... דהיינו, המגביל הראשון. הפרכה 2: אכן מידותיו של כדור הארץ / השמש והירח וכולי מוגבלים, אך מידותיו של מרחב המקום שבתוכו נמצאים כדור הארץ / השמש וכולי, אינן מוגבלות! (ראה בהרחבה: כאן). ואכ גם אם נאמר שבהכרח שלכל מוגבל יש מגביל, הרי שניתן לומר כי מרחב המקום האין סופי, הוא זה שהגביל בתוכו את כדור הארץ וכולי. אך איננו נזקקים לאלוהים חיצוני למרחב המקום כדי לעשות זאת. הפרכה 3: גם אם נאמר כי מרחב המקום עצמו מוגבל (מה שאינו נתפס בשכל אנושי ואינו לוגי / חושי בעליל. ראה כאן), עדיין לא ניתן להוכיח כי ...

העולם נוצר במקרה - חלק 5 - הסתברות סטטיסטית במרחב זמן ומקום אין סופיים! טיעון: העולם לא נוצר במקרה, אלא הוא נוצר על ידי בורא מתכנן וכולי. הוכחה: מבחינה הסתברותית, סטטיסטית, לא מסתבר ... סוף טיעון. הפרכה: נסכים להנחה כי ההסתברות ליצירת העולם היא כמעט אפסית. יחד עם זאת יש לזכור, כי מרחב המקום עצמו וציר הזמן עצמם משך קיומם הוא אין סופי ונצחי. זא גם אם נאמר כי היקום נוצר מתישהו וכי קיומו הוא אינו נצחי, הרי שמרחב המקום עצמו כמו גם ציר הזמן עצמו, משך קיומם הוא אין סופי (כפי שכבר ביארתי במקומות שונים). כך שבהחלט אפשרי הדבר שבמשך זמן אין סופי, ... נמוכה מאוד. כאשר מדובר על משך זמן אין סופי, הכל אפשרי. היבט נוסף: כמו כן יש לזכור כי מרחב המקום גם הוא אין סופי. ובהחלט אפשרי הדבר שבמשך זמן אין סופי ובתוך מרחב מקום אין סופי, נוצרה בנקודה קטנה ... שהוא היום, הוא רק פחות מנקודה אחת בתוך ציר זמן אין סופי של אפשרויות אקראיות לחלוטין. ואם נוסיף לציר הזמן האין סופי גם את מרחב המקום האין סופי, אז בוודאי ובוודאי שהכל אפשרי לחלוטין ואפילו הגיוני ביותר.

... כלום ואז אין זמן. וגם כדי שלא יהיה ציר זמן צריך שלא יהיה כלום, דהיינו, העדר מוחלט של מרחב המקום. קיומם של מרחב המקום ושל ציר הזמן קשור זה בזה. מימד המקום ומימד הזמן הם שתי ישויות שונות. זא מקום שונה מ: זמן. המקום והזמן הם מעין 2 תחושות שונות. קיימת תחושת זמן וקיימת תחושת מקום. המקום והזמן הם סוג של תחושה / חוויה / הוויה / ישות וכולי. גם המקום וגם הזמן נמצאים בתוך המציאות. הזמן והמקום הופיעו בבת אחת בתוך המציאות, יש מאין. שניהם בבת אחת. התחושה של הזמן היא אינה נגזרת של תחושת המקום. וכן תחושת המקום היא אינה נגזרת של תחושת הזמן. גם המקום וגם הזמן, הם נגזרת ותולדה ותוצאה של משהו אחר, דהיינו, הזמן והמקום וכמובן כל מה שיש בהם, הם נגזרת של מהותה של המציאות. זא בטרם היה העולם קיים כפי מה שהאדם ... זמן ולא מקום. אפשר לומר שלא היה בה שום דבר, דהיינו, היא הייתה כלום, ושמאותו הכלום הופיע משהו שהוא המקום והזמן. ואפשר גם לומר שהיה בה הכל, ושמאותו הכל נגזר ממנו חלק קטן שהם הזמן והמקום. נקודה להתבוננות: המקום נמצא בתוך המציאות. אם נשאל מה גדול יותר מאשר כל המקום כולו? נשיב: השלם, ההכל, המציאות עצמה שבתוכה נמצא המקום. המהות של המציאות, גדולה מכל המקום כולו. וכאן יש להזכיר בקצרה את מה שכבר ביארתי, כי כל מרחב המקום כולו