... האם החוויה הזו דומה לחוויות של תינוק, אליעד מסביר כי מדובר בחוויה שונה לחלוטין. תינוק מזהה צבעים ותחושות, הוא חי בתוך החוויות המוחשיות והחושים פועלים אצלו, כך שהוא חי בתודעה חווייתית של יש ... אם החוויה הזאת דומה לזו של תינוק, אך אליעד מסביר כי לא מדובר באותו הדבר. תינוק, לדוגמה, מזהה צבעים ותחושות, כלומר, הוא חי בתוך החוויות המוחשיות והחושים פעילים אצלו. הוא מתאר את החוויה שלו ... שרואה קיר ולא יודע שיש קיר. שאלה: האם זה כמו תינוק? אליעד: לא, כי תינוק שמסתכל על משהו מזהה צבע וצורה, הוא מזהה חוויה. תינוק כשאתה צובט אותו הוא מזהה את התחושה. התינוק בתוך החושים. שאלה: ... החליט שזה יותר יפה? ולמה הוא חושב שזה יותר יפה מזה? ואז המוח שלך מתחיל לעבוד, מה המשמעות של הצבע? מה המשמעות של החומר? מה המשמעות של הצורה? ואז הקנקן תה הזה יתחיל לחיות. תאר לך שהייתי אומר ... בין יש לאין. הרעיון הוא שכול דבר שאתה בודק אותו אתה מגיע למהותו. למשל השלט של הטלויזיה, יש בו צבע ירוק, לנסות לבדוק, מה הסיבה שהיצרן בחר שזה יהיה בצבע ירוק? יש סיבה לכך שהצבע ירוק. ולמה דווקא ירוק כזה ולא ירוק אחר? המסר שאני רוצה להעביר, שלא רק תבין שאין הבדל בין יש ...

... זאת כי הם יוצרים לעצמם משמעות מלאכותית. אליעד כהן מדגיש שלא מדובר רק באמונה טפלה, אלא בחיפוש עמוק אחר משמעות שהאדם אינו מוצא בחייו. לדוגמה, אם האדם רואה צבע לבן, הוא עשוי לחשוב שלבן קשור למילה בן ולחשוב שאם יידבק לצבע הלבן יהיו לו בנים. או אם סכין נמצא מעל מזלג, הוא עשוי לחשוב שזה סימן שהארוחה שלו לא תהיה טובה. מחשבות כאלה הן למעשה דרכים ... את הבעיה. במקרה שלפנינו, האדם מתאר התנהגויות מחשבתיות כפייתיות, כגון צורך לעבור שולחן מצד ימין, בדיקה מתמדת של איזה רגל הכניס ראשון לחדר, חיבור אקראי של צבעים למילים ופרשנויות מוזרות לכל פעולה שהוא עושה. מחשבות כאלה נתפסות כמשונות אך יש צורך להבין מה עומד מאחוריהן. האם מדובר ... צד ימין על שמאל, ושמדובר בסוג של אמונה טפלה. אך הבעיה היא שזה לא מוגבל רק להיבט אחד. הוא מוצא משמעות מיוחדת בכל פרט קטן בחייו, אפילו בסידור כלי האוכל או בצבעים שהוא רואה. כדי להבין את הבעיה, יש לבדוק האם יש לו מטרות משמעותיות בחיים. אם אין לו מטרות ברורות או שהוא לא עוסק בהן, ייתכן ... לא זה זה כל מיני דברים אם זה רק זה תגיד הוא מאמין שיהיה לו מזל והוא מאמין שימין זה יותר טוב ולכן הוא מאמין בזה אבל זה לא זה זה כל דבר. הוא פתאום רואה נגיד צבעים הוא מתחיל לעשות אסוציאציות כאילו ממציא נגיד מילה נגיד הוא רואה צבע לבן אז הוא אומר לבן זה מלשון המילה בן אז עכשיו אם אני ידבק לצבע הלבן יהיו לי בנים סתם ממציא כל מיני דברים יש לו מאה דברים כאלה דברים מוזרים ביותר ממציא המצאות נגיד הוא לוקח סכין ומזלג הוא ...

... שמחייבות אותו לחשוב ולהתאמץ. אם הילד אוהב לצייר, אפשר לאתגר אותו לצייר באופן מפורט יותר או עם צבעים חדשים. המטרה היא לא רק לעשות את הפעילות אלא לאתגר את החשיבה שלו בכל פעולה שהוא עושה, ... תוך כדי משחק. אם הילד אוהב לצייר, אפשר לעודד אותו לשפר את היכולות בהדרגה: להתמקד בפרטים, לנסות צבעים שונים, לחפש רעיון חדש לציור. הכל נעשה כך שהילד מתאמץ קצת יותר ומפעיל את השכל שלו. לא רק ...

... ואומרת זה טוב וזה רע, והשנייה אומרת אני רוצה להרגיש את מה שטוב ולהימנע ממה שרע. דוגמה פשוטה להמחשה: נניח שיש מחשב שמזהה צבעים, והוא מתוכנת לרצות צבעים בהירים ולהימנע מצבעים כהים. אותו עיקרון עובד במוח האנושי - האדם מתוכנת להימשך לדברים שהוא מסווג כטובים ולהימנע ...

... במשחק, הרי שהוא לא יכול ליהנות מהמשחק. אך כאשר האדם מגיע לנקודת האמת שיש בכל דבר, עכשיו הוא יכול ליהנות מכך שיש דעות שונות בעולם, ומכך שלא מסכימים איתו. כל אחד מהצבעים יכול לפחד מקיומו של חברו. מלבד הצבע הלבן שכולל בתוכו את כל הצבעים, ורק הוא יכול ליהנות מכך שיש עוד צבעים שונים ממנו, מאחר שכולם כלולים בו. כך האדם שמגיע אל השלום האמיתי, דהיינו, רואה את הטוב שיש בכל דבר. הוא יכול להרשות לעצמו להרגיש רע. כי מי שיש לו הרבה כסף, הוא ...

