... הזה הוא אפשרי, אבל זה לא רק שהחושים שלך יראו אחרת, כי אין משמעות לחושים, תראי ככה או ככה, נגיד שעכשיו שכול פעם שתראי צבע מסוים, תראי גם צבעים אחרים, זה סתם, זה לא מהותי, רק החלפת לבושים. תביני משהו פשוט, נגיד שאת ...

... מסוים. עצם ההתלבטות נובעת מהתפיסה של נפרדות - הרגשה שכל אפשרות היא שונה ונפרדת מהשנייה. אולם אליעד כהן מציע נקודת מבט נוספת: אם האדם היה עיוור צבעים , הוא כלל לא היה מבחין בהבדל בין צבעי החולצות. במקרה כזה, כל החולצות היו נראות לו ...

... גם כאן זה דמיון? שאלה: איך יודעים זאת? אליעד: אם האדם יזכך את המוח שלו. אני למעשה טוען שתפיסת המציאות שלך שגויה. אתה כמו עיוור שרואה רק צבע אחד בשעה שיש מאה צבעים. שאלה: אם זה כך, אז לא יהיו לי שאיפות בכלל. אליעד: יש שני צדדים למטבע, בצד אחד אתה תמיד תחווה שלמות, כי לא יוכל להיות חסר לך שום דבר, כי יש לך את כל הצורות. ובו זמנית יש עוד ...

... בנויים עליהן. האם הדבר הראשון שמוגדר יכול להיות הראשון באמת? אליעד מסביר כיצד הצבע השחור הוא לא יכול להיות הצבע הראשון, כי ברגע שמוגדרת הצורה השחורה, קיימת בהכרח גם צורה שנגדית לה, כמו הצבע הלבן. דבר כזה מראה כי לא ניתן להחיל על דבר מסוים את הגדרה הראשונה, כי אם יש משהו שנגדו, אז ... להיות קיים, ודבר שלא חייב להיות קיים, הוא לא יכול להיות הדבר הראשון שקיים. למשל צבע שחור הוא מוגדר, הוא לא צבע לבן, לא יכול להיות שהצבע השחור הוא הצבע הראשון של כל הצבעים. למה? אם הגדרת שחור אז זה אומר שיש גם צבע לבן, ברגע שיש שחור ולבן אז זה אומר שהשחור לא חייב להיות קיים וגם הלבן לא חייב להיות קיים, ... הוא לא המצוי הראשון, למה? כי הנמצא הראשון לא יכול להיות צורה של משהו. כמו למשל שהצבע הראשון שממנו מורכבים כל הצבעים לא יכול להיות צורה של משהו, לא יכול להיות שהוא מורכב מכמה צבעים. כי אם הוא צורה של משהו, אז יש משהו ששונה ממנו. ואם יש הוא ומשהו ששונה ממנו, אז זה אומר ...

... למשל אדם הולך לחנות ומבקש צבע מסוים, אז המוכר מערבב לו כמה צבעים ואז נוצר הצבע שהוא ביקש. למעשה הצבע לא יכול להיות קיים בלי צבעי היסוד שלו. למשל כתום מורכב מאדום וצהוב, בלי שני הצבעים האלו לא יהיה כתום אבל אדום וצהוב יכולים להיות קיימים ...

... הכל אך לא כדברים נפרדים. אם נערבב הרבה צבעים ביחד, נקבל צבע אחר, אבל נגיד יש כאן אדום למרות שלא רואים אותו. הצבעים נמצאים אבל לא בהפרדה. בהתחלה אתה לוקח את כל המקומות ומסיר את המקום. לוקח את כל הזמנים, ומחבר את האירועים של ...

... לעשות שינוי עמדות, מנקודת המבט הסובייקטיבית של הלקוח, אל נקודת המבט הסובייקטיבית של המוכר. ונבהיר את הדבר, בצורה ציורית. והדבר דומה לכדור, שהוא מכוסה ב 3 צבעים שונים. וניתן להסתכל על הכדור הזה מנקודות מבט שונות, שמאפשרות לראות את הצבעים השונים של הכדור. וכל צבע, מייצג נקודת מבט אפשרית לגבי העסקה. צבע אחד, מייצג את הרעיון שאומר, שהעסקה טובה עבור הלקוח. צבע שני, מייצג את המחשבה שאומרת, שהעסקה רעה עבור הלקוח. והצבע השלישי, מייצג את המחשבה שאומרת, שהעסקה מיותרת עבור הלקוח. וכאשר המוכר מנסה למכור את המוצר ללקוח, יש כאן תהליך של שינוי עמדות. שבו, המוכר מנסה לשכנע את הלקוח הפוטנציאלי, להסתכל על אותו הכדור, מהעמדה הרעיונית, שממנה הוא המוכר רואה את הדברים. ולכל צבע, יש את זכות הקיום שלו. ולכל נקודת מבט אפשרית, יש את זכות הקיום שלה. והמציאות מאפשרת לאדם להסתכל על אותו ...

