... רע והטוב הוא טוב? ולמה הוא רוצה רצון כזה או אחר? כי הרצון, הוא זה שמחליט בסוף, האם זה טוב או רע. ועל ידי זה שהאדם חוקר את הדברים עד סופם, אז בסופו של דבר האדם מבין היטב, מאיזה פחד וחרדה ...

... אז כבר אין רע. ואז ממילא גם אין טוב. וכאשר הכל כרצונו של האדם, אז כבר אין אצל האדם טוב או רע. כי הוא חווה את הכל כרצונו תמיד, בלי שום יכולת לחוות שביעות רצון ממשהו. כי אין את החוויה של ... שיסיר מעצמו אחריות לגמרי, ויחשוב שאין לו שום אחריות כלשהי למצב שלו, אז ממילא גם הוא כבר לא ירגיש טוב או רע. כי האדם מרגיש טוב או רע, לפי ההתאמה שבין הרצון שלו, לבין המציאות. והאדם מזדהה עם הרצון שלו, כפי כמה שהוא חושב, שהמציאות היא בשליטתו. ... בכלל למה שהוא רוצה. כי כבר אין לזה שום משמעות כלשהי. כי האדם בודק תמיד מה הוא רוצה, ומה טוב או רע עבורו, כדי לדעת איך להתנהג כדי לעשות לעצמו יותר טוב. אבל מי שיחשוב, שגורלו, לא תלוי בו בכלל, הרי ... כרצונו, אז גם הוא כבר לא ייחס משמעות כלשהי, לרצון העצמי שלו. ואז ממילא, גם הוא כבר לא ירגיש טוב או רע. כי הטוב והרע נמצאים, רק כאשר יש לאדם רצון עצמי כלשהו. ורק כאשר האדם חושב שחלק מהדברים הם לא כרצונו. כי אם אין רצון עצמי כלשהו, או אם הכל כרצונו של האדם, אז כבר אין טוב או רע. ולכן, דווקא יש יתרון בכך שהאדם לוקח אחריות חלקית על מצבו, ומסיר מעצמו אחריות מלאה למצבו. שזה גורם לכך, שיהיו לאדם רצונות, ושהוא לא יהיה מרוצה בשלמות מהמציאות. שאז ורק אז, יש לאדם טוב ורע, וחיים על פני האדמה, כישות בעלת רצון / רגשות וכולי. והמסר, הוא פשוט. האדם יכול לקחת אחריות מלאה על ...

... שום אינטרס אישי. ואז ממילא הוא כבר יהיה מחוץ למשחק של הטוב והרע שיש בעולם. כי בלי אינטרס, אין טוב ורע, ואין רגשות, ואין רצונות וכולי. וכדי להשתתף במשחק החיים, לשם כך צריך אינטרס אישי, שנובע מחשיבה לא נייטרלית באופן ...

... שהוא בריא, כי הוא לא מאושר בשלמות וכולי. והרעיון הוא, פשוט, כאשר יש ספק לגבי איזה דבר, האם הוא טוב או רע. אז האופטימי יאמר, שהדבר הוא לטובה ויסתכל על היתרונות של הדבר. והפסימי יאמר, שהדבר הוא לרעה, ויסתכל על החסרונות ... מוכרח שהוא יגיע מתי שהוא. ואם לא עכשיו, אז מחר. ואם לא מחר, אז מחרתיים. כי בעולם, יש תמיד, גם טוב וגם רע. וגם הרע יגיע בשלב כלשהו, השאלה היא, רק מתי. ומי שחושב בצורה פסימית, זה נכון שהוא מתחיל לסבול כבר ... יותר. ולמה? כי בחיים, בכל מקרה, בשלב כלשהו, יקרה לאדם דבר רע כלשהו נגד רצונו. כי מחויב המציאות, שיהיה גם טוב וגם רע. וכאשר האדם חושב בצורה אופטימית, ומתעלם מחצי הכוס הריקה, ומסתכל רק על חצי הכוס המלאה, אז זה נכון שהוא ... להכיר באמת, שהיא, שבכל דבר בעולם יש תמיד חיסרון כלשהו וגם תמיד יש בו יתרון כלשהו. ובמציאות שלנו, יש רע וטוב, בדיוק באותה המידה ממש. ומנקודת המבט של המציאות עצמה, אין טוב או רע. כי הטוב והרע, הם רק ביחס לרצון של האדם. וביחס לרצון של האדם, האדם, תמיד לא מרוצה ממשהו. ותמיד, ...