... ונחשוב שהם סרט, ומתוך הסרט ניקח רק רגע אחד, ניקח סרט רגיל, ונקפיא לרגע את התמונה שלו, ונשאל מה המשמעות של התמונה שלו, מה המשמעות של הרגע הזה, אנו נראה שהרגע הזה הוא כל חסר משמעות, יש צבעים ויש צורות, ואין שום משמעות. ...

... האדם נולד, אין לו העדפות מורכבות כמו רכב, צבעים, כבוד או כסף. לתינוק אין הבדל אם הרכב כחול או שחור, או אם ... אחר הוא היה יותר מאושר, עליו לחקור מדוע הצבע משפיע על האושר שלו, מדוע הוא מעדיף צבע אחד ולא אחר. דרך חקירה זו, האדם יוכל להבין שההבדל בין הצבעים הוא רק בראשו, והוא עצמו אחראי לסבל הנובע מבחירת ... בנקודה שווה שלתינוק שלא שינה לו באמת איזה צבע וכדומה. רק שהאדם התבגר, פתאום אכפת לו איזה צבע, איזה סוג רכב ועוד. האדם יכול להגיד שדווקא הוא רוצה רכב אחד ...

... באמת היה שלם, שום תוספת לא הייתה משנה את רמת השמחה שלו. דוגמה נוספת שהוא מביא היא של אדם עיוור שלא אכפת לו מצבע החולצה שהוא לובש, כי הוא כלל לא מבחין בין צבעים. אם אותו אדם יקבל חולצה בצבע אחר, זה לא ישנה לו דבר. אך אם ירגיש שינוי כלשהו בשמחה שלו כשהחליפו לו את החולצה, זה מעיד שבפועל היה אכפת לו קודם ... שמח בחלקו, ועכשיו מציעים לו יותר כסף והוא ישמח, אם ישמח, סימן שלא היה שמח גם קודם בחלקו. זה כמו עיוור שיש לו צבע מסוים בחולצה, נניח שלא אכפת לו מה הצבע . ויגידו לו יש בעיה עם הצבע של החולצה שלך, היא לא יפה, ומה אכפת לו מה צבע החולצה , ונאמר שיביאו לו חולצה עם צבע אחר, ויגידו לו להחליף, לא ישנה לו להישאר עם החולצה שלובש, מה אכפת לו מה הצבע אם אף פעם לא ראה והבחין בין הצבעים השונים? ואם ישנה לו ויחליף, לא היה מרוצה בכל מקרה. להיות שמח בחלקך אומר שאפילו תיאורטית אתה לא יכול להרגיש יותר טוב. חוויית שלמות מוחלטת, ...

... שאחרים רואים אותו דבר, אבל אין לו דרך לדעת זאת בוודאות. גם ההסכמה על הצבע אדום למשל, לא מבטיחה שכולנו רואים את אותו הגוון אדום, אלא רק שקבענו לאותו גוון שם זהה. ... מבין נותנת זבנג, לכן רצוי להבין. שאלה: למשל דוגמה, אנחנו כולנו רואים את הצבע האדום אבל במציאות מי אומר שכולם רואים אותו דבר, אותו צבע? הוא קורא לזה אדום, אבל האם אני יודעת שזה באמת אותו אדום כמו שאני רואה. אליעד: אני אסביר את מה שהיא אמרה, בקשר לנושא של צבעים, כולנו מסכימים שזה צבע שחור, אבל זה לא אומר שכולנו רואים את זה בצבע שחור, יכול להיות שכול אחד רואה את השחור שלו ... שאני רואה צהוב, אבל בגלל שאנו חיים באותו עולם, הסכמנו שלזה קוראים שחור. לצבע הצהוב אתה בטוח שהוא שחור ואני לשחור בטוח שהוא צהוב. זאת אומרת שכול אחד חווה משהו אחר, אבל ... הסצנות של תום וגרי, הוא נגש ללוח ומתחיל לשרטט הרבה קווים ומספרים ומעביר צבע ואז נוצר עולם, ואז הוא אומר, אתם חושבים שזה קל? ואז הוא מוסיף, זה הרבה יותר קל ממה שזה ... כשאתה אומר את המילה אני, מי זה אני? אני הולך, אני רוצה, מי זה? למשל האצבע הזאת יש לה תודעה והיא אומרת אני הלכתי, אני זזתי, אבל מי זה? זה חלק ממשהו אחר, זאת אומרת שאני הראשון כי הוא בעל הבית. זה עניין של תהליך התבוננות לא מעבר לכך, האצבע הזאת היא גם הכף יד, גם הזרוע, וגם אליעד, היא גם וגם בו זמנית, בכל מקרה אם תתבונן מספיק ...

... אדם שמתבונן על קיר. לכאורה, הקיר קיים באופן אובייקטיבי, בלי קשר לכך שהאדם מתבונן בו. אך אליעד מסביר שהמושג קיר הוא בסופו של דבר פרשנות אנושית בלבד, משום שמבחינת המציאות עצמה אין קיר, אלא יש רק אוסף של תחושות, צבעים, ומרקמים שמגיעים אל החושים של האדם. איך האדם מפרש את המציאות הסובייקטיבית? אליעד ממשיך להסביר שהאדם מפרש את המציאות על פי ...