אלוהים הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 2 - הוכחה מציר הזמן לכך שהעולם לא נברא על ידי אלוהים! יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות שאלוהים קיים, לחזור ... שהעולם קדמון ונצחי: הקדמה: הטיעון שאלוהים ברא את העולם יש מאין, גורר בהכרח לומר שאלוהים ברא גם את ציר הזמן ואת מרחב המקום, משום שבאין המוחלט אין ציר זמן ואין מרחב מקום כלשהם. קיימת אפשרות לוגית להוכיח כי העולם קיים מאז ומעולם וכי הוא לא נברא מעולם, באמצעות ציר הזמן. באמצעות חוויית הזמן, ניתן לומר כי מסתבר שהיקום כיקום (גם אם לא כדור הארץ עצמו) קיים מאז ומעולם. חוויית הזמן היא אין סופית. ניתן לנוע בה אחורה וקדימה עד אין סוף ללא בעיה. תחושת הזמן היא, שהזמן קיים מאז ומעולם, דהיינו, הזמן קיים כל הזמן, כל הזמן היה זמן. ומכאן ניתן להבין, כי משהו כלשהו תמיד היה קיים, כך שמעולם היקום (מימד המקום) לא היה צריך להיברא בשלב כלשהו. אם תחושת הזמן הייתה שהזמן אינו נצחי, ממילא זה היה מעיד על כך שאכן משהו אחר קדם לזמן. אך תחושת הזמן היא נצחית. המושג נצחיות עצמו מוגדר באמצעות חוויית הזמן! כך שאפשר פשוט לומר שהזמן עצמו נצחי, וממילא אין צורך באלוהים חיצוני לציר הזמן שיברא את הזמן. טיעון נגדי לכך שהזמן קיים מאז ומעולם: תחושת הזמן עצמה מעידה על כך שהוא לא היה קיים מאז ומעולם (וממילא הוא נברא). כיצד? תחושת הזמן מייחסת לכל דבר שקיים בתוכו את הלפני ואחרי. ומכאן ניתן להסיק, כי כשם שלכל דבר בתוך ציר הזמן יש לפני ואחרי, כך גם לציר הזמן עצמו (כמו גם לציר המקום עצמו), יש לפני ואחרי. הלפני ואחרי של ציר הזמן, זהו ציר זמן גדול יותר שמהותו שונה ממהותו של ציר הזמן של העולם. ציר הזמן החיצוני לציר הזמן שלנו, הוא ציר הזמן של אלוהים, שברא את העולם יש מאין. כך שקיימת האפשרות לומר שגם ציר הזמן של העולם, גם הוא קיים בתוך ציר זמן אחר גדול ממנו. שאלה: מהי מהותו של ציר הזמן שבתוכו נמצא ציר הזמן שלנו? תשובה: רק אלוהים יודע את התשובה. שאלה נוספת: וציר הזמן של אלוהים עצמו, בתוך איזה ציר זמן הוא עצמו נמצא? דהיינו, מה היה לפני שהיה אלוהים, מי ברא את ...

תחושה של מחשבות מהירות, המחשבות רצות לאט, המחשבות רצות מהר, הזמן עובר לאט, הזמן עובר מהר, הכל מרגיש יותר לאט, הכל מרגיש יותר מהר, שינוי תחושת הזמן בשעת השינה והחלומות, מהי תחושת הזמן? מהי תחושת הזמן וכיצד היא נוצרת? אליעד כהן עוסק בשאלה כיצד נוצרת תחושת הזמן שלנו, מה גורם לזמן להיראות כאילו הוא עובר מהר או לאט, ומהי בעצם משמעות הזמן. ההרצאה מתחילה בדוגמה של מצב שבו אדם חווה תחושה של מחשבות איטיות, או מחשבות שפחות צפופות וצפופות, עד כדי תחושה של הכל מת. מה שבעצם מתרחש הוא שהאדם מרגיש שהמחשבות פחות צפופות וכתוצאה מכך מרגיש כאילו הזמן עובר לאט יותר. למה לפעמים נדמה שהזמן עובר לאט? תחושת הזמן, לפי אליעד, מבוססת על שינוי. כשאין שינוי, אין תחושת זמן. הזמן נמדד רק באמצעות שינויים שמתרחשים במציאות או במחשבות שלנו. הוא מדגים זאת בדוגמה פשוטה: אם במשך עשר שניות נחזור ... ושוב על אותה תמונה, למרות שכביכול ראינו אותה מספר פעמים רב, התחושה תהיה של כמות שינויים קטנה מאוד, ולכן הזמן ירגיש קצר יותר. זה לא שהזמן באמת השתנה, אלא שהחוויה שלנו מושפעת מהיעדר השינוי. כך גם קורה כשהמחשבות חוזרות על עצמן, ונדמה לנו שלא חשבנו ... אדם שכלוא בצינוק וחושב שוב ושוב על אותו דבר, למשל על קיר. בגלל שהמחשבה אינה משתנה, האדם ירגיש כאילו הזמן לא עובר בכלל, אף שבפועל הזמן חולף. האם תחושת הזמן משתנה בגלל משהו שמטריד אותנו? אפשרות נוספת שאליעד מסביר, היא שהתחושה שהמחשבות נעלמות או שהן חוזרות על עצמן באיטיות, ... אדם חושב על בעיה מאוד מורכבת וקשה באופן אינטנסיבי, עד שנדמה לו שאין לו מחשבות אחרות. במצב זה, תחושת הזמן משתנה משום שמבחינת האדם לא היה שום שינוי משמעותי בדבר שהטריד אותו, ולכן התחושה היא שהזמן כמעט נעצר. למעשה, האדם ממשיך לחשוב כל הזמן, אך כיוון שהמחשבה לא משתנה, החוויה היא של קיפאון. מדוע לפעמים נדמה לנו שיש לנו יותר מחשבות? מצד שני, ... הפוכה. אליעד מסביר שכאשר אנחנו מרוכזים בדבר מונוטוני או בפעולה שחוזרת על עצמה, כמו למשל בזמן אימון גופני, תחושת הזמן יכולה להיות איטית מאוד. במצב כזה, התחושה היא של מעט מחשבות, אך למעשה האדם חושב כל הזמן את אותו הדבר באופן רצוף. הוא מציין שייתכן שהאדם חווה מצב של ריכוז גבוה בדבר ספציפי וחוזר, ולכן נראה ... רב, אף שבמציאות הוא נמשך דקות ספורות בלבד. הדבר נובע מכך שבחלום יש מעט שכל או מודעות, ולכן תחושת הזמן מתארכת. כלומר, ככל שיש פחות שכל, כך יש תחושה של זמן ארוך יותר, ולהפך. איך שכל ותחושת זמן קשורים זה לזה? אליעד כהן מסביר עיקרון נוסף ומרכזי: ככל שיש יותר שכל (או מודעות) תחושת הזמן מתקצרת. אדם עם שכל רחב יותר מסוגל לתפוס אירועים רבים בו - זמנית, ולכן אירועים שנמשכים שנים ארוכות יכולים להיראות לו כהרף עין. הוא מדגים זאת באמצעות הרעיון שהזמן כולו - מתחילת העולם עד סופו - בעיני מי שיש לו שכל אינסופי, נראה קצר יותר מהרף עין, כי ... אין באמת שינוי, הכל נתפס כאחד. מנגד, כשיש מעט שכל, האדם חווה כל רגע בצורה מאוד ארוכה ומפורטת, ולכן הזמן עבורו מתארך. כך, אדם שחושב מחשבה אחת בודדת לאורך זמן יחווה תחושה שהזמן כמעט נעצר, למרות שבפועל הזמן ממשיך לנוע באותו קצב. הוא מתאר זאת גם במושגים של תת - מודע: כשבתת - מודע יש הרבה רעש ומחשבות, התחושה היא שהזמן עובר מהר יותר, וכשבתת - מודע יש שקט יחסי, התחושה היא שהזמן מאט את הקצב. לסיכום, תחושת הזמן והמחשבות קשורות זו בזו, ונובעות בעיקר מכמות השינויים שאנו תופסים במציאות הפנימית והחיצונית שלנו. כמות השכל שלנו - או המודעות שלנו לשינויים - היא שקובעת האם נחווה את הזמן כאיטי או מהיר. למה הזמן עובר לאט? תחושת זמן בחלומות מחשבות מהירות או איטיות איך שכל משפיע על תחושת זמן? מדוע מחשבות חוזרות על ...

