... וטיפולים אפשריים בהפרעות נפשיות, תוך התייחסות מפורטת לתפיסות הרווחות בפסיכיאטריה ובפסיכולוגיה. הוא מתאר את הסכיזופרניה כמחלה נפשית המאופיינת בהתקפים פסיכוטיים, המובילים להתדרדרות מתמשכת לאורך הזמן. הוא מדגיש שקיים טיפול תרופתי, אך טוען שהתרופות אינן מרפאות את המחלה, אלא רק מפחיתות תסמינים ... המוחלט. איך אפשר באמת לרפא הפרעות נפשיות באופן עמוק ומוחלט? אליעד כהן מציע שהדרך האמיתית לריפוי מוחלט היא על ידי הבנת שורש החשיבה של המחלה. לשם כך, אדם שרוצה לעזור לאחר צריך למצוא בתוכו את המקום בו הוא בעצמו חולה נפש במידה מסוימת, להבין את ההיגיון והחוסר היגיון שבחשיבה הזו, ולהשתמש בתובנות ...

... הזמן, זמן עבר, זמן עתיד, תחושת הזמן, כמה זמן עבר? כמה זמן יעבור? תחושת המקום, זמן ומקום, תפישת הזמן, תפישת המקום, פירוש הזמן, פירוש המקום מהי חוויית הזמן וכיצד היא מושפעת מאירועים שחווינו? אליעד כהן מסביר את הנושא של תפיסת הזמן בצורה מעמיקה באמצעות דוגמאות רבות ושאלות המדגימות כיצד אנחנו חווים זמן בעבר ובעתיד. תחילה, עולה השאלה האם הזמן שאנחנו תופסים כשהוא עובר לאחור, כלומר, זמן עבר, דומה באורכו לזמן שאנו חווים לכיוון העתיד. לדוגמה, אליעד מעלה מצב בו מישהו שואל את עצמו: האם הדרך שבה אני חושב על מה שקרה לפני עשר דקות זהה לדרך שבה אני חושב על מה שיקרה בעוד עשר דקות?. כאן הוא מתייחס למושג משך הזמן ואומר שמשך הזמן יכול להיות זהה באופן אובייקטיבי, אך החוויה הסובייקטיבית שלנו לגבי אותו משך זמן יכולה להיות שונה. כיצד אירועים משפיעים על תחושת הזמן שלנו? אליעד מדגים זאת באמצעות דוגמה מעשית: כאשר מכונית חולפת לידנו ואנחנו בוחנים את הזמן שלקח לה להגיע מנקודה אחת לאחרת. אם מדדנו שלקח לה 10 שניות להגיע לנקודה מסוימת, סביר שנרגיש שאותה כמות זמן תידרש לה כדי להגיע לנקודה דומה במרחק זהה בעתיד. כלומר, אם אנחנו מנטרלים השפעות חיצוניות, הזמן שנמדוד יהיה זהה. עם זאת, אליעד מציין כי ישנם גורמים שיכולים לגרום לזמן להרגיש ארוך או קצר יותר, כגון כמות האירועים שחווינו באותו פרק זמן. אם, למשל, במשך 5 דקות התרחשו הרבה מאוד אירועים, תחושת הזמן שלנו תתארך, ואנחנו עלולים להרגיש שחלף זמן רב יותר. האם פחד משפיע על תפיסת הזמן שלנו? בהמשך, אליעד מתייחס לקשר בין תחושת פחד לבין תפיסת הזמן. הוא מעלה את השאלה: אם אדם חווה פחד בעבר, האם הפחד שהוא מרגיש כאשר הוא מדמיין אירוע מפחיד בעתיד יהיה זהה או שונה? הוא נותן דוגמה של אדם שננשך על ידי כלב ... חושבים שהאירוע המפחיד יתרחש בעוד זמן קצר, עוצמת הפחד תהיה חזקה יותר, ואם מדובר בזמן רב, הפחד יהיה חלש יותר. איך נקבעת תחושת הזמן בפועל? אליעד מסביר כי אנחנו מודדים את הזמן לפי שינויים וחוויות שהצטברו. אם ניקח לדוגמה אדם שהולך במדבר חשוך ללא שעון, הוא לא ידע למדוד כמה זמן עבר אלא לפי התחושות הפיזיות שלו, כמו עייפות. אם אין לאדם נקודת ייחוס לשינוי כלשהו (כמו בחללית בחלל), הוא יתקשה לדעת כמה זמן עבר. הוא משתמש בזיכרון ובתחושה כדי להעריך את הזמן שעבר. הוא מוסיף ואומר שאם ניקח אדם שחווה בשנייה אחת אירועים רבים, תחושת הזמן שלו בשנייה הזו תהיה ארוכה יותר מאשר אדם שלא חווה אירועים רבים באותה השנייה. הוא מציין שהפעולה הבסיסית ביותר שגורמת לנו לחוות זמן היא המעבר בין תחושת יש לאין. אנחנו חווים רגעים של קיום ושל אי - קיום, והמעבר בין שני המצבים האלו מייצר את תחושת הזמן שלנו. כאשר אין תחושת שינוי, גם תחושת הזמן נעלמת או מצטמצמת. האם כל החוויות קיימות בו - זמנית? אליעד מציין כי קיימת תפיסה פילוסופית שלפיה כל החוויות וכל הזמנים קיימים בו - זמנית באותו מקום ובאותו ... מהרבי נחמן מברסלב שאמר שלמרות שנראה לו שהוא עיוור, למעשה הוא רואה הכל בו - זמנית ולא חסר לו שום מידע. הרעיון הזה מדגיש שתחושת הזמן והמקום היא יחסית לתפיסה שלנו, וכי במציאות מוחלטת, כל האירועים קיימים יחד ברגע אחד ומקום אחד. לסיכום, אליעד כהן מסביר כי זמן הוא תחושה סובייקטיבית המושפעת מאירועים שאנחנו חווים, מכמות השינויים ומהפחדים שאנחנו מדמיינים לגבי העתיד. תחושת הזמן שלנו אינה מוחלטת אלא יחסית, וככל שאנו חווים יותר שינויים, כך הזמן מרגיש ארוך יותר. הפחד גם הוא תלוי בדמיון לגבי העתיד ולא באירועים שקרו בעבר באופן ישיר. תפיסת הזמן והמקום יכולה להיראות כנפרדת אך במובן עמוק יותר, הכל יכול להתקיים בו - זמנית. מהי תחושת הזמן? איך זמן משפיע על פחד? תפיסת הזמן והמציאות מהו זמן טהור? כיצד המוח מודד זמן? האם