... למקום רגשי בתוכו, שמשם האדם לא מפחד משום דבר בעולם באשר הוא. כי באופן מוחלט, שום דבר הוא לא טוב או רע. כי הטוב והרע הם יחסיים בלבד, ואינם מוחלטים. וכאשר הפוסט טראומה רודפת אחרי האדם, והאדם לא מצליח להיעזר בהבנה ...

... כל יש לזכור, כי חיובי ושלילי, הם רק בעיני המתבונן. זא, כי מצד האמת האובייקטיבית בשלמות, אין שום דבר רע או טוב בעולם. כי טוב או רע, וחיובי או שלילי, זה רק ביחס למה שהאדם רוצה וביחס למה שהאדם מגדיר. אבל כאשר הכל אובייקטיבי לגמרי, בלי ... שום משמעות לחשיבה חיובית או לחשיבה שלילית. משום, שאין בעולם שלנו, שום דבר חיובי או דבר שלילי. כי הכל טוב ורע באותה המידה ממש. ורק בעיני המתבונן, יש טוב ורע, וממילא יש יתרונות וחסרונות, ואז יש מחשבות חיובית וגם מחשבות שליליות וכולי. ומבחינה סובייקטיבית ואישית, דהיינו, כאשר האדם שופט ... אפשרות להעדיף משהו אחד על פני משהו אחר. ובכל מקום שיש העדפה אישית, הרי שממילא זה אומר, שיש שם, גם טוב וגם רע, בעולם שיש בו את ההעדפה האישית. והנקודה השנייה שיש להתבונן בה היא, שברגע שיש בעולם גם טוב וגם רע, הרי שבכל דבר שהוא שיש בעולם ללא כל יוצא מן הכלל, בכל דבר שהוא, יש בו, גם טוב ברמה ... שום דבר בעולם, שיש בו, רק טוב או רק רע באופן מוחלט. אלא, בכל דבר שיש בעולם, יש בו גם טוב וגם רע ברמה כלשהי. ולמה? כי כפי שאמרנו, הטוב והרע, הם רק ביחס למתבונן. זא שכל דבר טוב או רע, הוא יכול להיות בדיוק ההפך שלו, מנקודת מבט הפוכה ומנוגדת. והדבר הכי טוב, יכול להיות הכי רע, מנקודת מבט ... רק טוב באופן מוחלט. ולמה? כי בתוך האדם יש הרבה נקודות מבט. ומכל נקודת מבט, הדבר הוא יכול להיות גם טוב וגם רע, במינונים שונים. ומאחר שהאדם כל הזמן יש לו במקביל את כל נקודות המבט בעוצמות שונות, הרי שזה אומר, שהאדם ... הדבר, הרי שהוא ירגיש יותר טוב, מאשר אם הוא יחשוב שלילי, ויסתכל על החסרונות של הדבר. כי האדם מרגיש טוב או רע, לפי מה שהוא שופט את המציאות. ואם האדם מתמקד בחסרונות של הדבר, דהיינו, הדברים הרעים, הרי שהוא מרגיש רע. ... להתפרץ אחכ, בצורה חזקה הרבה יותר. והרעיון, הוא פשוט מאוד. והוא, שבכל דבר בעולם, מנקודת מבט נייטרלית, אין בו טוב או רע כנל. אבל מנקודת מבט סובייקטיבית, בכל דבר בעולם, תמיד יש בו, גם טוב וגם רע כלשהו. וככל שהאדם מתאמץ יותר לחשוב יותר חיובי, כך הוא בעצם גורם לעצמו לשנוא יותר את המציאות, על כך ... שיש בכל דבר, גם יתרונות וגם חסרונות. ושהכל זה רק מנקודת מבט יחסית, כי מנקודת מבט אובייקטיבית לגמרי, אין טוב או רע. ועל ידי ההבנה הזאת, ממילא האדם לא נמצא בקונפליקטים מיותרים, אלא האדם חי חיים טובים בהרמוניה מלאה עם המציאות, ...