לנצל את הזמן, ניהול זמן, בזבוז זמן, 3 תנאים לניצול זמן, איך לא לבזבז את הזמן? למה אני דוחה דברים? ניצול זמן, איך לנהל נכון את הזמן? למה אני מבזבז את הזמן? איך לנהל את הזמן ביעילות? איך להפסיק דחיינות? למה אני דוחה משימות? מה המשמעות של לנצל את הזמן? לנצל את הזמן, לפי אליעד כהן, פירושו לבצע במשך הזמן פעולות שמביאות לאדם את התועלת המרבית האפשרית. כאשר אדם מבצע פעולות שנראות לו מועילות ומקדמות אותו לעבר המטרות שלו, הוא מרגיש שניצל את הזמן. מנגד, אם הוא מבצע פעולות שאינן מובילות לתועלת המרבית, הוא יחוש שבזבז את זמנו. לדוגמה, צפייה בטלוויזיה עשויה לספק ... התנאים החשובים לניצול זמן נכון? אליעד כהן מציין שלושה תנאים מרכזיים שחשוב להתייחס אליהם כדי לוודא ניצול יעיל של הזמן: ברור לך מה המטרות שלך: השלב הראשון והבסיסי ביותר בניצול זמן יעיל הוא להבין מהן המטרות המדויקות שאליהן האדם רוצה להגיע. אם המטרות אינן ברורות לו, כמעט בלתי אפשרי עבורו לנצל את הזמן שלו בצורה יעילה. לכן, לפני הכל, עליו להגדיר בצורה ברורה ומדויקת מהן המטרות והיעדים שהוא שואף להשיג. ברורה לך ... ברורה, או שיש ספקות לגבי הדרך המדויקת שבה יש לפעול, האדם עלול לבצע פעולות שלא באמת מקדמות אותו, ובכך הזמן יתבזבז. אדם שמודע למטרותיו אך אינו יודע בוודאות איך להשיגן, יחווה חוסר יעילות מתמשך. אין לך התנגדות לבצע את ... גם כשהדרך למטרות אינה ברורה לגמרי. כאשר האדם לא בטוח איך בדיוק להגיע למטרות שלו, הוא יתעכב ויבזבז את הזמן בפעולות לא יעילות, במקום לפעול בצורה ממוקדת וברורה. אנשים דוחים משימות גם כאשר יש להם התנגדויות רגשיות לבצע את ... לשבת ולהתרכז, יעדיף לדחות את המשימה, גם אם ברור לו שהדבר נחוץ וחשוב. כיצד להתגבר על דחיינות ולנהל את הזמן ביעילות? אליעד כהן ממליץ על תהליך ברור להתגברות על דחיינות: להגדיר בבירור ובדיוק את המטרות האישיות. לוודא שהמטרות אכן ... שלו, הוא יצליח לנצל את זמנו בצורה יעילה ולא יבזבז את חייו על פעולות לא מועילות. איך לנצל את הזמן? למה אני דוחה דברים? איך להפסיק דחיינות? ניהול זמן יעיל שיטות להתייעלות למה אני מבזבז את הזמן? איך לנהל נכון את הזמן? ניהול זמן נכון, ארגון זמן, אני לא מספיק לעשות כלום, אני שורף את החיים, אני שורף את הזמן, אני מבזבז את החיים, אני מבזבז את הזמן שלי, אני לא יעיל, אני לא מנצל את הזמן שלי, אני לא מנהל נכון את הזמן שלי, מהו ניהול זמן נכון? שיטות לניהול זמן, איך להתייעל? איך לארגן את הזמן? 3 גורמים להתייעלות, ניהול זמן יעיל, 3 גורמים לניצול זמן, איך לא לדחות דברים? איך לא לדחות משימות? התייעלות

אלוהים הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 3 - הוכחה ממרחב המקום לכך שהעולם לא נברא על ידי אלוהים! יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים, הוכחות שאלוהים קיים, לחזור ... שהעולם קדמון ונצחי: הקדמה: הטיעון שאלוהים ברא את העולם יש מאין, גורר בהכרח לומר שאלוהים ברא גם את ציר הזמן ואת מרחב המקום, משום שבאין המוחלט אין ציר זמן ואין מרחב מקום כלשהם. קיימת אפשרות לוגית להוכיח כי העולם קיים מאז ומעולם וכי הוא לא נברא מעולם, באמצעות מרחב המקום. באמצעות חוויית המקום, ניתן לומר כי מסתבר שמימד המקום עצמו, דהיינו, היקום קיים מאז ומעולם. חוויית מרחב המקום היא אין סופית. ניתן לנוע בה לכל הצדדים עד אין סוף ללא בעיה. תחושת המקום היא, שמרחב המקום קיים בכל מקום, דהיינו, בכל מקום יש מקום, ואין מקום שאין בו מקום. אם תחושת המקום הייתה שהמקום מוגבל, ממילא זה היה מעיד על כך שהמקום עצמו אינו נצחי, וזה היה מעיד על כך שהמקום עצמו נברא. אך מאחר שתחושת המקום היא אין סופית, דהיינו, האדם אינו חווה תחושה של אין מקום, ממילא לא הגיוני להתייחס למציאות שבה אין מקום כמו בבריאת העולם יש מאין. ולכן הגיוני יותר לומר שהמקום עצמו לא נברא מעולם, אלא הוא כל הזמן היה קיים. וגם לומר שהמקום עצמו קיים בכל מקום, ושאין דבר כזה אין מקום. טיעון נגדי לכך שהמקום קיים בכל מקום: תחושת המקום עצמה מעידה על כך שהוא לא קיים בכל מקום (וממילא הוא נברא). כיצד? תחושת המקום מייחסת לכל דבר שקיים בתוכו את הצדדים השונים שמקיפים את הדבר. ומכאן ניתן להסיק, כי כשם שלכל דבר בתוך מרחב המקום יש צדדים, כך גם למרחב המקום עצמו, יש צדדים, דהיינו, גבול וסוף והתחלה, דהיינו, כי קיים אין מקום. מה שמקיף את מרחב המקום, דהיינו, המקום שבתוכו נמצא המקום, זהו מרחב מקום גדול יותר שמהותו שונה ממהותו של מרחב המקום של העולם. מרחב המקום החיצוני למרחב המקום שלנו, הוא מרחב המקום של אלוהים, שברא את העולם יש מאין. כך שקיימת האפשרות לומר שגם מרחב המקום של העולם, גם הוא קיים בתוך מרחב מקום אחר גדול ממנו. שאלה: מהי מהותו של מרחב המקום שבתוכו נמצא מרחב המקום שלנו? תשובה: רק אלוהים יודע את התשובה. שאלה נוספת: ומרחב המקום של אלוהים עצמו, בתוך איזה מרחב מקום הוא עצמו נמצא? דהיינו, מה היה לפני שהיה אלוהים, מי ברא את ...

