השואה ואלוהים, איפה היה אלוהים בשואה? למה אלוהים עשה את השואה? התכלית של התכלית של המציאות

תכלית החיים - האם יש או אין תכלית לחיים? ואם יש, אז מהי? מהי תכלית החיים? האם לחיים יש בכלל תכלית? ואם כן, מהי תכלית החיים? ואם לא, אז מה בכל זאת משמעות החיים? ומי שיתבונן בעניין יראה, שיש כאן רק שתי אפשרויות. האפשרות הראשונה היא שיש לחיים תכלית, והאפשרות השנייה היא שאין לחיים תכלית. אך אם נתבונן היטב בעניין, נראה שיש כאן רק אפשרות אחת, ושאין כאן שום שאלה כלל. ולצורך העניין נצא מנקודת הנחה שיש תכלית לחיים. ועכשיו ננסה להבין מהי תכלית החיים. ובטרם ננסה להבין מהי תכלית החיים, ננסה להבין את המשמעות של נקודת ההנחה שיש משמעות לחיים. ואם נתבונן היטב בעניין נראה, כי אם נאמר שיש תכלית לחיים, המשמעות של כך היא, שלחיים יש מטרה מסוימת, דהיינו, שהאדם צריך להגיע למטרה כלשהי, ושהעולם צריך להגיע למטרה כלשהי, ושלכל מה שקורה יש מטרה כלשהי. ומי שהוא חכם ומסתכל על התכלית של כל דבר, כי חכם רואה את הנולד וסוף מעשה במחשבה תחילה, אז במקום לחפש מה צריך לעשות כדי להגיע אל התכלית, לפני כן צריך לנסות להבין את הנקודה הסופית שאליה האדם וכל הדברים מגיעים. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש כאן שאלה מאוד חשובה, והיא, מהי התכלית של התכלית עצמה. זא נניח שהאדם מטרתו היא להגיע לנקודה כלשהי. השאלה היא, מהי התכלית ומהי המטרה שלשמה האדם מגיע למטרה הסופית? ונחדד את השאלה ונשאל, האם כאשר האדם מגיע אל המטרה שלו, האם גם אז הוא שואל את עצמו מה התכלית של החיים ושל הקיום? ונניח שכל העולם כולו יהיה מושלם ויגיע לתכלית כלשהי, ומה תהיה תכלית קיומו של העולם במצב כזה? וברגע שהאדם מגיע אל השלמות שלו, בהנחה שיש כזו, מה אז תכלית חייו? ולכאורה יש כאן שתי אפשרויות. והאפשרות הראשונה היא, שלתכלית אין סוף, זא תמיד יש תכלית אחרת להשיג, עד אין סוף וללא נקודת עצירה כלשהי. והאפשרות השנייה היא, שבכל מקרה, תמיד יש נקודת סוף כלשהי, ובנקודת הסוף הזו, שם, מסיבה כלשהי, לא שואלים יותר מה התכלית. ונזכיר, שאנחנו עדיין דנים לפי נקודת ההנחה שלכל דבר יש תכלית, ועוד לא דיברנו על האפשרות השנייה, שאולי אין תכלית לשום דבר. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי אם נאמר שלחיים יש תכלית, אבל התכלית הזאת לעולם לא נגמרת, הרי שהמשמעות היא, שלחיים אין תכלית אמיתית. משום, שתכלית פירושו, שמגיעים למטרה כלשהי. ואם המטרה נמצאת בנקודת אין סוף, הרי שכל הנקודות רחוקות ממנה באופן שווה, וממילא כל הדברים טובים באותה המידה. ובנוסף, אם נאמר שהתכלית היא ללא סוף, הרי שאין משמעות אמיתית לתכלית כזאת. כי הדבר דומה לאדם שיאמר שיש תכלית בלעשות דבר שלא משיג שום תכלית סופית. ואם התכלית אין לה סוף, הרי שכבר אין לה שום משמעות כלל, ואכ הכל טוב באותה המידה, כי התכלית הסופית חסרת משמעות. אך מצד שני, אפשר לומר גם שלחיים יש תכלית, והתכלית היא להגיע למצב מושלם, שהוא התכלית, ושבו לא שואלים יותר מהי התכלית. וכיצד מצב כזה יכול להתקיים? אז כפי שכבר ביארתי, מי שטוב לו, לא מחפש תכלית. והתכלית והסיבה והמשמעות והשכל, כולם הם אמצעים לגרום לאדם להרגיש טוב. ומי שטוב לו באמת, הוא חי בהרמוניה עם המציאות, ...

