... של עבר. לפי ההסבר, עבר הוא בסך הכל תמונה או זיכרון שהאדם חווה כרגע בתודעה. הוא מתואר כמו תמונת עומק בציור: הציור עצמו שטוח, אבל נראה לאדם כתלת מימד. כך גם לגבי
הזמן, שבו האדם מרגיש שיש אתמול, היום ומחר, אבל בפועל הכל קורה ברגע הזה, כאשר חוויית המרחק בין תמונות שונות נקראת זמן. לכן מה שהאדם קורא לו אתמול ... הערה גם כן ייתכן שהכל מתרחש בתוך האדם עצמו, והאחרים לאו דווקא קיימים מחוץ לתודעה שלו. כיצד מתקשר הפחד לאבד את החוויות ואת הזהות? כאשר מציגים לאדם את האפשרות
שהזמן לא קיים כרצף, או שכל העבר והעתיד נוצרים כרגע בתודעתו, הוא עלול לחשוש לאבד את תחושת היציבות. למשל, אדם חושב שיש לו עבר שחשוב לו, וכשהוא מגלה ... והרצון לחתוך לא באמת מחייב שתהיה פעולת חיתוך. הכל מתחבר רק בחוויה של רצף. האלטרנטיבה היא שתמיד נוצר עכשיו זיכרון של אתמול רציתי וחתכתי, אבל אי אפשר באמת להוכיח שרצף
הזמן קיים אובייקטיבית. איך התפיסה הזו משנה את ההסתכלות על רצון ומאמץ? אם כל דבר מתהווה בכל רגע באופן בלתי תלוי במה שהיה לפניו, האדם מתחיל לתהות מה ... משוכנע שהוא בוחר ופועל ומרגיש שיש תכלית ומטרה למעשיו. 2. ברמה העמוקה, הכל מתהווה בלי קשר לסיבה ותוצאה, והאדם אינו יכול להוכיח שהוא המקור לפעולותיו. מה משמעות חוויית
הזמן שכולם נוטים להאמין בה? אדם חווה שהדברים ממשיכים מרגע לרגע, ולכן נדמה שיש המשכיות לעבר. אבל לפי ההסבר, ברגע זה נוצרים כל הרגעים הקודמים ... קיימת, כי עדיין יש בו חלק שחווה בחירה ורצון. ברמה המעשית, הוא ממשיך לתפקד על פי סיבה ותוצאה, כי ככה המערכת שלו בנויה כרגע. איך קשור אלוהים להבנת הסופר פוזיציה
והזמן? אליעד אומר שהאדם, מצד מהותו, הוא אלוהים שיוצר את הכל, אבל מצמצם את עצמו כדי לחוות עולם מוגבל. זה כמו אדם חולם חלום: החולם יכול לשלוט בכל האירועים אם ירצה, אבל כשהוא בתוך החלום הוא מרגיש מוגבל. כך, האדם הוא לכאורה אלוהים שחווה את עצמו כאדם קטן ולא זוכר שהוא זה שמייצר את
הזמן, המקום, וגם את התחושה שהוא לא אלוהים. האם באמת בחרנו להיות כך? עולה השאלה: אני לא זוכר שבחרתי להגביל את עצמי, אז איך זה יכול להיות ... כי ברמה אחת הוא יודע שהכל דמיון, וברמה אחרת הוא פועל כאילו הכל אמיתי. איך התשובות מתקשרות לשאלת הצורך להבין? בסוף עולה עניין השאלות: על מנת להתקדם לאמת, האדם צריך כל
הזמן לשאול. אם לא מבינים מושג או הסבר, צריך ללבן את זה עד הסוף, לפרק את הקושי ולבדוק לעומק. השאלות המפורטות הללו דוחפות את האדם להבין יותר ויותר, ... מהי מסקנת השיחה לגבי סופר פוזיציה והחיים הרגילים? המסקנה הכללית היא שהסופר פוזיציה והתפיסות הקוונטיות מצביעות על כך שכל המציאות אינה כה מוצקה ומוחלטת כפי שנדמה.