... חייבת לתפוס מקום בחושים, היא יכולה לתפוס מקום בתודעה. כשאתה חוקר מה זה מקום וזמן, אתה מבין שמחוץ למקום והזמן, יש צורה אחרת שהיא מעבר למקום והזמן, אז למעשה התפוז והתפוח נמצאים בשום מקום, ואם הם נמצאים בשום מקום, אז הם אחד. אם תפוז זה צורה של מקום, והתפוח צורה של מקום, אבל המקום הוא צורה של שום דבר, אז התפוח והתפוז הם שום דבר ולכן הם אחד. אם המקום הוא כלום, אז גם הצורות הם כלום. אם יש כדור, בתוכו יש אויר ומחוצה לו יש אויר, איפה אין אויר, במעטפת עצמה, אבל למעשה המעטפת היא הכדור. אבל יש דבר, שכאילו שום דבר לא יכול לקחת ממנו את המקום שלו, וזה המקום. המקום הזה עצמו נמצא בתוך הכדור, מחוצה לו וגם במעטפת. אין מקום שאין בו מקום, ואין זמן שאין בו זמן. לכן המקום והזמן ממלאים את הכל. היד היא גם יד וגם גוף, היד היא לא חלק מהגוף, אלא הגוף, כי אם נעלים ... ומכאן היד היא הגוף עצמו. למעשה כל הצורות, כמו התפוח והבננה, הקיום שלהם תלוי במקיף שלהם, ומה מקיף אותם, המקום והזמן. המקום והזמן מקיף את כל הדברים - גם את המחשבה, את התודעה ואת הכל. אז אנחנו מסכימים שהכל תלוי במקום ובזמן. ... שהבקבוק הוא זמן ומקום. למעשה על כל דבר אתה יכול להגיד שזה זמן ומקום. אתה צריך לראות שהבקבוק הוא המקום. אתה יכול להגיד שזה אטומים אבל ניתן להגיד שהבקבוק גם מקום. הבקבוק הוא צורה של מקום, והמקום הוא צורה של כלום. ומכאן הבקבוק הוא הכלום. עכשיו כרגע הבקבוק זה כלום, למה? כי המקום והזמן הם עצמם עשויים מכלום כרגע. מכאן שהכל עשוי מכלום. ואם נקצין את זה, גם להגיד שההוויה של הצורה היא ... יש מקום וזמן אין סופי ובתוכו המון צורות. מה זה כרגע הבקבוק? התהוות של זמן ומקום, בצורה של כלום. המקום והזמן עשויים מכלום. מה יותר גדול מהזמן והמקום? הכלום. מחוץ למקום אין שום דבר כי הוא אין סופי. אני רוצה שתביני שכשאת מבקשת מהמוכר סוכרייה, את תביני ... לדוגמה, יש כמה בקבוקי פלסטיק, אז יש משהו שמאחד אותם והוא הפלסטיק. אז למעשה מה שמאחד את הכל זה המקום והזמן. ולכן הכל אחד. יש מציאות אחת, ובתוכה יש את המקום והזמן. אם אתה רוצה להבין מה יש לפני המקום והזמן, אתה מבין שזה הכלום, שזה הדבר הראשון ממנו עשוי הכל. מה המכנה המשותף של המקום וזמן, משהו שהוא לא מקום וזמן, וזה הכלום. האם מוכרח שיהיה המקום? לא, כי יש זמן. והאם מוכרח שיהיה זמן? לא, כי יש מקום. לכן לא מוכרח שיהיו מקום וזמן, אך ... משם אתה מגיע לחוויה של השכל. אם השכל שלך מרוכז כולו, מה היא מהות הדבר? אז הכל מתאחד אצלך, והמקום היחיד שאתה יכול ללכת זה מעל השכל, לאין שכל, אבל באין שכל זה גם אותו הדבר, ואז אתה גם ... למה אני לא חווה את זה? אליעד: למה אתה שואל את השאלות הפילוסופיות? כי לא מציק לך כל כך המקום והזמן. האם יש עוד דברים שמציקים לך חוץ מההסתכלות על הזמן והמקום. ההסתכלות על הזמן והמקום, היא הסתכלות פנימה, אבל האם לא מעניינים אותך דברים חיצוניים? רק כאשר כל כולך תסתכל פנימה, אז תוכל לחוות ... הדברים שמציקים לנו? אליעד: אתה לא מוכרח. אם אתה מגדיר שאתה רוצה להגיע לאמת, ההיגיון אומר שאתה צריך להתחיל מהמקום הכי אמיתי עבורך. ולכן תבדוק מה הכי מציק לך ואותו תבדוק, אבל מבחינת המאמץ השכלי תלך עד הסוף עם ... שזאת בעיה במקום ובזמן. אם היינו נותנים לך עבודה אחרת, האם עדיין הייתה מציקה הבעיה, שאתה לא מבין את הזמן והמקום? אם לא מציק לך אפילו לאלפית השנייה, זה אומר שהזמן והמקום לא באמת מציקים לך. למשל, אם אתה רעב, אפילו אם היינו מחליפים לך את מקום העבודה, הרעב היה ... לך יותר שכל, אתה תחווה את המציאות אחרת, ואז תחווה את הבעיה בצורה רחבה יותר, ואז באמת תשאל על הזמן והמקום, ואז תקבל את התשובה. כאשר תהיה לך בעיה במקום ובזמן, למעשה בכל מקום ובכל זמן תהיה לך בעיה ...

