... שהאדם מטעה את עצמו. כי מי שיש לו שכל בקודקודו, עליו פשוט לעשות לעצמו דמיון מודרך ביישוב הדעת, ולדמיין שיש לו את כל מה שהוא רוצה. ועל האדם
לנסות להתבונן ולראות, מה בדיוק יקרה, אחרי שיהיה לו את כל מה שהוא רוצה? ואם האדם יתבונן היטב על הדבר הזה, הוא יראה, שגם אחרי שיש לו את כל מה שהוא רוצה, עדיין כל הזמן יש לו רצונות חדשים. ועל האדם להמשיך לדמיין, כאילו הוא שוב פעם משיג את כל מה שהוא רוצה, כרצונו וללא הגבלה. ועל האדם
לנסות לחשוב היטב בדעתו, האם באמת עכשיו אחרי שיש לי את כל מה שאני רוצה, האם זה כבר מביא אותי לנקודה שבה אני יכול אך ורק ליהנות מהמציאות, ללא הרגשת חיסרון כלשהו? ואם האדם ... כמו משוגע אחרי ההצלחה הבאה. אבל מאחר שהאדם רחוק מהאושר האמיתי, שהוא עניין אחר לגמרי כנל, הרי שהאדם ממשיך כמו משוגע לרדוף אחרי הזנב של עצמו,
ולנסות שוב פעם להשיג עוד מטרות נוספות כדי לברוח מתחושת הדיכאון של חוסר הסיפוק המתמיד שיש לאדם. כי יש בעולם המון מנהיגים של טעות. שהם מטעים את האדם, בכך שהם מובילים אותו ... באמת מבין אותה. וכל זמן שהאדם לא יבין את המציאות בשלמות, הוא ימשיך לרדוף אחרי הזנב של עצמו, וימשיך כל הזמן להמציא לעצמו מטרות חדשות בחיים, כדי
לנסות לחוות רגעי שמחה קטנים. למרות שבאמת, האדם כמו משוגע חי במעגלים, בלי שום נקודת עצירה. כי מי שהוא קצת חכם, הוא כבר אמור להבין, שגם אחרי שהוא ישיג את המטרות שלו, גם אז ...