... להתמודד עם מצב בו הוא לא מתקיים, תחושת חוסר האונים ואובדן השליטה גדלות, ולכן גם הפחד מתעצם. מה לעשות אם מישהו כבר נפגע מטראומה מינית או פריצה? אליעד מדגיש שאם אירוע טראומטי כבר התרחש, אי אפשר פשוט למחוק את הזיכרון. הזמן אמנם יכול להפחית את עוצמת הטראומה, אך יש גם צורך לעבוד באופן אקטיבי על שינוי תפיסתי. אפשר, למשל, ללמוד כיצד להתמודד טוב יותר עם המצב בעתיד, להגדיל את ...

... הוא בעצם משחזר את המוכר, והוא לא באמת מתחדש. כדי ליצור משהו חדש באמת, הוא חייב לחזור לנקודה שבה הוא לא יודע כלום, המקום שבו שום דבר אינו מחויב, המקום שבו אין שום נקודת ייחוס מוכרת. אם אדם מתחיל את החשיבה שלו מהמקום שבו הוא יודע כלום, הוא בעצם מאפשר לעצמו להיפתח באמת לכל אפשרות יצירתית חדשה. לעומת זאת, אם הוא מתחיל ממקום שבו הוא כבר יודע משהו, הוא מוגבל ונשאר בתוך אותו מעגל סגור של ... אולם, הוא מציין, זה סוג של התחדשות מוגבלת מאוד. למשל, אדם שהולך לסרט חדש, בהתחלה ירגיש התלהבות כי הסרט חדש. אבל עם הזמן הוא ישים לב שהחידוש הזה זמני בלבד, והוא יחזור לאותה תחושת שגרה מוכרת במהרה. לדוגמה, כאשר יוצא סרט חדש, האדם מתלהב, אך במהרה הוא מבין שאין באמת חידוש אמיתי. זה עדיין סרט, ...