... נחמן מתאר שהמלך חוזה בכוכבים ורואה שהבן ירד מהמלוכה - כלומר, האדם ישכח את מקורו האלוהי בעקבות חוקי הטבע, הזמן והמקום. חוקי הפיזיקה והמציאות הנתפסת הם שמרחיקים את האדם מהאחדות האלוהית. אך המלך מבקש מבנו שכאשר זה יקרה, הוא לא ... האחדות המלך אומר לבנו: אני חוזה בכוכבים ורואה שאתה עתיד לרדת מן המלוכה. הכוכבים מסמלים את חוקי הפיזיקה, את הזמן ואת חוקי הטבע, שהם אלו שגורמים לאדם לשכוח את האחדות. ברגע שאדם רואה את העולם כקיים בתוך חוקים, הוא ... השמחה. כי הכסילים חושבים ששמחה פירושו לחייך, לספר בדיחות, כמו שיש אחד שאפילו קוראים לו שר השמחה שאפילו כל הזמן חייכן וצוחק וכל מיני שטויות כאלה. אבל זה נקרא שמחת הכסילים זה נכון שרבי נחמן אמר שצריך מילא דה ... ומקום מצד שני היא בו זמנית היא בו זמנית היא בלי זמן בלי מקום, ישות אינסופית, ממלאת את כל המקום, את כל הזמן, מחייה את כל העולם כולו. לא דווקא היד, אלא כל דבר ודבר. ולכן לומר שאלוהים ברא אינסוף אלוהים כמותו ... אמצע העולם, הוא מחייה את הכל, הוא מהווה את הכל וכו וכו. זה גם קשור לעניין של המקיפים מעל הזמן. מה זאת אומרת רמת מקיפים מעל הזמן לכאורה מה שהיה מקובל לחשוב שיש לנו זמן ומה שמקיף את הזמן זה האינסוף. שיש זמן ומקום שיש בתוכו מלא צמצומים ומעליהם יש את האלוהים שהוא אחד ובזה נגמר הדיון. ורבי נחמן כותב לנו שיש מקיפים מעל הזמן. מה זאת אומרת. מקיף ומקיף ומקיף מעל הזמן. אבל מעל הזמן זה כבר אינסוף. מה שייך לומר שיש מקף לאנסוף מה שייך מה יכול להקיף את האינסוף אתה אומר שיש ... יראה מעליו. מה הכוונה הכוונה שתדע לך שיש בורא לבורא לבורא לבורא לבורא עד אינסוף. שזה נקרא מקיפים מעל הזמן שהשכל לא יכול לדבר מהם. מה שרבי נחמן המר שהשכל הגבוה ביותר שניתן לדבר ממנו בעולם הזה, שנקרא השכל ... שתקבל את השכל שהכל טוב והכל אחד עכשיו נוכל להתחיל לדבר איתך מהשכל של עתיק הסתימא, הכוונה המקיפים שמעל הזמן. השכל שהוא לא נכנס בשכל הרגיל. ומה יש בשכל הז במקיפים דעתיקא סתימא יש בעצם את הפרדוקסים האלה. כי כשאנחנו אומרים שיש מקיף למקיף למקיף מעל הזמן זה פרדוקס. כי מצד אחד מעל הזמן הכל אחד. אז אם הכל אחד אז מה שייך לומר שיש מקיף למקיף מעל הזמן אבל מצד שני שתדע לך שיש מקיף למקיף גם מעל הזמן. שבפרקטיקה זה אומר שתדע לך שמישהו ברא את אלוהים, מי ברא את אלוהים אלוהים אחר. ומי ברא את אלוהים ... לבורא לבורא עד אינסוף ואף על פי כן כולם בעצם ישות אחת. אותו הדבר גם ברמה הרוחבית שלנו. כי בתוך הזמן והמקום יש אינסוף ישויות. המקום הוא אינסופי והזמן הוא אינסופי. זה אינסוף כפול אינסוף. אינסוף מקומות באינסוף זמנים. הרעיון הוא בעצם שכל ישות וישות גם היא אלוהים ... הגדול, להבין מה יש לפני בריאות העולם. שזה נקרא מחויב המציאות. ואחרי שהבנת מה היה לפני בריאת העולם, לפני המקום, לפני הזמן, מעל הזמן ומעל המקום. עכשיו תבין שבעצם כל העולם שלנו הוא בכלל בחינה אחת עם מה שהיה לפני הזמן ולפני המקום. כי אין הפרדה בין לפני הבריאה לאחרי הבריאה. קודם כל אתה צריך להבין מה זה לפני הבריאה. ... היה לו כמה בנים היה צריך לפצל ביניהם את המלוכה. בפועל מצד האמת לאלוהים יש כמה בנים, כי אלוהים ברא את המקום והזמן, המהווה. הכוונה ההוויה מהווה את המקום ואת הזמן וכבר יש לנו שני בנים, הבן שהוא המקום והבן שהוא הזמן ובתוכם יש לנו אינסוף בנים. רבי נחמן אומר לך - לא. כי אם היו באמת אינסוף בנים. אז היו ... היה רק אלוהים האם היה שאלה מי ברא אותו לא. נגיד שהיתה בעולם רק ישות אחת נצחית שקיימת כל הזמן בכל מקום בלי זמן ובלי מקום. נגיד היתה קיימת רק ישות אחת נצחית. האם היתה שאלה איך היא נוצרה ... מה זה נקרא להתבודד תבין את עצמך. להתבודד פירושו להתרחק. אם תצליח להרחיק את עצמך לגמרי מהעולם הזה לצאת מהזמן והמקום דהיינו, להכלל באינסוף רבי נחמן אומר, גם כל העולם נכלל איתך במחויב המציאות. אז כל העולם במחויב המציאותך, ... אז כך, נסביר. היות שאני חוזה בכוכבים אז לכאורה מה הכוונה. הכוונה היא תבין, בגלל שאלוהים הוא ברא את הזמן אז הוא יודע מה יהיה אז הוא אומר תקשיב, הוא בכלל מהווה אותך, אומר תקשיב אתה תרד מהמלוכה, יום ... אמר לו אתה עתיד לירד מן המלוכה. למה בגלל שאני חוזה בכוכבים. כלומר, בגלל חוקי הפיזיקה בגלל המקום, בגלל הזמן, בגלל זה אתה תרד מן המלוכה. כי מלך זה מה שהקבצן הראשון אמר - שאני מתהווה בכל פעם מחדש. ... ההפך