... חסרונות. והכל בזכות הגישה של האמת בלבד. ולא, לא יעזור לאדם לנסות להיות איש אמת למען התועלת שבדבר, כי זהו איש שקר, שהוא משתמש באמת למען מטרה אחרת, והרי הוא איש שקר, כי אצלו האמת היא לא התכלית עצמה. ומי שרוצה להיות איש אמת, שיכיר בכך שהוא לא איש אמת, ועל ידי זה בסופו של דבר הוא יהפוך להיות איש אמת באמת ...

... נכללות אחת בשניה. כי באחדות השקרית (שגם היא שכל גדול מאוד), בה האדם מבין את עניין המהות של המציאות, שהיא מחוץ למקום ולזמן וכולי, אבל האדם עדיין עושה הפרדה בין הלבושים של המציאות, לבין המהות של המציאות. אבל בתכלית הסופית, הכל אחד ממש והכל נכלל אחד בשני ממש. וכמובן שזה נגד השכל ונגד ההיגיון. אך ...

... לקוות, כי הכל כבר טוב בשלמות מוחלטת שאין שלמות אחריה. וגם בעולם שלנו של הנפרדות, שבו התכלית והמטרה רחוקה מהאדם, גם בו יש תקווה, ואין שום יאוש בעולם כלל. משום, שתמיד יש תקווה, והיא האמת. כי כאשר האדם מנסה להתקרב אל התכלית הטובה, הוא רואה כמה הוא רחוק ממנה. כי עצם הרצון להתקרב אליה, מרחיק את האדם ממנה. כי האדם כבר נמצא בתכלית, וכל רצון להתקרב אליה, מרחיק את האדם ממנה. וככל שהאדם רוצה יותר להתקרב אל התכלית, כך הוא מתרחק ממנה יותר, מנקודת המבט שלו. כי מצד האמת הוא תמיד כבר נמצא בה, ומצד האחדות, הוא לעולם לא ... דבר בעולם אין שלמות, והכל רע עם חיסרון תמיד. והאדם לעולם לא מגיע ולא יכול להגיע אל התכלית. כי לכל דבר בעצמו יש תכלית אחרת. והתכלית והשלמות תמיד רחוקה מהאדם, ולעולם האדם לא יכול להגיע אליה, מצד מהותו הנפרדת מהשלמות של המציאות. וכאשר ...

... וכדי להתגבר על מצח הנחש הזה, לשם כך על האדם להתחבר למצח הרצון שלו. דהיינו, שהאדם יפעיל את הנשק של העדר הסיבה, אל מול מצח הנחש, שהוא שואב את כוחו, מהעדר התכליתיות והסיבה. ועל האדם לחפש את האמת גם בלי סיבה, אלא אך ורק למען ידיעת האמת. כי הרע גורם לאדם לשקר, רק כדי שיהיה לאדם שקר ורע, ...

... שלהם, למען העולם הבא וגן עדן. כי האדם עושה את מעשיו תמיד, אך ורק בשביל גן העדן של העולם הבא. והכוונה היא, שאף אחד בעולם כולו, לא עושה את מעשיו, למען העשייה עצמה. וכל עשייה באשר היא, היא למען תכלית, שהיא נפרדת מהעשייה עצמה. וגם מי שנהנה מעצם העשייה, הרי שתכלית העשייה היא ההנאה, אך היא לעולם לא העשייה עצמה. והאדם שעושה את מעשיו למען תכלית, שהיא נפרדת ורחוקה אפילו בחלקיק של רגע אחד, מהעשייה של מעשיו, הרי שהוא ...

