... והאין ישנו - למה מוכרח שאין שום דבר, ושהיש איננו? ומהו סוד האחדות? והעניין הוא, כי היש ישנו בתוך זמן ומקום. כי מה שלא נמצא בשום מקום ובשום זמן, הוא איננו, שזאת הגדרת האין, שאינו נמצא בשום מקום ובשום זמן, אלא הוא כלום ממש. והנה, הצורה ישנה ומהותה איננה. כי הצורה היא הזמן והמקום, שהם צורות, של האין, שהוא מהות המציאות והוא איננו, משום שהוא ללא צורת הזמן והמקום. ומהות המציאות, שהיא המצוי האמיתי המחויב הראשון, היא ממלאת את כל הצורות כולן, ובלעדיה אין שום חיות לשום דבר ... אחת, למרות שהן נפרדות זו מזו. וזה אומר שהריבוי והאחדות הן ישות אחת. כי הצורות של היש שיוצרות את הזמן והמקום, שקיומם תלוי בקיומן של הצורות השונות, וגם המהות האחת של הצורות, שהיא האין, הכל ישות אחת ממש. וזאת אחדות ... כל מהות של אחדות, היא רק צורה, ולכן יש מהות פנימית למהות פנימית עד אין סוף, בבחינת המקיפים שמעל הזמן והמקום. שזאת ההתקדמות של החכם האמיתי והאדם השלם, שהגיע אל השלמות. שבכל פעם הוא חווה אחדות גדולה יותר, כי יש ...

... הם מציאות של נפרדות. כי אחדות, היא העדר מוחלט של נפרדות. והחכם האמיתי / המציאות, הם בתוך נפרדות של זמן ומקום, ואכ גם הם בנפרדות ממש, שהיא נפרדת מהאין המוחלט שהוא האחדות. והאדם אינו מבין שזה הכל רק מחמת טעות ...

... הצומח והדומם. ואחכ האדם מבין שאין הבדל בינו לבין שום דבר אחר שישנו. ואחכ האדם מבין שאין הבדל בין המקום לבין הזמן, כי שניהם כלום. ואחכ האדם מבין שאין הבדל בין האין לבין היש, כי הם ישות אחת ממש. ואז האדם ...

... ומי שעושה איזה דבר מתוך הרגל, בלי להבין תוך כדי עשייה, למה באמת הוא עושה אותו, הוא עבד של הזמן. כמו דמות בסרט מצויר, שהיא רק נראית חיה, למרות שהיא באמת מתה, ואין לה שום חיות כלל. כי ברגע שהאדם חי מתוך הרגל, הוא בעצם בתוך חוויית הזמן, ואז האני שלו, הוא המשך של האני הקודם שלו מהרגע הקודם. ואז האדם מתרחק מהאני האמיתי שלו, שהוא נמצא לפני הזמן כולו, שהוא ורק הוא החיים האמיתיים, שהוא האני שחושב את המציאות שלנו. ובסיכומו של דבר, מי שרוצה לחזור ולהיות ...

... של היש והאין, שנמצאות בתוך היקום. כגון לדוגמה, שביקום אחד יש במקום ובזמן אחד, צורה אחת, וביקום אחר, באותו המקום והזמן, יש צורה אחרת ואין את הצורה שיש ביקום שלנו. ומי שרוצה לעבור ליקום אחר, ולהתחבר לכל היקומים האחרים שקיימים ...

... שהוא, עד ששום דבר אחר לא קיים מבלעדיה. כי תמיד יש מכנה משותף והוויה אחת, שמאחדת את הנפרדות. כי המקום / המציאות, הם מקיפים את הכל, והם מאחדים את כל מה שבתוכם. והמציאות, מקיפה את המהות והצורה, ומאחדת אותם. אבל כשיש רק ישות אחת ויחידה, שאפילו זמן ומקום אין, אז זו שלמות הנפרדות, שאין שום מכנה משותף ושום אחדות כלל. ובסיכומו של דבר, שלמות האחדות והנפרדות, היא ...

... והאלוהים השקרי הזה שנדמה לאלוהים, ושנראה שהוא עושה את הכל, הוא העבד הגדול ביותר בעולם. משום, שהוא עושה כל הזמן פעולות, תמיד ללא כל הפסקה. כי מי שלא אחראי לכל מה שקורה, הוא דווקא המלך, שעובדים עבורו. כי אלוהים ... רצון כלל, אלא רק שלמות של אמת. אבל אצל אלוהים שקרי שמתחזה לאלוהים אמיתי, הוא עובד קשה מאוד כל הזמן ובכל מקום. כי הוא אחראי, להחיות את המקום ואת הזמן. ובנוסף, למרות שנדמה שהוא כל יכול וכולי, הרי שאין לו שום בחירה חופשית כלל. כי הטועים נדמה להם, שמי ...

... האחדות, אין שום שינוי כלל והכל מושלם תמיד). כי (מנקודת מבט של הנפרדות), אלוהים השתגע, וצמצם את עצמו לתוך זמן ומקום, והפריד את עצמו מעצמו, וחילק את עצמו לאין סוף חלקים שונים, שכל אחד ואחד מהם, הוא גם השטן בכבודו ...

... הוא מבין שהקיר מולו הוא לא מהות המציאות כולה. וכאשר יהיה ברור לאדם באופן מוחלט, שמהות המציאות היא לא הזמן והמקום, וכל שכן שהיא לא מה שנמצא בתוך הזמן והמקום, על ידי זה ורק על ידי זה, האדם מצליח לתפוש במחשבתו את הכלום שמחייה את הכל, שהוא מהות הכל. ... שהאדם חושף את כל השקרים של המדינה, דהיינו, רואה כיצד כל הצורות כולן, כולל הצורה של האני שלו ושל הזמן והמקום, ושל היש והאין, כיצד כל הצורות כולן הן שקר, אז על ידי זה האדם זוכה לראות את המלך העניו ...

... גם כאשר האדם חוזר אל הנפרדות, עדיין הוא נמצא בתוך תחושת האחדות ממש. אלא, שאז יש לו הרבה יותר מקום וזמן, לחוות את האחדות... שזהו טוב מאוד. כי המקום והזמן הם של הנפרדות, והם ריבוי האחדות, שהוא טוב מאוד. ובפועל, האדם צריך לזכור את האמת, שהאמת היא, ששום שינוי ...