... ביותר, תפישת מציאות אלוהית, שכל מושלם, שכל מעל השכל, 5 דברים שנבדל מדעו ממדענו, הסיפור של אליעד כהן, ליקוטי מוהרן חא נג מהם חמשת
ההבדלים בין השכל האלוהי לשכל האנושי?
ההבדל הראשון: אלוהים יודע אינספור ידיעות בידיעה אחת, ואין ריבוי בידיעתו.
ההבדל השני: אלוהים יודע דברים לפני שהם קיימים אפילו כפוטנציאל.
ההבדל השלישי: אלוהים מקיף דברים שאין להם תכלית או גבול.
ההבדל הרביעי: אין שינוי בידיעת אלוהים - הוא יודע את הדבר בכוח ובפועל בו זמנית.
ההבדל החמישי: ידיעתו של אלוהים לא מוציאה את הדבר מאפשרותו. אליעד כהן דיבר על חמשת
ההבדלים הללו, שמובאים בתורת רבי נחמן מתוך ליקוטי מוהרן, והסביר כיצד השכל האלוהי שונה באופן מוחלט מהשכל האנושי, תוך הצגת פרדוקסים עמוקים. כל אחד
מההבדלים המוצגים חושף את התפיסה האלוהית שמערערת על ההיגיון האנושי, ולכן דרוש להעמיק ולהתאמץ להבין את המשמעות העמוקה שעומדת מאחורי כל רעיון.
ההבדל הראשון מציין את הדרך בה אלוהים יודע את כל הידיעות יחד, למרות שהן נראות שונות זו מזו. מבחינה אנושית, אנחנו רגילים לתפוס כל ידיעה כפרט נפרד, אך מבחינת אלוהים, כל הידיעות מאוחדות בידיעה אחת. זהו רעיון שמתוארת כהשכל הנקנה, שבו כל דבר ידוע כאחדות ולא כריבוי.
בהבדל השני, אלוהים יודע כל דבר עוד לפני שהוא קיים, ולאו דווקא אפילו כפוטנציאל. לדוגמה, אם אדם מדמיין כיסא או חולצה אדומה, הוא צריך איזשהו ... לתמונה הזו. אולם אלוהים יודע את הדברים גם לפני שנבראו, לא מתוך דמיון או פוטנציאל, אלא מההוויה האלוהית שמקיפה את כל האפשרויות.
ההבדל השלישי עוסק בכך שאלוהים יכול לדעת דברים שאין להם גבול, כמו מספרים אינסופיים. מבחינה אנושית, אין לנו את היכולת להקיף את הבלתי - סופי, אולם עבור אלוהים אין כל קושי לדעת ולהקיף את כל מה שכביכול אין לו גבול.
ההבדל הרביעי מציין שידיעת אלוהים לא משתנה - אין
הבדל בין הידיעה כשהיא בכוח (הפוטנציאלית) לבין הידיעה כשהיא בפועל (המציאות). על פי הרעיון האלוהי, גם כאשר אנחנו מדמיינים משהו שעתיד לקרות, אלוהים יודע את כל זה בו - זמנית, ללא כל שינוי, גם אם המידע קיים רק כפוטנציאל.
ההבדל החמישי עוסק בקיומה של אפשרות בחירה. אלוהים יכול לדעת בוודאות משהו, אך הידיעה שלו לא שוללת את האפשרות שזה עדיין יכול להתרחש אחרת. זהו ... המושגים של יש ו - אין, פוטנציאל ו - מציאות, מחויב ו - אפשרי, מקבלים נופך חדש ובלתי - מובן, שדורש חשיבה מעמיקה וחווייתית. חמשת
ההבדלים בין השכל האלוהי לשכל האנושי?
