אהבה עצמית, דימוי עצמי, הערכה עצמית, לאהוב את עצמך בלי סיבה, להעריך את עצמך בלי סיבה, אהבה ללא תנאים... לפי תפישת הטוב והרע שלו, את עצמו. וצריך להכיר בעובדות, שהן, שכל זמן שהאדם שופט את עצמו האם הוא טוב או רע, וכל זמן שהאדם בודק את ההערכה העצמית שלו לפי טוב או רע, וכל זמן שהאדם מעריך את עצמו לפי תפישה של טוב או רע, הרי שמחויב המציאות, שהוא בהכרח ימצא בעצמו, גם דברים טובים וגם דברים רעים. כי בכל דבר בעולם, תמיד יש בו, גם חסרונות וגם יתרונות כלשהם. ומי שמנסה לשפוט את עצמו לפי טוב ורע, הוא תמיד ימצא בעצמו, גם דברים טובים וגם דברים רעים. כי בכל דבר בעולם, תמיד יש בו גם דברים ... בכלל, ממילא האדם לא אוהב ולא שונא אף אחד בעולם, בשום רמה שהיא. כי כאשר אין שום שיפוטיות של טוב ורע, ממילא גם אין שום אהבה או שנאה. ולאהוב את עצמך, יש לזה משמעות, רק כאשר האהבה העצמית של האדם ... וזו כבר לא אהבה עצמית, אלא אהבה כללית. ועפ הנל, המצב הוא כזה: שאם האדם משתמש בשכל שלו של טוב ורע, אז ממילא הוא מוצא בכל דבר בעולם, גם יתרונות וגם חסרונות. ואז ממילא הוא גם אוהב וגם שונא את ... ויש גם את נקודת המבט הנגדית, שבה האדם לא שופט את עצמו, ולא מעריך את עצמו לפי שיפוטיות של טוב ורע. שזה בעצם להתייחס לעצמך, בלי להשתמש בשכל של השיפוטיות שמבדילה בין טוב לבין רע. וכאשר האדם שופט את עצמו, ...