של הטבע. זה ההפך של הטבע. כי כל הרעיון של חוקי הטבע והפיזיקה שיש חוקיות שזה ממשיך כל הזמן. יש לנו זמן יש בו איזה חוקים שהעולם פועל לפי החוקים. אבל מלך מקבל בכל רגע מחדש, הוא לא ... מחדש. ורעיון הוא שעיקר הירידה של הבן מלך מהמלוכה זה בגלל חוקי הפיזיקה, בגלל הטבע, בגלל שהמלך רוצה כל הזמן את אותו דבר. מה זה חוקי הפיזיקה. בגלל שהמציאות מהווה כל הזמן את אותם דברים ובאותה צורה לכן זה נקרא שיש חוקיות. ובגלל החוקיות אתה שוכח שיש מחוקק. כי אתה מעביר ... שתרד מהמלוכה בגלל חוקי הפיזיקה, הטבע, בגלל מכניסים אותך לתוך מקום וזמן. כי כאשר דברים חוזרים על עצמם כל הזמן אתה מתחיל לחשוב רגע, אולי יש כאן סיבתיות ואתה שוכח שבכלל המסובב זה אתה. המלך אתה, שהוא אתה בכלל ... לאלוהים והכבוד שנותנים למלכים. למלך רגיל, פעם מכבדים אותו ופעם לא מכבדים אותו, אבל את אלוהים כולם מכבדים כל הזמן. למה כי כולם עושים אך ורק את מה שהוא רוצה. מה זאת אומרת מלך בשר ודם יש דברים שהם ... יש אותי יש אותך. אני צריך לעשות מצוות, להיות מאושר וכו וכו. זה נקרא לכפור במלך. לכן אני כל הזמן אומר שדתיים הם כופרים הכי גדולים. למה כי מי שסתם לא מכיר באלוהים בסדר, לא מכיר באלוהים. אבל הם, ... איך הוא הוציא את בת המלך מה קרה הוא השתמש בשכל, הוא עלה לשכל שמעל השכל שזה נקרא מעל הזמן ואז הוא יצא מהחלום ואז הוא ראה שזה בכלל היה חלום. איך נגמר הסיפור של בת המלך שהוא התעורר ... רגע, אבל רגע יש או אין הוא משתמש בחכמות ולכן זה מרחיק אותו מההבנה של האחדות ולכן הוא כל הזמן נכנס לדיכאון ונופל לעצבות וכו וכו. אז שתדע לך שאלוהים לא מרחם עליך. כשאתה עצוב, אלוהים שמח. למה שמח ...

... ישנה הבנה שהכוח שמניע את כל מה שקורה בעולם, כמו כוח המשיכה בין כוכבים, לא מגיע ממקום אחר, אלא מהמקום עצמו. לדוגמה, אם היה כוח משיכה אחר בין כוכבים, הם היו נמצאים במקום אחר. כלומר, כל מה שקשור לכל ... למעשה תוצאה של תהליך אוניברסלי, שבו הכל נגזר. מה היא בחירה? בהבנה עמוקה יותר, אליעד מציין שבחירה היא חוויית הזמן שמפגישה את הרצון עם העשייה, ונראה כאילו הרצון והעשייה קשורים אחד לשני. אך למעשה, כל רגע הוא בפני עצמו, ואין קשר בין רגע לרגע. תופעת הזמן גורמת לנו לחשוב שיש קשר בין הרצון לעשייה, אך למעשה כל דבר הוא תוצאה של רגע קודם. במובן זה, ... אין בחירה חופשית כיוון שהוא לא הסיבה הראשונית לכל מה שקורה. האם כל רגע הוא נפרד? ההרצאה מתארת את הזמן כתהליך רציף, שבו כל רגע הוא בפני עצמו ולא מחייב את הרגע הבא. כלומר, כל רגע של זמן הוא ... נמצא זמן. כל מקום וכל זמן הם חלק ממציאות אינסופית. כל דבר שנמצא ביקום הוא חלק מהמציאות הממלאת את המקום, והאדם עצמו הוא חלק מההוויה הכללית. מה שמרמז על כך שאין הבדל בין האדם למציאות שבה הוא נמצא. התודעה עצמה, שמבנה את חוויות הזמן והמקום, היא חלק מהמציאות הכללית שממלאת את כל היקום. האם אני נמצא בנפרד מהמציאות? כמו שמדמיינים פיל בתוך המחשבה, כך ... מסביר שההבנה העמוקה ביותר היא שאין דבר נוסף חוץ מהמציאות, שהכל הוא תוצאה של אותו מנגנון שממלא את כל הזמן והמקום. מה שגורם לאדם לחשוב שהוא ישות נפרדת מהמקום שבו הוא נמצא, הוא האשליה של הזמן והמקום. למעשה, כל מה שקיים במציאות, כולל האדם, הוא חלק מההוויה הכללית שאין לה סוף. מה זה להיות אלוהים? בהבנה ... כשלוחה של המהות הכללית, היא ההבנה שכל דבר ביקום, כולל כל אדם, הוא תוצאה של אותה הוויה שממלאת את הזמן והמקום. בחירה חופשית? מהות הזמן והמקום ההוויה והמציאות האם יש גוף אחד שמניע את הכל? האם כל רגע של זמן נפרד? מה זה להיות אלוהים? ... לישות הזאת להיות קיימת. במדע הם הבינו שבין שני כוכבים, יש כוח משיכה, ומי מניע את כוח המשיכה? החלל והזמן שבתוכו הכוכבים נמצאים. למשל השולחן והכסא, למה הם נמצאים במקום שלהם? בגלל כוח המשיכה, אם היה כוח משיכה אחר, הם היו נמצאים במקום אחר. המקום הוא שמחליט איזה כוח משיכה יהיה בין העצמים. למרות שהמקום הוא כלום או ריק, הוא בסופו של דבר מחליט שהעצמים יהיו כפי שהם. למשל יש חללית ובתוכה בורג, למה ... שהזזת את היד. מה אני בא לומר, שכשאתה יושב על הכסא, זה בגלל שיש כוח כללי שמחליט הכל, כל הזמן. למשל האדם הוא זרת ביחס לגוף של אלוהים. למשל אתה הזרת ואני האצבע, ואנחנו מדברים בינינו איך שאנחנו זזים, ... קשר בין מה שיש בפריים הזה לבין מה שיש בפריים השני. השאלה היא