הסוד של תכלית החיים - מהו הסוד שאותו לא יודעים גם לא חכמי החכמים? וכאן נבאר את עניין תכלית החיים. והעניין הוא, כי כל אדם חי את חייו ועושה את מעשיו למען מטרה כלשהי. וככל שהאדם צריך יותר להתאמץ בחיים שלו, כך חשוב לאדם לברר טוב יותר מהי תכלית החיים שלו. כי הטיפש עושה את מעשיו ללא תכלית. כי מה שהופך את המשוגע למשוגע, הוא שהוא עושה את מעשיו ללא מטרה וללא תכלית. ומי שעושה את מעשיו ללא תכלית, הוא משוגע. והאדם חי חיים שלמים, ועובד לפרנסתו, ומתאמץ כדי לשרוד וגם כדי ליהנות מחייו. והאדם הורג את הזמן, תוך כדי שהזמן הורג אותו. אבל אין לאדם מושג מהי התכלית של החיים שלו. דהיינו, אף אחד בעולם לא באמת מבין מהי המטרה האמיתית שלשמה הוא חי ושלשמה הוא עושה את מעשיו. ויש כאלו שנדמה להם שהם יודעים מהי תכלית החיים שלהם. וכל אחד ממציא לעצמו איזו תכלית. ויש כאלו שממציאים להם לדוגמה תכלית שנשמעת להם בעלת ערך כלשהו, כגון לדוגמה תכלית לעזור לבני אדם אחרים וכיוב. אבל אף אחד לא שם לכך, שהוא לא מבין מהי התכלית הסופית שלשמה הוא מנסה להשיג את התכלית שלו. כי כל תכלית שהאדם ממציא לעצמו, תמיד על האדם לנסות לשאול את עצמו ולהבין, מהי התכלית של התכלית עצמה. ונניח לדוגמה שהתכלית היא לעזור לבני אדם, אבל זה עצמו מה התכלית שלו? כי מה התכלית של לעזור לבני אדם? ואז האדם משיב לעצמו, שהתכלית היא שיהיה טוב בעולם. אבל גם זו לא תכלית, כי מהי התכלית של התכלית עצמה? זא על האדם לשאול את עצמו, האם זה באמת משנה האם המטרה שלו תושג או לא? ויש כאלו שהם יודעים ומודים שאין להם מושג מהי התכלית של החיים שלהם, ושאין להם מושג למה הם חיים. שזה בדיוק סוג של דיכאון שמשאיר את האדם על המיטה בבוקר, שהאדם אין לו מושג מהי התכלית ומהי המטרה שלשמה הוא צריך לקום בבוקר לחיי היום יום. ובפרט כאשר האדם עוד לא יודע את הדרך ליהנות בחיים, שאז האדם קם אל חיים משעממים וקשים. וכאשר אין לאדם מושג מהי התכלית של החיים שלו. אז האדם מעדיף פשוט להתהפך מצד אל צד במיטה ולהמשיך לישון. כי השינה עוזרת לאדם לברוח מהשאלה של מהי תכלית החיים. אבל יש כאלו שיש להם כל מיני שיגעונות בראש, ונדמה להם שהם יודעים ומבינים מהי התכלית של החיים שלהם ומהו היעוד שלהם. למרות שבאמת הם לא מבינים דבר. כי את כל התכליות בעולם אפשר בשניה אחת להבין שהן כולן חסרות משמעות, משום שתמיד אפשר לשאול מהי התכלית של התכלית עצמה. וכל דבר שהאדם חושב שהוא התכלית של חייו, על האדם לבדוק את התכלית הזאת אל מול האמת ואך ורק אל מול האמת. דהיינו, על האדם לשאול את עצמו את השאלה הפשוטה, האם זה באמת משנה שהתכלית הזאת תושג? מהי התכלית של השגת התכלית עצמה? מה זה בכלל משנה ולמי זה בכלל משנה אם התכלית הזאת תושג או לא תושג? כי כאשר האדם נולד והוא עדיין ילד קטן, האדם עדיין לא משגע את עצמו בכל מיני מחשבות של לחפש תכלית. אלא האדם עוסק כל הזמן בלנסות ליהנות. אבל כאשר האדם מתבגר והאדם מבין שיכולת ההנאה בעולם היא מוגבלת (למי ... שהוא עושה. ואז האדם יושב וממציא בדעתו כל מיני מטרות. והאדם מייחס למטרות האלו המון משמעות. ואז האדם מחליט שתכלית החיים שלו היא להשיג את המטרה שאותה הוא עצמו המציא. ולפעמים גם האדם ממציא לעצמו כל מיני רמזים שכאילו יתמכו בכך שזאת תכלית החיים שלו. דהיינו, האדם פתאום מביא כל מיני ראיות שונות לכך שאכן זאת התכלית שלו. והאדם לא קולט את הדבר הפשוט, והוא שהתכלית קיימת רק בגלל שהאדם עצמו מייחס משמעות כלשהי למטרה שאותה הוא רוצה להשיג. והתכלית לא באמת קיימת מצד המציאות. ...

להשיג את המטרה, על ידי שישנא את הדרך בתכלית השנאה! ובו יתבאר העניין של ההקדמות והתכלית, וכיצד יגיע האדם לתכלית, על ידי שנאת ההקדמות (והוא פירוש העניין מרבי נחמן מברסלב, שאי אפשר לזכות לשכל התחתון, אלא על ידי שיהיה שונא בצע, שישנא את הממון בתכלית השנאה). והעניין הוא, כי יש הקדמות ויש את התכלית. כגון לדוגמה, שהאדם מכין את האוכל, כדי לאכול אותו. והכנת האוכל, היא ההקדמה של אכילת האוכל. והתכלית היא האכילה, והכנת האוכל, היא רק הקדמה, שאינה תכליתית בפני עצמה, אם לא קיומה של האכילה. כי האדם לא מכין אוכל, כדי לזרוק אותו, אלא רק כדי לאכול אותו. והכנת האוכל, שואבת ומקבלת את החיות שלה, מהאכילה שלאחר מכן. וגם האכילה עצמה היא לא התכלית, אלא היא רק הקדמה להנאה ולתועלת של האדם מהאכילה. כי האדם לא אוכל סתם כך, אלא רק