הנאה / סבל - איך להשיג הנאה בחיים? איך לא להסתפק רק ב - לא לסבול? איך גם ליהנות? ובו יתבאר דבר שיעודד את האדם לצאת מהייאוש, שבו רוב בני האדם בעולם נמצאים, והוא הייאוש, מלהשיג הנאה בחיים. כי מי שיתבונן היטב יראה, כי רוב בני האדם בעולם, עיקר השאיפה שלהם, היא לא לסבול. כי מי שלא מבין את משמעות החיים, החיים שלו הם מלאי סבל. והסבל, הוא לא בהכרח מחלות פיזיות וכיוב. אלא המחשבות שמציקות לאדם, הן עיקר הסבל. כי כאשר אין לאדם שקט נפשי, הרי שזה סוג של סבל. ועיקר הסבל בחיים, הוא הסבל של המחשבות שמציקות לאדם. כי כאשר יש לאדם איזה כאב פיזי, האדם יכול להתמודד איתו, על ידי זה שהוא ... אחר. אבל כאשר המחשבות מציקות לאדם, אין לאדם להיכן לברוח. כי כל מה שהאדם עושה, המחשבות רודפות אחריו. ועיקר הסבל של האדם בחיים, הוא דווקא פנימי, בגלל מחשבות שמציקות לו וכיוב. וכל אדם מטבעו, מנסה להיות מאושר. כי טבע ... רע, כאשר המציאות לא תהיה כרצונו. וככל שהאדם גדל, כך השיפוטיות השלילית של האדם כלפי המציאות גדלה, וכך האדם סובל יותר. מאחר שהאדם לא מקבל את המציאות כפי מה שהיא, אלא כל הזמן מנסה לשנות אותה. וגם כאשר המציאות ... טוב יותר, ומפחד לאבד את מה שיש לו וכיוב. וצורת החשיבה של האדם על החיים, צורת החשיבה הזאת, אחראית לסבל של האדם. והאדם כל הזמן מנסה להרגיש כמה שיותר טוב, וטוב שכך. אלא, שיש איזה מצב של ייאוש, שבו האדם מתייאש מכך שיום אחד הוא יהיה מאושר באמת. ואז האדם עוסק, באיך לסבול כמה שפחות. ובמקום שהאדם ינסה ליהנות בשלמות, האדם מוכן להסתפק בכך שהוא לא ירגיש רע. והעניין הוא, שבמציאות שלנו יש טוב. ובמציאות שלנו, לא חייבים לסבול, ולא חייבים רק לא לסבול, אלא אפשר גם ליהנות ממש. כי יש בעולם שלנו טוב אמיתי, שנמצא בכל דבר. ועל האדם לא להתייאש מהרצון שלו להיות מאושר באמת בשלמות, ולא להסתפק, בכך שהוא לא סובל או סובל מעט. כי בני האדם בעולם נמצאים בייאוש. בייאוש, מהאפשרות שיום אחד הם יהיו מאושרים באמת בשלמות. מהאפשרות שיבוא יום, ... האדם מגיע לאושר אמיתי ולהנאה אמיתית. והמסר המרכזי הוא, שבחיים אפשר גם ליהנות. ולא צריך להסתפק במצב של לא לסבול, אלא אפשר גם ליהנות. ויש גם דרך ליהנות. והדרך ליהנות היא על ידי הבנה. והבנה מגיעה, על ידי זה ... מחפש את האמת הפנימית שלו ושל המציאות, ומנסה להבין את המציאות. וכאשר זה קורה, אז לא רק שהאדם לא סובל, אלא האדם מתחיל גם ליהנות באמת...

