... היא יוצרת ומסובבת את האדם, בכל זמן ובכל מקום (כפשוטו), בחוויה נצחית ואין סופית של נפרדות. והאדם לא יכול להשתחרר מחוויית הנפרדות הזאת של המקום והזמן , בשום צורה שהיא. וכל חוויית נפרדות, היא חוויית סבל. כי ההפרדה, היא צמצום. והצמצום, הוא חסר את השלם, ולכן האדם סובל. והאדם לא יכול להיפטר ...

... דבר בעולם, אם הוא רק ירצה אותו באמת. כי לאלוהים אין אינטרסים. וכאשר הוא רוצה משהו, הוא רוצה אותו באמת. ואם האדם ירצה באמת איזה דבר, הרי שבכוח הרצון שלו בלבד, הוא ישיג את אותו הדבר, ללא כל הגבלה שהיא של זמן מקום צורה וכיוב. וכל זה בתנאי, שזה יהיה רצון של אמת, שהוא רצון שהוא אינו אמצעי להשגת תכלית אחרת. כי האדם רוצה כל ...

... השימוש בשולחן, הצורה שלו, הידע שהאדם יודע על השולחן וכולי, שהם בעצם המהות של ישות השולחן. ואם בכל העולם כולו, היה רק שולחן בלבד, והשולחן היה ממלא את כל המקום והזמן, הרי שלא הייתה שום משמעות לשולחן ולא היה שום שולחן ושום ישות שולחן ... אמיתי, לא עומד מאחורי כל הישויות האלו בפני עצמו, כבסיס אמיתי של כל הישויות שישנן. ומי שיעמיק בעניין יראה, כי לכאורה שתי הישויות הבסיסיות ביותר בעולם, הן המקום והזמן. כי שום ישות לא יכולה להתקיים בלי מקום וזמן שבו היא נמצאת. אך קיומם של המקום והזמן , הוא לכאורה לא תלוי בשום דבר. ומי שיחקור את משמעות הזמן והמקום, יראה שגם הזמן והמקום, גם אלו שתי צורות שונות. ולצורך ההעמקה נחדד: כי בלי מקום, אין זמן, ובלי זמן, אין מקום. כי בלי מקום כלל, אין אפשרות שיהיה שינוי תנועה, שבו יהיה זמן. ובלי זמן, לא ניתן לנוע ממקום למקום, ואכ אין מקום. ויש מקום לרגעי הזמן, וכל מקום נמצא בזמן אחר (והבן היטב). ובכל מקרה, הזמן והמקום, הם בסך הכל צורות שונות, של מצוי ראשון שהוא מחויב המציאות, והוא עצמו חסר כל זמן ומקום. כי מהות הדבר, היא ללא הצורה החיצונית של הדבר. והמהות של הזמן והמקום, דהיינו, הישות הוויה שמהווה את הישות של הזמן ושל המקום, היא עצמה אין בה עדיין את שינוי הצורה של הזמן והמקום. והיא בעצם כאילו כלום שום דבר. כי מה שלא נמצא בשום מקום ובשום זמן, ... ביארתי את כל זה במקומות אחרים. ומי שיתבונן עוד בעניין יראה, כי בעצם הדבר היחיד שקיומו הוא מחויב, הוא מהותה של המציאות, שהיא חסרת כל צורה. ואפילו צורת מקום וזמן אין שם כלל, דהיינו, השום דבר הכלום, הוא קיומו מחויב. ואפשר להסתכל על הדברים מנקודת ... שלה, ואין להן קיום עצמי כלל. אבל אפשר להסתכל על הדברים בדיוק הפוך. כי אפשר גם לומר, שכל ישות קיימת בפני עצמה. והחיבור של כל הישויות לישות אחת ממש, שאפילו הזמן והמקום מתאחדים בתוכה, הוא יוצר בעצם את מה שנקרא המהות של המציאות, שהיא עצמה ...