משום התועלת שהאכילה מביאה לו, כגון הנאה / בריאות וכיוב. והתועלת של האכילה, היא התכלית, אבל האכילה, היא רק ההקדמה של התועלת של האכילה. וגם ההנאה של האדם והבריאות של האדם, גם היא לא התכלית. כי אין שום תכלית בכך שהאדם יהיה בריא ושהוא ייהנה. והתכלית היא בכך שרצונו של האדם יתמלא, שזאת התכלית, ושכל הדברים בעולם הם האמצעים של התכלית הזאת. וכיוב בכל דבר ועניין, שגם הכסף, הוא רק האמצעי ולא התכלית. וגם איסוף וחיסכון הכסף, הוא רק אמצעי למען השגת המטרה שהיא השקט הנפשי של האדם. ובכל דבר ודבר, יש את ההקדמות של הדבר, ויש את התכלית ואת הדבר עצמו, שהוא החשוב באמת, ושכל הדברים משרתים את אותו הדבר החשוב. ומי שיודע את התכלית של כל התהליכים כולם, דהיינו, את התכלית של קיום המציאות, רק הוא טוב לו באמת. כי התכלית של כל המציאות שלנו, היא טוב אמיתי (למי שיודע מהי התכלית הזאת), וכל התהליכים מובילים אל התכלית הזאת. וכאשר האדם מחובר תמיד אל התכלית הסופית של המציאות, אז האדם חי טוב באמת. ולראות את התכלית של כל האירועים, פירושו להסתכל על האירועים, מנקודת המבט שקודמת לכל האירועים, שהיא נקודת המבט של מה שהיה לפני הסיבה הראשונה של כל הסיבות. ששם בנקודת ההתחלה, שם התכלית של הכל, היא הדבר הברור ביותר. וכאשר האדם מסתכל על הדברים מנקודת המבט של זה שעושה אותם, דהיינו, מנקודת ... הראשונה, אז האדם שלם עם כל מה שקורה, כמו מסובב הסיבות של המציאות. ומי שרוצה לזכות לראות ולהבין את התכלית של כל הדברים שיש בעולם, ומי שרוצה להבין את התכלית של המציאות, ולדעת ולהבין ולממש את התכלית של החיים האישיים שלו, ומי שרוצה לחוות את השלמות של התכלית הסופית של המציאות, לחוות אותה בכל דבר ודבר שיש בעולם שלנו בכל פרט ופרט, עליו לאהוב את התכליתיות בתכלית האהבה, ולשנוא את חוסר התכליתיות ואת ההקדמות של התכלית, בתכלית השנאה. כי כאשר האדם חי בצורה לא תכליתית, וחושב בצורה לא תכליתית, ועושה דברים שאינם תכליתיים, על ידי זה הקליפות והלבושים נאחזים בו, ואינם נותנים לו מנוח. כי האדם סובל, רק משום שהוא לא מבין ... המציאות כולה, בכל דבר ודבר, עליו להסתכל רק על התכלית של כל דבר. ובכל פעם שהאדם חושב מחשבה שאינה תכליתית, דהיינו, מחשבה מיותרת, בכך האדם מפיל את עצמו אל תוך הקליפות, שהן המותרות של הפרי. כי הקליפה, היא החלק המיותר של הפרי. וההקדמה, היא החלק המיותר של התכלית. ואעפכ, אצל מי שהוא איש אמת, אצלו, חוסר התכליתיות, היא טובה מאוד. כי חוסר התכליתיות, כאשר היא נכללת בתכלית, היא בעצם ריבוי של התכלית. כי תכלית יש אחת, והקדמות יש הרבה. וכאשר ההקדמות נכללות ... האמיתית של האירועים האלו, במצב כזה על האדם לשמור את עצמו ולהרחיק את עצמו בכל כוחו, מכל דבר שאינו תכליתי. כי הקליפות צריך לתת להם חיות, אבל רק כדי חיותן, לצורך קיום העולם שלנו, שהוא חי בזכות הקליפות, שהן הופכות להיות ריבוי האור והאחדות, כאשר האדם זוכה לראות את האחדות של המציאות. אבל, על האדם לשנוא את חוסר התכליתיות. ובכל דבר ודבר, על האדם לשאול את עצמו, מה התכלית של הדבר? והאם באמת הדבר הזה מקרב אותי אל ...

תכלית החיים - למה אף אחד לא יכול לדעת מהי תכלית החיים? למה אף אחד לא יודע מהי תכלית החיים? אליעד כהן טוען באופן ברור ומוחלט שאף אדם בעולם אינו יכול לדעת מהי תכלית החיים. לדבריו, כאשר הוא אומר אף אחד, הוא מתכוון לכך בצורה אבסולוטית וללא יוצאים מן הכלל. הוא מסביר את טענתו בצורה מעמיקה ומפורטת, ומבהיר מדוע אי אפשר, מבחינה לוגית ומעשית, למצוא תשובה אמיתית ומספקת לשאלה זו. מדוע כל תכלית לחיים היא רק תת - תכלית של משהו גדול יותר? אליעד כהן מסביר שהבעיה הבסיסית עם חיפוש תכלית לחיים נעוצה בכך שכל תכלית שנמצא תהיה תמיד תכלית של דבר אחר רחב וגדול יותר. לדוגמה, כאשר אדם שואל את עצמו מה מטרת העבודה שלי?, התשובה צריכה להיגזר ... הרחבה יותר - מה מטרת החיים שלי בכלל?. אבל התשובה לשאלה זו, בתורה, תלויה בתשובה לשאלה גדולה יותר: מה התכלית של קיומי?. וכך ניתן להמשיך ולשאול, באופן אינסופי, מה התכלית של התכלית?, ללא נקודת סיום ברורה. לדוגמה, הוא נותן דימוי של עובד בחברה ששואל למה אני מתאמץ לפתח את החברה?, כאשר הוא בכלל לא יודע מהי התכלית הכללית של החברה. אולי ההנהלה מתכוונת בכלל לסגור את החברה, ולכן המאמץ שלו חסר משמעות לחלוטין. לכן חייבים לדעת את התכלית הגדולה לפני שמחפשים