... להיות חסר בחירה בכלל. ואפשרות שנייה שהפוכה לה, היא להיות בעל בחירה בלתי מוגבלת. כי מי שיתעמק יראה, כי הסבל של האדם נוצר, לא בגלל שיש או שאין לו בחירה חופשית על כל מה שקורה לו, אלא בגלל שיש ... גם אז היה האדם מרגיש טוב, כי אז האדם היה מפסיק להתנגד למציאות. וכאן נגלה סוד, והוא כי הרע והסבל קיים, רק כאשר האדם חושב שהוא יכול לשנות את המציאות. כי כאשר ברור לאדם שהוא לא יכול לשנות את המציאות, אז הוא פשוט שותק ומקבל את המציאות כפי מה שהיא. ואז ממילא גם הסבל והרע היה שותק גם הוא. אבל מאחר שיש לאדם בחירה חופשית, על ידי זה האדם מרגיש שיש לו את ... הבחירה החופשית שיש לאדם, גורמת לאדם כל הזמן לחשוב שאולי הוא יכול לשנות את המציאות. ועל ידי זה נוצר הסבל של האדם. כי כאשר קורה לאדם איזה דבר, והאדם חושב שאולי הוא יכול לשנות אותו, על ידי זה האדם רוצה לשנות את הדבר, ועל ידי זה האדם מרגיש רע וסובל. אבל אם לא הייתה לאדם בחירה חופשית כלל, אז ממילא האדם לא היה מעלה בדעתו לנסות לשנות את המציאות, כי הוא היה יודע שהדבר לא אפשרי, ואז ממילא האדם לא היה סובל. ונחדד: הסבל קיים, רק בגלל שהאדם חושב / מאמין / מקווה שהוא יכול לשנות את המציאות. וזה בכלל לא משנה מה ... לשנות אותה. ואם האדם לא היה חושב שהמציאות יכולה להשתנות, האדם פשוט היה חי בשלום עם המציאות ולא היה סובל (ויתבאר עוד במקום אחר). וזה בעצם אומר, שאם יש לאדם שכל, עליו לרצות לשנות את טווח הבחירה החופשית שלו. ... כי בכל אחת מהאפשרויות האלו אין שום רע (ויש בזה עוד מקום להעמיק). ומי שיתבונן היטב יראה, כי כל הסבל של האדם נוצר בעקבות הספקות שיש לאדם. כי כאשר האדם לא יודע מה לעשות ובאיזו דרך ללכת, הדבר הזה ... החופשית שיש לאדם. ואם לא הייתה לאדם בחירה חופשית, הוא פשוט היה זורם עם המציאות, ובכל מקרה לא היה סובל ממנה. וכאשר האדם מתבונן אל תוך עצמו, הוא רואה שהוא לא יכול לבחור האם להיות או לא להיות בעל ... זא האדם לא יכול לבחור להעלים לעצמו את הבחירה החופשית ואת הרצון עצמי. ומאחר שהרצון של האדם הוא שורש הסבל של האדם, כי בלי רצון אי אפשר לסבול, ממילא זה אומר שכל זמן שיש לאדם רצון עצמי, הוא ימשיך לסבול ולעולם לא יהיה מאושר. כי הרצון העצמי משגע את האדם, וכל מה שהאדם יעשה, הוא תמיד ימשיך להרגיש תחושה ...

... הוא אמת. כי מי שמשקר את עצמו ומנסה לשכנע את עצמו בשקרים שונים שאינם אמת, על ידי זה הוא סובל פעמיים. והפעם הראשונה שהוא סובל, היא שהוא צריך לשקר את עצמו ולא יכול להיות אמיתי עם עצמו. כי השקר העצמי לא נותן לאדם שקט ...