האם יש קשר בין הרגעים של הזמן? במקומות אחרים בספר יש הסבר מדוע אין קשר בין הרגעים של הזמן. מה שקורה, שרגע אחד רצית, רגע אחד עשית, רגע אחד חשבת שזה שאתה רוצה וזה שאתה עושה זה קשור, ... אבל יש אמת אחרת, שאתה גם אוכל וגם לא אוכל. זה שאתה יודע שאתה קיים, זה כבר חלק מחוויית הזמן, כשאתה אומר, אני ולא אני, זאת חוויית זמן. ושימו לב שכול אחד חווה שחלק זה המשך הזמן, וחלק יש אופציה לשנות. ומה היא האמת? האמת היא שמשני הצדדים לאדם אין בחירה. בא נניח שאתה באמת בוחר, ... אין לו בחירה. זה מפרספקטיבה מסוימת. מתי לאדם יש בחירה חופשית? כאשר הוא מחוץ לזמן, ואז הוא בוחר את הזמן. שאלה: האם אלוהים עובד עלינו? אליעד: כן, כי אם היית יודע שזה מאלוהים, לא היית עושה כלום. ולכן אלוהים ... אין מקום שאין בו מקום, ואין שום זמן שאין בו זמן. האדם נמצא בחדר שנמצא בתוך זמן ומקום, איפה המקום נמצא? בכל מקום יש מקום. אבל בכל מקום יש מקום עד כדי כך שאתה לא נמצא. למשל, זאת אצבע, ... נמצא מחוץ למחשבה שלך, אין גם אותך וגם את הפיל. מה שאני בא לומר, זה להסתכל על הדברים מהפרספקטיבה שהמקום והזמן ממלאים את הכל. ואף על פי כן האדם נפרד מהם, האדם הוא לא המקום, האדם הוא פלוס המקום. אין שום מקום שההוויה של המציאות לא נמצאת בו, מסקנה, אתה לא זז בלי שההוויה תזוז. אז כאשר אתה ... הוא זרוע מבצעת של משהו אחר. בכל זמן יש זמן, בכל מקום יש מקום, אין דבר שיכול לגרום לכמות המקום לקטון, כמות המקום היא אין סופית ושום דבר לא יכול לגרום שיהיה פחות מקום. זה אומר שגם בתוכך יש מקום וזמן, ולכן אתה לא קיים כנפרד, אלא אתה הזמן והמקום. וכשאתה זז, זה אומר שהמקום זז. כשהאדם אומר אני, הוא מתכוון לגוף ולתודעה. למשל כשהאצבע אומרת אני, היא מתכוונת ליד, לגוף ולתודעה. אבל כשהציפורן ... שזה הראשון, האלוהים, המציאות, זמן מקום, תודעה, גוף וכו. מה זה להיות אלוהים, כשתגיד אני תתכוון לראשון, שמצמצם את הזמן והמקום, שאחראי לכל מה שקורה, שאני חלק ממנו. האדם בטוח שהוא זה שמחליט אם לזוז לפה או לשם, זה לא ... חלק מהמציאות, אתה תופס מקום במציאות. לאדם נדמה שהוא ישות עצמאית, כי למשל כשהוא הולך ברחוב, הוא לא חושב שהמקום והזמן זזים, אלא הוא חושב שהוא זה שהולך. ובעצם מה קורה? אם אתה מבין שאין שום מקום, שאין בו מקום, ... שום מגבלה, אבל בצורות יש הגבלה, ובסוף צריך להבין שאין הבדל בין הצורה לבין המהות. אם ההוויה של המקום והזמן ממלאת את הכל, אז למעשה אין זמן ומקום, אז אין כלום. בכל מקרה יש את היש שזה הצורות, ומצד שני אין יש, כי לא יכול להיות שיש ...

... יותר לעומקו, הוא רואה, שבעצם סיבה ותוצאה הם לא באמת קיימים בפני עצמם, אלא קיומם תלוי בקיומם של רגעי הזמן. כי המציאות שלנו יכולה להיות קיימת, גם רק ברגע אחד של זמן. אבל הסיבה והתוצאה, היא לא יכולה להיות ... אמיתי כלל, ואין שום סיבתיות / אקראיות כלל. והרעיון הוא, שהקיום של הסיבה והתוצאה, הוא תלוי בקיום של רגעי הזמן והמקומות השונים. שאז האדם חווה קשר סיבתי בין המקומות והזמנים השונים. (ובלי זמן אין מקום ולהפך). וזה בעצם אומר, שאין שום אפשרות בעולם, שהאדם יבין את משמעות הסיבתיות של האירועים, בלי שהוא יבין את משמעות ואת מהות הזמן והמקום עצמם. ולכן, מי שרוצה להבין למה באמת דברים קורים, הוא מוכרח להבין את מהותם של הדברים שקורים. דהיינו, להבין מה באמת קורה כאן בתוך המקום והזמן האלו? ומהם המקום והזמן האלו, שבתוכם מתרחשים כל האירועים האלו? ובלי להבין את המקום והזמן, לא ניתן להבין שום דבר באמת. כי בלי הבנת השורש, לא באמת ניתן להבין את הלבושים והצורות של השורש. וכל האירועים כולם, קורים בתוך זמן ומקום. והאדם שואל, מהי הסיבה שבגללה הדברים נראים בצורתם השונה בכל זמן ובכל מקום. דהיינו, מהי סיבת האירועים, דהיינו, הצורות השונות של הזמן והמקום. ומי שרוצה לגלות, מהי באמת סיבת הצורות השונות של הזמן והמקום, הוא מוכרח להבין, מה הם הזמן והמקום? ועד שהאדם שואל מהי מהות האירועים, עליו לשאול האם האירועים האלו, אכן באמת מתרחשים? ועד שהאדם לא יבין מהי ... את מהות הדבר הראשון שקיים, שהוא המהות של הכל, האדם לא יבין שום דבר באמת. וכאשר האדם מתבונן על הזמן ועל המקום, על האדם לשאול את עצמו, ממה עשוי המקום וממה עשוי הזמן? כי בלי להבין מהם המקום והזמן עצמם, אי אפשר להבין באמת שום דבר על מה שקורה בתוכם. והאדם כמו עיוור באפילה מנסה להבין את