תכלית לתהליך הקטן. האם יש משמעות אם העולם אקראי לחלוטין? אליעד כהן מדגים מצב בו העולם הוא אקראי לחלוטין. אם אכן הכל הוא מקרי, ולכלום אין משמעות אמיתית או מוחלטת, אזי שום פעולה איננה באמת בעלת תכלית. הוא משווה זאת למשחק חסר חשיבות שבו השחקן אומר שתכליתו היא לנצח. אבל מכיוון שזה רק משחק, זו לא תכלית אמיתית, אלא רק המצאה של האדם עצמו. אם המציאות היא חסרת משמעות מוחלטת, אז כל פעולה שהאדם יעשה תהיה ... סיבה? אליעד מתייחס למקרה ההפוך, בו למציאות אכן יש סיבה. אם קיימת סיבה ברורה ומוחלטת לכך שהמציאות קיימת, אז התכלית האישית של כל אדם נגזרת מאותה סיבה כללית. כלומר, אם המציאות קיימת כדי לממש מטרה מסוימת, האדם כחלק מהמציאות צריך להיות באינטראקציה עם אותה תכלית ולהשתלב בה. אך גם כאן עולה בעיה חדשה: מה הסיבה לקיומה של אותה תכלית עצמה? נניח שהתכלית היא לעשות טוב. אבל אז נשאל למה לעשות טוב? ולכך אין תשובה מוחלטת. תמיד אפשר לשאול עוד שאלה, כמו ... מצביע על פרדוקס נוסף: אם המציאות קיימת תמיד ואין רגע בו היא לא קיימת, אז לא הגיוני לדבר על תכלית. זאת משום שכאשר מדברים על תכלית, אנו מניחים מצב בו התכלית לא התממשה עדיין, ויש צורך לממש אותה. אבל אם המציאות קיימת לנצח, אין אפשרות להגיד שיש לה תכלית כי היא כבר תמיד קיימת. זה מצב פרדוקסלי נוסף המונע מלהגדיר לה תכלית חד - משמעית. איך להבין את תכלית החיים באמת? אליעד כהן מסכם את דבריו בטענה שמי שבאמת רוצה להבין מה תכלית חייו, חייב קודם כל להבין מהי הסיבה שבגללה המציאות עצמה קיימת. הוא מדגיש שוב שאם האדם לא יודע למה המציאות קיימת, אין לו שום יכולת אמיתית לדעת מה תכלית חייו האישית, וכל ניסיון לתת תשובה כזו יהיה חסר ערך וחסר משמעות אמיתית. עם זאת, הוא מציין כי אף ... מעודד כל אדם להתבונן פנימה באופן כן ואמיתי, לחקור את מהות המציאות ואת סיבת הקיום, ורק אז לגלות מהי תכלית חייו. מהי תכלית החיים? האם יש משמעות לקיום האדם? למה העולם קיים? מה התכלית של המציאות? איך למצוא משמעות לחיים? האם אפשר להבין את המציאות? מדוע החיים חסרי משמעות? הפעם אני רוצה לדבר על תכלית החיים, ואני אומר שאף אחד בעולם, לא יודע מהי תכלית החיים ושאני אומר אף אחד לא יודע אני מתכוון ממש לאף אחד. ויש שיתווכחו ויגידו שיש כן שיודעים מהי תכלית החיים אך ניתן להוכיח את אי הידיעה את תכלית החיים, ולכל שאלה יש תשובה. ואסביר כעת למה אי אפשר למצוא תשובה לתכלית החיים. כי כל תכלית שניתן לחיים, תמיד תישאל השאלה, מה היא התכלית של התכלית, וכן הלאה עד אינסוף. וכל תכלית בעולם, היא תת תכלית של דבר אחר פנימי יותר. ונגיד שהעולם כולו הוא ...

על החיים ועל המוות / תכלית החיים / משמעות החיים / פחד מוות - מהי מהותם? חלק 2 כי האהבה והשמחה וכולי, הם רק תרופות ... לוקח, כדי לברוח מכך שאין לו מושג למה הוא חי. אבל בכל מקרה, גם אהבה וכל כיוב, זו לא תכלית החיים. ויש כאלו שנדמה להם שתכלית החיים של עצמם, היא חלק מתכלית אחרת גדולה יותר. כי מצד האמת מי שרוצה להבין את תכלית החיים, לשם כך עליו להבין את התכלית של קיומה של המציאות כולה. כי החיים של האדם, הם בסך הכל נקודה קטנה בתוך רצף של אירועים גדול מאוד, שהוא רצף האירועים של המציאות כולה. והתכלית של חייו ושל קיומו של האדם, היא רק אמצעי שמשרת את המטרה הגדולה יותר. כך שכדי להבין את תכלית ומטרת החיים, לשם כך יש להבין את התכלית של המציאות כולה. וכאשר האדם מתבונן על התכלית של הקיום העצמי שלו, עליו להבין שהתכלית של הקיום העצמי שלו, היא חלק מהתכלית של הקיום של כל המציאות כולה. כי יש סיבה שבגללה קיימת כל המציאות כולה. והסיבה הזאת אחראית בין השאר ... כל האירועים שקורים לאדם בכל רגע ורגע... ומי שהוא קצת חכם, הוא מבין מיד שכדי שהוא יצליח לפענח את התכלית של החיים שלו, וכדי שהוא יצליח להבין למה החיים שלו הם כפי מה שהם וכולי, לשם כך עליו לנסות לגלות ולהבין את התכלית שלשמה מתרחשים כל האירועים כולם. אך מהי התכלית הזאת שלשמה מתרחשים כל האירועים כולם? וגם כאן לכל אחד יש את ההסברים שלו, מהי התכלית של המציאות. ויש כאלו שחושבים שלמציאות כולה אין תכלית כלל. ושכל רצף האירועים כולו הוא חסר תכלית. ואותם יש לשאול, אם אכן כל המציאות כולה חסרת תכלית, אז מה בדיוק התכלית של החיים שלהם עצמם? כי מאחר שלכל התהליך כולו אין שום תכלית כלל, ממילא זה אומר שמצד האמת