... מכל מצב. האם יש סיבה אמיתית לכל דבר שקורה בחיים? אליעד כהן מסיים בכך שהוא טוען כי באופן מוחלט אין סיבה אמיתית לשום דבר. האדם כל הזמן שואל את עצמו מדוע דברים קורים דווקא בצורה כזו ולא אחרת, והתשובה המוחלטת היא שאין שום סיבה. עצם החיפוש אחר סיבה הוא כבר תוצאה של הפרדה מחשבתית בין דברים שקורים באופן ...

... לא רק מהזווית של העבר, אלא בעיקר מהזווית של ההבנה הפנימית של התהליכים שהובילו למציאות הנוכחית. למשל, מדינת ישראל, או כל מצב חברתי ואישי אחר, הם תוצאה של אירועים ותהליכים קודמים. אם אדם שואל את עצמו איך הגענו למצב הזה? הוא חייב להתבונן לעומק במה שהיה קודם, במה שהוביל למצב הנוכחי. לדוגמה, אם אדם לא רוצה להשתעמם, אליעד ממליץ לו לבדוק מה היה הרצון שקדם ...

... אחר. אליעד מסביר שכאשר אדם רוצה משהו באמת, בלי שום סיבה אחרת ובלי תלות בשום אינטרס, אז הרצון הזה הוא חזק ואמיתי מספיק בשביל להתממש במציאות. לדוגמה, אם אדם שואל את עצמו למה אני רוצה את הדבר הזה? ויש לו תשובה ברורה, כלומר, שהרצון הוא בשביל ...

... מגוקים מגיל צעיר, וכאשר היא ניסתה להבין למה היא מפחדת, הגיעה למסקנה שהגוקים מסמלים עבורה מוות, סוף, חורבן או הרס. כאשר היא המשיכה לשאול את עצמה למה הדבר מפחיד אותה, היא גילתה שהמוות מבחינתה הוא סוג ... את עצמי. אליעד: את השאלה הספציפית הזאת לא שאלת כבר? ש: לא. אליעד: אוקי שאלת על משהו אחר. ש: ובפעם שעברה שהייתי כאן אמרת לי לחקור ולשאול את עצמי למה אני מפחדת מזה ושחקרתי את עצמי אז הבנתי שגוקים ...

... חשוב, לפי התחושה הפנימית שלו. כיצד ניתן לחפש ולגלות את המהות של הדברים בחיים? ההמלצה של אליעד היא להיות מודעים לכך שישנם דברים שונים בחיים, שיש להם משמעות שונה ומשקל שונה. הדרך לגלות את המהות היא לשאול את עצמך שאלות, לבדוק את ההשלכות, ולנסות להבין לעומק את הסיבות שבגללן דבר מסוים נתפס בעיניך כמהותי או לא. ברגע שתבין מה הופך דבר ...

... כלומר, הוא מבין שזה לא רק שהוא לא יודע את התשובה - אלא שאי אפשר לדעת כלל. אדם זה מגיע לאי ידיעה מוחלטת, מצב שבו גם אין לו ספק יותר. הוא כבר אינו שואל את עצמו : האם יש בחירה חופשית או אין? כי הוא מבין שכל שאלה נשענת על הנחת יסוד מוטעית. המשמעות של הספק היא ההנחה שיש תשובה מסוימת שהיא נכונה, ואחת שהיא לא. אבל כאשר ...

