... אותה. כי אבן לדוגמה שאין לה שום רצון עצמי כלל, אצלה באמת אין הבדל בין שום דבר לשום דבר. ואם האדם היה רוצה את המציאות בשלמות כפי מה שהיא, הרי שלא ... כי אם האדם באמת לא רוצה שום דבר בשלמות, הרי שממילא כבר אין שום הבדל אצלו בין שום דבר לשום דבר, וממילא הוא כן רוצה את הכל בשלמות. כי כדי שהאדם לא ... ההעלמות של הרצון העצמי שלו, נקודה שבה האדם לא יכול להצביע על שום הבדל בין הרצון העצמי שלו לבין המציאות לגבי שום דבר בעולם. והנקודה הזאת היא נקודת ... הוא גם שורש הרצון. כי בנקודת השורש של הרצון של האדם, אין שום הבדל בין שום רצון כלשהו לבין כל רצון אחר. ובנקודת שורש הרצון של האדם, האדם מבחינתו ... ההתחלה של הרצון של האדם, שם הרצון לא מוגדר כלל. ושם אין אצל האדם הבדל בין טוב לרע, כי עוד אין שום רצון מוגדר כלל, ושם אין שום הגדרת רצון. ולהגיע ... מגיע לנקודת השתוות בין הטוב לבין הרע. נקודה שבה אין אצל האדם שום הבדל בין שיא הטוב לבין שיא הרע. נקודה שבה האדם מגיע לשלמות האחדות בין הטוב לבין הרע, ... כזו שאין שלמות אחריה ושלמות גדולה ממנה. כי כל זמן שיש אצל האדם הבדל כלשהו בין טוב לבין רע, הרי שהאדם עדיין לא הגיע לנקודת שורש הרצון שלו. כי לכל ... אחת. ובנקודת שורש הרצון ששם כל הרצונות נמצאים בבת אחת, שם אין הבדל בין רצון כלשהו לבין רצון אחר. ושם הרצון הוא אין סופי. ושם אין שום הגדרת רצון או ... וכפי שכבר ביארתי את כל זה במקום אחר. ובנקודת שורש הרצון, שם אין הבדל בין טוב לבין רע, כי שם הכל טוב תמיד. כי כדי שיהיה רע, לשם כך על האדם להגדיר את ... יותר ממנו. כי בין השורש של כל המחשבות לבין כל מחשבה ומחשבה יש הבדל מהותי, והוא ההבדל שבין הפוטנציאל של הדבר לבין הדבר עצמו. בין הכוח לבין הפועל. כי שורש הרצון או ... שורש אחד, שכולל בתוכו את כל השורשים. דהיינו, ישות שבה אין שום הבדל בין רגש לבין רצון לבין ידיעה לבין מחשבה וכל כיוב. וגם אחכ יש עוד שורשים פנימיים ...