אין שום משמעות ושום תכלית לשום דבר. כך שאם האדם חושב שאין שום תכלית כלל, הרי שלא ברור למה בכלל נדמה לו שיש לדברים כלשהם משמעות, אם לכל המציאות כולה מצד האמת אין שום משמעות. ומצד האמת יש לשאול, האם באמת יכול להיות שלכל המציאות כולה אין תכלית, והאם יכול להיות שכל המציאות כולה מצד האמת חסרת משמעות? כי אולי באמת יכול להיות שכל רצף האירועים כולו הוא אקראי לגמרי ללא כל כוונת מתכנן וללא כל תכלית. ומי יכול להוכיח שיש תכלית למשהו? ואולי באמת לשום דבר אין תכלית? אלא, שאם נאמר שלכל רצף האירועים כולו אין תכלית, ממילא יש לשאול, כיצד זה שיש בעולם שלנו המון תהליכים שכן מעידים על תכלית. כי מי שיתבונן סביבו יראה, כי האדם (וגם בעלי החיים וכיוב) מטבעו עושה את מעשיו למען תכלית כלשהי. ויש בעולם שלנו המון תהליכים, של סיבה ותוצאה. שבהם יש תהליך שלם שתכליתו היא להשיג מטרה כלשהי. ונמצא אם כן, כי במציאות שלנו יש ביטוי של תכלית ושל משמעות. ואם באמת לכל המציאות כולה ולכל האירועים כולם אין שום משמעות, אז כיצד זה שיש במציאות שלנו ... עוד רמות עומק שונות, כי אפשר לומר ש... וכולי). וכל בני האדם בעולם, בפרט החכמים שבהם, מנסים להבין את התכלית של המציאות. ויש כאלו שמבינים שתכלית המציאות היא למען יצירת טוב. דהיינו, שהמציאות היא טובה, וכל האירועים שקורים בעולם, כולם הם למען תכלית טובה כלשהי. ולכן אומרים שהכל לטובה, כי התכלית של כל האירועים שבעולם, היא כדי לעשות טוב. אלא שגם כאן יש בעיה רצינית. והשאלה הראשונה היא, אם באמת התכלית היא למען עשיית טוב, אז מדוע יש רע? כי מאחר שהתכלית היא למען יצירת טוב, אז מדוע צריך ליצור גם רע. הרי היה אפשר מראש ליצור מציאות שבה יש רק טוב. ומכך שיש במציאות שלנו גם רע וגם טוב, מכך ניתן להבין שהתכלית של המציאות היא למען יצירת רע בדיוק כמו שהיא למען יצירת הטוב. ויש כאלו שאומרים, שהתכלית של המציאות היא למען הטוב. והסיבה שיש רע, היא כדי שהאדם יוכל להכיר את הטוב. כי כאשר יש רע, ... שיהיה בעולם חושך ורע. זא נניח באמת שהרע נוצר כדי שהאדם יוכל להעריך את הטוב. השאלה היא, אם באמת התכלית היא לעשות רק טוב, אם כן מראש היה אפשר ליצור אדם שמרגיש תמיד רק טוב, ושהוא לא מוגבל ביכולת ...

תכלית החיים - מהי תכלית החיים? כיצד למצוא תשובה לשאלה מהי תכלית החיים? תכלית החיים / משמעות החיים / מהות החיים - האם לחיים יש תכלית? מהי תכלית החיים? מהי משמעות החיים? ואם יש תכלית לחיים, אז איך לגלות את תכלית החיים? ובמאמר כאן לא נשיב על השאלה מהי תכלית החיים, אבל כן נסביר את שורש השאלה מהי תכלית החיים. ונסביר כיצד למצוא תשובה לשאלה מהי תכלית החיים. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי בדכ כאשר האדם שואל מהי תכלית החיים, בדכ כוונת האדם לשאול, מהי תכלית חייו. כי האדם צריך מטרה כלשהי בחייו, כדי להיות מאושר. כי אם אין לאדם שום מטרה בחיים, הוא יכול להשתעמם ולהשתגע ממש. והאדם צריך שתהיה לו מטרה כלשהי בחיים. והאדם שואל את עצמו מהי תכלית החיים שלו, כדי לנסות להבין לאיזו מטרה הוא צריך להתקדם. ובנוסף, כאשר האדם לא מאושר מהחיים שלו, האדם מנסה ... את מה שהוא צריך לעשות, אז זה יביא אותו בסופו של דבר אל האושר. כך שכאשר האדם שואל מהי תכלית החיים, הרי שבדכ הכוונה של האדם היא, לשאול מהי התכלית שלשמה הוא חי? לאיזו מטרה עליו לנסות להגיע? להיכן החיים מובילים אותו? וכיוב. והדרך למצוא תשובות לכל השאלות האלו, היא על ידי זה שמבינים את שורש השאלה של מהי תכלית ומשמעות החיים. כי לכל שאלה יש שורש. כי כל שאלה מבוססת על חוסר הבנה כלשהו. וכאשר האדם שואל שאלה ... השאלות. ואז הוא מגיע לשאלה הראשונה, ומוצא לה תשובה, ואז הוא מקבל את התשובות לכל השאלות. ושורש השאלה מהי תכלית חייו של האדם, היא השאלה מהי תכלית קיומה של המציאות. ומהי התכלית והמטרה של כל האירועים שקורים. כי חייו של האדם, הם רק מקרה פרטי בתוך סך כל האירועים שמתרחשים. והשאלה מהי תכלית חייו של האדם, היא תת שאלה של השאלה הכללית יותר, מהי תכלית הקיום של המציאות כולה. כי כל הזמן דברים קורים. וגם אם האדם לא היה קיים, הרי שעדיין המציאות הייתה ממשיכה להתקיים. וגם אם האדם לא יהיה קיים, עדיין קיימת השאלה, מהי תכלית כל הדברים. דהיינו, מדוע הדברים קורים? למה המציאות קיימת? מהי תכלית קיומם של הדברים? ומי שמוצא תשובה לשאלה מהי תכלית קיומה של