נכנס לתוך מחשבה אחת, כמו גם כל ציר הזמן כולו שנכנס לתוך רגע אחד (ראה כאן). בכל מקרה, מה שמקיף את המקום כולו הוא ההכל דהיינו, המהות של המציאות שחלק ממנה הוא המקום. עכשיו נלך לכיוון ההפוך. אם ניקח את כל המקום כולו, נרוקן אותו, נכניס אותו לנקודה אחת קטנה, ונעלים אותה, עם מה נישאר? נשיב: עם כלום. וכאן צריך לעצור ולהתבונן, כאשר אנחנו מעלימים את המקום כולו, אנחנו אומרים שאנחנו נשארים עם כלום. אבל הכלום הזה הוא מה שמקיף את המקום כולו, הוא אותה המהות ממש של מה שגדול יותר מכל המקום כולו. את מה מכנה האדם בשם כלום? להעדר / חסר / שלילה של כל מה שישנו. כאשר האדם מגיע ... הבסיסית ביותר של המציאות, שהמהות הזאת נמצאת בכל דבר שקיים. המהות של המציאות הייתה קיימת גם בטרם היה קיים הזמן וגם בטרם היה קיים המקום. המהות של המציאות קיימת גם עכשיו אחרי שיש זמן וגם עכשיו אחרי שיש מקום. המהות של המציאות שהייתה בטרם בריאת העולם / המפץ הגדול, נמצאת גם ממש עכשיו בתוך המקום והזמן. כל דבר שישנו, חייב שתהיה בו המהות של המציאות. המהות של המציאות היא גם מקיפה את המקום כולו, אך ... עצמו בכל רגע ורגע. כל דבר שקיים, כולל בתוכו את המהות של המציאות. המהות של המציאות מהווה גם את הזמן עצמו. כל רגע ורגע של הזמן, מתהווה בכל רגע מחדש ממהותה של המציאות. למהות של המציאות שמות רבים. יש כאלו שקוראים לה בשם אלוהים, הקדוש ...

... היא הדבר היחיד שחייב להיות קיים מצד עצמו = מחויב המציאות. כל העולמות כולם וכל מה שבהם, כל מרחב המקום כולו וכל ציר הזמן כולו, הם כולם רק אפשרי המציאות, דהיינו, קיימת האפשרות שהם בכלל לא יהיו קיימים. על האדם לזכור כי המהות ... אין סופית ואינה נכנסת לתוך מחשבה. על האדם להבין כי בכל רגע ורגע המהות של המציאות מהווה את מרחב המקום / את ציר הזמן ואת כל מה שנמצא בתוכם, ובכללם התודעה של האדם. אם לרגע אחד המהות של המציאות תפסיק להוות את המקום ואת הזמן, הרי שהמציאות תחזור למה שהיא הייתה קודם הבריאה / המפץ הגדול. כל המקום וכל הזמן כולו, כולם נמצאים בתוך מעין מחשבה של המציאות. הדבר דומה לאדם שחושב מחשבה. ברגע שהוא מפסיק לחשוב את המחשבה, כל מה שנמצא בתוך המחשבה נעלם. המציאות חושבת את כל מה שישנו בכל רגע מחדש. כל רגע של ציר הזמן, הוא מחשבה חדשה של המציאות, דהיינו, עולם חדש, מקום חדש, זמן חדש וכולי. הגיל האמיתי של העולם כולו, הוא פחות מרגע. רגע אחד הוא כבר זמן שבתוכו קיים כל ציר הזמן. כאשר האדם חווה את העבר הרחוק ביותר וחושב על העתיד הרחוק ביותר, כל האירוע הזה כולו מתרחש ברגע אחד ... ההווה בכל רגע מחדש, כפי מה שהוא באותו הרגע. המציאות בסך הכל מהווה רגע אחד, שבו יש את כל הזמן כולו. לא צריך יותר מאשר רגע אחד, כדי לחוות ציר זמן שלם. כך שמנקודת מבט מתוך ציר הזמן, ניתן לומר שבכל רגע האדם נמצא בעולם חדש לחלוטין, כי זו מחשבה חדשה של המציאות. מחשבה שכמובן אינה תלויה ... הרגע הזה הוא תוצאה של הרגע הקודם שהוא הסיבה של הרגע הזה. אך זו כמובן לא יותר מאשר אשליית הזמן בלבד. הסבר: כאשר המציאות מהווה את הרגע של ההווה, היא יוצרת אותו בתחושה של זמן אין סופי אחורה. אם ... קורים בכל רגע, היא אך ורק משום שכך המציאות רוצה. אז מהו בעצם העולם שאותו האדם רואה בתוך מרחב המקום וציר הזמן? תשובה: כל מה שהאדם רואה דהיינו, כל מה שמוגדר כישנו, כל מה שנכנס לתוך מחשבה של שכל רגיל, אלו ... האחת של המציאות מכילה בתוכה את כל הדברים כולם כדבר אחד. אם נתבונן נראה, כי כמות האפשרויות כיצד יראו המקום והזמן היא אין סופית. קיימות אין סוף אפשרויות בכל רגע ורגע כיצד יראה היקום וכל מה שבתוכו. למרות שלאדם זה ... ימחיש את מהותה האמיתית של המציאות. לאדם בשכל האנושי אין יכולת להבין באמת את המהות של מה שהיה לפני הזמן, או בשביל הדיוק ובמילים אחרות: את מה שמהווה את הזמן בכל רגע מחדש. מאחר שהמהות של המציאות היא ככ גדולה, והאדם בכלל נמצא בתוך המציאות עצמה, לכן קשה לשכל ... כל מה שקיים בתוך המציאות, אלו הכל חלקים שונים וצמצומים שונים של מהות אחת. זו הסיבה שהאדם נמצא כל הזמן בעולם של שינויים, הפכים, ספקות, שאלות, תשובות וכולי. מנקודת המבט של המציאות אין שום שאלה בשום נושא בעולם. מנקודת ...

... אין סופיים, שבהם יש את כל הצורות כולן. והתודעה של האדם חווה בכל פעם רצף כלשהו של צורות, לפי הזמן והמקום שבו האדם נמצא. ושום רצף אירועים, הוא לא יותר או פחות הגיוני, מאשר רצף אירועים אחר. וגם זה ... נראה מסודר. כי כל ההוכחות האלו, הן כמובן שקר מהמון סיבות (כפי שכבר ביארתי במקום אחר). אך ההבנה שהמקום והזמן קיומם הוא אין סופי, ובתוכם יש אין סוף אפשרויות באין סוף מקום וזמן, היא ממילא שוללת את כל החשיבה על קיומו של אלוהים וכולי. וגם אלוהים הוא לא יכול להיות ראשון ואין ... הנפרדות היא הייתה הווה ותהיה תמיד לנצח נצחים. והשאלה מי יצר את העולם וכולי, היא שאלה טיפשית. כי יש אין סוף מקום וזמן, ללא כל נקודת התחלה, וללא כל הגבלה של צורות וכולי כנל. (ומתחילת הזמן עד עכשיו, עבר אין סוף זמן, פחות הזמן שעוד לא עבר עד סופו. וכיוב לגבי מרחב המקום האין סופי). אז מהו סוד הצמצום? והעניין הוא, כי מי שיפקח את עיניו, יראה ויבין מיד, כי גם המקום והזמן, גם הם צורות סופיות, שהן חלק מדבר אחר גדול עוד יותר. כי המקום, הוא לא המציאות כולה, וגם הזמן, הוא לא המציאות כולה. וגם המקום וגם הזמן, הם חלקים של המציאות השלמה. ויש מקיף אחר גדול עוד יותר, מאשר המקום והזמן האין סופיים. כי הזמן הוא אכן אין סופי, מנקודת מבט של הזמן. אך הוא לא אין סופי בשלמות, כי הוא לא מכיל בתוכו את מרחב המקום עצמו. כי המקום, הוא לא חלק מהזמן, אלא קיומו מקביל לקיומו של הזמן. והזמן, לא גדול יותר מאשר המקום, אלא הוא סוג של מרחב ומימד שונה, מאשר מרחב המקום. וזה בעצם אומר, שהזמן הוא לא אין סופי באמת, כי יש גם את הישות של המקום, שהיא מגדירה ומגבילה אותו. וכיוב גם המקום, שהוא לא מכיל את הזמן, אלא מקביל לו. וגם הוא לא אין סופי בשלמות. כי יש הבדל בין זמן לבין מקום. ואם יש הבדל בין הזמן לבין המקום, הרי שזה אומר שאלו ישויות