... משהו: לנסות להסביר אותו באופן כזה שאדם אחר יבין. כשעושים זאת, מיד מגלים היכן נמצאים החורים בהבנה. מדוע אחרי שמבינים משהו נשארים עדיין ספקות? אליעד מדגים זאת על ידי דוגמה של נושא הבחירה החופשית. אדם שלא למד על הנושא ירגיש שיש לו ספקות, אך הוא חושב שייתכן ויש תשובה חד - משמעית איפשהו בעתיד. כלומר, הוא סבור שישנה אפשרות שהוא ידע את התשובה בעתיד אם ילמד מספיק. לעומתו, אדם שלמד וחקר את הנושא לעומקו ... אי - ידיעה, כלומר, הוא מבין שזה לא רק שהוא לא יודע את התשובה - אלא שאי אפשר לדעת כלל. אדם זה מגיע לאי ידיעה מוחלטת, מצב שבו גם אין לו ספק יותר. הוא כבר אינו שואל את עצמו: האם יש בחירה חופשית או אין? כי הוא מבין שכל שאלה נשענת על הנחת יסוד מוטעית. המשמעות של הספק היא ההנחה שיש תשובה מסוימת שהיא נכונה, ואחת שהיא לא. אבל כאשר אדם חוקר נושא לעומקו, הוא מגלה שכל רעיון אפשרי להכיל את ההפך שלו. במילים אחרות, האדם מגיע להבנה שאי אפשר להבדיל בין ההפכים, וששניהם נכונים או לא נכונים בו - זמנית. במצב כזה הספק מתפוגג, והשאלה מתבטלת לחלוטין. אליעד מדגיש שהסיבה לכך היא שביסודה של כל שאלה קיימת הפרדה כלשהי בין א לב, אבל אם חוקרים לעומק, הפרדה זו מתגלה כאשליה בלבד. מה המשמעות ... ההתבוננות מגיעה לרמה עמוקה מספיק - עד אינסוף - השאלה עצמה מתבטלת, כי אין יותר שני דברים שונים להשוות ביניהם. התהליך הזה ממחיש איך כל ספק וכל שאלה מבוססים על אשליה של הפרדה, ואם נעמיק חקר עד לסוף ממש, כל ההפרדות מתבטלות, ולכן כל השאלות והספקות נעלמים לגמרי. כיצד ניתן להשתמש בחוסר הידיעה המוחלטת? אליעד אומר שכאשר האדם מבין באופן מוחלט שהוא אינו יכול לדעת, הוא משתחרר מכל שאלותיו ומכל ספקותיו. במקום לחפש תשובות לשאלות שאין להן פתרון אמיתי, הוא מבין שהבעיה היא לא חוסר ידיעה אלא עצם קיום השאלה. ברגע שהוא מגיע לכך שאין שום הבדל אמיתי, הוא משתחרר מכל ... פתרונות לשאלות שאין להן באמת קיום. מה המשמעות של אי ידיעה מוחלטת? איך אפשר לבדוק אם באמת הבנתי משהו? האם אפשר לדעת הכל? מה ההבדל בין ספק לאי - ידיעה מוחלטת? מהי ידיעה אחת מוחלטת? איך מבטלים את השאלות הפילוסופיות? מדוע קשה להסביר דברים שהבנתי? ...

... אינה מחויבת המציאות. כי כל אמת שאליה מגיע האדם, תמיד ניתן לשאול, אולי ההפך שלה הוא הנכון?! כי כל הידיעות של האדם, כולן תלויות בשכל של האדם. ותמיד ניתן להטיל ספק ולשאול, אולי השכל עצמו טועה לגמרי?! ואולי כל ...

... לראות כל אפשרות כטובה וכנכונה, בהתאם לנסיבות ולמטרות שלו באותו הרגע. רק על ידי חשיבה פתוחה כזו אפשר לקבל החלטות אפקטיביות בלי להיתקע בספקות מיותרים. איך לשלב בין חשיבה יצירתית ...

... ושבה, האדם קיים, ויש לו רצון מוגדר שיהיה כך ולא אחרת, ושבה, יש לאדם כאב כזה או אחר וכולי. אבל אם האדם יטיל ספק באמת, בכל הידיעות שלו, דהיינו, שהאדם ישאל את עצמו, במה באמת אני בטוח באופן מוחלט? ומהו הדבר שאותו אני ...

... לא מוכן לקבל את זה. כי הידיעה המחויבת מצד השכל, היא לא באמת מחויבת, מצד המציאות. כי השכל עצמו מבין, שהוא עצמו, רק נקודת מבט אפשרית בלבד. ולכן, גם לשכל עצמו, יש ספק לגבי נקודת המבט של עצמו. ולכן, האדם לא מוכן לקבל בשלמות, את זה שלעולם הוא לא יחווה שלמות. ולכן, האדם תמיד מחפש את השלמות, כי האדם חושב, שאולי השכל שלו טועה, ...

... בעצם מערער את הוודאות שלו בכך שמה שהוא חושב לשיגעון הוא אכן כזה. הרעיון הוא להביא את האדם למצב שבו הוא מטיל ספק במחשבותיו שלו, כולל במחשבות על מהו שיגעון ומהי חוכמה. מדוע קשה לנו לקבל שהמציאות יכולה להיות ... בתוך האדם שיכול להבין שההיגיון שבו הוא משתמש אינו האמת היחידה. אליעד מבהיר שיש בתוך האדם את החלק שמטיל ספק בהיגיון שלו עצמו, גם אם האדם אינו מודע לו. מטרת השיחה היא לעורר את החלק הזה, לגרום לו להבין ...

... להתמודד עם פוסט טראומה וחרדות באופן אפקטיבי? הדרך שאליעד כהן מציע היא לקבל את העובדה שדברים רעים יכולים לקרות, ולחקור כל פחד לעומק. החקירה הזו מובילה לשחרור מפחדים ומתחים, ומאפשרת לאדם לחיות בחופשיות גדולה יותר מול חוסר הוודאות של החיים. התמודדות עם חרדות טראומה וזיכרונות כואבים איך לקבל את המציאות איך ...

... נכונה, ישתחרר מאשליות ויוכל לראות את המציאות בצורה יותר אובייקטיבית ומדויקת. לסיכום, אליעד כהן קורא לבחון היטב את מה שאנחנו חושבים עליו כמחויב במציאות, להטיל ספק בתחושת הוודאות שלנו, ולשאול את עצמנו האם מה שאנחנו מאמינים בו מבוסס על היגיון מוחלט או רק על ניסיון העבר. ...

... שאיננו מסוגלים להבין לעומק. הוא מסביר שאין צורך להאמין לשום דבר אלא תמיד להטיל ספק , לשאול שאלות ולהמשיך לחפש תשובות. לדעתו, רק דרך חיפוש מתמשך ...

קבלה לעם, מדע הקבלה, מהו מדע, מהי קבלה, הכת של אליעד כהן, לימוד קבלה, כתות, חכמת הקבלה, לימוד קבלה, ללמוד קבלה