... נמצא אם כן, כי כל מה שהאדם חווה באמצעות החושים, הכל עובר דרך המחשבה. המחשבה היא השער שדרכו האני של האדם חווה את העולם באמצעות החושים. קיים אני שזה האדם. קיים העולם. וקיימת המחשבה שמקשרת ביניהם. כל מה שהאדם רואה, הוא רואה באמצעות המחשבה. הדבר ... שמצד האמת, המחשבה היא יותר ממשית עבור האדם מאשר כל דבר אחר. המחשבה של האדם ממשית עבור האדם כמו האני שלו. האם שייך לומר האם ניתן למשש את האני? הרי האני של האדם הוא הדבר היותר ממשי שקיים עבורו, יותר מאשר כל דבר אחר. גם העולם שבתוך המחשבה וגם המחשבה עצמה, קיומם תלוי בקיומו של האני. זא בלי אני אין דרך לחשוב על משהו. כך שהאני יותר ממשי מאשר כל מה שקיים. כמו כן לגבי המחשבה. בלי המחשבה, האדם לא היה יודע על קיומה של המציאות. המחשבה היא זו שמקשרת את המציאות אל האדם. כך שהדבר היחיד שהאדם צריך להתבונן בו הוא, האם ניתן לגעת במה שהאדם חושב שהוא נוגע בו. האני של האדם אינו יכול לגעת בשום דבר ממשי ומשום כך המחשבה מקשרת בין האני של האדם, לבין מה שנדמה לאדם כממשי. המחשבה של האדם ככ חזקה, שהיא גורמת לאדם לחוות את מה שבתוכה כמשהו ממשי. זא למחשבה כוח ככ גדול, עד כדי כך שהיא ... את קיומם של הדברים שבתוכה, כמעט כמו שהאדם מרגיש את הקיום העצמי שלו. בדיוק כמו בחלום בשעת השינה, האני החולם של האדם, מרגיש באופן ממשי לחלוטין את החפצים והחומר שיש בחלום, משום שהמחשבה גורמת לאני להרגיש את הדברים שבתוכה באופן מאוד ממשי. ממה עשויה המחשבה? המחשבה של האדם עשויה מאותו הדבר שממנו עשוי האני של האדם. מי שרוצה לגלות ממה עשויה המחשבה שלו, עליו לחקור ולגלות ממה עשוי האני שלו. וכאשר האדם מגלה ממה עשוי האני + המחשבה שלו, אז הוא מגלה ממה באמת עשוי העולם שבתוך המחשבה שלו. וכאשר האדם מבין באמת את מהות האני + המחשבה + העולם = הבנת המציאות באמת = אושר מושלם. ...

... מדוע העולם כרגע כפי מה שהוא ולא אחרת? על האדם לזכור, כי כל דבר שקיים היה יכול גם שלא להיות קיים. שום דבר אינו מובן מאליו. כל דבר בעולם, העולם עצמו, הזמן והמקום עצמם, האני של האדם עצמו, המחשבות רצונות של האדם, כל אחד מהדברים האלו היה יכול להיות שונה או לא להיות בכלל! על האדם לחפש את הסיבה של הסיבה של כל דבר. על האדם לדעת שיש סיבה ...

... מצד האמת של המציאות לא יכולים להיות שני דברים שונים זה מזה וכל שכן שלא הפוכים זה מזה, משום שהכל מתהווה מאותה המציאות. וניתן נקודת מבט נוספת: כל זמן שהאדם חושב שיש הבדל כלשהו בין האני שלו , לבין כל דבר אחר שקיים, הרי שהוא עדיין רואה את המציאות בצורה חלקית והוא אינו רואה עדיין את התמונה המלאה. כאשר האדם רואה את התמונה ... כל ההפכים מתחברים בקצוות שלהם. האדם פתאום מבין בשכל שלו שהכל זו ישות אחת. האדם רואה את המציאות כפי שהמציאות רואה את עצמה. כאשר זה מתרחש, האדם עובר לגן עדן שבו אין קונפליקטים, שבו האני האישי שלו מתבטל, והוא זוכה לחיים לנצח, משום שהוא חווה את המציאות הנצחית כפי שהיא חווה את עצמה. וזו כמובן האמת האחת... שהיא לדעת את ...

