... הוא מתגשם תמיד? רצון של אמת הוא מושג המתאר מצב בו האדם רוצה משהו בצורה שלמה ומוחלטת, ללא שום ספקות, התנגדויות פנימיות או רצונות סותרים. לפי אליעד כהן, כאשר הרצון של האדם הוא אמיתי וזך לחלוטין, הוא תמיד מתגשם. ... באמת מוחלט ושלם, עליך לבצע התבוננות פנימית מעמיקה. אליעד מסביר שהסימן הברור לרצון שאינו של אמת הוא קיומן של ספקות או התנגדויות פנימיות. לדוגמה, אדם יכול להגיד שהוא רוצה להיות עשיר, אך בתוך תוכו הוא מרגיש התנגדות כלפי העושר ... לעומת זאת, רצון של אמת מאופיין בשלווה ובוודאות מוחלטת. במצב כזה, האדם אינו מתנגד לדבר, ואינו מרגיש חוסר או ספק. לדוגמה, אם אדם באמת ובתמים רוצה להפסיק לסבול ממשהו, הוא לא ירגיש התנגדות פנימית לכך שהסבל ייעלם - וברגע ... שהאדם למעשה מתחבר למצב בו הדבר כבר קיים. לדוגמה, אם אדם באמת רוצה להרגיש אהוב ללא שום התנגדות או ספק, הוא יגלה באופן מיידי שהאהבה שהוא מחפש כבר קיימת אצלו פנימה. הסיבה היא שאותו רצון אמיתי ואותה תחושת אהבה ... האם אני באמת רוצה את מה שאני חושב שאני רוצה? האם קיימות בי התנגדויות פנימיות או פחדים? האם יש ספקות לגבי הדבר שאני חושב שאני רוצה? לדוגמה, אם אדם חושב שהוא רוצה זוגיות, אך בפנים חושש מאובדן חופש או מפגיעה רגשית, אז הרצון שלו אינו שלם ואמיתי. במקרה כזה עליו לברר לעומק את הפחדים והספקות. כאשר אדם מגיע למצב בו אין יותר ספקות והתנגדויות, הרצון הופך להיות של אמת ומתגלה במיידיות במציאות. למה המציאות בנויה בצורה שמאפשרת את חוויית הרצון והנפרדות? אליעד ... בצורה כה מזוככת, עד שהוא מגלה שהדבר שהוא רוצה כבר קיים. כלומר, כאשר הרצון הוא באמת מוחלט ונקי מכל ספק, אזי המציאות מתיישרת עם אותו רצון, והוא מתגשם. הדבר נובע מכך שהמציאות עצמה היא אחת ואין בה הפרדה אמיתית ... לעומק, יש לשים לב לכך שלעיתים נדמה לנו שאנו רוצים משהו, אך למעשה, הרצון שלנו אינו מוחלט. אנו חווים ספקות, התנגדויות פנימיות או רצונות סותרים שמונעים מאותו רצון להתממש. כאשר אדם באמת ובתמים רוצה דבר מסוים ללא סייגים, הוא ... של אמת ניתן לבדיקה על ידי התבוננות פנימית. אם האדם מרגיש שהוא במאבק פנימי, אם יש בו התנגדות או חוסר וודאות, הרי שהרצון אינו באמת שלם. כאשר הרצון הוא אמיתי ומוחלט, האדם חווה שלווה מוחלטת והוא אינו מתנגד לשום דבר. ... הרצון עצמו. יש לשאול את עצמך האם אתה באמת רוצה את מה שאתה אומר שאתה רוצה. האם יש בך ספקות? האם אתה מתנגד למציאות כפי שהיא? ככל שהאדם מתבונן יותר לעומק ושואל את עצמו שאלות אמיתיות, הוא מגלה שהרצון ...

... שאין הבדל בין יש לאין? אליעד כהן מסביר באופן ברור שכדי לדעת שאין הבדל בין יש לאין, יש להטיל ספק באופן יסודי במושגים הבסיסיים. צריך לשאול ולבדוק באופן עקבי, מה המשמעות של כל מושג שאנו משתמשים בו - יש, ...