המציאות, הרי שממילא הוא מוצא תשובה גם לשאלה מהי תכלית חייו. והדבר דומה לאדם שנפל לידיו איזה מוצר. והאדם מתבונן על היכולות השונות של המוצר, והוא לא מצליח להבין למה המוצר בנוי בצורה כלשהי. דהיינו, האדם לא מבין, מהי התכלית שלשמה יש למוצר את הכפתורים השונים והיכולות השונות. והדרך של האדם להבין מהי התכלית שלשמה יש למוצר, את האפשרויות השונות, היא על ידי זה שהוא יבין טוב יותר, את תכלית קיומו של המוצר עצמו, כמוצר. ומי שרוצה לגלות מהי תכלית החיים, עליו לנסות לגלות מהי תכלית קיומה של המציאות. כי חייו של האדם, הם רק אירוע פרטי ובודד, בתוך רצף של אירועים אחרים. וכדי להבין את הפרטים שיש בתוך התהליך, דהיינו, כדי להבין מהי תכלית חייו של האדם, לשם כך על האדם להתבונן על התכלית של האירוע הגדול יותר, שהוא התרחשותם של כל הדברים. ועל ידי זה שהאדם מתבונן ומחפש את התכלית שלשמה קיימים כל הדברים שבעולם, על ידי זה בסופו של דבר, הוא מבין גם כן מהי תכלית החיים האישיים שלו, ולמה כל דבר ודבר קורה לו. כי הכל זה תת אירועים של תהליך גדול יותר. ומי שמבין את התהליך כולו מבחוץ, הוא זה שבאמת מבין את תכלית החיים האישיים שלו.

תכלית החיים, העולם הבא, גן עדן, מהי תכלית החיים לפי רבי נחמן מברסלב? מהו שעשוע העולם הבא? מהי הפרת הכעס ברחמים? לראות את הטוב בכל דבר, לראות את הטוב שברע, לאהוב את הסבל, לאהוב את הרע, ליקוטי מוהרן חא יח, רחמנות, אכזריות מהי תכלית החיים לפי רבי נחמן מברסלב? לפי רבי נחמן מברסלב, תכלית החיים היא להבין את המשמעות האמיתית של כל דבר ולהכיר את המטרה העמוקה ביותר של הבריאה, שהיא שעשוע העולם הבא. כל דבר בעולם יש לו מטרה, אך למטרה הזו יש תכלית גבוהה יותר, כך שכל תכלית היא רק שלב בדרך למטרה גבוהה יותר, עד שנגיע לתכלית הסופית שהיא שעשוע העולם הבא. המטרה של כל דבר היא לא מה שנראה לעין, אלא תמיד ישנה מטרה גבוהה ... למטרה האמיתית, שהיא שעשוע העולם הבא. רבי נחמן מסביר כי לא ניתן להבין באופן מוחלט את המשמעות האמיתית של תכלית זו, משום שהיא מעבר להבנה האנושית. רק אלוהים יודע את התכלית הסופית, כפי שמצוין בפסוק עין לא ראתה אלוהים זולתך. אף על פי כן, הצדיקים יכולים לקבל הבנה מסוימת על מהות התכלית הזו. מהי הדרך להשגת תכלית החיים? הדרך להשגת תכלית החיים, על פי רבי נחמן, היא חיבור אמיתי לצדיקים. כל אדם לפי שורשו וקרבתו לצדיקים יכול להבין את שעשוע ... המציאות: כאשר משהו מכעיס אותו, הוא יכול לבחור להמיר את הכעס ברחמנות ואהבה כלפי אותו דבר. כיצד משיגים את תכלית החיים? על מנת להשיג את תכלית החיים, יש להבין ולהפנים את הרעיון שמדבר על המרת הכעס ברחמנות. כלומר, כאשר אדם חווה חוויה שלילית, הוא שואל ... ככאלה שיש בהם טוב נסתר, ולראות את כל המציאות בצורה חיובית. זהו מצב שבו אדם לא שואל יותר מהי תכלית החיים, כי כשלאדם טוב באמת, הוא לא שואל שאלות קיומיות. החיבור לצדיקים ותכלית החיים החיבור לצדיקים הוא הדרך להבין את תכלית החיים, אך רבי נחמן מדגיש כי כל אדם יכול להגיע להבנה מסוימת של שעשוע העולם הבא לפי מידת חיבורו לצדיקים. ככל שיותר אדם מחובר לצדיקים אמיתיים, כך הוא מקבל הבנה מעמיקה יותר של תכלית הבריאה והעולם הבא. סיכום לסיכום, רבי נחמן מברסלב מציע כי התכלית האמיתית של החיים היא להגיע למצב שבו אדם רואה את העולם בכללותו כטוב, ומסוגל לקחת את הדברים השליליים ולהפוך ... לטובים. כאשר אדם מצליח להבין שאין רע אמיתי, הוא מתחיל לראות את כל העולם באור חיובי וחדל לשאול מהי תכלית החיים. השגת שעשוע העולם הבא היא ההבנה העמוקה שהעולם כולו, כולל כל הרגשות והחוויות, הן חלק מהשגת התכלית העליונה של הבריאה. מהי תכלית החיים? כיצד להתמודד עם רגשות שליליים? איך לראות את החיים כמשחק? כיצד להפוך סבל להנאה? מהי המשמעות של חיבור לצדיקים? התכלית של החיים על פי רבי נחמן מברסלב רבי נחמן מברסלב, בספרו ליקוטי מוהרן (חלק א, תורה יח), עוסק בשאלה מהי תכלית החיים ולשם מה נברא העולם. הוא מסביר שלכל דבר יש תכלית, אך גם לכל תכלית יש תכלית נוספת, גבוהה ממנה, עד שמגיעים לתכלית הסופית - שעשוע העולם הבא. כלומר, העולם הזה קיים לשם מטרה מסוימת, והמטרה עצמה היא רק שלב נוסף בדרך ... יותר. המדרג של התכליות רבי נחמן מסביר כי כל דבר בעולמנו נועד למען מטרה מסוימת, אך למטרה עצמה יש תכלית גבוהה יותר. למשל, אדם בונה בית כדי שיהיה לו מקום