סופיות, שגם אם הן אינן מוגבלות בתוך הזמן והמקום עצמם, הרי שגם הן מוגבלות מנקודת מבט חיצונית להן. והטועים חושבים, שהקיום הראשון, הוא של הנפרדות בלבד. שזה כמובן ... האחדות והנפרדות הם אחד ממש, ולכן גם הנפרדות היא המצוי הראשון). כי השאלה האמיתית, היא לא מה היה לפני הזמן ומי יצר את הזמן, ומה יש בסוף המקום ומי יצר את המקום, כי אלו שאלות שגויות, שהתשובה שלהן היא פשוטה, והיא שהמקום והזמן קיומם הוא נצחי. והשאלה האמיתית היא, מה הוא הזמן ומה הוא המקום. מה הוא הרגע הזה, ברגע הזה, ומה הוא המקום, בנקודה הזאת. ומי שיתבונן יראה, כי הזמן והמקום, גם הם לא מחויבי המציאות. כי הזמן מוגבל ומוגדר על ידי המקום, והמקום מוגבל ומוגדר על ידי הזמן. ואם לא היה זמן, לא היה ניתן לנוע בתוך המקום. ואם לא היה מקום, לא היה מקום לרגעי הזמן השונים. ובלי שום מקום, לא יכול להיות שום דבר בשום זמן, ובלי שום זמן, לא יכול להיות שום דבר בשום מקום. ומי שיתבונן אל תוך הזמן והמקום, יראה כי גם הם צורה של משהו אחר, שהוא חסר את הצורה של הזמן והמקום. כי ההוויה של המקום, היא חסרת הצורה של המקום. וההוויה של הזמן, היא חסרת הצורה של הזמן. ובין ההוויה של הזמן לבין ההוויה של המקום, אין שום הבדל כלל. כי כאשר אין שום מקום, אין גם שום זמן ולהיפך. וממילא ההוויה של הזמן ושל המקום, היא בכלל ישות אחת ממש. כי יש רק שתי אפשרויות בלבד. והאפשרות הראשונה היא, שיש הבדל כלשהו בין ההוויה של המקום חסרת הצורה של המקום, לבין ההוויה של הזמן חסרת הצורה של הזמן, או שאין כל הבדל ביניהן. ואם אין ביניהן שום הבדל, הרי שממילא הן ישות אחת ממש. ומי שיתבונן יראה, ... העדר מוחלט של מקום, לבין העדר מוחלט של זמן. וממילא זה אומר, שיש לנו ישות אחת, שהיא ההוויה של הזמן ושל המקום. ובמאמר מוסגר נסביר, כי העדר מקום, אין פירושו מקום ריק / חלל פנוי וכיוב, כי זהו עדיין מקום ריק. והעדר מקום מוחלט, הוא החיבור של הזמן ושל המקום לישות אחת, שבה אין שום הבדל בין הצורה של הזמן לבין הצורה של המקום. ויש לשים לב לכך, שלא כתבנו שהאחדות היא מהווה את הנפרדות (הזמן והמקום), אלא כתבנו שהיא ההוויה שלה. כי מהווה את, זה בעצם לייחס לה תודעה וכיוב. והמינימום ההכרחי שאפשר לומר, ... כי בלי שום זמן ושום מקום, זה העדר מוחלט. ונזכיר ונאמר, כי לא מדובר כאן על מה שהיה לפני הזמן והמקום, כי רק הטועה חושב שיש לפני הזמן. כי לפני הזמן, פירושו עוד ציר זמן אחר. ואנחנו כאן מדברים על מה שיש כרגע בתוך / מחוץ לזמן. ...

... שמתגלות לאדם בחלום? ישויות שמתגלות לאדם בחלום, מהיכן הן מגיעות? האם הן ביטוי של האדם עצמו? וביארתי שכל מרחב המקום והזמן שנמצאים בתוך החלום של האדם, הם בעצם עשויים מהאני של האדם עצמו. וביארתי כי כל דבר שהאדם רואה בעולם, ... עצמו ממש, והתגלות של האני של האדם שחולם את החלום. וביארתי שדמיון מודרך הוא כמו חלום. איפה נמצא מרחב המקום שנמצא בתוך החלום? איפה מתרחשים כל האירועים שקורים בשעת החלום? האם לאדם בתוך החלום, יש בחירה חופשית ורצון עצמי? ...

