... שאפילו אין לו מושג מיהו. ורוב העולם הם חכמים בעיניהם, והם אינם יודעים, אפילו לא, מי הם. כי כאשר האדם אומר אני, אין לו באמת מושג אמיתי, מהו
האני המפורסם הזה, שהוא מדבר עליו וחושב עליו ככ הרבה. והאדם עושה הרבה רוח וצלילים כאילו הוא מבין ויודע, והוא אפילו אינו יודע, מהו
האני שלו. כי זהו עולם הטעות, שכולם נדמה להם שהם משקרים את כולם. ובאמת, האדם משקר, רק את עצמו. כי השקר, הוא רק בתוך האדם עצמו. ומי שלא ישקר את עצמו בכלל, יראה שאין ... שבה הכל אחד ממש. והאדם כאלוהים, מחליט (מנקודת מבט של נפרדות), בכל רגע ורגע מחדש, להיות משוגע, ולצמצם את עצמו לתוך צמצום וגבול, שהוא
האני של האדם, שהיא התודעה הנשמה או כל הגדרה רעה אחרת. כי כל הגדרה, היא רעה. משום שהיא צמצום של האחדות. כי ההגדרה, היא מפרידה בין שתי ישויות, ומבדילה ביניהן. ... עבור מי שלא זוכה. וכל המחשבות של האדם, הן מרחיקות אותו מחוויה של אחדות ושלמות. כי כאשר הכל אחד, אין שום מחשבה נפרדת, כלל. ואפילו ידיעת
האני אין. ולכן, כאשר האדם חושב אני נפרד, הוא בעצם יוצר את הרע, במו פיו. כי כל נפרדות, היא כפירה באחדות, והיא עונש של נפרדות, עבור מי שמסתכל מהאני שלו החוצה, במקום פנימה. וכאשר האדם מרגיש את עצמו קיים, הרי שבעצם הוא נמצא באחדות עם החוסר שלמות. כי חוויית
האני, היא עצמה חוסר השלמות, כי היא חוויית העדר האחדות של האלוהים. והדרך של האדם להתרפא, היא על ידי זה שהוא הולך לשכל אחר כמותו, שיודע שהוא (עצמו והאדם שבא אליו - תרתי ... בתוך לבוש של חוסר שלמות, שזהו החכם האמיתי. ויש גם אלוהים, שאין לו מושג שהוא אלוהים, והוא חושב שהוא רק חיסרון, שזהו האדם שחווה עדיין רק את
האני הנפרד שלו, ושהוא לא חווה, גם את חוויית האלוהים והשלמות שלו. ועל תפישת האלוהים הלא מושלם (שבתודעת חיסרון), ללכת לחיסרון אלוהי (שבתודעת אלוהים, שיודע שהחיסרון ... לא מושלם, לתודעה של לא מושלם שיודע את האמת שהוא אלוהים מושלם, ושהוא נמצא בתודעה של אלוהים. ובסיכומו של דבר, על האדם להתבונן ולהבין, שתפישת
האני שלו הנוכחית, היא שורש הרע והכפירה, במי שהוא באמת, דהיינו, אלוהים. ועל ידי זה שהאדם נצמד לשכל של החכם האמיתי, על ידי זה האדם זוכה לחזור ולהיות אלוהים האמיתי, ...