... שום שאלה כלל. ובמקרה שלנו, כאשר האדם חוקר ומנסה לגלות מהי הסיבה הראשונה, הוא בעצם שואל שאלה שקרית. שאלה שמבוססת על אמונת שקר, אמונה שאומרת שיש
הבדל בין יש סיבה לבין אין סיבה. ונסביר את העניין. כי אילו היה האדם תופש את המציאות בצורה כזו שבה לא היה אצלו שום
הבדל בין יש, לבין אין סיבה, הרי שממילא לא הייתה לו שום שאלה כלל, מהי הסיבה הראשונה. משום ... הכוונה היא, שיש לפרק את המשמעות של המושג סיבה עצמו. כי למושג סיבה, יש משמעות כלשהי עבור האדם. והאדם חי בעולם של הגדרות. עולם שבו הוא חווה ומרגיש
הבדל, בין דברים שקורים עם סיבה ותכנון, לבין דברים שקורים ללא כל סיבה הנראית לעין ובצורה אקראית. וכאשר האדם בחוויה האישית שלו, מסוגל
להבדיל בין דברים שיש לבין דברים שאין להם סיבה, הרי שיש אצל האדם משמעות למושג סיבה. וסיבה, היא הגדרה וגדר וגבול. שהאדם
מבדיל בין סיבה לבין ללא סיבה. ויש אצל האדם בתוכו גדר וגבול, שמכאן ואילך נדמה לו הדבר ... על נפרדות והפרדה כלשהי. כי כאשר יש רק אפשרות אחת בלבד, אין שום שאלה כלל. וכל שאלה בעולם מבוססת על כך, שיש יותר מתשובה אחת אפשרית. ושורש כל
ההבדלים בעולם, הוא
ההבדל שבין היש לבין האין. וכל
ההבדלים שיש בעולם, הם לבושים של
ההבדל הבסיסי ביותר שיש, בין שני ההפכים האלו, יש ואין. כי השאלה מהי הסיבה הראשונה, היא לדוגמה מבוססת על ההפרדה שהאדם עושה בין יש סיבה לבין אין סיבה. כי כנל אם אצל האדם לא היה שום
הבדל, בין יש לבין אין סיבה, הרי שלא הייתה לו שום שאלה כלל, של מהי הסיבה הראשונה. וכיוב לגבי כל נושא אחר, שאם אצל האדם לא היה
הבדל בין יש לבין אין תכלית וכיוב, הרי שגם לא הייתה שום שאלה, של מהי התכלית של המציאות. וכל השאלות שיש בעולם, מבוססות על הנחת היסוד הבסיסית שאומרת שיש
הבדל בין יש לבין אין. ואחד מהלבושים של ההפרדה שבין היש לבין האין, הוא הלבוש של האין יש ... את עצמו האם יש סיבה ראשונה, עליו לשאול את עצמו האם המושג סיבה הוא מושג נכון או לא. כי על האדם להבין, שמאוד יכול להיות שלמרות שממש נדמה לו שיש
הבדל, בין יש סיבה לבין אין סיבה, ולמרות שנדמה לאדם שיש
הבדל בין תהליך אקראי לבין תהליך סיבתי, הרי שמצד האמת יכול להיות שתפישת הנפרדות הזו של ... סיבה, זה לבוש של האין יש הכללי. ולכן, כאשר האדם מנסה לגלות מהי הסיבה הראשונה, במקום זה על האדם לנסות להבין, האם בכלל הנחת היסוד שלו לגבי זה שיש
הבדל בין יש אין סיבה, האם הנחת היסוד הזו נכונה או לא?! ואיך יגלה האדם, האם יש או אין
הבדל בין יש לבין אין סיבה? תשובה: על ידי התבוננות פנימה, במקום החוצה. כי לשאול מה היה ... ומהי אקראיות? ומהי העדר הסיבה? ואם יסתכל האדם אל תוך המושג עצמו, בסופו של דבר ההגדרה תעלם לו. דהיינו, שהאדם יראה במו עיני שכלו, כי באמת אין שום
הבדל בין יש לבין אין סיבה כלל. ואז ממילא השאלה עצמה תיעלם לגמרי. וכיוב לגבי כל שאלה אחרת באשר היא. שאם יסתכל האדם אל תוך המושגים של השאלה עצמה, וינסה לברר מה
ההבדל האמיתי והאם בכלל יש
הבדל אמיתי בין הניגודים שעליהם מבוססת השאלה, הרי שעל ידי זה יגלה האדם את האמת, שהיא שהכל ... בעולם מבוססת על הנחת עבודה שאומרת, שיש הפרדה כלשהי בין יש לבין אין בלבוש כלשהו. וכדי להבין את המציאות באמת, ראשית כל, על האדם לחקור, האם באמת יש
הבדל בין שני ההפכים, שבגללם יש לו את השאלה. ועל ידי זה שהאדם מתבונן אל תוך המהות של ההפכים עצמם, כגון כאן על ידי זה שהאדם שואל את עצמו, מהי בכלל סיבה? ומה גורם לסיבה להיות כזו? ומה יוצר את
ההבדל, שבין סיבה לבין אין סיבה? דהיינו, מהי המהות והמשמעות האמיתית של סיבה וכולי, על ידי זה האדם מגיע אל ההבנה שמצד האמת הכל אחד ממש, ושאין שום
הבדל בין דבר להיפוכו. ונזכיר ונחדד: שאין הכוונה לומר שאין
הבדל בין דבר להיפוכו, ושדבר אחד נכלל בהיפוכו, כגון שכל סיבה היא בכלל אקראית או להיפך, ... כזו, שבה המושג שעליו מבוססת השאלה, המושג הזה עצמו נעלם, שהאדם לא מסוגל לתפוש במחשבתו את המושג עצמו. כי אצל בני אדם, לא ניתן לתפוש, את זה שאין
הבדל בין דבר להיפוכו. אך כאשר השכל של האדם גדל, אז יש לו שכל חדש, שבו הוא לא מסוגל לתפוש, שיש
הבדל בין דבר להיפוכו, כי הכל מתאחד בתוך השכל של האדם. ואז על ידי זה האדם מגיע אל האחדות ...