... על ידי שישנא את הדרך בתכלית השנאה! ובו יתבאר העניין של ההקדמות והתכלית, וכיצד יגיע האדם לתכלית, על ידי שנאת ההקדמות (והוא פירוש העניין מרבי נחמן מברסלב, שאי אפשר לזכות לשכל התחתון, אלא על ידי שיהיה שונא בצע, שישנא את הממון בתכלית השנאה). והעניין הוא, כי יש הקדמות ויש את התכלית. כגון לדוגמה, שהאדם מכין את האוכל, כדי לאכול אותו. והכנת האוכל, היא ההקדמה של אכילת האוכל. והתכלית היא האכילה, והכנת האוכל, היא רק הקדמה, שאינה תכליתית בפני עצמה, אם לא קיומה של האכילה. כי האדם לא מכין אוכל, כדי לזרוק אותו, אלא רק כדי לאכול אותו. והכנת האוכל, שואבת ומקבלת ... האכילה עצמה היא לא התכלית, אלא היא רק הקדמה להנאה ולתועלת של האדם מהאכילה. כי האדם לא אוכל סתם כך, אלא רק משום התועלת שהאכילה מביאה לו, כגון הנאה ... של האכילה, היא התכלית, אבל האכילה, היא רק ההקדמה של התועלת של האכילה. וגם ההנאה של האדם והבריאות של האדם, גם היא לא התכלית. כי אין שום תכלית בכך שהאדם יהיה בריא ושהוא ייהנה. והתכלית היא בכך שרצונו של האדם יתמלא, שזאת התכלית, ושכל הדברים בעולם הם האמצעים של התכלית הזאת. וכיוב בכל דבר ועניין, שגם הכסף, הוא רק האמצעי ולא התכלית. וגם איסוף וחיסכון הכסף, הוא רק אמצעי למען השגת המטרה שהיא השקט הנפשי של האדם. ובכל דבר ודבר, יש את ההקדמות של הדבר, ויש את התכלית ואת הדבר עצמו, שהוא החשוב באמת, ושכל הדברים משרתים את אותו הדבר החשוב. ומי שיודע את התכלית של כל התהליכים כולם, דהיינו, את התכלית של קיום המציאות, רק הוא טוב לו באמת. כי התכלית של כל המציאות שלנו, היא טוב אמיתי (למי שיודע מהי התכלית הזאת), וכל התהליכים מובילים אל התכלית הזאת. וכאשר האדם מחובר תמיד אל התכלית הסופית של המציאות, אז האדם חי טוב באמת. ולראות את התכלית של כל האירועים, פירושו להסתכל על האירועים, מנקודת המבט שקודמת לכל האירועים, שהיא נקודת המבט של מה שהיה לפני הסיבה הראשונה ... ששם בנקודת ההתחלה, שם התכלית של הכל, היא הדבר הברור ביותר. וכאשר האדם מסתכל על הדברים מנקודת המבט של זה שעושה אותם, דהיינו, מנקודת המבט של לפני הסיבה ... לזכות לראות ולהבין את התכלית של כל הדברים שיש בעולם, ומי שרוצה להבין את התכלית של המציאות, ולדעת ולהבין ולממש את התכלית של החיים האישיים שלו, ומי שרוצה לחוות את השלמות של התכלית הסופית של המציאות, לחוות אותה בכל דבר ודבר שיש בעולם שלנו בכל פרט ופרט, עליו לאהוב את התכליתיות בתכלית האהבה, ולשנוא את חוסר ה

... ואין שום אחדות שלמות כלל. ואעפכ, מי שהוא איש אמת, הוא שונא את האפשרי ואוהב את המחויב. דהיינו, שהאדם שונא בתכלית השנאה את חוסר הוודאות, ואוהב בתכלית האהבה את הוודאות. שעל ידי זה האדם מגלה את הוודאות המוחלטת, שהיא מחויב המציאות, שהיא האחדות של המציאות, ששם אין שום נפרדות, ולכן היא המצוי הראשון. ואז האדם רואה את האמת, שאין ...

... ועל האדם לחקור ולשאול תמיד על כל דבר, למה הדבר הוא כך? ולמה אני חי? ולמה אני עושה את מה שאני עושה? ומה התכלית והמשמעות של כל דבר ודבר שקורה לפרטי פרטים? ולמה המציאות היא דווקא כך ולא אחרת? ולמה חוקי הטבע של העולם, הם כפי מה שהם? וכיוב שאלות וחקירות, ...

... והדבר הממשי באמת, זאת האחדות של המציאות, שהיא המהות שממלאת את הכל. והעצות של החכם האמיתי, הן ממשיות באמת, והן כולן מכוונות את האדם אל תכלית אחת, שהוא יחווה את האמת של המציאות, באופן ממשי. כגון לדוגמה שהאדם לא יחשוב שום דבר, שהוא אינו אמת. ושהאדם לא ירגיש שום רגש, שהוא ...

... לכל השאלות. אבל כמובן שיש אזורים אסורים, שאותם אסור לחקור, כגון מה היה לפני אלוהים, וכיוב שאלות על מהותו של אלוהים, שהן אסורות בתכלית האיסור, ושיש חרמות וקללות, על מי שחוקר ...