... העמוקה של אחדות ההפכים. אליעד מסביר לעומק כיצד אפשר להגדיר היפוך מוחלט של כל דבר. לדוגמה, הוא מביא מקרה של צבע: אם ניקח צבע מסוים כמו ירוק, ההיפוך המוחלט שלו יהיה כל מה שאינו ירוק. כך גם לגבי הצבע הלבן, ההיפוך של לבן יכול להיות שחור או כל צבע אחר שאינו לבן. כלומר, היפוך מוחלט של דבר כלשהו הוא בעצם כל הדברים שאינם אותו דבר. הוא מרחיב את ההסבר ואומר שאם, למשל, אדם רוצה לקנות שולחן לבן, אבל במקום זה קיבל שולחן שאינו לבן, לא משנה איזה צבע קיבל, הוא בעצם קיבל את ההיפוך של מה שרצה. ההיפוך המוחלט הוא כל מה ... אז תיווצר ישות חדשה: שולחן - כיסא, שהיא כבר לא שולחן ולא כיסא בפני עצמם, אלא משהו שלישי. אליעד משתמש בדוגמה נוספת של ערבוב צבעים: אם מערבבים שחור ולבן נקבל אפור. אבל אם היינו לוקחים את כל הצבעים האפשריים יחד ומערבבים אותם באופן מוחלט (לא רק אחד ליד השני, ... שכל דבר שאינו השולחן הוא למעשה ההיפוך של השולחן. כך למשל, שקט הוא ההיפוך של צליל, ושחור הוא ההיפוך של לבן, אבל גם כל שאר הצבעים הם ההיפוך של לבן אם רוצים להיות מוחלטים. ההרצאה מסתיימת ...

... אני לבין ההבחנה בין יש לאין מהו האני? אליעד טוען שהאני הוא נקודה קטנה, שממנה יוצאת כמות עצומה של מידע. כדי להבין את קיומו של דבר, כמו שולחן, צריך עיבוד של אינפורמציה: זיכרון, צבע, צורה, תחושות ועוד. כל המחשבות, תחושות ורצונות שלנו נובעים מההבחנה בין יש לאין. חקר אני מוביל אותנו להבנה של איך ... לחקור את החוויה של ראיית שולחן? כיצד אפשר לפרק את החוויה של ראיית שולחן? אליעד מציע לקחת חפץ כמו שולחן או כוס ולבדוק את כל רכיבי החוויה: מה אני רואה? מה החושים המעורבים? מה הצבע, הצורה והמשמעות שלי? המשך החקירה יכול להוביל להבנה עמוקה של ההפרדה בין יש לאין, שמביאה להכרה בכך שכולה מבוססת על ... קורה כשמרגישים אני? תשובה: האני הוא נקודה, גודל קטן לאינסוף, שממנו יוצאת כמות עצומה של מידע. כדי להגדיר משהו כדבר מוחשי כמו שולחן, צריך שכבה על שכבה של אינפורמציה: זיכרון, צבע, צורה, תחושות, משמעויות ועוד. האני הבסיסי מתהווה ברגע שיש הבחנה כלשהי בין משהו למשהו אחר, כלומר, בין יש לאין. ... המעשית מתבצעת? שאלה: כיצד בפועל אפשר לפרק חוויה של שולחן? תשובה: לוקחים חפץ כמו כוס או שולחן, ובודקים שלב אחר שלב: מה אני רואה? למה אני רואה את זה? אילו חושים מעורבים? מה הצבע והצורה? מה המשמעות שלי לאותו חפץ? ממשיכים עד שמגיעים לחוויה עמוקה: אני זה שמפריד בין יש לאין, וכך נוצרה ההבנה על ... של מודעות על? שאלה: האם ההפרדה בין יש לאין מתרחשת כל הזמן? תשובה: כן. באופן בסיסי, אנחנו כל הזמן מפרידים, אפילו בלי לשים לב. ההפרדה הזאת יוצרת את העולם שחווים: שולחן, אנשים, צבעים, קולות ועוד. כשמגיעים למודעות על, מתחילים לחוות במקביל את פעולת ההפרדה עצמה, ומבינים עד כמה היא קריטית לקיום ... רחוק רחוק מהאני, זאת אומרת כל הזמן מתווספת לך אינפורמציה ואז אתה רואה פה שולחן. אבל יש הרבה ערמות של אינפורמציה עד שראית את השולחן. אתה צריך אינפורמציה של זיכרון, של חושים, של צבע, של צורה, של משמעויות - עד שבסוף אתה רואה את השולחן. החוויה שאתה רואה שולחן נשענת על הרבה אינפורמציות. עכשיו, ...

... הוא נותן דוגמה על פלאפון אדום, ושואל: למה הפלאפון אדום ולא בצבע אחר? אך חשוב יותר הוא לשאול: האם ההנחות שלי לגבי צבע, פלאפון, וההבדל בין צבעים הן בכלל נכונות?. ככל שאתה חוקר את ההנחות הבסיסיות, אתה מגיע למצב שאתה לא יודע כלום, ...