... אמר זה לגבי סדרה, בסדרה נגיד שמישהו רואה סדרה עונה ראשונה אז הוא יראה גם את העונה השניה וזה לא מחויב, אם תרצה נדבר על זה גם ננתח גם את זה אבל זה משהו אחר. ש: נראה לי שהחיסרון נוצר עם הזמן . אליעד: ננתח גם את זה, אוקי תוסיף עוד, יש לך עוד היבט לשאלה? ש: להיקשר לחיה, בן אדם אותו דבר. שמתחילים להיקשר עם הזמן לאובייקט, זה אותו דבר. אליעד: טוב בא נסביר תקשיב. ש: רגע שניה, לגבי הסדרות אבל באותה סדרה עצמה זה כן משתלט אני כן רואה את הקטע הזה. אליעד: לא יודע מה ראית בא נדבר על זה ...

... לתת לילדים תחומי אחריות מוגדרים בצורה נעימה ומדורגת, כדי שיתרגלו לרעיון שכל אחד אחראי למשהו, ובכך יראו בזה חלק טבעי מהחיים. הוא מציין שאם ההורים כל הזמן ייקחו על עצמם את האחריות, הילדים יתרגלו לרעיון שהם לא צריכים לקחת אחריות, ולכן עדיף לחלוק את האחריות גם ... ניקיון וסדר. הילדים צריכים להשתכנע שסדר הוא דבר שמשרת אותם אישית, לא בגלל שזה רצון ההורים. לדוגמה, אם הילד רואה שההורה שונא לסדר ומתלונן על כך כל הזמן , גם הוא יתייחס לזה בצורה שלילית. אם לעומת זאת ההורה יבטא התלהבות ושביעות רצון בכל פעם שהבית מסודר, הילד ... במהלך החופש הייתה סיטואציה אמא עשינו לך הפתעה אמרתי מה עשיתם לי תבואי הביתה תראי באתי הביתה פתחתי את הדלת. אליעד: וחשכו עינייך. ש: חשכו עיניי מהמקום הטוב ראיתי בית מסודר למופת יותר טוב ממה שהמנקה מביאה לי את הבית הייתי בהלם טוטאלי. אליעד: ובדקת מתחת לספה ...

... מוכרת לפני שהאדם עצמו יודע מה הוא רוצה. כלומר, קודם כל, על האדם לברר עם עצמו את המטרה לשמה הוא נמצא במקום מסוים, ורק אז לשאול האם המקום הזה יכול לספק לו את המטרה המבוקשת. למה אנשים מחפשים תשובות לשאלות כלליות לפני שהם יודעים מה הם רוצים? אליעד ...

... הילד שהערך שלו לא תלוי במה שאחרים חושבים עליו, אלא במה שהוא עצמו חושב ומרגיש. למה חשוב לא לשים דגש על המקום הראשון בתחרות? אחת הדוגמאות החשובות שאליעד נותן היא ההתייחסות לתחרות בבית הספר או בספורט. אם מלמדים ילד שחשוב להיות תמיד במקום הראשון, אנחנו בעצם משדרים לו מסר מוטעה: אם תהיה ...

... אם אדם רוצה או חייב לפתח את החשיבה, אין לו משמעות לשאלות על הזמן . הוא פשוט מתחיל ללכת, ועם הזמן, הוא מתקדם באופן טבעי. איך לדעת אם כמות ההשקעה בפיתוח החשיבה משתלמת? נקודה נוספת ...

... רק בתוך גבולות המושגים המוכרים, וללמוד לחשוב באופן יצירתי, מעבר למקום וזמן, מעבר ליכולות הפיזיות והמוגבלות. בסיום ההסבר, אליעד מדגיש שמה שחשוב אינו דווקא הגדרת השכל, אלא ...