... פיצול אישיות? כל אדם מורכב משתי ישויות שונות. הישות האחת היא הישות של המודע של האדם והישות השניה היא הישות של התת מודע של האדם. הישות של תת המודע של האדם, היא האני האמיתי של האדם, השורש שממנו מגיעות המחשבות של האדם, ממנו נוצרים הרצונות של האדם וכולי. הישות החיצונית של האדם היא רובד המודעות החיצוני ... אצל האדם לגבי הרצונות שלו ולגבי הבחירות שאותן הוא מבצע. האדם אינו יודע מה לבחור, מה לחשוב, מה להרגיש וכולי. כל זה נובע משום שהאדם אינו מודע לרובד הפנימי שלו. האני הפנימי של האדם אינו סובל מפיצול אישיות, משום שהוא מודע לרובד החיצוני של האדם. אך כאשר הרובד החיצוני של האני של האדם אינו מודע לרובד הפנימי של האדם, הרי שהאדם חווה פיצול אישיות. לפעמים האדם מרוב לחץ מפחד להשתגע. הפחד להשתגע שורשו בכך שיש בתוך ... כל המלחמה הפנימית שבתוך האדם מקורה ושורשה בכך שהאדם אינו מבין מדוע הוא רוצה את הרצונות שלו. פיצול האישיות נובע מכך שהאדם אינו מודע לאני הפנימי שלו שמנהל את האני החיצוני של האדם. הדבר דומה לאדם שנמצא בתוך חלום. במקרה כזה קיימים שני אני. יש את האני שחושב את החלום ויש את האני שנמצא בתוך החלום. האני שנמצא מחוץ לחלום הוא האני הער של האדם, הוא התת מודע של האדם, שיוצר את כל החלום שבתוכו נמצא האני הפנימי של האדם. אם לדוגמה קוראים לאדם שנמצא באמצע שינה בשמו, האני הער של האדם מפסיק לחלום וגורם לאני הישן של האדם שנמצא בתוך החלום להתאחד איתו. גם אצל האדם הער יש אני אחר פנימי יותר שאחראי לכל הבחירות שאותן מבצע האדם וכולי. האני האמיתי של האדם, זאת המציאות עצמה. האני של האדם הוא חלק קטן מהאני הגדול של הישות העצמית של המציאות כולה. האדם נמצא בתוך המחשבה של המציאות, בדיוק כמו אדם שנמצא בתוך חלום, שמצד האמת, האני האמיתי שלו דהיינו, מי שהאדם באמת, נמצא בכלל מחוץ לחלום. הפחד מהמוות לדוגמה נובע רק משום שהאדם אינו מודע לכך שהוא עצמו ממש קיים מחוץ ... הפנימי שלו, דהיינו, השורש של הרצונות מחשבות שלו, על ידי זה הוא בעצם מרגיש אחדות עם המציאות. כאשר קורה משהו לאדם, הוא מבין שהוא עצמו בעצם רצה שזה יקרה. דהיינו, האני שנמצא מחוץ לחלום הוא זה שרצה שיקרה לאני שנמצא בתוך החלום את מה שקורה. האני האמיתי של האדם, דהיינו, הישות של המציאות עצמה שמהווה את האני של האדם, היא כמובן מודעת לחלוטין לאני של האדם שנמצא בתוכה, כי היא זו שמהווה אותו. כאשר האדם שנמצא בתוך החלום אינו מודע לאני החיצוני שלו, הרי שהוא סובל מפיצול אישיות, שיוצר פחדים ספקות וכולי. לסיכום: כדי למצוא ולהתחבר אל האני הפנימי של האדם, על האדם להסתכל היטב אל תוך עצמו ולראות ולגלות את האני הפנימי שנמצא בתוכו, שמשם מגיעים כל הרצונות מחשבות שלו, וגם כל העולם כולו שבתוכו נמצא האדם. כשם שהחולם את החלום הוא זה שיוצר את כל מה שקורה בתוך החלום, כך גם האני האמיתי של האדם, דהיינו, שורש המציאות, הוא זה שיוצר את כל מה שהאדם שנמצא בתוך החלום חווה מרגיש וכולי. כאשר האני שנמצא בתוך החלום, מתחיל להזדהות עם האני שחולם את החלום ושנמצא מחוץ לחלום, דהיינו, המהות של המציאות, על ידי זה הוא הופך לישות אחת עם המציאות, וחי איתה בהרמוניה מושלמת, כי הרי ...