... הפרטים, הם ביטוי השכל, של האני האמיתי של האדם, שהוא זה שחושב את המקום והזמן וכולי. וכאשר האדם רואה איזה דבר מולו, על האדם להבין שהוא בעצם רואה חלק של עצמו ... של האני שחושב את החלום. וכל מה שקיים בתוך החלום, הכל נמצא באותו המקום ממש, דהיינו, בתוך המחשבה של זה שחושב את החלום. וכאשר האדם רואה מולו איזה דבר, הוא בעצם רואה חלק ...

... ישות כלשהי כאלוהים, הרי שזהו לא אלוהים. משום, שאלוהים הוא לא מוגדר, כי מה שמוגדר, הוא לא אין סופי וכולי. ורק בהבנת האחדות, רק שם אין חילוק בין היש לבין האין, ובין הסוף של זמן ומקום , לבין האין סוף שמחוץ לזמן ולמקום, ושם אין שום אלוהים כלל, כי יש רק אלוהים ואין שום אלוהים, והכל אחד ממש. ...

... בה האדם מבין את עניין המהות של המציאות, שהיא מחוץ למקום ולזמן וכולי, אבל האדם עדיין עושה הפרדה בין הלבושים של המציאות, לבין המהות של ... הגודל של האבן הזאת, גדול יותר מאשר כל מרחב המקום והזמן גם יחד. כי כל ישות נפרדת, היא בגודל אין סופי אמיתי (אין סוף אמיתי, הוא גדול יותר מאשר המקום והזמן, דהיינו, בחינת האין). כי יש ישות אחת ויחידה. שמנקודת מבט אחת, היא נראית אין סופית, מחוץ לזמן ולמקום , ללא כל צורה וללא כל הגדרה, דהיינו, אלוהים אין סופי, ובנוסף מנקודות מבט ... שיש בעולם, היא מחייה את כל העולמות כולם ואת המקום ואת הזמן וכולי. וכל נקודה, היא נקודת המרכז של העולם, בבחינת מה שביארתי על עניין ...

... לחקור ולדרוש, עד אשר האמת תתברר באשר היא. ועל האדם לזכור, שהשכל שלו עצמו, הוא זה שגורם לו להאמין שחוויית הזמן והמקום והנפרדות, שהיא אכן מייצגת את האמת, שעל ידי זה האדם סובל. ועל האדם לחפש רק את האמת, ...

... הוא לא במהות השלמות, כי המהות היא אחת, שבשלמות הכל אחד, אלא ההבדל הוא בעוצמת האחדות וכולי. (והאין סוף הוא מחוץ לזמן ולמקום, והוא עצמו נמצא בתוך אין סוף אחר גדול עוד יותר וכולי. אבל כל אין סוף, הוא נמצא באחדות עם האין סוף שגדול ממנו. כי כל האין סוף כולם, נמצאים מחוץ לזמן ולמקום, דהיינו, באותו זמן ומקום, ללא כל צורה, דהיינו, ישות אחת ממש. ואעפכ יש גבוה מעל גבוה עד אין סוף אין סוף). ודבר שהוא טוב מאוד, או שהוא רע, מאחר שהוא שונה מהטוב האמיתי כפי מה שהוא, ...

... שעושה את השינוי, שאז נוצרת חוויה של עשייה. אבל על ידי התבוננות, שהאדם מתבונן על מהות השינוי, דהיינו, על מהות האירועים והזמן והמקום, והאדם מגלה שהכל אחד ממש, על ידי ... מוחלט, משום, שאין שום חוויית שינוי כלל. ואז, האדם חווה, חוויית עשייה וחוויית אי עשייה בו זמנית. כי היש והנפרדות והשינוי והזמן, הם קיימים במקביל ובאחדות ממש, עם האחדות והעדר השינוי והזמן והמקום. ואז כאשר האדם מבין שהכל אחד, אז ...

... שלו עצמו. והאדם מטעה את עצמו לחשוב, שהוא רחוק מהשלמות של המציאות, למרות שהוא באחדות איתה. ואחכ יש את חוויית הזמן והמקום השגויה של האדם. שגם היא נובעת מהשקר ...