל זמן שהאדם נהנה מהסבל, הוא רוצה להמשיך להיות קיים כישות נפרדת. כמו החכם האמיתי, שהוא נהנה מהסבל של הנפרדות, והוא רוצה להמשיך להיות קיים כנפרד. אלא, שאצלו הוא באמת נהנה מהרע של העולם, מה שאין כך ... שהוא רק צופה במציאות, או שהאדם מבין שהוא אלוהים שעושה את הכל מחוץ למציאות, וכיוב שקרים שונים, שכולם יוצרים סבל. כי כל זמן שהאדם חווה את האני שלו בצורה כלשהי באשר היא, הוא תמיד מרגיש סבל. כי חוויית האני אפשרית, רק כאשר יש גם חוויית מה שאינו אני. וכאשר יש חוויה של מה שאינו אני, ...

רצון לסבול - מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה - אלא אם כן... מי שלא מוכן להתאמץ קצת, מתאמץ הרבה ... בכלל, צריך להיות מוכן להתאמץ, כדי לא להתאמץ בכלל. אבל מי שבאמת לא רוצה להתאמץ בכלל, דהיינו, שהוא ממש סובל מכל טיפת מאמץ כלשהי, עד כדי כך שהאדם שונא את המאמץ ככ, עד שהוא מעדיף לא להיות קיים, מאשר ... אבל גם האוכל עצמו, הוא רק אמצעי. והטועים, הם מלמדים את האדם, ליהנות מהדרך אל המטרה. וזאת הסיבה שהאדם סובל, משום שהוא נהנה מהדרך אל המטרה. כי האדם מקבל תמיד, בדיוק את מה שהוא רוצה. ומי שלא רוצה את ... כלל, הוא זוכה להגיע אל המטרה. והרעיון הוא, שכל מי שעושה משהו, בשביל להשיג משהו אחר, הוא מתאמץ, דהיינו, סובל, מכך שהוא לא נמצא באותו דבר אחר. ותמיד האדם סובל, כי תמיד הוא רוצה משהו אחר. וגם מי שנדמה לו, שהוא לא סובל, הרי שתמיד הוא רוצה משהו יותר טוב. ואף פעם האדם לא באמת יסרב, לקבל משהו יותר טוב. וזה משום, שהאדם סובל תמיד. וכל זמן שהאדם נהנה ממשהו בחייו, הרי שהוא לא באמת סובל, מכך שהוא סובל. כי כאשר לדוגמה, האדם סובל באמת, מאיזה דבר גשמי, באותו הזמן, הוא לא חווה שום הנאה כלל משום דבר. ומי שבאמת לא רוצה להתאמץ ... גם מהדרך, ולכן הוא תמיד נשאר בדרך, ולא מגיע אל המטרה. ועל האדם להיות איש אמת. וזה בסדר גמור לסבול, אם אתה באמת רוצה את זה. ועל האדם להתבונן היטב ולראות את האמת, האם באמת הוא שלם בלב שלם, עם זה שהוא סובל קצת? או סובל לפעמים? וכיוב כל מיני שקרים. כי מצד אחד, האדם לא באמת שמח מכך שהוא סובל קצת / לפעמים / תמיד, כי האדם היה מעדיף לא לסבול. ומצד שני, האדם כל הזמן משקר שכאילו אין ברירה, ואין מה לעשות, ושזה תהליך, וכיוב כל מיני שקרים שונים ומשונים, שהם מבטאים את זה שלא באמת ולגמרי נמאס לאדם לסבול. והאדם מטעה את עצמו תמיד. כי מצד אחד, הוא היה רוצה את השלמות. כי רק משום כך, האדם לא ... אף פעם, כי הוא תמיד רוצה את השלמות. אבל מצד שני, הוא מטעה את עצמו, שכאילו אין ברירה, אלא לסבול לפחות קצת. והוא שקר, כי מי שבאמת רוצה את השלמות ולא מוכן לסבול בכלל, הוא לא יסכים בשום פנים ואופן, להכיל בתוכו את המחשבה שאין ברירה אלא לסבול. אלא הוא ילחם בכל כוחו, ולא יסבול יותר. ובסיכומו של דבר, מי שבאמת לא ירצה להתאמץ כלל, אלא להיות תמיד בשלמות, יזכה לזה בשלמות. כי האדם תמיד מקבל, בדיוק את מה שהוא רוצה. והאדם סובל, רק משום שהוא מוכן לסבול. כי אם האדם לא היה מוכן לסבול בכלל, הרי שלדוגמה הוא לא היה נהנה משום דבר, כל זמן שהוא סובל. כי הסבל היה מציק לו ככ, והוא היה מרוכז רק באיך לא לסבול יותר. אבל האדם כן נהנה עדיין וכולי, כי הוא לא באמת רוצה להפסיק את הסבל. ולכן, על האדם לברר עם עצמו את האמת, ולראות את האמת, שהוא סובל תמיד. כי כל הנפרדות, היא סבל תמיד. ואז לברר עוד ולראות, שאין שום נפרדות כלל, כי הכל אחדות אמיתית באמת. והאדם כאלוהים האמיתי, הוא זה שבוחר בבחירה חופשית מלאה, את הסבל שלו כישות מצומצמת וכולי.