האירועים שבתוך המקום והזמן, והוא מתפלא מדוע הוא לא מבין אותם. וזה הכל, רק משום שהאדם לא מבין את המעטפת של האירועים, שהיא המקום והזמן עצמם. וכאשר האדם מתבונן עוד יותר פנימה אל תוך המקום והזמן, הוא רואה שאלו צורות שונות של מהות אחת, שהיא חסרה את צורת המקום והזמן. כי המהות, נפרדת מהצורה. והמהות של הזמן ושל המקום, היא מה שנקרא אצל האדם כלום / אין / העדר המוחלט / שום דבר, שהוא חסר כל צורת מקום וזמן. ובמילים אחרות ניתן לומר, שהאדם רואה בפעם הראשונה בחייו, אחדות של מציאות. כי האדם רואה ישות אחת, שהיא אחת ויחידה, שאין בה שום הבדלי מקום וזמן, והיא ההוויה של המקום והזמן. ומנקודת המבט של מהות המציאות, אין שום זמן ומקום כלל, וממילא אין שום שינויים ואין שום סיבה ותוצאה כלל, ואין שום שאלה כלל. ואכ לכאורה נמצאה התשובה האמיתית, ... היא, שעל האדם להבין שהיש איננו, כי הרי מצד המהות האמיתית של הדברים, הכל חסר מקום וזמן לגמרי, וכאשר אין מקום וזמן, אין אירועים, ואין שום שאלה כלל. ואעפכ גם זו אינה התשובה. כי מנקודת מבט מסוימת, האדם כאילו הגיע אל ... הזה הוא כמעט נכון, אך לא נכון באמת. כי גם ההבנה שמהות כל היש, היא האחדות של האין, ששם אין מקום וזמן, גם היא הבנה של נפרדות, שגם בה יש שינוי וזמן ומקום, וממילא גם בה יש שאלה, של מהי סיבת השינוי שבין הישויות השונות. והכוונה היא, שכל זמן שהאין והיש נפרדים ... מבין שמצד האמת האמיתית הכל אחד ממש, עכשיו ממילא אין יותר שתי ישויות שנפרדות זו מזו, ואז אין שום זמן ומקום כלל, ושום נפרדות כלל, וממילא אין גם שום שאלה כלל. כי השאלה של מה הסיבה של האירועים, היא רק ...

... כלום ואז אין זמן. וגם כדי שלא יהיה ציר זמן צריך שלא יהיה כלום, דהיינו, העדר מוחלט של מרחב המקום. קיומם של מרחב המקום ושל ציר הזמן קשור זה בזה. מימד המקום ומימד הזמן הם שתי ישויות שונות. זא מקום שונה מ: זמן. המקום והזמן הם מעין 2 תחושות שונות. קיימת תחושת זמן וקיימת תחושת מקום. המקום והזמן הם סוג של תחושה / חוויה / הוויה / ישות וכולי. גם המקום וגם הזמן נמצאים בתוך המציאות. הזמן והמקום הופיעו בבת אחת בתוך המציאות, יש מאין. שניהם בבת אחת. התחושה של הזמן היא אינה נגזרת של תחושת המקום. וכן תחושת המקום היא אינה נגזרת של תחושת הזמן. גם המקום וגם הזמן, הם נגזרת ותולדה ותוצאה של משהו אחר, דהיינו, הזמן והמקום וכמובן כל מה שיש בהם, הם נגזרת של מהותה של המציאות. זא בטרם היה העולם קיים כפי מה שהאדם ... זמן ולא מקום. אפשר לומר שלא היה בה שום דבר, דהיינו, היא הייתה כלום, ושמאותו הכלום הופיע משהו שהוא המקום והזמן. ואפשר גם לומר שהיה בה הכל, ושמאותו הכל נגזר ממנו חלק קטן שהם הזמן והמקום. נקודה להתבוננות: המקום נמצא בתוך המציאות. אם נשאל מה גדול יותר מאשר כל המקום כולו? נשיב: השלם, ההכל, המציאות עצמה שבתוכה נמצא המקום. המהות של המציאות, גדולה מכל המקום כולו. וכאן יש להזכיר בקצרה את מה שכבר ביארתי, כי כל מרחב המקום כולו נכנס לתוך מחשבה אחת, כמו גם כל ציר הזמן כולו שנכנס לתוך רגע אחד (ראה כאן). בכל מקרה, מה שמקיף את המקום כולו הוא ההכל דהיינו, המהות של המציאות שחלק ממנה הוא המקום. עכשיו נלך לכיוון ההפוך. אם ניקח את כל המקום כולו, נרוקן אותו, נכניס אותו לנקודה אחת קטנה, ונעלים אותה, עם מה נישאר? נשיב: עם כלום. וכאן צריך לעצור ולהתבונן, כאשר אנחנו מעלימים את המקום כולו, אנחנו אומרים שאנחנו נשארים עם כלום. אבל הכלום הזה הוא מה שמקיף את המקום כולו, הוא אותה המהות ממש של מה שגדול יותר מכל המקום כולו. את מה מכנה האדם בשם כלום? להעדר / חסר / שלילה של כל מה שישנו. כאשר האדם מגיע ... הבסיסית ביותר של המציאות, שהמהות הזאת נמצאת בכל דבר שקיים. המהות של המציאות הייתה קיימת גם בטרם היה קיים הזמן וגם בטרם היה קיים המקום. המהות של המציאות קיימת גם עכשיו אחרי שיש זמן וגם עכשיו אחרי שיש מקום. המהות של המציאות שהייתה בטרם בריאת העולם / המפץ הגדול, נמצאת גם ממש עכשיו בתוך המקום והזמן. כל דבר שישנו, חייב שתהיה בו המהות של המציאות. המהות של המציאות היא גם מקיפה את המקום כולו, אך ... עצמו בכל רגע ורגע. כל דבר שקיים, כולל בתוכו את המהות של המציאות. המהות של המציאות מהווה גם את הזמן עצמו. כל רגע ורגע של הזמן, מתהווה בכל רגע מחדש ממהותה של המציאות. למהות של המציאות שמות רבים. יש כאלו שקוראים לה בשם אלוהים, הקדוש ...