... ניתן להפריד בין השניים, כיוון שהחוויה היא הביטוי המעשי והרגשי של ההבנה הקיימת באותו רגע. לדוגמה, אדם שיש לו ספק או אי - ודאות לגבי נושא מסוים, ירגיש את החוויה הקשורה לאותו נושא במידה חלקית בלבד. הספק מפחית מהעוצמה והשלמות של החוויה, מאחר שאין הבנה מלאה שתאפשר חוויה מלאה. האם קיימת אפשרות לחוות יותר ממה שמבינים? ... אדם ששואף לחוות את האושר בצורה מלאה ומוחלטת, צריך להבין באופן מושלם את המשמעות של המושג אושר. אם יש ספק או חוסר הבנה בנושא זה, החוויה שלו תהיה חלקית בלבד, והאושר שהוא יחווה יהיה מוגבל ומצומצם ביחס למה שהיה ... הצלחה ומה המשמעות האמיתית שלה. רק כאשר הוא יבין באופן שלם, הוא יחווה הצלחה בעוצמה מלאה, והחוויה תהיה חזקה ומספקת יותר. מה הקשר בין הבנה לחוויה? איך להגדיל את עוצמת החוויה? האם אפשר לחוות בלי להבין? למה ההבנה חשובה לחוויה? איך חוסר ודאות משפיע על החוויה?

... הסוף? לפי אליעד כהן, הסיבה העיקרית לכך שההורים של גלעד שליט לא עושים הכל לשחרור בנם היא שיש בהם ספק פנימי. מצד אחד, הם חושבים שחובתם כאוהבים וכהורים להוציא את בנם מהשבי בכל מחיר, אך מצד שני, במעמקי ליבם ... יותר גבוה מהתועלת. הם מודעים לכך ששחרורו יוביל לסכנה ממשית לחיילים נוספים ואזרחים, ולכן בתת המודע שלהם יש להם ספק לגבי מוסריות הפעולה הזו. אליעד נותן דוגמה לכך מהחיים: אם אדם אחר היה שואל אותם, בלי שגלעד הוא בנם, ... מונע על ידי אינטרסים ורגשות. ההורים של גלעד שליט, לפי אליעד, היו צריכים לגרום לראש הממשלה להרגיש רע במידה מספקת לגבי העובדה שגלעד עדיין בשבי, עד כדי כך שהוא לא היה מסוגל לעמוד בלחץ הרגשי והציבורי, והיה משחרר אותו. ... אופן, המאבק לשחרור בנם הפך עבור ההורים של גלעד שליט לסיבה המרכזית לקום בבוקר, ובכך, באופן בלתי מודע, המאבק מספק להם תחושת תכלית ומטרה לחיים. כיצד אדם באחדות אמור להתייחס למצב של גלעד שליט? אליעד כהן מסביר את הנושא מנקודת מבט רוחנית עמוקה יותר, שבה אדם הנמצא בתודעת אחדות אמור לקבל את המציאות כפי שהיא. הוא מסביר שמהפרספקטיבה של אחדות אין באמת בחירה, משום שאלוהים הוא זה שמחליט את הכל. אדם בתודעה כזו אינו חש צער או ...

... האושר? אליעד מדגיש כי הידיעה שהאדם הוא אלוהים עדיפה בהרבה על אמונה. הוא מסביר כי האמונה היא מצב של ספק וחוסר ודאות, ולכן היא אינה מאפשרת הנאה שלמה ואמיתית. רק כאשר האדם יודע בוודאות שהוא אלוהים, הוא יכול ליהנות באמת מכל דבר שקורה לו, בלי ספקות ובלי פחדים. הוא מביא את דברי רבי נחמן מברסלב, שאומר כי כל החסרונות של האדם נמצאים בדעת. כלומר, הבעיה ...

... הבחירה בצורה אחת ולא אחרת? אליעד מדגיש שוב ושוב את הנקודה לפיה בכל בחירה אפשרית תמיד יהיה מצב של ספק, כי תמיד ניתן לשאול למה לא צורה אחרת. הוא מדגים זאת דרך דיון על היתרונות והחסרונות שבצורות השונות, ומסביר שאפילו אם נספק הסבר מדויק לכל יתרון של צורה מסוימת, עדיין נישאר עם השאלה למה דווקא צורה זו ולא אחרת שיש לה ...

