... זמן ייקח לך לבצע את המשימה? מתי לדעתך המשימה תהיה מוכנה? אליעד כהן מסביר, כי השאלה הראשונה מתמקדת במשך הזמן נטו הנדרש לביצוע המשימה, ואילו השנייה מתמקדת בנקודת הזמן שבה העובד יוכל לסיים אותה בפועל. לדוגמה, אם נותנים לעובד משימה לבנות בית, ניתן לשאול: כמה זמן ייקח לך ... מתי הבית יהיה מוכן? התשובה עשויה להיות בעוד חודשיים, משום שיש לו משימות נוספות והוא אינו יכול להקדיש את הזמן לכך כעת. למה חשוב לדעת כמה זמן נטו לוקחת המשימה? אליעד כהן מדגיש שהבנת זמן המשימה בפועל היא קריטית ... ולא אחר כך. מתי נוצרת בעיית ניהול כשעוסקים רק בתאריך סיום המשימה? כשמנהלים מתמקדים רק בתאריך הסיום ולא במשך הזמן האמיתי הדרוש למשימה, עלולות להיווצר בעיות חמורות. למשל, עובד עשוי להגיד שהמשימה תהיה מוכנה בעוד שבועיים אף על פי שהיא דורשת רק שעה אחת, כי אין לו פנאי כרגע. אם המנהל לא יבדוק את אורך הזמן האמיתי הנדרש לביצוע, הוא לא יוכל לנהל את לוח הזמנים נכון, וייתכן שיתגלו כשלים בניהול מאוחר מדי. מתי יש חשד לכשל בהערכת זמן המשימה? אליעד כהן מציין ששני מצבים עלולים להצביע על כשל בהבנת המשימה או בהערכת הזמן שלה: כאשר העובד חושב שהמשימה תדרוש יותר זמן משמעותית ממה שהמנהל חושב. כאשר העובד חושב שהמשימה תדרוש פחות זמן ... העובד הגיע להערכה הזו. יש לשאול שאלות כמו: למה זה ייקח יומיים?, מה התהליך שתעשה?, האם אפשר לקצר את הזמן?, אולי ייקח יותר זמן ממה שאתה חושב?. רק אחרי שהובהרה הערכת הזמן האמיתית של המשימה, ניתן לעבור לשאלה מתי לדעתך תוכל להשלים את המשימה הזו?. אליעד מדגיש שחשוב לנהל את השיחה ...

... להחליט בדיוק מה יתרחש בעתיד? תשובה: כן, ונסביר איך. לשלוט בעתיד = לשלוט במה שיקרה בנקודה כלשהי אחרת בציר הזמן. שאלה: מדוע בעצם שאדם ירצה לשלוט בעתיד? האם העתיד רוצה לשנות את עצמו? מהי התכלית שלשמה רוצה האדם לשלוט ... מתנתק מהמעטפת החיצונית של האירועים ומתחבר למהות האחת שלהם. פירוש: המהות של המציאות כמציאות אינה שונה בשום רגע בציר הזמן ובשום נקודה במרחב המקום. המציאות כמציאות היא אותה המציאות תמיד. השינויים שמתרחשים הם רק בצורה החיצונית ובבגדים אותם פושטת ולובשת המציאות בכל רגע ... תחושה של שלמות, היא רק משום שלא טוב לו בשלמות = רע לו. מה רע לו? תשובה: האדם כל הזמן רוצה בתוך תוכו מציאות אחרת כלשהי. מציאות דמיונית כלשהי שאמורה להיות טובה יותר מאשר המציאות שלו כרגע. מצד האמת, ... שבה הוא חווה את כל המציאות כטוב מושלם שאין שלמות אחריו. אך האדם אינו מודע לכך, ונדמה לו כל הזמן כאילו יש צורה אחרת של מציאות שיכולה להיות טובה יותר. כאשר באמת, כל מה שהוא באמת רוצה, זה להבין ...