... שיש לו בחירה חופשית, אך לא אפשרי שבאמת תהיה לו בחירה חופשית, משום שהמציאות היא זו שמהווה את כל מה שקיים בתוכה. הדבר דומה לאדם שחולם חלום. האני שנמצא בתוך החלום יכול לחשוב כמה שהוא רוצה שיש לו ישות עצמית. גם האנשים שבתוך החלום יכולים להתעקש על כך שיש להם ישות עצמאית ושיש להם בחירה חופשית. ... זו שמחליטה מה האדם יחשוב ירגיש ירצה יעשה וכולי. כל מה שהאדם עושה, אינו שונה מהותית ממה שהאדם רואה. גם מה שהאדם עושה, זה רק אירוע שאותו האני שלו חווה. גם האני של האדם עצמו, גם הוא עצמו אינו ישות עצמאית, אלא חלק מישות אחרת שמהווה אותו בכל רגע. אם המציאות תפסיק לחשוב את האני של האדם, באותו הרגע האדם יפסיק לחשוב אני ולהיות מודע לעצמו. כמו שלאף אחד שנמצא בתוך חלום אין לו ישות עצמאית ובחירה חופשית אמיתית, כך גם אין לאף אחד ... בעניין הנל, האגו הטיפשי של האדם נעלם, והאדם מתמזג אל תוך המציאות. ברגע שהאדם מתחיל לראות את המציאות כפי מה שהיא באמת, ממילא הזהות של האני שלו נעלמת והוא הופך להיות באחדות עם המציאות כולה. כאשר האני של האדם שנמצא בתוך החלום מודע לאני האמיתי שלו שנמצא מחוץ לחלום, על ידי זה הוא מתחיל לחוות בחירה חופשית אמיתית. כאשר האדם מתחיל להרגיש אני ביחס למציאות כולה, דהיינו, הוא אינו מרגיש שונה משום דבר אחר, אלא רואה את כל הדברים כחלק מהאני האמיתי שלו, דהיינו, האני שחושב את העולם, דהיינו, המציאות עצמה, על ידי זה הוא מגיע לחוויה של בחירה חופשית אמיתית, כמו שהמציאות עצמה בוחרת. ככל שהאדם מבין טוב יותר שהאני שלו זאת המציאות עצמה, דהיינו, הישות שחושבת את המציאות, על ידי זה הוא מתקרב יותר לבחירה חופשית אמיתית. ונקודה נוספת: כאשר האדם עדיין חושב שיש טוב ורע, ... האדם היא בין טוב אחד לטוב אחר זהה לחלוטין כמו הטוב השני. לסיכום: מצד האמת לכל אחד יש בחירה חופשית מלאה. היינו מצד מי שהאדם באמת, דהיינו, האני האמיתי של האדם, הרי שיש לו באמת בחירה חופשית מלאה על כל דבר. מצד האמת האני האמיתי של האדם בוחר אפילו את קיומו של העולם כולו... אך רק כאשר האדם מודע לאני האמיתי שלו, רק אז יש לו את הבחירה החופשית הזאת. אך כל זמן שהאדם אינו מודע לכך שהאני שלו הוא המציאות עצמה, עדיין אין לו ועדיין הוא לא נהנה מבחירה חופשית אמיתית. ברמה המעשית: על האדם להתבונן אל תוך עצמו, לגלות את האני האמיתי שלו ולזכות לבחירה חופשית אמיתית, שבה הוא גם בוחר האם לרצות ומה בדיוק לרצות. בנוסף, כאשר האדם מחובר לשורש של האני שלו, באותו הרגע כל מה שקורה לו, הוא מרגיש שזאת בחירה אישית שלו... ...

... האדם ישן וחולם חלום, התודעה העצמית שלו מתפצלת לשתי ישויות שונות. כאשר האדם חולם חלום האני שלו מתפצל לשני אני. יש את האני שנמצא מחוץ לחלום ויש את האני נמצא בתוך החלום. האני שנמצא בתוך החלום הוא האני שחווה את החלום עצמו. האני שנמצא בתוך החלום נמצא בעצם בעולם אחר חדש שונה מהעולם שבו האני החיצוני שלו נמצא. האני החיצוני, הוא האני שנשאר בעולם החיצוני, דהיינו, היכן שהאדם ישן. לדוגמה: כאשר אדם ישן וקוראים לו בשמו, או כאשר יש רעש חזק, שריפה וכיוב, האדם מתעורר. הכיצד? הרי הוא בכלל נמצא בעולם אחר ובמקום אחר?! אלא שהאני החיצוני שלו שחושב את החלום, הוא זה ששומע את הקריאה בשמו, והוא זה שמתעורר ומפסיק את החלום. כידוע, אדם שחולם חלום ותוך כדי החלום משמיעים לו דיבורים כלשהם, הדיבורים האלו עשויים להתערבב בתוך החלום. כי האני שיוצר את החלום, חושב על הדיבורים האלו שהוא שומע אותו, ואז האני שבתוך החלום חווה אותם בצורה אחרת. מצד האדם שנמצא בתוך החלום, מצידו נדמה לו שהאנשים שבתוך החלום הם אינם הוא. לפעמים גם קורים ... נגד רצונו. אך באמת מצד האמת, כל האנשים שיש בחלום הם הוא עצמו ממש, כי הם נמצאים בתוך האני החיצוני שלו שחושב את החלום. ובנוסף, גם כל מה שקורה לאדם בתוך החלום, גם אם זה נדמה לו לדבר רע ממש כי זה נגד רצונו, הרי שזה רק ... ורע. ואכן יש הבדל בינה לבין שאר הדמויות שיש יחד איתה בסרט. גם כאשר האדם חולם חלום, האני שנמצא בתוך החלום, מבחינתו יש הבדל בינו לבין דברים אחרים שנמצאים בתוך החלום. מבחינתו הוא נמצא בעולם אמיתי וממשי. אך מצד האמת, ... לפני המפץ הגדול בריאת העולם, דהיינו, כל מה שישנו יחזור להיות מה שהוא באמת, דהיינו, האני שחיצוני להכל ושחושב את הכל, דהיינו, המציאות עצמה אלוהים עצמו. אלוהים הוא המציאות עצמה שחושבת את היקום שלנו. אלוהים אינו נפרד ... וזה היא עצמה ממש. יחד עם זאת, כאשר האדם מתאחד בתודעה שלו עם המציאות, דהיינו, מבין שהאני האמיתי שלו זאת המציאות עצמה, החל מאותו הרגע האדם מתחיל להרגיש אני בכל דבר. זא האדם מבין שכל דבר שהוא רואה, הוא בעצם רואה את המהות של עצמו ממש. כי מצד האמת האני האמיתי של האדם שנמצא בתוך החלום, הוא האני שנמצא מחוץ לחלום ושחולם את החלום. לסיכום: המציאות מודעת לעצמה במודעות שלמה ובידיעה שלמה. ככל שהאדם מתחבר יותר למציאות ומבין טוב יותר שהאני האמיתי שלו הוא המציאות עצמה ולא הדמות שיש לו בתוך המחשבה של המציאות, על ידי זה הוא מתחיל להבין קצת המציאות רואה את עצמה ואת כל מה ...