ההבדל בין ידיעה לפוטנציאל תפיסת אין סוף ומציאות אלוהית שימוש בפרדוקסים להבנת רעיונות רוחניים ההוויה האלוהית והשפעתה על המחשבה האנושית האם דרך הדמיון אפשר להגיע למוחשי, וכיצד מתוארים חמישה
הבדלים בין השכל האלוהי לשכל האנושי? ישנה טענה ולפיה כל דבר מוחשי מתחיל בצורה של אמונה או דמיון, ורק אחר כך הופך למובן באמצעות השכל. מובאת ... מבט. הוא הסביר שגם אם לא מגיעים לשלמות בהבנה, עצם האמונה שיש אפשרות כזו מכוונת את המחשבה. בתורה נג בליקוטי מוהרן מופיעים חמישה
הבדלים בין השכל של האל לבין השכל הרגיל של האדם. מי שמתעמק בהם, עשוי לגלות שמדובר בראייה שבה הסתירות והפרדוקסים אינם מבטלים זה את זה. ... אין - סופי לא ניתן להקיף אותו, שהרי להקיף משמע גבול כלשהו. אך האל נתפס כמי שמקיף גם את מה שחסר גבול. כדי להסביר זאת נאמר שאם אין
הבדל בין יש לאין מנקודת מבט אלוהית, הרי שממילא שאלת איך אפשר לדעת דבר אינסופי אינה מתקיימת. הניגודים הישנים שלנו (סופי - אינסופי, יש - אין) ... כזה, הוא רואה בו סתירה, מבחינת האל, הסתירה אינה קיימת כלל. בידיעת האל אין שינוי בין הפוטנציאל לבין המימוש. בזמן שאצל האדם יש
הבדל בין מה שקיים רק בפוטנציאל (למשל, אפשרות שהיד תזוז) לעומת מה שקורה בפועל (היד באמת זזה), האל יודע את שני המצבים ללא
הבדל וללא שינוי. במחשבה האנושית, כוח (פוטנציאל) ופועל (מציאות) הם שני מושגים שונים. אבל מבחינת האל, ידיעה על מה שעתיד להיות וידיעה על מה ... ואחר כך, כי גם מושג הזמן נתפס אחרת. מכאן נובעת המחשבה על יקומים מקבילים או תנועה חופשית בזמן, אך הרעיון הוא עמוק יותר: פשוט אין
הבדל אמיתי בין מה שמתרחש לבין מה שיכול להתרחש, אין ריחוק ביניהם מנקודת המבט האלוהית. ידיעתו של האל לא מוציאה את הדבר מאפשרותו. כלומר, גם אם ... מחליפים את המילה יודע במילה הוויה, מתברר שכל הניסוחים אינם עוסקים רק בידיעה תיאורטית, אלא במהות עצמה של המציאות. כך נשברים הרבה
מההבדלים המוכרים (למשל, בין מה שחייב לקרות למה שאפשרי בלבד). זו גישה שאיננה מובנת לשכל הרגיל, וכדי להבין אותה צריך לדחוק את השכל לקצה גבולו. ... הבעיה. אומרים שצריך כוח התמדה, שכן המוח נוטה מיד לחזור למוכר ולנסח: יש כאן בעיה. אך בהדרגה, כשמצליחים להחזיק קצת את התודעה של אין
הבדל בין יש לאין, הדפוסים הרגילים מתערערים, והבעיה מאבדת חלק מכוחה. במקומות שבהם יש סתירה בין לא הגיוני להגיוני, בין אחד לרבים, בין אין - ... את הפרדוקס, לשאול כיצד ייתכן. ואז, כאשר פוגשים במצב יומיומי מסוים, אפשר להרפות ודווקא לא להתאמץ כל כך, אלא להתמסר לרעיון שאין
הבדל בין יש לאין. צורת העבודה הזו משמרת את ההבחנה המועילה (בזמן לימוד - לוגיקה, שאלה, בירור) ומחברת אותה לקבלה של הפרדוקס (כשנתקלים בבעיה ... תשפיע על עתידו. מנקודת המבט הרגילה, יש כאן שתי אופציות מנוגדות, והאדם מחלק אותן לחיובי או שלילי. מי שמנסה להתבונן בדרך של אין
הבדל בין יש לאין יראה שבעצם גם ללכת לעבוד וגם לא ללכת - קורות ברמה מסוימת בו - זמנית, או שאין באמת
הבדל מוחלט בין השניים. במבט כזה, עשויה להיות הקלה רגשית, כיוון שהדבר אינו נתפס כטראגי או כסופי. האדם מבין שכל הזמן כל האפשרויות קיימות, רק בוחר לטעום אחת מהן. זה לא אומר שלא בוחרים בפועל, אלא שבוחרים מתוך מקום שמכיר בכך
שההבדל בין לבחור או לא לבחור איננו חד כל כך. יש בכך פוטנציאל לרוגע ולשחרור מפחד מוגזם. סיכום מלא של הפרדוקס והיישום בחיים הטקסט המתאר את הדברים (בתורה נג בליקוטי מוהרן) מציג חמישה
הבדלים מרכזיים בשכל האלוהי, כגון: האל יודע ריבוי בבת אחת בלי ריבוי, הוא מקיף דברים אין - סופיים, הוא יודע גם לפני שיש הוויה, ואין
הבדל אצלו בין בכוח לפועל או בין ודאי לאפשרי. אם מנסים להבין זאת בשכל אנושי רגיל, מתעוררות המון סתירות. אבל אם מבינים שהראייה האלוהית מבטלת ...