... לכל דבר שקורה, פירושו שבכל רגע ורגע אלוהים אחראי לכך שהמציאות היא כפי מה שהיא. נגדיר: שום רגע בציר הזמן אינו דומה לרגע אחר בציר הזמן. נשאל: האם קיימת סיבה מדוע כל רגע בציר הזמן הוא כפי מה שהוא ולא אחרת? נשיב: כן, קיימת סיבה מדוע בכל רגע העולם הוא כפי מה שהוא ולא ... אם אלוהים הוא כל יכול, אז מדוע הוא לא ישר יוצר את התוצאה האחרונה, דהיינו, את הרגע האחרון בציר הזמן שבו כל הבעיות נפתרו / הכל טוב / הכל מושלם וכולי? ברגע שאנחנו אומרים שלכל דבר יש סיבה, הרי ...

... זו טעות לומר שילד לא אוהב ללמוד. כי ילדים, מאוד אוהבים ללמוד. וההוכחה הפשוטה לכך היא, שכל ילד, כל הזמן, אוהב לנסות לדברים חדשים, גם אם הם מסוכנים. והכל, זה כדי ללמוד. וכאשר הילד הוא צעיר, אז חוש הסקרנות ... ויכולת הלמידה שלו היא גדולה ביותר. והדבר העיקרי שילדים עושים כל יום כל היום, זה ללמוד. וילדים, לומדים כל הזמן. הם רוכשים שפה חדשה, שהיא שפת האם שלהם. הם לומדים את הסביבה, שבה הם חיים. הם לומדים, מה מותר ... עצמם ומכירים את הרצונות שלהם. הם לומדים, כיצד לבצע משימות שונות וכיוב. כך שהדבר המרכזי שאיתו הילד מתעסק רוב הזמן, זה עם למידה. ולא רק שילדים לומדים רוב הזמן, אלא, שחלק גדול משמחת החיים של הילדים, נובעת מכך שהם לומדים כל הזמן דברים חדשים. כי השמחה של האדם, תלויה בעד כמה הוא לומד דברים חדשים. שהלימוד של הדברים החדשים, הוא יוצר אצל האדם סוג של התחדשות פנימית. וילדים צעירים, הם מאושרים. גם בגלל שהם כל הזמן לומדים דברים חדשים. וכמו שאדם מבוגר נהנה לראות דברים חדשים, וכמו שאדם מבוגר נהנה לטייל בעולם, כך ילדים קטנים, ... כדי לגרום לאדם מבוגר, לאהוב ללמוד דברים חדשים? ומי שיתבונן בעניין יראה, כי כל בני האדם בעולם, שואפים כל הזמן, להרגיש כמה שיותר טוב. כי האדם, רוצה להיות מאושר. והאדם מטבעו, מחפש לעשות, את מה שעושה לו טוב. והאדם מטבעו, מחפש כל הזמן, ליצור אצל עצמו הנאה. וגם הילד, כמו כל אדם אחר, גם הוא מחפש ליהנות. והסיבה האמיתית שבגללה הילד לא ...

