... לעשן, מכיוון שלא היה לו מלכתחילה רצון כזה. במקרה כזה, אליעד מסביר שצריך לבצע שני תהליכים במקביל: ראשית,
להטיל ספק בסיבות של האדם להמשיך בהתנהגות הנוכחית שלו (למשל, לעשן). שנית, לייצר ולהעצים אצלו את הרצון האלטרנטיבי - למשל, לרצות להפסיק לעשן - ולגרום לו להרגיש שזה רצון מחויב ואמיתי. לדוגמה, אדם שמרעיב את עצמו מרצונו, אם הוא אומר שאין לו שום בעיה עם ההרעבה, אז אפילו אם
מטילים ספק ברצון שלו להרעיב את עצמו, עדיין לא נוצר בו רצון לאכול. לכן, חייבים לבנות אצלו רצון חדש לאכול ולשכנע אותו שהרצון הזה חשוב, נחוץ ומחויב, אחרת לא ייווצר השינוי הרצוי. מה הקושי ... להשתנות. הדבר הופך לקשה עוד יותר משום שלעתים צריך להשתמש בשני סוגים מנוגדים של חשיבה במקביל: מצד אחד
להטיל ספק עמוק ברצון הנוכחי, ומצד שני ליצור תחושה חזקה של מחויבות כלפי הרצון החדש. כלומר, על הסיבות שבגללן הוא מעשן או מרעיב את עצמו, אליעד מציע
להטיל ספק, אבל על הסיבות שיגרמו לו לרצות להפסיק לעשן או לאכול - חייבים לחזק ולבנות לו אמונה מלאה, אפילו אם היא מלאכותית בהתחלה. לפי אליעד, כאשר האדם מגיע מראש עם רצון, מספיק להחליש את ... 40% שהוא רוצה לאכול. לעומת זאת בן אדם נגיד שהוא מרעיב את עצמו ואין לו עניין בלהפסיק את זה אז גם אם אנחנו
נטיל ספק בזה שהוא צריך להרעיב את עצמו עדיין גם אין לו סיבה לאכול אז אנחנו צריכים לבנות לו את המחויב ההפוך ולכן זה הרבה יותר קשה, אוקי כי יש פה שני פרמטרים גם לגרום לו את המחויב שלו להפוך ...