... מתוך השכל המצומצם שלו. ומאחר שהאדם רגיל לחיות את חייו מתוך שכל מצומצם, הדבר הזה גורם לכך שכאשר האדם מתקרב לעומק החוכמה ולעומק הכרת האני שלו , ולעומק הבנת המציאות, הרי שמה שקורה בעצם, זה שהאדם מתקרב ומגיע לשורש השכל ...

... התודעה כעל ישות כלשהי נפרדת מהגוף, שהביטוי שלה הוא בכך שהיא אומרת אני. דהיינו, ישות שמודעת לעצמה, ישות בעלת זהות עצמית והגדרה עצמית, שהיא האני של האדם. וחיים נצחיים פירושו, שהאני של האדם ממשיך להתקיים בצורות שונות, גם ללא גוף. אבל מי שיתבונן יראה, כי גם כאשר האדם תופש את המציאות בצורה כזו שבה קיומו של האני שלו הוא נצחי, הרי שגם אז על האדם לחשוש מכך שיום אחד האני שלו יחדל להתקיים. כי אף אחד לא בחר להיות קיים. ובשום שלב האדם לא החליט לגרום לעצמו להיות קיים. וכמו שהקיום של האדם לא נוצר על ידי האדם עצמו, כך באותה המידה בדיוק הקיום של האני של האדם יכול להיעלם, ואין לאדם שום דבר מה לעשות נגד זה. ומבחינה לוגית זה ברור שהאני לא יכול לברוא את עצמו. כי כדי שהוא יעשה פעולה כלשהי, לשם כך ... גם דבר מחריד ומלחיץ. כי האדם קולט שמצד האמת בכל רגע ורגע הוא יכול להיעלם מהמציאות. ואולי הגוף שלו ימשיך לתפקד ולהתנהג כרגיל כלפי חוץ, אבל האני שלו יחדל להתקיים. ואף אחד לא ידע על כך לעולם. ומי יכול ... להתקיים בעוד רגע אחד ממש? ושום חברת ביטוח בעולם לא יכולה לבטח עבור האדם את הקיום העצמי שלו. כי גם מה שנדמה לאדם כדבר מאוד יציב ורציני, שהוא האני והתודעה העצמית של האדם, גם הוא לא יותר מאשר תוצאה של איזה ...

... הן שתלויות בתפישה האנושית בלבד, אך הן אינן אמת אבסולוטית. וביארתי העניין של אני חושב אני קיים וקיום האני של האדם. ולפני שהאדם רוצה להיות מאושר, עליו לנסות להבין מהו אושר, ומהיכן באים הרצונות. ועל האדם לנסות להגיע ...

... של שלמות פנימית ואחדות עם המציאות. מדוע אהבה ושנאה הן למעשה אותו רגש במהותן? בשורש, מסביר אליעד, אהבה ושנאה הן רגש אחד. שניהם מצבים של ביטול מוחלט של ההפרדה בין האני לבין הדבר שנמצא מחוץ לאדם. האהבה כוללת הכלה מוחלטת, והשנאה כוללת דחייה מוחלטת, אך בשני הקצוות האלה, מגיעים לביטול של קיום הדבר שמחוץ לאדם. שניהם, בקצה המוחלט שלהם, ...