... וליהנות מהטוב שיש בה. אבל למרות שכל אדם בעולם רוצה את הרצון הזה, הרי שעדיין רוב בני האדם רוב הזמן, לא זוכרים את הרצון הפנימי הזה שלהם. כי מי שזוכר את הרצון הפנימי שלו, הרי שגם אם יעירו אותו ... דרכים חדשות להיות מאושר. וכאשר האדם משיג איזה דבר חדש, על ידי זה מתעוררת אצלו שמחת החיים. אבל כאשר הזמן עובר, האדם קולט שהדבר הזה עדיין לא עשה אותו למאושר, ואז השמחה דועכת והאדם מרגיש שוב פעם סוג של ... לצרכים משפחתיים וכיוב. אבל האמת, היא אחרת. והאמת היא, שהאדם מרגיש ריקנות מכל מה שיש לו, ולכן האדם כל הזמן מעלה את הרף. וכל הזמן נדמה לאדם, שאם הוא רק יעשה איזה דבר, אז הוא יגיע לשקט הנפשי. וכל ההסברים שהאדם מסביר לעצמו, מדוע ... כך הדברים הם כפי מה שהם. וניתן דוגמה מתחום חינוך ילדים. מי שיתבונן בעניין יראה, כי ההורה מעביר כל הזמן מידע לילד, כחלק מהחינוך של הילד. אבל הילד, לא תמיד מבין את המידע בצורה אחידה, והילד בכל פעם מגיב ... קצת אחרת? למה הפעולה הזאת הובילה דווקא לתוצאה הזאת? וכיוב, על ידי זה כל זה, האדם בעצם מתעסק כל הזמן בלימוד. וכאשר האדם מתעסק בלימוד, על ידי זה האדם מתחיל להרגיש סיפוק בחיים. מאחר שהוא גם מתחיל להשיג את המטרות שלו טוב יותר, כי הרי רמת המקצועיות שלו עולה. וגם האדם מגיע כל הזמן לתובנות חדשות, שזה הדבר העיקרי שמביא את האושר. וגם על ידי זה האדם מתקרב כל הזמן, אל הבנת המציאות ככלל. דהיינו. אל האושר האמיתי.

... היא להשיג את השלמות. כי הגדרת החיפוש של האדם, היא את השלמות. כי אחרת האדם לא היה מחפש כל הזמן איך להתקדם. וכל מה שמניע את האדם להתקדם כל הזמן, זה הרצון הפנימי האמיתי של האדם, להשיג שלמות עצמית פנימית אמיתית. ואם נתבונן על העניין הזה של חיפוש השלמות ... מלמדים את האדם את הדרך איך להשיג את השלמות הזאת, הרי שכל בני האדם בעולם היו צריכים להיות כל הזמן בתחושה של התחדשות מתמדת ושל שמחה ואופטימיות גדולה, מכך שהם יודעים שיש שלמות, ושהם יודעים שגם הם ושכל אחד ... לו משהו. וכל אחד יכול פשוט לדמיין שהמציאות מושלמת כפי מה שהוא רוצה, ועדיין הוא יראה שהוא ממשיך כל הזמן להרגיש שחסר לו איזה משהו בלתי ידוע. והדבר שיוצר את תחושת החסר הפנימית של האדם, הוא הרצון של האדם ... הזו. שבה האדם יבין את המציאות בשלמות, ויצליח להתחבר אליה רגשית בשלמות. וזאת הסיבה שבגללה רוב בני האדם רוב הזמן לא מחייכים ולא נראים מאושרים. משום שיש משהו פנימי שמציק לאדם ושהוא לא מניח ולא יניח לאדם עד שהאדם ... כוחותיו הנפשיים והשכליים ואת כל יכולותיו הרגשיות באשר הן, כדי להשיג את המטרות שלו בשלמות. ועל האדם להיות כל הזמן בתהליך מתמיד של הגדרת המטרות שלו בצורה כמה שיותר מדויקת, ושל ניסיון להשיג את כל המטרות שלו בשלמות. וכפי ... אולי יש איזו דרך קיצור כדי להשיג את המטרה הסופית בצורה יותר יעילה וקלה. ועל ידי זה שהאדם כל הזמן חותר ומנסה להשיג את השלמות, על ידי זה האדם כל הזמן משפר את המיומנויות שלו, והאדם מגלה את כל הכוחות הנפשיים השכליים והרגשיים שלו, ואז בסופו של דבר האדם משיג ...