לא יכול או לא רוצה - למה האדם משקר את עצמו וסובל מכך? איך לשקר בלי לסבול? והעניין הוא, כי להיות איש אמת, זה יותר פשוט מפשוט. כי לשקר, זה קשה, ולהיות איש אמת, זה הדבר ... גורם לו להרגיש רע. ומאחר שהאדם משקר בתת מודע ומרגיש רע, אז הוא בטוח, שלא יכול להיות שהוא רוצה לסבול, כי איזה אדם ירצה לסבול?! ולכן נדמה לאדם, שאם הוא משקר וסובל, אז כנראה שזה אומר, שלהיות איש אמת זה קשה ביותר. ולא כך הוא הדבר. וראשית על האדם לזכור, שעליו ... אין לו צורך בשום מאמץ להיות איש אמת. והאדם משקר את עצמו שיש חוסר שלמות, בלי להיות מודע לכך וסובל מכך, רק משום שהוא רוצה לשקר ולסבול. והוא דבר פלא. שהאדם בטוח ולא מאמין שיש אפשרות שהוא רוצה את הסבל שלו, והאדם בטוח שהוא רוצה לא לסבול, ואעפכ האדם סובל, רק בגלל שהוא כן רוצה לסבול. והאדם סובל, רק בגלל שהוא רוצה לסבול. והאדם סובל, בדיוק כפי כמה שהוא רוצה לסבול. וההוכחה היא, שכאשר האדם באמת לא רוצה איזה דבר, אז הוא עושה את כל מה שהוא יכול לעשות, כדי ... איזה דבר, אז כל הרצון שלו וכל המחשבה שלו, ממוקדים, רק באיך לפתור את הבעיה הזאת. וכאשר האדם חולה וסובל מכאבים, שום דבר בעולם לא יכול לשמח אותו, כי הוא כולו מרוכז בבעיה שלו. והאדם אומר שהוא לא רוצה את הסבל שלו. אבל מצד שני עדיין הוא מצליח ליהנות מכל מיני דברים. ואם האדם באמת לא היה רוצה את הסבל שלו, אז הוא כל כולו היה מרוכז, בכך שהוא לא רוצה את הסבל שלו, וממילא הוא לא היה מרגיש הנאה משום דבר, ושום דבר לא היה מסיח את דעתו, עד אשר הוא היה מוצא פתרון לבעיית הסבל שלו, או עד אשר הוא היה מגלה שאין פתרון, והיה מפסיק לחפש פתרון, אלא היה משלים עם הסבל, שגם אז ממילא הסבל היה נפסק. והאדם לא באמת רוצה להפסיק את הסבל שלו. כי העובדה היא, שזה לא הדבר היחיד החשוב בחיים של האדם, אלא יש עוד דברים שחשובים לו. וכאשר האדם מצליח להתרכז בעוד כל מיני דברים, הרי שלא באמת כל הרצון שלו ממוקד, באיך להפסיק את הסבל שלו. ובפועל, האדם סובל, בדיוק כפי כמה שהוא רוצה לסבול. ויש לזכור, כי הכל הוא מצד הנפרדות, כי מצד האחדות הכל מושלם ממש, ואין שום שאלה כלל. והסיבה שככ ... משום שהוא חושב שהוא צריך לשנות משהו. ובאמת לא צריך לשנות שום דבר כלל. ומי שרוצה לשקר את עצמו ולסבול, זה בסדר גמור ואפילו מלכתחילה!, שהאדם ישקר ויסבול. ולהפסיק לשקר ולחיות טוב באמת, המשמעות היא, להבין את האמת על המציאות. דהיינו, כאשר האדם יוצר שקר ונפרדות של סבל, כגון לדוגמה שהאדם חושב ש - לחיות, זה יותר טוב מאשר למות, או שלהיות בריא, זה יותר טוב מאשר להיות חולה, וכיוב כל נפרדות בעולם, שהיא בעצם סבל ושקר, זה בסדר גמור מלכתחילה, שהאדם ישקר וייצור סבל עבור עצמו, אבל האדם מוכרח להבין, שזהו שקר ולא אמת. זא זה בסדר גמור לשקר את עצמך, בתנאי שאתה ... הכל מושלם והכל אחד ממש. וזהו! אין לך דבר קל מזה. וכאשר האדם רוצה איזה דבר, דהיינו, משקר ויוצר סבל, כי כל רצון הוא יצירת נפרדות וסבל, זה בסדר גמור מלכתחילה, שהאדם ישקר ויצור לעצמו סבל של נפרדות ורצון. אבל האדם מוכרח לזכור, שזהו שקר ולא אמת. שאז, אין השקר מזיק לאדם כלל. ולפעמים האדם ... יותר, ואז הוא משקר את עצמו ככ חזק ומשכיח מעצמו שהוא משקר את עצמו, משום שהוא רוצה לחוות את הסבל. ואז האדם בטעות שוכח שהוא נמצא רק בתוך משחק, ובתוך חלום ודמיון של עצמו, ואז האדם חווה את הסבל כממשי. ואעפכ, מצד הנפרדות, מאחר שהאדם הוא מלך אמיתי ושלמות אמיתית, לכן הוא תמיד זוכר בתוכו, שהעולם הזה וכל ... לאדם שזהו לא מקומו הטבעי. כדי שהאדם יתבונן, וייזכר באמת, שבאמת הכל אחד, ושהוא זה שמשקר את עצמו, כדי לסבול. ולכן, האדם סובל, רק כי הוא גם רוצה לסבול. ומי שבאמת לא ירצה לסבול כלל, לא יסבול כלל. והסיבה שנדמה לאדם, שלהיות איש אמת זה קשה, גם זה עצמו רק בגלל השקר. כי להיות איש אמת, ... כדי להיות באחדות, שלא משנה שום דבר. ובסיכומו של דבר, האדם סובל, רק בגלל ובדיוק כפי כמה שהוא רוצה לסבול. ולהיות איש אמת, פירושו להיזכר במה שאתה כבר יודע, שהוא את האמת שהכל מושלם ממש, ושרק בשקר ובדמיון יש ...