... מיני אירועים שונים, דעות שונות, אנשים שונים וכיוב. וכאשר האדם נתקל באיזה דבר, האדם שופט את הדבר, האם הוא טוב או רע. ועד כמה הוא טוב ועד כמה הוא רע. והאדם מביע את דעתו האישית, על כל דבר שהוא נתקל בו. ... שיפוטיות כלפי דבר כלשהו, אז ממילא האדם לא חווה רגש כלשהו כלפי הדבר. כי כאשר אין כל שיפוטיות של טוב ורע, הרי שאין רגש של שנאה ואהבה כלפי הדבר. אבל ברגע שיש שיפוטיות כלשהי, אז מוכרח שהאדם יחווה רגשות מעורבים ... גם טוב כלשהו, וגם רע כלשהו. והכל לפי המינון, שהאדם חושב באותו הרגע, האם ועד כמה הדבר הזה הוא טוב או רע. ולכן, יש גם צד לומר, שאולי עדיף שהאדם יהיה בלי שיפוטיות כלשהי לגבי הדברים. כי ברגע שהאדם מתחיל להיות ... שעליו להשתדל להיות לא שיפוטי בשום צורה שהיא. כי כל שיפוטיות בעולם, היא סובייקטיבית. כי מבחינה נייטרלית לגמרי, אין טוב או רע. וממילא שיפוטיות נייטרלית לגמרי, לא יכולה להביע שום דעה על שום דבר. ולכן, מי שרוצה להיות אובייקטיבי לגמרי, כדאי ... ושיפוטיות אמיתית שרואה את כל התמונה המלאה, פירושה, שהאדם זוכר תמיד, גם את נקודת המבט המוחלטת, שבה אין שום טוב או רע. ובנוסף, האדם זוכר תמיד גם את שני הצדדים של המטבע. דהיינו, האדם יכול להביע את דעתו בשיפוטיות לגבי דבר ... האירועים, מנקודת מבט אחת בלבד. ובנוסף, האדם שוכח גם את זה שיש גם את נקודת המבט המוחלטת, שבה אין טוב או רע. והמסר הוא, שהאדם בהחלט, כן יכול לשפוט ולהיות שיפוטי כלפי דברים שונים. אבל צריך שזה יבוא מתוך ראיה של התמונה המלאה. שבה, גם יש את נקודת המבט המוחלטת, שבה יש שיפוטיות נייטרלית לגמרי, שאין בה או טוב או רע. וגם יש עוד נקודות מבט שמהן אפשר לראות שהדבר הוא גם הכי טוב וגם הכי רע. ורק אחכ בסוף, ... ספציפית שהאדם בוחר להזדהות איתה באותו הרגע. ונחדד: לא מספיק לזכור שבאופן כללי הכל אחד, דהיינו, שבאופן כללי, אין טוב או רע. אלא צריך גם לזכור את זה, שמבחינה אובייקטיבית לגמרי, אין טוב או רע. אבל צריך גם לזכור את נקודות המבט השונות, שיש בתוך העולם של הטוב והרע. כי גם בתוך הטוב והרע, ... ואז ורק אז, ממילא האדם זוכר גם את נקודת המבט, שאומרת, שמאחר שיש נקודות מבט מנוגדות, הרי שהדבר הוא לא טוב ולא רע. זא, היכולת האמיתית של האדם לחוות את זה שאין טוב ורע, היא רק על ידי זה שהאדם זוכר תמיד, גם את כל הצדדים הרעים וגם את כל הצדדים הטובים של ... שביחד, ההתחברות של האדם לשני הצדדים של המטבע בו זמנית, גורמת לאדם לראות גם את נקודת המבט, שממנה אין טוב או רע. וזוהי שיפוטיות אמיתית וחשיבה שיפוטית אמיתית, המומלצת ביותר. דהיינו, אפשר לשפוט את הדברים, אבל תמיד צריך לזכור את כל ...

... אז ורק אז, האדם באמת מגיע לחוויה של אחדות. דהיינו, לחוויה ולנקודת מבט נייטרלית לגמרי. שבה, שום דבר הוא לא טוב ולא רע. זא זה שהאדם מצליח להסתכל על המטבע משני הצדדים בו זמנית, זה מה שגורם לכך שהוא כבר לא יראה ...

... המטרות שלו, אז יותר רע לו. אבל, בלי מטרות בכלל, אין שום רצונות כלשהם, ואז אין טווח רגשי, של טוב ורע וכיוב. כך שמוכרח שיהיו לאדם מטרות בחיים, כדי שהוא יעשה משהו בחיים, וישתתף במשחק החיים. וגם מי שהכל מושלם ... המטרה שלו. כי לכל הצבת מטרה, יש משמעויות שונות. והמשמעות הראשונה של הצבת מטרה כלשהי, היא יצירת משחק של טוב ורע, בעוצמות שונות, לפי החשיבות של המטרה. דהיינו, ככל שהמטרה גדולה יותר, וככל שחשוב לאדם יותר להשיג את המטרה שלו, ...

... שדבר כלשהו, הוא לא טוב עבורו, אז האדם לא רוצה את אותו הדבר. ואם האדם מבין, שדבר כלשהו, הוא לא טוב ולא רע עבורו, אז האדם חווה שלמות כלפי אותו הדבר, שבה הוא לא אוהב ולא שונא אותו. והרעיון הוא, שמי שרוצה ...