לנוח, אבל המנוחה עצמה אינה תכלית סופית - היא נועדה לתת לו כוח לעבוד את השם. כלומר, המטרה האמיתית היא תמיד מעבר לדבר הנראה לעין, והיא זו שמעניקה לו את הערך האמיתי. תכלית הבריאה - שעשוע העולם הבא רבי נחמן קובע כי תכלית הבריאה היא שעשוע העולם הבא. אך מהו שעשוע העולם הבא? זהו מצב שאי אפשר לקרב למחשבות בני האדם, משום שהוא מעבר להבנה האנושית. הוא מציין כי רק אלוהים עצמו יודע את התכלית הסופית, שכן נאמר: עין לא ראתה אלוהים זולתך. כלומר, אין ביכולתנו להבין באמת את תכלית הבריאה, אך הצדיקים האמיתיים יכולים לתפוס משהו ממנה. החיבור לצדיקים והשגת תכלית החיים רבי נחמן מסביר כי כל אחד ואחד מישראל יכול להשיג הבנה של תכלית הבריאה לפי מידת חיבורו לצדיקים. ככל שאדם קרוב יותר לצדיק אמיתי, כך הוא יכול לקבל ממנו הבנה של שעשוע ... להתחבר לצדיק? רבי נחמן מסביר כי המידה שמאפשרת חיבור כזה היא הפרת הכעס ברחמנות. הפרת הכעס ברחמנות - המפתח לתכלית הפרת הכעס ברחמנות היא מידה שעל פיה, כאשר אדם חווה כעס, הוא אינו מתנהג באכזריות אלא ממיר את הכעס ... בוחן זאת ומגיע להבנה שאין דבר שהוא באמת רע, הוא מתחיל לראות את המציאות בצורה שונה לחלוטין. כיצד להגיע לתכלית החיים? - כאשר אדם מתמודד עם תחושות קשות, עליו לשאול: למה אני שונא את התחושה הזו? מי אמר שהיא ... גם מהדברים הקשים. - עליו לאמץ את גישת הפרת הכעס ברחמנות, כלומר, להפוך את הכעס והזעם לרחמים ואהבה. סיכום תכלית החיים, לפי רבי נחמן, היא להגיע למצב שבו האדם מסוגל לקחת את הדברים הנתפסים כרעים ולראות בהם טוב. זהו השלב שבו נעלמת השאלה מהי תכלית החיים?, משום שכאשר טוב לאדם באמת - הוא אינו שואל שאלות קיומיות. החיבור לצדיקים והיכולת להפר את הכעס ברחמנות הם הכלים שדרכם ניתן להגיע לתכלית זו, שהיא שעשוע העולם הבא. מהי תכלית החיים? כיצד להתמודד עם רגשות שליליים? איך לראות את החיים כמשחק? כיצד ...

תכלית החיים / מטרה - מי מחפש מטרה? מי לא צריך מטרה? מי לא צריך תכלית לחיים? שעמום, ניהול זמן מי מחפש מטרה? ומי אינו צריך מטרה? מהי תכלית החיים? למה לחיות? וממה נובע הרצון למצוא תכלית לחיים? לכל דבר בעולם יש תכלית. האדם מנהל את חייו לפי תכליות ומטרות שונות. כל דבר שמתרחש, מתרחש למען תכלית מסוימת. האדם כל הזמן מחפש מטרה. האדם מחפש סיבה לקום בבוקר. האדם מחפש תכלית כלשהי לחיים שלו. האדם מחפש מטרה כלשהי לנוע לכיוונה. מדוע האדם מחפש תכלית? תשובה: כדי להרגיש טוב. התכלית יוצרת עבור האדם משמעות טובה לקיומו / למציאות. האדם מחפש תכלית ומטרה כדי להרגיש טוב. האדם לא רוצה להרגיש שהוא סתם חי ללא סיבה. כאשר אין לאדם תכלית הוא מרגיש שעמום. ולכן האדם מחפש תכלית כלשהי כדי ליצור משמעות לחייו. שאלה להתבוננות: מהי התכלית הסופית של כל התכליות / מטרות / יעדים? בסופו של דבר מה זה משנה מה קורה? מהי התכלית הסופית של כל התכליות? התכלית והמטרה גורמת לאדם להרגיש טוב. מי אינו מחפש מטרה? תשובה: מי שטוב לו. ככל שטוב יותר לאדם, כך הוא פחות מחפש סיבה / תכלית למה לעשות את מה שהוא עושה. כאשר האדם מרגיש שהוא מתאמץ / נאבק וכיוב, הוא מחפש תכלית שלשמה הוא יסכים להתאמץ. התכלית ממתיקה את המאמץ ואת הקושי. כאשר רע לאדם והוא צריך להתמודד עם קושי, הוא מחפש תכלית שלשמה הוא יתאמץ. לעומת זאת, כאשר טוב לאדם והוא נהנה ומרגיש טוב, הוא אינו מחפש תכלית. כאשר האדם מרגיש טוב, מה אכפת לו מה התכלית?! העיקר שהוא מרגיש טוב. התכלית מטרתה לגרום לאדם להרגיש טוב. מי אינו מחפש תכלית ומטרה כלשהי בכלל? תשובה: מי שהגיע אל התכלית הסופית. לכל תכלית יש תכלית וכל מטרה מקדמת את האדם אל מטרה אחרת גדולה ממנה. מהי התכלית הסופית, מהי המטרה הסופית, מה יוצא מכל המאמץ בסופו של דבר? כאשר האדם חוקר את הנושא הזה, בסופו של דבר הוא מגלה מהי התכלית הסופית. כאשר האדם מגלה מהי התכלית הסופית ומגיע אליה, אדם כזה מפסיק לחפש תכלית. כאשר האדם מגיע לתכלית הסופית, הוא כבר אינו צריך תכלית כדי להרגיש טוב, משום שהוא כבר השיג את התכלית הסופית של כל התכליות. כאשר האדם משיג את התכלית הסופית, הדבר הזה גורם לו לחוות שלמות של טוב אמיתי. כאשר האדם חווה טוב אמיתי הוא כבר אינו מחפש תכלית כלשהי. כי העיקר שטוב לו באמת. כאשר יש לאדם שכל אמיתי = רואה את האמת האובייקטיבית = הרצון הופך לשלם = מרגיש טוב באמת = אינו מחפש תכלית / תמיד נמצא בתכלית.