... כדי להמחיש את הרעיון שהכל הוא היבטים של אותו הדבר, אליעד מביא דוגמה פשוטה: שני אנשים מסתכלים על אותו המקום. אחד אומר: יש כאן פיל, ואילו השני אומר: אין כאן פיל. איך זה ייתכן ששניהם צודקים באותה המידה? התשובה ... להגיע לפרספקטיבה של אחדות מוחלטת? הדרך המעשית שאליעד מציע להגיע להבנה הזו היא לבדוק כל דבר לעומק, לשאול כל הזמן למה? ולחקור את הנחות היסוד של כל הבנה או אמונה שיש לאדם. בכל פעם שהאדם מגיע להבנה מסוימת, עליו ... ועכשיו פיל, ואדם נוסף יגיד מה פתאום, אין כאן פיל, וגם זה, וגם זה נכונים, כיוון שבו בזמן גם המקום וגם הזמן וכל הדברים כולם נמצאים באותו המקום ואותו הזמן.

שאלות טיפשיות - מהו הסוף של הטיפשות ושל השאלות? מדוע אדם שמחפש את האמת נתקל בשאלות חדשות כל הזמן? אדם שמחפש את האמת באופן אמיתי מנסה להבין את המציאות בדיוק כפי שהיא. אליעד כהן מסביר שהאמת פירושה לתפוס ... - היקום והטיפשות - וטוען שזו טעות, כי לשניהם יש סוף. סוף היקום הוא הפרספקטיבה שלפני היקום, לפני מימד המקום והזמן. והסוף של הטיפשות הוא החכמה. אליעד מדגיש שהטיפשות הגדולה ביותר קשורה באופן ישיר לחכמה הגדולה ביותר, וכי מי שיגיע ... ילך ימינה או שמאלה תמיד יוכל להמשיך עוד ועוד. אך אם האדם היה מסוגל להבין שהימין והשמאל הם אותו המקום בדיוק, הוא היה מבין שליקום יש סוף, ויותר מכך, היה קולט שכל היקום כולו בעצם לא נמצא בשום מקום. ... הבשורה הטובה שכמות השאלות סופית. יש סוף לטיפשות. הסוף של היקום, זה מה שהיה לפני שהיה יקום, לפני המימד הזמן זה הסוף של היקום. והסוף של הטיפשות זאת החכמה, כי גם לה יש סוף. הטיפשות הגדולה בעולם מתחברת לחכמה ...

... משתנים לעולם, הלא הם חוקי הפיזיקה / חוקי הטבע וכיוב. ויש גם את חוקי הנפרדות הכלליים, שהם החוקים של הזמן והמקום, והחוק שאי אפשר לחבר שני הפכים במקום ובזמן אחד, שהחוקים האלו נשמרים, גם בתוך העולם הבדיוני והדמיוני. וזה משום, מגבלת התפישה של הצופה. שהתודעה עצמה לא יכולה לתפוש שינוי אמיתי, בתפישת המקום והזמן שלה. ואעפכ באופן יחסי יש בסרטים המצוירים, הפרה בוטה של חוקי המציאות שלנו. כי המציאות עולה על כל דמיון. ... נדמה, שהלבושים השונים של המציאות, הם דרך הטבע של העולם. וזה משום, שהלבושים האלו חוזרים על עצמם בתוך חוויית הזמן של האדם. כי האדם רגיל לראות את העולם בצורה מסוימת. ולכן נדמה לו, כאילו באמת זוהי הצורה הטבעית של ... מאשר דבר אחר. ורק השכל של האדם, רגיל לתפוש את המציאות בצורה כלשהי, מחמת הזיכרון שיש לאדם בתוך חוויית הזמן. אך מצד האמת, מי שיודע את האמת שהכל אחד, הוא מבין, שבאמת כל הצורות כולן, הן חסרות כל כוח ...

... להבין, שמה שישנו הוא בעצם האין והכלום וההעדר המוחלט. כי כאשר אין שום צורה כלל, הרי שאין גם צורת מקום וזמן, ואז ממילא אין שום דבר. כי גם הזמן והמקום, גם אלו רק צורות של משהו שישנו, שהוא בלי שום צורה כלל. כי המקום הוא לא מהות הזמן והזמן הוא לא מהות המקום, אלא אלו רק שתי צורות של ישות אחת, שהיא חסרת כל צורה כלל, דהיינו, מה שנקרא אצל האדם כלום ...