... האלו יש להם שורש. כי יש ישות אחת ודבר אחד, שבו אין הבדל בין אני לבין לא אני. והשורש של האני הוא התמונה המלאה של המציאות. שמנקודת מבטה הכל זה אני. והשורש של הלא אני, הוא הנפרדות של המציאות. כי רק ... של היש סיבה ואת הכוח של האין סיבה. ובשורש של הכל אין הבדל בין יש לאין סיבה. ואין הכוונה לומר שאין סיבה לשום דבר, או שיש סיבה לכל דבר, אלא הכוונה לומר שבשכל הגדול יותר, שם אין שום הבדל בין שום דבר לשום דבר. כי בשכל הגדול יותר, שם ורק שם בשכל שמעל השכל, שם האדם מסוגל לתפוס את השורש של הכל. ובשורש של הכל, שם אין הבדל בין סיבה לבין אין סיבה, או בין סיבה לבין תוצאה או בין לפני לבין עכשיו לבין אחרי וכל כיוב. כי גם למרחב זמן יש שורש. כי הזמן לדוגמה הוא הבדל התחושה שבין העבר הווה ועתיד. וגם לתחושות האלו יש שורש. ולכל האירועים שבעולם יש שורש. וההבדל שבין האירועים השונים, הוא זה שיוצר את הזמן. ובשורש של כל האירועים, אין הבדל בין כל האירועים שקרו בעבר לבין אלו שקורים בהווה לבין אלו שיקרו בעתיד. וזהו השורש של הזמן. כי שם לזמן יש שורש. ובשורש של המציאות, שם אין הבדל בין לפני לבין עכשיו לבין אחרי. ובשורש של המציאות, אין הבדל גם בין מקומות שונים. כי גם למרחב המקום יש שורש. כי המקום נוצר על ידי התחושה השונה שיש בין המקומות השונים. אבל בשורש של התחושה הזאת של המקום, שם אין הבדל בין המקומות השונים. ובשורש של המציאות, לא רק שאין הבדל בין רגעי הזמן שבציר הזמן ולא רק שאין הבדל בין המקומות השונים שבמרחב המקום, אלא שם גם אין הבדל בין מרחב המקום לבין ציר הזמן. כי גם למרחב המקום ולציר הזמן, גם להם יש שורש. כי בשורשם (לפני המפץ הגדול לפני בריאת העולם), שם לא אין הבדל בין המקום לבין הזמן. כי שם הכל אחד. וזאת נקודת האיפוס של המציאות, שהיא השורש של המציאות. שאותה תופש החכם האמיתי בשכלו, שהוא מחובר לאמת ... שבו הכל אחד. ויש שכל גדול עוד יותר, שבו גם אין הבדל בין השכל האנושי, לבין השכל שמעל השכל. והוא השכל של החכם, שמאחד את שני סוגי השכל. כי בשכל הגדול יותר, שם גם אין הבדל בין נפרדות לבין אחדות. כי יש את השכל האנושי שבו לדוגמה יש הבדל בין רגעי הזמן ובין המקומות השונים ובין הזמן לבין המקום. ויש את השכל הגדול יותר שבו אין הבדל בין רגעי הזמן לבין המקומות השונים, ושבו אין הבדל בין זמן לבין מקום. וגם לדוגמה אין שם שום הבדל בין סיבה לבין תוצאה, או בין יש סיבה או אין סיבה. או בכלל אין שם שום הבדל כלל בין יש לבין אין. כי בשורש של הכל, שם אין הבדל בין היש לבין האין, כי שם הכל מחובר. ובשכל הגדול ביותר שהוא השכל של החכם האמיתי, שם גם אין הבדל בין שני סוגי השכל האלו. שהיא השלמות והחיבור של האחדות ושל הנפרדות. שבו בבת אחת האדם מסוגל להכיל בתוכו גם את שיא האחדות של השכל שמעל השכל, ...

... זה, כל רצון מכל סוג שהוא. כי כל רצון, הוא חיסרון. ותחושת החסר, מזיקה לנפש האדם וגורמת לאדם להרגיש רע. וכל זמן שיש אצל האדם הבדל בין טוב לבין רע מסוג כלשהו, ... והשלמות היא, כאשר האדם מצליח להכיל בתוכו רגשית דבר והיפוכו. דהיינו, כאשר האדם מצליח ברגע אחד גם להרגיש טוב בשלמות בלי שום הבדל כלשהו, בין טוב לרע כלשהו, ... ההפכים. דהיינו, שמצד אחד האדם גם יחשוב שאין שום רע בעולם כלל, ושהכל אך ורק טוב תמיד ללא שום רע כלל, ושמצד שני, האדם גם ידע להבדיל בין טוב לרע עפ חוקי המשחק של ...