תכלית החיים - איך לדעת מהי לא תכלית החיים? במאמר הזה נדבר על אחד מהשאלות שהכי מטרידות את האדם, והיא מהי תכלית החיים ומהי מטרת החיים. כי כאשר האדם הוא עדיין ילד קטן, אז הוא יודע ליהנות מהחיים בלי שום סיבה ... ואת הייעוד של החיים שלו, אז לכל אדם רצות בראש מחשבות שונות עם אפשרויות שונות לגבי מה יכולה להיות תכלית החיים שלו. וכאשר רוצים למצוא את תכלית החיים, אז טוב לאדם שתהיה לו דרך מהירה לדעת, מהי לא תכלית החיים. וכאשר באות לאדם כל מיני מחשבות לראש לגבי מהי תכלית החיים שלו ומה הייעוד שלו, באפשרותו של האדם לבדוק בצורה מאוד פשוטה האם זו תכלית החיים או לא, על ידי זה שהאדם שואל את עצמו את השאלה הבאה: האם כאשר אני אשיג את התכלית הזאת ואת המטרה הזאת שנראה לי שאולי היא התכלית והייעוד שלי בחיים, האם אז השאלה מהי תכלית החיים תעלם לגמרי? ואם האדם יתבונן היטב, האדם יראה, כי כל המטרות שאותן הוא מציב לעצמו כתכלית החיים, הן כולם לא תכלית החיים. משום שאם האדם יתבונן היטב, הוא יראה שגם אם הוא ישיג את כל המטרות שלו בשלמות, עדיין האדם ישאל את עצמו מהי תכלית החיים ומה הייעוד שלי בחיים. ואם האדם מבין שגם אחרי שהוא ישיג את המטרות שלו, הוא עדיין ישאל את עצמו מהי תכלית החיים, הרי שממילא זה אומר שהמטרות שאותן חושב האדם שהן תכלית החיים, הרי שהן לא תכלית החיים. כי תכלית החיים, היא הדבר שכאשר האדם ישיג אותו, אז הוא יפסיק לשאול מהי תכלית החיים. ומי שמחפש תכלית בחיים, אז תכלית החיים היא להגיע למצב שבו האדם לא ישאל את עצמו יותר מהי תכלית החיים. בדיוק כמו אדם רעב שמחפש מזון כדי לשבוע ולהפסיק להרגיש רעב. ואם המזון לא משביע, הרי שהוא מיותר ... ועל האדם לנסות להתבונן ולראות, האם אחרי שהוא משיג את כל המטרות שלו בשלמות, האם אז נעלמת השאלה מהי תכלית החיים, או שלא? ואם האדם קולט שעדיין השאלה תישאר, הרי שהאדם בעצם לא הבין עדיין את תכלית החיים! ותכלית החיים האמיתית, היא להגיע למצב תודעתי שבו האדם ירגיש ככ טוב, עד שלא תעניין אותו השאלה מהי תכלית החיים. כי השאלה מהי תכלית החיים, היא בסך הכל אמצעי עבור האדם להרגיש טוב. כי כאשר האדם לא מרוצה מספיק מהחיים שלו ומהקיום שלו, אז הוא שואל את עצמו מהי תכלית החיים, כדי ליצור לעצמו משמעות בחיים שתעזור לו להרגיש טוב. והתכלית האמיתית של האדם בחיים, היא להשיג את האושר האמיתי, שהוא המצב שבו האדם מפסיק לחפש את האושר ושבו המילה ... אותה בשלמות. וכאשר האדם כל הזמן מחובר למציאות בשלמות ויודע ליהנות ממנה תמיד באופן רציף, על ידי זה שאלת תכלית החיים וגם משמעות האושר, נעלמות מהאדם, ואז בעצם האדם השיג את תכלית החיים האמיתית. ונסכם: מבחן התוצאה של האדם דבר כלשהו הוא תכלית החיים או לא, הוא האם אחרי שהאדם ישיג את הדבר, האם השאלה של מהי תכלית החיים תעלם, או שלא. כי כאשר האדם כן משיג את תכלית החיים האמיתית, אז הדבר האחרון שמעניין אותו, זאת השאלה מהי תכלית החיים, מאחר שהוא כבר השיג אותה.