... גדול. ואם האדם יסתכל על החיים בשיקולים של עלות אל מול תועלת, הוא יראה כי יש יותר רגעי מאמץ וסבל, מאשר רגעי הנאה. והמצב האידיאלי (שאליו שואף המדע להגיע) הוא שהאדם יוכל להקדיש את כל חייו להנאה, בלי להצטרך ... ליהנות. ושם כמובן האדם מתחיל להרגיש את העוצמה של הגיהנום של העולם, כי שם האדם מבין את השורש של הסבל, שהוא הרצון העצמי של האדם, שלעולם הוא לא שבע. ושכל מה שיש לאדם, תמיד האדם מרגיש שחסר לו משהו. ... שלו. כי אם האדם לא היה רוצה ליהנות בחיים, הרי שהוא עוד יותר היה נהנה בחיים. כי אי אפשר לסבול, בלי שיהיה לאדם רצון להרגיש טוב. והרצון של האדם להרגיש טוב, הוא זה שגורם לאדם להרגיש רע. ואם האדם ... של האדם ליהנות, אדרבה הוא משיג את התוצאה ההפוכה. כי הרצון ליהנות, הוא מגדיר עבור האדם טוב ורע והנאה וסבל. וממילא הרצון ליהנות, הוא זה שיוצר את חוסר ההנאה. ועפ ההיגיון, מי שרוצה ליהנות באמת, עליו לנסות להפסיק לרצות ...

... רע. ואף על פי כן ניתן לראות, שבכל זאת האדם כן קיים עם רצון תמידי לשנות את המציאות. דהיינו, הסבל הוטבע בתוך האדם. ותחושת חוסר השלמות שיש לאדם, רודפת את האדם בכל מצב שבו הוא נמצא. כי כל מה ... כאשר יש רק רע, אז האדם מתרגל לרע. ולכן יש גם רגעים קטנים של אושר, כדי שבשאר הזמן האדם יסבול מכך שהוא ירצה אותם. כי כפי שכבר ביארתי, הרע קיים רק בגלל הרצון להרגיש טוב. ולכן אולי נוצר הטוב, ...

... מכך שהוא חי. כמו שניתן למצוא כל מיני חולים סופניים ואנשים זקנים מאוד שכבר עומדים למות, ושהם אולי חולים וסובלים ממחלות שונות, והם שמחים מכך שהם חיים. וכפי שנוהגים הטיפשים לשמח את האדם החולה, ולומר לו תגיד תודה שאתה ... מכך שהוא לפחות חי. ובכך בעצם הם רק גורמים לאדם להרגיש עוד יותר רע! כי כאשר אומרים לאדם חולה וסובל שעליו לשמוח מכך שהוא לכל הפחות חי, הרי שבעצם אומרים לו שזה שהוא סובל זה לא טוב, ורק זה שהוא חי זה טוב. וזה בעצם גורם לאדם להרגיש עוד יותר רע. ולפעמים הרע ...

... וזה משום שבאותו הרגע באופן רגעי התמלאו אצל האדם המון רצונות שונים, ולכן האושר גדול. וכך גם להפך לגבי הסבל. כי כאשר המון רצונות נוצרים בבת אחת, אז האדם מרגיש המון רע בבת אחת. וכל זמן שהאדם לא מבין ...

... באותה המידה. ועל ההורה לפחות להבין את האמת מהיכן נובעת ההתנגדות של הילד לכך שיחנכו אותו. כי הילד ממש סובל כאשר משבשים לו את התודעה לחשוב שיש טוב ורע. אך להורה אין ברירה אחרת, ולכן ההורה מוכרח לעשות זאת ...

... מרגיש טוב. אבל האדם משקר את עצמו וחושב מחשבות שהוא לא באמת חושב שהן אמת, ועל ידי זה האדם סובל. ובפרט כל מה שקשור לצורת המחשבה החברתית, שבה האדם שופט את עצמו לפי קנה מידה חברתי. ושמצד האמת כל ... אבל לאף אחד אין את האומץ לומר שהמלך הוא עירום. כי כולם מטעים את עצמם בהטעיות שונות. וחלק גדול מהסבל של האדם, נובע מכך שהאדם מטעה את עצמו בכל מיני שיגעונות חברתיים. שבהם האדם שופט את עצמו לפי קנה ... עליו, ושכל מה שהמשוגעים של העולם חושבים, זה הכל חסר כל משמעות. אבל האדם משקר את עצמו ולכן הוא סובל. ועל האדם להיות אמיתי עם עצמו, ולהיות כנה עם עצמו ולומר לעצמו את האמת לגבי כל דבר. ועל האדם ...

