הסוד של תכלית החיים - מהו הסוד שאותו *לא* יודעים גם לא חכמי החכמים?הסוד של תכלית החיים - מהו הסוד שאותו לא יודעים גם לא חכמי החכמים? וכאן נבאר את עניין תכלית החיים. והעניין הוא, כי כל אדם חי את חייו ועושה את מעשיו למען מטרה כלשהי. וככל שהאדם צריך יותר להתאמץ בחיים שלו, כך חשוב לאדם לברר טוב יותר מהי תכלית החיים שלו. כי הטיפש עושה את מעשיו ללא תכלית. כי מה שהופך את המשוגע למשוגע, הוא שהוא עושה את מעשיו ללא מטרה וללא תכלית. ומי שעושה את מעשיו ללא תכלית, הוא משוגע. והאדם חי חיים שלמים, ועובד לפרנסתו, ומתאמץ כדי לשרוד וגם כדי ליהנות מחייו. והאדם הורג את הזמן, תוך כדי שהזמן הורג אותו. אבל אין לאדם מושג מהי התכלית של החיים שלו. דהיינו, אף אחד בעולם לא באמת מבין מהי המטרה האמיתית שלשמה הוא חי ושלשמה הוא עושה את מעשיו. ויש כאלו שנדמה להם שהם יודעים מהי תכלית החיים שלהם. וכל אחד ממציא לעצמו איזו תכלית. ויש כאלו שממציאים להם לדוגמה תכלית שנשמעת להם בעלת ערך כלשהו, כגון לדוגמה תכלית לעזור לבני אדם אחרים וכיוב. אבל אף אחד לא שם לכך, שהוא לא מבין מהי התכלית הסופית שלשמה הוא מנסה להשיג את התכלית שלו. כי כל תכלית שהאדם ממציא לעצמו, תמיד על האדם לנסות לשאול את עצמו ולהבין, מהי התכלית של התכלית עצמה. ונניח לדוגמה שהתכלית היא לעזור לבני אדם, אבל זה עצמו מה התכלית שלו? כי מה התכלית של לעזור לבני אדם? ואז האדם משיב לעצמו, שהתכלית היא שיהיה טוב בעולם. אבל גם זו לא תכלית, כי מהי התכלית של התכלית עצמה? זא על האדם לשאול את עצמו, האם זה באמת משנה האם המטרה שלו תושג או לא? ויש כאלו שהם יודעים ומודים שאין להם מושג מהי התכלית של החיים שלהם, ושאין להם מושג למה הם חיים. שזה בדיוק סוג של דיכאון שמשאיר את האדם על המיטה בבוקר, שהאדם אין לו מושג מהי התכלית ומהי המטרה שלשמה הוא צריך לקום בבוקר לחיי היום יום. ובפרט כאשר האדם עוד לא יודע את הדרך ליהנות בחיים, שאז האדם קם אל חיים משעממים וקשים. וכאשר אין לאדם מושג מהי התכלית של החיים שלו. אז האדם מעדיף פשוט להתהפך מצד אל צד במיטה ולהמשיך לישון. כי השינה עוזרת לאדם לברוח מהשאלה של מהי תכלית החיים. אבל יש כאלו שיש להם כל מיני שיגעונות בראש, ונדמה להם שהם יודעים ומבינים מהי התכלית של החיים שלהם ומהו היעוד שלהם. למרות שבאמת הם לא מבינים דבר. כי את כל התכליות בעולם אפשר בשניה אחת להבין שהן כולן חסרות משמעות, משום שתמיד אפשר לשאול מהי התכלית של התכלית עצמה. וכל דבר שהאדם חושב שהוא התכלית של חייו, על האדם לבדוק את התכלית הזאת אל מול האמת ואך ורק אל מול האמת. דהיינו, על האדם לשאול את עצמו את השאלה הפשוטה, האם זה באמת משנה שהתכלית הזאת תושג? מהי התכלית של השגת התכלית עצמה? מה זה בכלל משנה ולמי זה בכלל משנה אם התכלית הזאת תושג או לא תושג? כי כאשר האדם נולד והוא עדיין ילד קטן, האדם עדיין לא משגע את עצמו בכל מיני מחשבות של לחפש תכלית. אלא האדם עוסק כל הזמן בלנסות ליהנות. אבל כאשר האדם מתבגר והאדם מבין שיכולת ההנאה בעולם היא מוגבלת (למי ... שהוא עושה. ואז האדם יושב וממציא בדעתו כל מיני מטרות. והאדם מייחס למטרות האלו המון משמעות. ואז האדם מחליט שתכלית החיים שלו היא להשיג את המטרה שאותה הוא עצמו המציא. ולפעמים גם האדם ממציא לעצמו כל מיני רמזים שכאילו יתמכו בכך שזאת תכלית החיים שלו. דהיינו, האדם פתאום מביא כל מיני ראיות שונות לכך שאכן זאת התכלית שלו. והאדם לא קולט את הדבר הפשוט, והוא שהתכלית קיימת רק בגלל שהאדם עצמו מייחס משמעות כלשהי למטרה שאותה הוא רוצה להשיג. והתכלית לא באמת קיימת מצד המציאות. ...