... את הכאבים עצמם, אם הוא רק ירצה בכך. ואיך? על ידי התבוננות על מהות הכאבים עצמם. זא, שכאשר יש לאדם כאבים והאדם מרגיש מהם רע, אם האדם יבחר לשאול את עצמו, למה אני לא רוצה להרגיש את הכאבים האלו? ולמה אני שונא את הכאבים האלו? ולמה אני רוצה להרגיש טוב ולא רוצה להרגיש ... אחרת. והמציאות שבה האדם לא רוצה להרגיש כאבים, היא רק אפשרית בלבד, אך היא אינה מחויבת. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה לעומקו, דהיינו, כאשר האדם שואל את עצמו, למה המציאות היא בצורה כזו, שבה הוא לא רוצה להרגיש רע מכאבים? על ידי זה האדם מתחבר לנקודת המבט, שקיימת לפני הצורה ... האדם לא מוגדר כלל. כי שם, אין שום העדפה, לכך, שהמציאות תהיה בצורה כזו ולא בצורה אחרת. וכאשר האדם מתבונן על שורש הרצון שלו, דהיינו, שהאדם שואל את עצמו, מה באמת אני רוצה?, דהיינו, מהו באמת הרצון הפנימי והעמוק ביותר שלי, על ידי זה האדם מגיע אל הרצון שאינו מוגדר כלל. שבו, האדם לא רוצה שום דבר מוגדר כלל. ואז, אין שום רע טוב מוגדרים כלל. ובהתחלה, כאשר האדם שואל את עצמו, מה באמת אני רוצה? מיד קופצת לאדם תשובה מוגדרת כלשהי. כגון, אני רוצה להיות מאושר, אני רוצה להיות בריא, וכיוב רצונות מוגדרים שונים. ועל האדם לשאול את עצמו על כל תשובה שהיא, למה אני רוצה את הרצון המוגדר הזה? ומהו הרצון הפנימי יותר, העמוק יותר? כי שום רצון, קיומו אינו ... זה נוצרת תחושת הרע. ומי שרוצה, יכול לבחור ללכת עם האמת עד הסוף ועד הקצה האחרון שלה, ועל כל דבר שהוא יודע ושגורם לו להרגיש רע, האדם יכול לשאול את עצמו באמת, האם באמת הידיעה הזאת היא נכונה? ואולי היא לא באמת נכונה, אלא, היא רק דמיון בלבד? ואולי היא לא קיימת כלל, ... קיים, ויש לו רצון מוגדר שיהיה כך ולא אחרת, ושבה, יש לאדם כאב כזה או אחר וכולי. אבל אם האדם יטיל ספק באמת, בכל הידיעות שלו, דהיינו, שהאדם ישאל את עצמו, במה באמת אני בטוח באופן מוחלט? ומהו הדבר שאותו אני יודע, שמחויב המציאות שהוא כך, ושאין שום אפשרות שהוא שגוי? ... שהיא הבסיס של התפישה השכלית. וממילא, לא ניתן להיות בטוח, אפילו לא בקיום העצמי וכולי. וכאשר האדם הולך עם האמת עד הסוף ממש, דהיינו, שהאדם שואל את עצמו, אולי הכאב הוא טוב? ואולי אני מרגיש טוב ולא רע? ואולי אני זה שרוצה את הכאבים עצמם? ואולי בכלל אין לי כאבים? ואולי ... וכולי. ובסיכומו של דבר, כאשר האדם סובל מדבר כלשהו, אם הוא באמת ירצה להפסיק לסבול, אז יש לו דרך סלולה כיצד לעשות זאת. והיא, על ידי זה שהאדם שואל את עצמו, האם באמת המצב הוא כפי מה שנדמה לי ולא אחרת? ולמה אני רוצה כך ולא אחרת? ולמה אני חושב שצורה כלשהי, היא רעה? ועל כל דבר שהאדם יודע, האדם יכול לשאול את עצמו, האם באמת מחויב שהמציאות היא כך ולא אחרת? והשאלות האלו, הן מעבירות את האדם לחוויית האחדות, שבה אין שום ידיעה של ...

... מרעידת אדמה, למשל, הוא ממליץ לשאול: האם באמת רעידת אדמה יכולה להתרחש? התשובה היא שכן. אחר כך, תשאל את עצמך למה אתה פוחד, והתשובה תהיה כנראה כי אתה לא רוצה למות. אז תשאל שוב, האם למות זה באמת רע? בסופו של דבר, ... לעומק, מגלים שאין בכך בהכרח משהו רע. סקרנות כמנגנון לשיפור ההתמודדות מי שיש לו סקרנות טבעית ישאל את עצמו שאלות ויבדוק את המציאות כל הזמן. לדוגמה, אם היה לו רצון לדעת יותר על הפחדים שלו, הוא היה מחפש מידע ...

... בעלת משמעות עמוקה בפני עצמה, והיא עצמה מהווה סוג של מנוע שמקדם את האדם מבחינה רוחנית. אליעד מדגיש כי עצם התהייה הזו - האם אני צריך להתאמץ או לא - היא הצורה הפנימית של השאלה העמוקה יותר, מי אני?. כאשר האדם שואל את עצמו אם עליו להשקיע יותר מאמץ כדי להתקדם ...

... לסיכום, אליעד כהן קורא לבחון היטב את מה שאנחנו חושבים עליו כמחויב במציאות, להטיל ספק בתחושת הוודאות שלנו, ולשאול את עצמנו האם מה שאנחנו מאמינים בו מבוסס על היגיון מוחלט או רק על ניסיון העבר. אפשרי או מחויב? מהי סיבתיות? הבדל בין ...