אין שכל אין דאגות - האם שכל יוצר אושר או סבל? מהו הסוד של השכל שמעל / מתחת לשכל? וכאן נבאר את עניין הקשר שיש בין השכל וחוסר השכל, לבין ... בעצם ביטוי של השכל הגדול יותר. והשכל האנושי יש לו שני צדדים. צד אחד של אושר והצד השני של סבל. ובשורש של השכל שהוא השכל שמעל השכל, שם הכל אחד והכל טוב. כי שם אין נפרדות בין רצונו של ... בעולם יש לו בחיים שלו גם טוב וגם רע. וגם המשוגע הגדול ביותר שנדמה שאין לו שכל, גם הוא סובל. כי גם המשוגע, גם הוא לא באמת מאושר. והסבל שלו הוא סבל אחר. ואין שום משוגע בעולם שהוא מאושר באמת. כי גם למשוגע יש את הרצונות שלו. והרצונות הם סבל. כי גם המשוגע אכפת לו מעצמו, והוא לא רוצה שהאש תשרוף אותו וכיוב. וכל אחד שיש לו רצון, יש לו גם סבל. כי הרצון הוא שורש הסבל. כי בלי רצון אין סבל. כי כאשר אין רצון, אין התנגדות הרצון, כי אין הבדל בין הרצון של האדם לבין המציאות. וממילא גם אין סבל. ולכן כל זמן שיש לאדם רצון, הרי שיש אצלו סבל. וגם המשוגע הגדול ביותר בעולם, כל זמן שהוא מודע לקיום העצמי שלו, הרי שיש לו רצון וממילא יש לו גם סבל. אלא, שיש דרגות של סבל. ועוצמת הסבל היא תוצאה של הפער שיש בין הרצון העצמי של האדם לבין המציאות. וככל שהפער גדול יותר, כך הסבל גדול יותר. ולכן יש טיפשים שרמת הסבל שלהם נמוכה יותר. כי מאחר שאין להם הרבה שכל, לכן הם לא מבינים שהמציאות רעה, ולכן הם לא סובלים ממנה. כי כדי שהאדם יסבול, לשם כך הוא צריך להיות חכם. כי האדם סובל, כאשר הוא לא רוצה את המציאות. וכדי שהאדם לא ירצה את המציאות, לשם כך הוא צריך לחשוב שהמציאות צריכה ... כאשר אין שכל אין דאגות. כי האדם לא מספיק חכם להבין שמרמים אותו ושרע לו. וגם הטיפש גם הוא סובל. אלא שעוצמת הסבל שלו נמוכה יותר. כי כל זמן שיש רצון, יש סבל. ולכולם יש רצון. אלא שיש גם צד שני למטבע, והוא שאם אין שכל, אין גם עוצמה של אושר. כי ... אבל גם לא טוב לה. כך שיש למטבע שני צדדים. והשכל הוא כלי עבור אושר והוא גם כלי עבור סבל. וכפי שאמרנו, מעל השכל יש עוד שכל. ובשכל העליון, שם הכל אחד והכל טוב. ומי שמקשר את השכל שלו ... קיבול לאושר. ומי שלא מקשר את השכל האנושי שלו, לשכל שיש מעל השכל, אצלו השכל שלו הוא כלי קיבול לסבל. ורמת הסבל של האדם, היא תלויה במרחק שבין השכל של האדם לבין השכל שמעל לשכל. כי ככל שהאדם קרוב יותר לשכל ... גדולים שנראה שטוב להם, ולפעמים יש חכמים גדולים שנראה שרע להם. כך שהשכל הוא לא אחראי לא לאושר ולא לסבל. כי האושר והסבל תלויים בעד כמה האדם רחוק מהשכל שיש מחוץ לשכל. וזה שיש משוגעים גדולים או חכמים גדולים שרע להם, זה ...