... האחדות האמיתית של המציאות אינה מוגדרת כחיבור של כל הישויות, אלא היא בעצם הדבר שנמצא לפני כל ההגדרות, לפני הזמן והמקום ולפני כל ההבדלים. לדוגמה, כאשר אדם אומר הבנתי שהכל אחד, הדבר עצמו מעיד שהוא עדיין לא הבין באמת את ... חווה באמת את האחדות, מכיוון שעצם העובדה שהוא רואה דברים כנפרדים ואז מחוברים, מעידה שעדיין יש אצלו תפיסה של זמן, מקום ונפרדות. למשל, אף אחד לא מסתכל על היד שלו ואומר שהיד הזו היא אחת עם היד השנייה, כי ברור ... מוחלט של כל הגדרה או יישות. לדוגמה, אם תנסה לקחת את כל היקום, למחוק אותו ואז לדחוס את כל המקום לתוך נקודה אחת קטנטנה, עדיין תישאר עם תחושת מקום מסביב לנקודה הזו. המוח עדיין ימשיך לדמיין עוד מקום. זו אינה חוויית הכלום האמיתית. חוויית הכלום האמיתית היא כאשר אפילו האפשרות לדמיין מקום או זמן איננה קיימת. איך אפשר להבין לעומק את המושג כלום מוחלט? אליעד כהן מסביר שכדי להבין באמת מהו כלום מוחלט, האדם צריך לדמיין את כל הדברים הקיימים ביקום, כולל כל צירי הזמן ומרחב המקום, ולדחוס את כולם לנקודה אחת ורגע אחד. שם, בנקודה הזו, אין יותר הבדל בין מקום לזמן ואין שום אפשרות ... צריך לומר שהן אחת. עוד לא ראית את האחדות, האחדות לא הייתה מלאה, עדיין היה לך זה וזה הבדלי מקום זמן לפני ואחרי - ואז חשבת בפרספקטיבה מסויימת הם מחוברים. אנשים בטעות חושבים שהאחדות המהות של המציאות או כל הגדרה ... לו שהכל עשוי מכלום. הוא חושב בטעות שכלום זה מקום ריק. אבל כלום זה לא מקום ריק כי גם המקום הריק והזמן עשויים ממשהו הם עשויים מהיעדר הזמן והמקום. קח לדוגמה דבר אחד ועוד דבר = מה קיבלת? כלום. לא קיבלת כלום. קיבלת מקום ריק. קיבלת דבר חסר הגדרה. קח את המקום דמיין את מרחב המקום וציר הזמן שהם יישות אחת שאין הגדרת זמן ומקום. מעצם הנפרדות של הזמן והמקום נוצר זמן ומקום. פירושו של דבר שאדם מסתכל מצליח להבין שבמהות של הכל אין מקום ואין זמן. וזה לא נקרא מקום ריק ... באחדות. גם כשאדם מבין שהכל מחובר הוא מתכוון מחובר במקום ריק. קח את כל היקום תדחק אותו קח את המקום תכווץ אותו לנק ותעלים אותו אתה לא יכול כי ברגע שכיווצת אותו לנק יש לך סביב הנקודה עוד מקום. ... כל הדברים הקיימים ולדמיין אותם בתוך נק אחת ובתוך רגע אחד, במסגרת כל הדברים צריך לדמיין את כל מרחב המקום וציר הזמן ואת ציר האירועים באותה נקודה ושם אין מקום וזמן לגמרי ותבין שזה רק חלק מהצדדים של המטבע. כי הצד השני זה האחדות ואז תבין שאין הבדל בין אחדות ...