הזמן, המקום וההפרדות בין הדברים הם בתודעה של האדם, ונובעים מצמצום של האין סוף. האדם יכול לבחור להעמיק בשאלות של מי אני ומהי האמת ולגלות, ... מאותו פוטנציאל אין סופי. מהי אחדות היש והאין? כיצד פועלת החשיבה הקוונטית בחיי היומיום? האם אפשר להתבונן על חלום כמודל להבנת המציאות? איך עוזרת ההבנה שאנחנו יוצרים את
הזמן והעבר? מדוע רבי נחמן מתייחס לשאלות ולספק כשלב הכרחי? שאלה: מה זה סופר פוזיציה? אליעד: סופר פוזיציה אומרת, ריבוי מקומות, כאילו כל דבר נמצא באין ... את לא רואה פה עוד דברים, אבל התורה המדעית הזאת אומרת שכשאת לא מסתכלת לשם יש שם את כל הדברים, וכשאת מסתכלת לשם יש שם קיר, הבנת? זה גם מתחבר למה ששאלת פעם שעברה על
הזמן, מי אמר שהוא נוצר כל פעם מחדש. הרעיון אומר שהאדם בכל רגע יכול לחשוב רק על
זמן ומקום אחד, אתה לא יכול בו זמנית להסתכל על שתי מקומות למשל אתה מסתכל ימינה אתה רואה קיר, וכשלא תסתכל ישאלו אותך מה יש מימינך תגיד קיר אבל תגיד בגלל ... לך כרגע בראש. למשל באמנות יש ציורים עם עומק, הציור שטוח אבל הוא נראה תלת מימדי, למשל נקודה מסוימת נראית קרובה והשנייה רחוקה, אבל זה אותו מרחק. אותו דבר גם במרחב של
הזמן, האתמול, היום והמחר והמחרתיים הם אותו זמן אבל אתה חווה רק מרחק אחר מהתמונה. זוהי רק חוויה, איך אתה חווה את התמונה. שאלה: איך זה יכול להיות ... לא נכון, כי הזיכרון של העבר גם נוצר עכשיו. זה אומר שאתה לא באמת יכול להוכיח שברגעים הקודמים אתה ראית קיר. למה זה חשוב להבין את מה שאני אומר? יש כאן עניין עם חוויית
הזמן, האדם מניח הנחות, הולך ברחוב ורואה את הבית וחושב שאתמול גם ראה אותו, אבל זה כרגע נוצר לך בתודעה, שאומרת לך שכרגע יש פה בית ושגם אתמול ראית את ... שאתה חושב שאני קיים. אתה לא יודע אם אני באמת קיים. דוגמה, למשל אתה חולם חלום, ובחלום את רואה שולחן, אבל בחלום השולחן לא באמת נמצא שם, היכן נמצא השולחן? בשום מקום, כי
המקום של החלום בכלל לא קיים. עכשיו, כל מי שנמצא בחלום רואה שולחן, אבל זה לא נכון, כי בחלום שלך כולם רואים שולחן, אבל זה חלום שלך, האנשים האלה בכלל ... הבדל, בתפיסת יקום כזאת אין בכלל טעם לדבר על יצירת עולם, כי יצירת עולם פירושו שינוי מאין ליש. רק כאשר האדם נמצא בתודעה שהוא מבדיל בין יש לאין, אז עולה בתוכו שאלה של
זמן ומקום, כי
זמן ומקום זה שינוי. אם האדם לאן שהוא היה מסתכל, הוא היה חווה את אותה מציאות, אז לא הייתה לו תפיסת מקום. אתה יכול לחוות מקום רק אם בתוכך אתה חווה שינוי במשהו. אותו דבר גם לגבי זמן, אם הייתה רואה תמיד את אותה התמונה, אז אין לפני ואחרי. ממה נובע
הזמן והמקום? מההפרדה של היש והאין. כול הנושא על המאמץ של ליצור משהו מכלום הוא רק בתודעה שלנו, שיש בה הפרדה בין יש לאין. אבל השאלה לא ... את הנייר, ואז הוא חושב שבגללו נחתך הנייר. וכשהוא מתבונן בזה הוא רואה שבכלל יש לנו ציר זמן ארוך, בתוכו בחלקיק שנייה אחד אתה חווה שאתה רוצה, בחלקיק שנייה אחר אתה קם
מהמקום, בחלקיק שנייה אחר אתה נותן פקודה למוח לזוז, ובסוף בחלקיק שנייה אחר יש לנו נייר חתוך. זה בכלל סרט, הנייר החתוך לא קשור לבחירה שלך, מה אתה מבין ... לפי סיבה ותוצאה, למשל אני הולך לעבוד, בגלל שבחוויית הסיבה תוצאה שלי יש משכורת, אם אוכלים נעשים שבעים, וכו, אבל כשאתה מתבונן בזה אתה רואה שזה לא אמיתי, כי רגעי
הזמן לא מחייבים אחד את השני, זה שיש משהו מסוים, זה לא מחייב שברגע הבא יהיה ההמשך שלו, לכן כל הרעיון של סיבה ותוצאה הוא דמיוני, בפרט כשאני מנסה להסביר
שהזמן כל רגע מתהווה מחדש, לא רק שאין חוקיות, גם הזיכרון שרצית בבוקר נוצר בכלל עכשיו, עכשיו נוצר לך הזיכרון וזה היה בבוקר, אלא מה? יש לנו כמה ... בפרספקטיבה אחרת אתה קיים, בפרספקטיבה אחרת אתה קיים והיית קיים גם אתמול, ובעוד פרספקטיבה אתה קיים עכשיו ונוצר עם הזיכרון של אתמול. מה שאני רוצה להגיד הוא שחוויית
הזמן נוצרת כל רגע מחדש. וגם חוויית הסיבתיות נוצרת, כאשר אתה מתכנן פעולה ואחר מבצע וחושב שזה בגלל שבחרת, גם זה עצמו נוצר כרגע. כרגע נוצרת לך חוויה ... מפחד ברמה מסוימת, זה תמיד עובד ככה, בסיטואציות מסוימות הוא מפחד יותר ובסיטואציות אחרות מפחד פחות, יש בתוך האדם מנגנון של פחד וחוסר פחד, של סיבתיות ואקראיות, והוא כל
הזמן משתנה לפי הנסיבות החיצוניות. ואצל כולם זה אותו הדבר, עד שהם מגיעים למוחלט. בפשיטות, כל זמן שיש לאדם רצון, שזה יותר טוב מזה, אז ברמה מסוימת הוא ... הוא החליט שהוא יקום, אז הוא קם, זה הכל, אם הוא רוצה משהו לעשות האם הוא צריך לחכות שמישהו יתפלל אליו, הרי הוא עושה שהם יתפללו אליו. הוא עכשיו יוצר אותנו, יוצר את
הזמן, יוצר את
המקום, יוצר את ההתרחשויות, כל רגע ורגע זה דבר חדש, שבכלל לא קשור לקודם. הוא עושה את הכל תמיד. הוא יכול לגרום לכך שתחשוב שיש ניסים, זה שהאדם עושה ...