החיים כמשחק, משחק החיים - לשחק את המשחק, לשחק את החיים, לשחק את משחק החיים... קו עם המציאות, וממילא חי איתה יותר בהרמוניה. ועוד נחדד, כי מבחינה נייטרלית לגמרי, אין שום העדפה אישית, ואין טוב או רע, ואז ממילא אין שום משחק כלשהו. כי משחק אפשרי, רק כאשר יש טוב ורע. וכאשר האדם חושב בצורה סובייקטיבית, אז יש לו העדפות אישיות, ואז הוא מתחיל להרגיש יותר טוב או רע. אבל מי שחושב בצורה אובייקטיבית לגמרי, ומי שמנסה להיות כמה שיותר אובייקטיבי, ממילא הוא הופך להיות נייטרלי, ויש לו פחות העדפות אישיות, וממילא הוא פחות מרגיש טוב או רע, ואז ממילא הוא פחות משתתף במשחק של החיים. ובסיכום, מי שרוצה לנוח ממשחק החיים, צריך להרוג את צורת החשיבה ... לבין רע? תשובה: על ידי זה שהאדם מחפש תמיד את האמת בכל תחום שהוא, בלי שום שיקולים אישיים של טוב ורע. וככל שהאדם פחות מתחשב בשיקולים של טוב ורע, כאשר הוא מחפש את האמת בכל תחום שהוא, כך בעצם הוא מחליש אצל עצמו, את ההפרדה שבין טוב לרע ...