... לשאלתו. בהרבה מקרים, מתברר כי לשואל יש כבר תשובה כלשהי, אך הוא עדיין מחפש אישור חיצוני או עזרה בפתירת ספק פנימי. לדוגמה, אליעד מביא דיאלוג בא נשאלת שאלה על צמחונות. האדם ששאל את השאלה כבר מודע לכך שיש טיעונים ... שונים לסוגיה זו, ובכל זאת, הוא ממשיך לשאול את השאלה. אליעד מדגיש שהסיבה לכך היא לא חוסר מידע, אלא הספק לגבי נכונותו ודיוקו של המידע שיש לשואל. האדם חושש שהוא לא מכיר את כל האמת, או שהוא מחמיץ מידע ... להחליט על סמך מידע חלקי הוא הפחד מהשלכות ההחלטה. גם כאשר אדם בטוח לכאורה במידע שברשותו, עצם קיומו של ספק גורם לו להמשיך ולחפש מידע נוסף. האדם לא שואל באמת מתוך חוסר ידע, אלא מתוך רצון להשיג וודאות מוחלטת. ... שלכל בחירה יהיו יתרונות וחסרונות. אך למרות המודעות הזו, הוא עדיין מתקשה לקבל החלטה. הסיבה לקושי, לפי אליעד, היא הספק שיש לו לגבי נכונות הנתונים שהוא מחזיק בידיו. הוא לא בטוח שהמידע שלו הוא באמת כל האמת, או שאולי קיימים היבטים נוספים שעדיין לא שקל, ולכן הוא מבקש אישור או הכוונה. מה הקשר בין ספק לביטחון עצמי? אליעד מסביר שלרוב, אנשים שואלים שאלות כי הם חסרי ביטחון בהחלטותיהם. הביטחון העצמי נמוך, ולכן הם מנסים להפיג את הספק באמצעות אישור חיצוני. השואל רוצה לשמוע דעה נוספת כדי לוודא שמה שהוא חושב הוא באמת נכון ומדויק. למעשה, הוא מנסה להשיג ביטחון בהחלטה, או להגיע למצב שבו הוא מרגיש וודאות פנימית אמיתית, ללא ספקות שמטרידים אותו. לדוגמה, אליעד מביא מקרה שבו האדם ששאל על צמחונות יודע היטב שיש טיעונים רבים לכאן ולכאן, אך הוא שואל שוב ושוב כי הוא לא בטוח במאת האחוזים בנתונים שלו. האדם רוצה שאליעד יספק לו אישור שהמסקנות שלו מדויקות, או אולי יוסיף לו נקודת מבט חדשה שתאפשר לו לקבל החלטה ברורה ומוחלטת. החיפוש אחרי תשובה חיצונית נובע מתוך צורך בוודאות שתסלק את הספק הפנימי המטריד אותו. האם מטרת השאלות היא לעורר מחשבה או דווקא להגיע לשקט נפשי? אליעד טוען שקיימות שתי גישות ... לא באים כדי לגרות את המחשבה, אלא להיפטר ממנה. הם רוצים להפסיק את המאבק הפנימי ואת הדיאלוג האינסופי עם הספקות. הם מבקשים שקט נפשי, תשובה חד - משמעית וברורה שתסיים את ההתלבטות. לדוגמה, הוא מתאר מצב שבו השכל של ... לנוח ולהגיע לוודאות פנימית אמיתית. למעשה, השואל מחפש להגיע לתשובה המוחלטת שתאפשר לו שקט נפשי, ולא לתשובה שתגביר את הספק או תעורר מחשבות נוספות. למה אנשים ממשיכים לשאול גם כשהם מקבלים תשובה? אליעד מדגיש כי לעיתים קרובות, אנשים ממשיכים לשאול את אותה השאלה או שאלות דומות גם לאחר שקיבלו כבר תשובה ברורה. לדבריו, הסיבה לכך היא שוב הספק, הפחד שהמידע שקיבלו אינו מלא או מדויק. האדם חושש שהוא עדיין לא יודע את כל האמת או שכל האמת ... דומות שוב ושוב, כי למרות שקיבל כבר את המידע, הוא עדיין לא מרגיש ביטחון מלא. יש בו עדיין פחד וספק, ולכן הוא מחפש תשובה אחרת, אולי ברורה או מוחלטת יותר. לסיכום, אליעד כהן מבהיר כי השאלות של אנשים נובעות בעיקר מספק פנימי ומחוסר ביטחון בידע או בתשובה שיש להם. השאלות נועדו למעשה להפסיק את חוסר השקט הפנימי וליצור ודאות מוחלטת, שתאפשר לאדם לקבל החלטה סופית וברורה, ללא ספקות נוספים שיטרידו את מנוחתו. למה אנשים שואלים שאלות? איך להגיע לוודאות מוחלטת? למה קשה לקבל החלטות? ספק וחוסר ביטחון עצמי איך להפסיק לשאול שאלות מיותרות? האם השאלות שלך אמיתיות?