... בסך הכל תחושות של האדם. והממשות, היא רק תחושה של האדם, שהאדם קורא לה ממשות. אבל מצד האמת, מרחב המקום כולו שאותו רואה האדם, מרחב המקום כולו לא תופס שום מקום כלל. והמקום כולו, הוא לא יותר מאשר חוויה בתוך המחשבה של האדם. והמקום עצמו, עשוי משום מקום, והוא נמצא בשום מקום. ומרחב מקום אין סופי, נכנס בתוך מחשבה אחת קטנה, שהיא חסרת מקום ממשי. וכך גם כל הזמן כולו, שחוויית זמן אין סופית, נכנסת כולה לתוך רגע אחד של מחשבה אחד. וברגע אחד של מחשבה אחת, אפשר להכניס לתוכה, תחושה של אין סוף מקום וזמן. וכל המקום והזמן שבתוך החלום, הם נמצאים רק בתוך המחשבה של זה שחושב את החלום. וכך גם המציאות שלנו כולה, היא נמצאת כולה, בתוך זה שחושב אותה, שהוא האלוהים, דהיינו, האחדות של המציאות, ששם הכל אחד, ללא שום מקום וזמן ממשיים. והתודעה של האדם, כמו גם כל שאר הדברים שישנם, כולם נמצאים בתוך מציאות אחת, שהיא מקיפה ומהווה ומחייה וממלאת, את כל הדברים כולם. ואפילו הזמן והמקום שלנו, גם הם נמצאים בתוך המציאות שמקיפה אותם, שהיא בעצם ההוויה שלהם. והמהות של כל הדברים, היא אחת. ואין ... מהות, יש מהות אחרת שקודמת לה, עד שמגיעים אל המהות הראשונה, שהיא האחדות של המציאות, ששם אין שום צורת מקום וזמן כלל, דהיינו, ההעדר המוחלט והאין המוחלט. וזאת היא המהות של התודעה ושל הדומם ושל כל המציאות שלנו. והכלום, שהוא ...

... החל במפץ הגדול, עדיין נשאלת השאלה איפה היה היקום לפני כן, או היכן התרחש המפץ הגדול עצמו. לטענתו, המרחב והזמן חייבים להיות תמיד קיימים איפשהו, כי אחרת אי אפשר להסביר את קיומם הנוכחי. לדוגמה, אם היקום מוגבל, יש לו ... פועל בתוך מקום מסוים וזמן מסוים, ולכן הם לא באמת מאמינים שהעולם נברא מתוך שום דבר. הם מדמיינים שיש מקום וזמן שבו אלוהים עשה משהו, אבל לא באמת מדמיינים שאין בכלל מקום וזמן. האם אלוהים היה קיים לפני בריאת העולם? אליעד ממשיך להסביר את הבעיה במחשבה שאלוהים היה קיים לפני בריאת העולם. אם אלוהים היה קיים, הרי היה משהו שקיים, ולכן לא מדובר על בריאה יש מאין. ואם אלוהים הוא מחוץ לזמן ולמקום, לא ברור מה פירוש מחוץ לזמן ולמקום, כי לא ניתן לדמיין מציאות כזו. הוא מציין שאם אלוהים הוא הכי גדול, הרי שהמקום והזמן הם שניים, ואז אלוהים לא יכול להיות גדול יותר מהם אם הוא נמצא בתוכם. אם הוא מחוץ להם, אז איך ניתן בכלל להיות מחוץ לזמן ולמקום? לדבריו, אנשים שאומרים שאלוהים ברא את העולם לא באמת מבינים את משמעות המילים שהם אומרים. האם יש הבדל אמיתי ... הדתיים מבינים את בריאת העולם? האם אפשר לדמיין כלום מוחלט? מה היה קיים לפני המפץ הגדול? האם אלוהים קיים מחוץ לזמן ולמקום? האם מרחב המקום והזמן מוגבלים? האם היקום שלנו מוגבל? אולי יש יקום רב מימדי? אולי יש יקום בתוך יקום? מי עשה את המפץ הגדול? היכן התרחש המפץ הגדול? היכן נמצאים מרחב המקום ומרחב הזמן? האם העולם תמיד היה קיים? איך לשכנע מישהו שאלוהים לא ברא את העולם יש מאין? מה היה קיים לפני שהעולם היה קיים? איך אלוהים היה קיים לפני שהעולם היה קיים? מהו הקיום של אלוהים? האם אפשרי להיות קיים בלי מרחב זמן ומקום? האם אפשרי להאמין שאלוהים ברא את העולם?

... ומדהים. כל העולם כולו עובד בצורה מדהימה ומדויקת להפליא. החל מהרמה של החלקיק הקטן ביותר ועד הרמה של מרחב המקום ומימד הזמן עצמם והמציאות כולה שבתוכה נמצא הכל. הכל עובד בצורה מדויקת ובשכל מדויק. פילוסופיה מאפשרת לאדם לחקור את טיבעה האמיתי ...