בזבוז זמן, למה טוב לבזבז את הזמן? למה לא לנצל את הזמן? איך לא להרגיש רע מבזבוז זמן? בזבוז זמן בפקקים, איך להיות רגוע? איך להגיע לשקט נפשי? אולי הכל מושלם כרגע? אולי הכל טוב כרגע? אולי כרגע הכי טוב? לאהוב לבזבז את הזמן למה טוב לבזבז את הזמן? אליעד כהן עוסק בשאלה מדוע אנשים חוששים מבזבוז זמן, ומדגיש שמדובר בבעיה תפיסתית שמקורה בהרגשה של לחץ להיענות לדרישות הזמן ולהשיג מטרות מסוימות. בבסיס תחושת בזבוז הזמן עומד הרעיון של מטרה - אם אתה לא מצליח לקדם את מטרתך בזמן שעובר, אתה תופס זאת כפספוס או ... ההווה לבין העתיד או המטרה שלך. לדוגמה, כשאתה נוסע בכביש ומרגיש שאתה תקוע בפקק, אתה חושב שאתה מבזבז את הזמן שלך כי אתה לא מצליח להתקדם אל היעד שאתה מנסה להגיע אליו. אליעד שואל, מי החליט ששם, היעד שלך, ... לא תמיד יש הבדל בין כאן לשם, כי גם שם יש יתרונות וחסרונות משלהם, ולכן אין סיבה להרגיש כל הזמן שאתה מבזבז את הזמן. איך להיות רגוע גם כשעומדים בפקקים? מעמדו של אליעד בנושא זה הוא שמי שמבזבז זמן, לא בהכרח באמת מבזבז ... בתור, ולראות בכך הזדמנות להירגע ולהפסק מהמרוץ אחרי המטרות. המחשבה של אם אני לא מצליח להתקדם, אני מבזבז את הזמן עשויה להשתנות אם תחשוב לעצמך, אולי זהו המצב המושלם כרגע. השאלה הזו לא רק מאתגרת את הרעיון של בזבוז ... מספיק טובים גם בלי ריצה תמידית אחרי הישגים. למה לא להתייעל תמיד? אליעד מציע שמחשבה שצריך להיות יעיל כל הזמן נובעת מהרצון המתמיד להספיק יותר ולהגיע למטרות. עם זאת, ההבנה שזמן הוא לא תמיד משהו שצריך לנצל בצורה אקטיבית ... שום דבר עכשיו. הקשר בין המשיח לבזבוז זמן דוגמה קיצונית נוספת של אליעד היא השאלה למה אלוהים מבזבז את הזמן ולא שולח את המשיח עכשיו. התפיסה הזו מצביעה על הרעיון של חוסר סבלנות, שבו אנחנו חושבים שצריך להגיע למטרה ... לחיות לנצח, ואם לא תספיק משהו עכשיו, תמיד תוכל להשלים זאת בהמשך. אליעד מציע לעיתים גם להפסיק לחשוב על הזמן כעל משאב מוגבל, ולהתחיל לשאול את עצמך - אם אני לא חייב להגיע לשום מקום, אז למה לי לרוץ? ... יום? הנקודה הפרקטית לדבריו היא להתחיל לראות ערך גם ברגעים של מנוחה ובזבוז זמן. במקום לחשוב אני מבזבז את הזמן שלי, אפשר להבין שזמן פנוי הוא הזדמנות להתחדש ולחיות את ההווה. אליעד מציע להפסיק לקחת את הזמן כהוצאה, אלא לראות בו דרך לצמוח ולהרפות מהלחץ. איך לפתח קבלה עצמית על טעויות ובזבוז זמן התמודדות עם פרפקציוניזם ... זמן מגיעה כשלמישהו יש מטרה מוגדרת, והוא מרגיש שהוא לא מקדם אותה בזמן שעובר. כך נוצר לחץ לנצל את הזמן בצורה יעילה, כאילו חייבים תמיד להתקדם לעבר יעד מסוים. אנשים רבים לא אוהבים לבזבז את הזמן כי הם תופסים אותו כמשאב מוגבל שנועד להגשים מטרות. אם יש יעד רחוק, וכל רגע שלא מוקדש להשגתו נראה ... או עצירה בדרך נראים כהפרעה. לדוגמה, כשנוסעים מהר כדי להספיק משהו ונתקעים בפקק, מתעוררת מחשבה של אני מבזבז את הזמן היקר שלי. אלא שלמעשה, אם אין באמת הבדל בין פה לשם, כי אולי גם כאן וגם שם המציאות בסופו של דבר נשארת עם יתרונות וחסרונות, התחושה של בזבוז הזמן מתחילה להתערער. השאלה העמוקה היא: מי החליט ששם טוב יותר מפה, ושמה שיקרה מחר שווה יותר מההווה? איך להיות ... אך אפשר לראות זאת כהזדמנות להרפות מהצורך המתמיד להתקדם. במקום לראות בזה זריקת זמן לפח, אפשר לשאול: מי אמר שהזמן הזה פחות טוב מזמן אחר? או אולי זה המצב המושלם עבורי כרגע? עצם השאלה עוזרת לשנות את הפרספקטיבה ולהזכיר ... יעילות) נובעת מהרצון להספיק כמה שיותר ולהתקדם תמיד. אך כשמכירים בכך שהחיים מכילים גם רגעים שכביכול לא מנצלים את הזמן, מבינים שזה בדיוק הזמן לשחרר לחץ. דווקא מוטיבציה לבזבוז זמן עשויה לעזור לאדם להירגע ולהגיע לשקט נפשי. אם מבינים שהריצה הבלתי פוסקת אחר ... כרגע הכי טוב? מה הקשר בין המשיח לבזבוז זמן? דוגמה קיצונית לרעיון הזה היא השאלה למה אלוהים מבזבז את הזמן ולא מביא את המשיח כבר היום? התפיסה הזו מניחה שכשיבוא המשיח יהיה לכולם טוב, אז למה לא לזרז תהליכים? ... של אני שורף זמן לריק, אפשר לזכור שאין באמת חובה להספיק הכל עכשיו. ישנה הפרספקטיבה שאתה חי לנצח, או שהזמן אין סופי, כך שכל מה שלא תספיק היום, תוכל להשיג בעתיד, או שכבר השגת בסיבוב קודם. הגישה של בעד ... ליעד הרצוי, תמיד יצוץ רצון חדש - יתברר שאין באמת סיום למרדף. לכן, אפשר פשוט להתחיל לאהוב לבזבז את הזמן, בלי להרגיש עול או לחץ. איך מיישמים את כל זה בחיי היומיום? הנקודה הפרקטית היא להפסיק לקחת את עניין ... ורצון להספיק הכל איך לפתח שקט נפשי בלי תלות בהישגים דרכים לאזן בין יעילות לבין רוגע נפשי לנצל את הזמן, ניצול זמן, בעד חוסר יעילות, נגד התייעלות, מוטיבציה לבזבוז זמן, איך לא להרגיש רע מלבזבז את הזמן? לעמוד בפקקים, לעמוד בתור