... עד שהוא זהה לחלוטין לשכל האחר שגדול עוד יותר ממנו. וההבדל בין השכל שמעל השכל לבין השכל שמעל השכל שמעל השכל, הוא רק ברמת העומק של השכל. אבל הלוגיקה שם היא זהה. כי הלוגיקה בכל השכלים שמעל השכל, היא אותה הלוגיקה עד אין סוף. ובכל מקרה, ... זמן שהאדם עצמו הוא לא חכם אמיתי, אז הוא לא באמת יכול להבדיל בין חכמה ושכל לבין שיגעון ושטות. ולפעמים יש לאדם ענווה פסולה ורגשי נחיתות, ונדמה לאדם שהוא לא יכול להשיג את השורש של האמת בכוחות עצמו, ושהוא לא מספיק חכם להגיע אל האמת המלאה ...

... ואז ממילא יהיה מאושר באמת. וכל זמן שהאדם רק מאמין שהכל טוב וכיוב, הרי שלעולם הוא לא יכול להגיע לשקט נפשי אמיתי. כי כאשר יש הבדל בין השכל של האדם לבין האמונה שלו, דהיינו, כאשר האדם מבין בשכל שלו שיש ...

... חש פחד מכך שבסוף השבוע הוא צריך לשוב לארצו? תשובה: לא. משום שהאדם יודע מראש שבעוד שבוע הוא מסיים את החופשה. וההיגיון אומר, שאין שום סיבה לפחד מהמוות, משום שהסוף ידוע מראש. וההבדל היחיד בין עולם שבו כולם חיים יום אחד ומתים, לבין העולם שלנו, הוא רק באורך הזמן של החיים עד שמתים. אבל בכל מקרה כולם מתים. והשאלה היא, איך זה שאנשים מפחדים מהמוות ...

... יותר טוב מאשר הטוב. כך שבכל מקרה ביחס לנקודת ההתחלה ולנקודת הסיבה הראשונה של כל הסיבות, שם הכל פתוח ללא הגבלה כלשהי. ושם הטוב הוא טוב, בדיוק כמו שהרע הוא טוב. ובאותה הנקודה אין שום הבדל בין עולם אקראי לעולם מסודר. כי באותה המידה שיש בעולם שלנו סדר, באותה המידה היה אפשר ליצור עולם חסר סדר עם חוקי פיזיקה אחרים וכיוב, או ללא חוקי פיזיקה וללא ...