... הטוענים ששינון מנטרה הוא מעין זיוף או בריחה מעצמך, אליעד מדגיש כי הערך בשינון מנטרה הוא בכך שהיא נותנת פרספקטיבה שונה על השכל. כאשר חוזרים על מנטרה באופן מתמשך, היא דופקת את השכל הרגיל ומאפשרת לאדם לחוות מצב אחר, ... נתפסת כמוחלטת או כיחידה נכונה. כתוצאה מכך, כשחוזרים לחשוב בצורה רגילה, ניתן להסתכל על הדברים מנקודת מבט חדשה ולהטיל ספק במוחלטות של השכל. לדוגמה, אם אדם שינן מנטרה והגיע למצב שבו המחשבות התפוגגו, הוא חווה תחושה של אין או חוסר הבדל. החוויה הזו עשויה לסייע לו להטיל ספק גם בתהליכים השכליים היומיומיים, מכיוון שהוא מכיר מניסיונו מצב שבו החשיבה הרגילה אינה פועלת. כך, המנטרה נותנת לאדם נקודת ... בעצם דופקים את המוח ומבינים שזה לא תמיד חייב להרגיש כמו שכל מדויק. תהליך זה מאפשר לראות את השכל מפרספקטיבה חדשה, ומספק נקודת יחוס שיכולה להפרות את החשיבה שלנו. האם המנטרה מזויפת? במהלך השיחה, עלתה השאלה האם המנטרה היא זיוף או ... הבדל, כשחזרתי על המנטרה אוקי, רגע אבל לא ידעתי אז מי אמר שזה שונה כאילו זה נותן לך עוד פרספקטיבה על השכל, זה כאילו עושה לך זה נותן לך נקודת יחוס. ש: אבל באיזשהו מקום אתה מקבל משהו מזויף ...

... באופן כזה שאדם אחר יבין. כשעושים זאת, מיד מגלים היכן נמצאים החורים בהבנה. מדוע אחרי שמבינים משהו נשארים עדיין ספקות? אליעד מדגים זאת על ידי דוגמה של נושא הבחירה החופשית. אדם שלא למד על הנושא ירגיש שיש לו ספקות, אך הוא חושב שייתכן ויש תשובה חד - משמעית איפשהו בעתיד. כלומר, הוא סבור שישנה אפשרות שהוא ידע את ... את התשובה - אלא שאי אפשר לדעת כלל. אדם זה מגיע לאי ידיעה מוחלטת, מצב שבו גם אין לו ספק יותר. הוא כבר אינו שואל את עצמו: האם יש בחירה חופשית או אין? כי הוא מבין שכל שאלה נשענת על הנחת יסוד מוטעית. המשמעות של הספק היא ההנחה שיש תשובה מסוימת שהיא נכונה, ואחת שהיא לא. אבל כאשר אדם חוקר נושא לעומקו, הוא מגלה שכל ... אחרות, האדם מגיע להבנה שאי אפשר להבדיל בין ההפכים, וששניהם נכונים או לא נכונים בו - זמנית. במצב כזה הספק מתפוגג, והשאלה מתבטלת לחלוטין. אליעד מדגיש שהסיבה לכך היא שביסודה של כל שאלה קיימת הפרדה כלשהי בין א לב, ... עד אינסוף - השאלה עצמה מתבטלת, כי אין יותר שני דברים שונים להשוות ביניהם. התהליך הזה ממחיש איך כל ספק וכל שאלה מבוססים על אשליה של הפרדה, ואם נעמיק חקר עד לסוף ממש, כל ההפרדות מתבטלות, ולכן כל השאלות והספקות נעלמים לגמרי. כיצד ניתן להשתמש בחוסר הידיעה המוחלטת? אליעד אומר שכאשר האדם מבין באופן מוחלט שהוא אינו יכול לדעת, הוא משתחרר מכל שאלותיו ומכל ספקותיו. במקום לחפש תשובות לשאלות שאין להן פתרון אמיתי, הוא מבין שהבעיה היא לא חוסר ידיעה אלא עצם קיום השאלה. ברגע שהוא מגיע לכך שאין שום הבדל אמיתי, הוא משתחרר מכל הצורך לדעת. הוא כבר אינו זקוק לתשובות שיספקו לו ביטחון, כי הביטחון נובע מעצם הבנתו העמוקה שהכל הוא אחד, ושאין אפשרות להבחין בין דברים מנוגדים בצורה מוחלטת. ... המשמעות של אי ידיעה מוחלטת? איך אפשר לבדוק אם באמת הבנתי משהו? האם אפשר לדעת הכל? מה ההבדל בין ספק לאי - ידיעה מוחלטת? מהי ידיעה אחת מוחלטת? איך מבטלים את השאלות הפילוסופיות? מדוע קשה להסביר דברים שהבנתי?

... לשאול, אולי ההפך שלה הוא הנכון?! כי כל הידיעות של האדם, כולן תלויות בשכל של האדם. ותמיד ניתן להטיל ספק ולשאול, אולי השכל עצמו טועה לגמרי?! ואולי כל המסקנות של השכל, כולן שגויות לגמרי?! וכאשר האדם בוחר להתחבר אל ...