סבל לטובה - לשקר, למצוא דברים טובים בסבל - ולסבול עוד יותר כי האדם גם סובל תמיד. משום, שעצם קיומו של האדם, הוא סיבת הסבל שלו. כי חוויית האני של האדם, היא אפשרית, רק כאשר קיימת גם חוויית נפרדות, ממה שאינו האני, שהיא חוויית חוסר שלמות וסבל. ומי שיכיר בכך, שהוא סובל תמיד, וירצה לא לסבול תמיד, הוא יסתכל אל תוכו ועל מהותו העצמית של האני שלו, ויראה שהכל אחד ממש, ויפסיק לסבול לגמרי. ועד שהאדם לא באמת רוצה להפסיק לסבול, עד אז הוא ממשיך לסבול. כי יש כאלו שמטעים את עצמם, ולדבריהם הם לא סובלים. וכמובן שהם מטעים את עצמם, כי עצם קיום תחושת האני, היא עצמה סבל. אבל הם משקרים את עצמם, והם מנסים למצוא כל מיני דברים טובים ונקודות חיוביות וטובות בסבל שלהם. והם מלמדים את עצמם לשקר, בחשיבה חיובית ובשקר של חצי הכוס המלאה וכיוב. והם מטעים את עצמם תמיד, בכך שהם מנסים לומר שהסבל הוא לטובה, כי יש בו דברים טובים. כמו אלו שהם אומרים, שהרע קיים, כדי שהאדם יוכל להכיר את מעלת הטוב. והם מוכנים לסבול, כדי שהם יוכלו ליהנות. ואם היה להם שכל אמיתי, הם היו מתבוננים אל תוכם, ומודים על האמת, שמה שהם באמת רוצים, זה שיהיה להם טוב, גם בלי לסבול בכלל. אבל הם מאמינים, שאין אפשרות להרגיש טוב, בלי שיהיה רע. כי בלי חושך, אין משמעות לאור, וכיוב שאר ... כלל, לא לפניו בדרך אליו וגם לא אחריו וכולי. והמציאות, היא טובה באמת. והאדם יכול להיות מאושר באמת, בלי לסבול כלל. ולא זו אף זו, אלא, כל מי שנהנה מהחיים, אבל גם סובל קצת אפילו לפעמים רחוקות, הרי שמצד האמת הוא תמיד סובל, וכל ההנאה שלו, היא הנאה מזויפת. כי יש טוב אמיתי, שהוא אינו תלוי בדבר. וקיומו הוא מצד עצמו. כי ... טוב אמיתי, שאינו תלוי בצורה כלשהי. וכל הטוב שבעולם שקיים כנפרדות מהרע, הוא כולו טוב שקרי, שגורם לאדם רק לסבל. כי מי שרוצה טוב שקרי, סובל. כי האדם סובל, רק בגלל שהוא רוצה להרגיש טוב. והטוב האמיתי, ברגע שהאדם משיג אותו, דהיינו, ברגע שהאדם מבין שהכל מושלם, ואז ... שקרי, אז גם כאשר הוא משיג אותו, עדיין תמיד נשאר הרצון של האדם להרגיש טוב, שהוא בעצם גורם לאדם לסבול. וכל זמן שהאדם מטעה את עצמו, שהרע הוא לא באמת ככ רע, כי יש בו גם צדדים טובים, אז הוא ממשיך לסבול ממנו. אבל מי שהוא איש אמת, הוא לא מטעה את עצמו כלל. והוא יודע את האמת, שהרע, הוא כולו ... טובים בטוב אמיתי שאינו תלוי בדבר. ובסיכומו של דבר, כל זמן שהאדם מטעה את עצמו אפילו קצת, הוא ממשיך לסבול. ורק מי שמנקה את עצמו לגמרי מכל טעות, ורואה את האמת, שבאמת הוא רוצה להרגיש טוב תמיד, בלי שום ...