... הראשונה של כל הסיבות, לשם כך עליו לנסות להבין מהי בכלל סיבה? ומה יוצר את הסיבות עצמן? ומהי ההגדרה של סיבה? ומה הופך סיבה, למה שהיא? זא מה בעצם ההבדל בין יש סיבה לבין העדר סיבה? כי בין סיבה לבין העדר סיבה, יש המון דרגות. כי יש סיבה טובה, ויש סיבה פחות טובה וכך הלאה, עד שיש ... על מהותה של סיבה, כדי לנסות להבין איך היא נוצרת. אבל יש רמת עומק נוספת, שהיא שעל האדם לנסות להבין האם בכלל יש דבר כזה סיבה. זא כי האדם מניח שיש הבדל בין סיבה לבין העדר סיבה. כי יש דברים מסוימים שהאדם קורא להם סיבה. ויש דברים אחרים שהאדם קורא להם סיבה חלשה. ויש דברים אחרים ... בתופעות שנראות כהעדר סיבה. ועל האדם לשאול את עצמו, מדוע בעצם לדבר אחד הוא קורא דבר אקראי וחסר סיבה, ומדוע לדבר אחר הוא קורא בעל סיבה? האם באמת יש הבדל אמיתי בין מה שנקרא אצל האדם סיבה, לבין מה שנקרא אצל האדם העדר סיבה? כי עד שהאדם מחפש מהי הסיבה הראשונה, ומהיכן מגיעות סיבות, על האדם בכלל לנסות להבין, האם באמת יש הבדל אמיתי בין מה שנקרא סיבה לבין מה שנקרא חוסר סיבה? וניתן דוגמה: נניח שבהגרלת הלוטו בתאריך כלשהו, עלו בגורל המספרים 1-2-3. על ... כי מנקודת המבט של החוק האחד שמניע את כל הרגעים להיות כפי מה שהם, ושכל רגע מכריח את הרגע שאחריו להיות כפי מה שהוא, מנקודת המבט הזו, אין בכלל שום הבדל בין מה שנקרא אצל האדם אקראיות לבין מה שנקרא אצל האדם סדר. וכל מה שהאדם קורא לו סיבה, הוא בכלל סתם משהו שהנכונות שלו, נכונה ... שום משמעות אמיתית למה שנקרא אצל האדם סיבה והעדר סיבה. ומי יכול להוכיח שאין חוק שכזה? ואם אי אפשר להוכיח שאין חוק שכזה, אז כיצד בכלל ניתן להוכיח שיש הבדל בין מה שנקרא אצל האדם סיבה לבין מה שנקרא אצל האדם העדר סיבה? וזה בעצם אומר, שעל האדם לנסות להבין בכלל את המושג סיבה. ומהי בעצם סיבה. ומהו ההבדל המהותי שבין סיבה לבין חוסר סיבה. ומצד האמת, ההבדלים שבין סיבה לבין חוסר סיבה, הם בסך הכל קיימים מנקודת המבט של האדם שצופה באירועים. כי כאשר קורה איזה משהו שהאדם בשכלו המוגבל ... למרות שבאמת, כאשר אומרים על תהליך שהוא חסר סיבה ואקראי, המשמעות של זה היא, שהאדם עדיין לא מסוגל להגדיר את הסיבה. כך שעל האדם להתבונן היטב היטב על ההבדל האמיתי שיש בין מה שנקרא אצלו סיבה לבין מה שנקרא אצלו אין סיבה. ומנקודת המבט של המציאות, יכול להיות שלהכל כולל הכל יש סיבה. ... ממילא להכל אין סיבה. כך שבכל מקרה יש בסוף רק שתי אפשרויות, או שלהכל יש סיבה או שלהכל אין סיבה. ומי שרוצה לגלות את האמת, עליו להתבונן היטב על שורש ההבדל שבין סיבה לבין אקראיות והעדר סיבה. ועל האדם לנסות להבין, האם ההבדל קיים מנקודת המבט של המציאות האמיתית, או שמא הוא קיים רק מנקודת מבט של האדם עצמו שלפעמים מבין ולפעמים לא מבין את המציאות. ועוד ...

... שהאני שלי יהיה קיים? מהיכן הגיע האני הזה? מהיכן הוא נוצר? מהי מהותו האמיתית? האם יש הבדל אמיתי בין האני שלי לבין כל שאר הדברים שהם אינם אני? האם מנקודת מבט חיצונית לי, האם משם גם יש הבדל בין האני שלי לבין כל שאר הדברים? ואם מנקודת מבט חיצונית אין הבדל בין מה שהוא אני לבין מה שהוא לא אני, אז כיצד זה שאני כן חווה הבדל בין האני ובין הלא אני? ועל האדם לנסות להבין, האם קיומו של האני הזה תלוי בקיומם של דברים אחרים? ואם כן, אז במה בדיוק תלוי קיומו של האני ...

... תוך כדי זה, יש לאדם גם תודעה נוספת ותפישת מציאות נוספת, שבה אין אצל האדם הבדל בין טוב לבין רע. ושבה הכל אחד. ושאין שום הבדל מכל סוג שהוא בין טוב לבין רע. וכל זמן שהאדם לא מכיל בתוכו בו זמנית בכל רגע ובכל מקום, את שתי תפישות המציאות האלו שהן מנוגדות אחת לשנייה, כל זמן ... דהיינו, גם לחיות בעולם שלנו שיש בו טוב ורע, וגם בו זמנית להבין שאין שום הבדל בין טוב לרע, ושהכל אחד ושהכל טוב תמיד בשלמות, ללא כל הבדל בין טוב לרע. וכל החינוך שבעולם, אמור להתמקד רק בדבר הזה. כי הוא השורש של החיים הטובים. אך רק מי שהוא חכם אמיתי שיודע איך להכיל בתוכו את ההפכים ...