... הופך להיות חסר משמעות. האם האירוע הראשון בזמן חייב סיבה? אליעד מסביר שגם אם מנסים לדמיין את האירוע הראשון בציר הזמן, כמו למשל רגע בריאת הזמן עצמו, מגיעים למסקנה שלא יכול להיות לאירוע הראשון סיבה קודמת, כי לפניו לא היה שום דבר. הוא מסביר שכיוון שאין סיבה ... משהו שמחייב את קיומו של העולם או את קיום האדם בעוד רגע אחד קדימה. הוא טוען שאין שום דבר בעולם שיכול להבטיח שהתודעה, הזמן, המרחב או העצמי של האדם ימשיכו להתקיים ברגע הבא. הוא נותן דוגמה קיצונית של נייר שנקרע: העובדה שהנייר נקרע ברגע הקודם ... כל המציאות כולה רק רגע אחד, כל דבר הוא הסיבה בעצמו הכל הוא רק התוצאה, הכל הסיבה והתוצאה בו זמנית. ואם ניקח את ציר הזמן, למרות שאי אפשר לדמיין את הרגע הראשון, לצורך העניין ניקח את האירוע הראשון לכל האירועים, הסיבה הראשונה שבו נוצרה הסיבה הראשונה, ולפני הסיבה הראשונה אין שום דבר, והאירוע הראשון הוא היווצרות הזמן, האפשרות של היווצרות האירועים ולרגע הזה שלפניו אין שום דבר, אין סיבה. וכל מה שאני בא לאמר שכל הסיבה והתוצאה בעולם, ... והאם יש משהו שמחייב את העולם שלנו להיות קיים בעוד רגע ולכל מי שאומר שהעולם נברא, וגם מי שלא אומר כך, האם מחייב שהמקום והזמן ימשכו אפילו שהאדם עצמו קיים, הוא אומר אני ואני ואני, האם אתה מתחייב שתהיה קיים אני לא מדבר על חי או ...

... רצונו, הוא יחוש שלא בחר בכך. מכאן, בחירה חופשית תלויה בשני רגעים לפחות בציר הזמן: רגע שבו האדם חווה רצון ורגע אחר שבו הוא חווה פעולה המתרחשת בהתאם לרצונו. אליעד מדגיש שאם היינו מסתכלים רק על רגע אחד של מציאות, לא היינו יכולים להבדיל אם הדבר ... את היד, לבחור להרים את היד, צריך שיהיו שתי שניות, רצף של שני אירועים על ציר הזמן . והאדם בעצם אומר את זה אני בחרתי, את זה לא בחרתי, וכן הלאה בנוגע לכל דבר. ניקח לדוגמה רק רגע אחד מציר הזמן, ונשאל האם אדם יכול להבחין מה נעשה מתוך בחירה חופשית, ומה לא? האם ברמת רגע אחד יש הבדל בין מה שיש בו בחירה למה שאין? כאשר יש יותר מרגע אחד של מציאות, האדם חווה ...

... הוא מה שחשוב, לא המקום שבו הוא מתרחש - בתוך חלום או בתוך מציאות. האם המציאות היא חלום בתוך חלום? אליעד מדגים זאת בעזרת רעיון של חלום בתוך חלום. האדם יכול לחלום שהוא מתעורר ואז מגלה שהוא ... יוצרת את תחושת המקום והזמן - ימינה, שמאלה, לפני, אחרי, עבר, הווה ועתיד. לעומת זאת, מהות המציאות, שהיא האחדות, היא מצב שבו הכל מחובר וקשור יחדיו. הזמן והמקום עצמם עשויים מדבר אחד ויחיד, שהוא מעבר לזמן ולמקום, ושבו כל האירועים מתרחשים בו - זמנית וכל המקומות נמצאים בנקודה אחת. האחדות הזאת, שממנה הכל ... אחד והדבר הזה, שגם הזמן והמקום עשויים ממנו, זו ישות אחת שאין בה זמן או מקום כי הכל נמצא בנקודה אחת. ומצד האחדות, מצד השורש של המציאות, הכל זה בכלל חלום של ישות אחת. ומי זו הישות, זו המציאות! כמו אדם בחלום של עצמו, כשהוא חולם, הכל נמצא ...

... חד - משמעית למה שבאמת התרחש במציאות. מהי תחושת הזמן ולמה היא אינה מהימנה? אליעד מתאר כיצד תחושת הזמן אצל בני אדם, במיוחד אצל ילדים אך גם אצל מבוגרים, יכולה להיות מטושטשת ... בין אירוע שהתרחש אתמול או לפני שנים רבות. תחושת הזמן אינה אלא תפיסה סובייקטיבית. כל האירועים של העבר והעתיד קיימים בתודעה רק ... מתוך נקודת מבט זו, כדי להבין לעומק את מהות הזמן. בסיום, הוא מאחל זיכרונות עתידיים טובים בהווה, ומבקש שהמאזינים יעמיקו בהבנת הטבע של הזיכרון, הזמן והמציאות עצמה. האם הזיכרון הוא אשליה? האם אפשר להוכיח את הזיכרון? האם תחושת הזמן היא סובייקטיבית? האם הזיכרון והדמיון דומים? האם העבר קיים רק בתודעה? מה ... והוא משוכנע שהוא זוכר, יש לו תחושה של רצף הזמן והוא בוודאות מספר את מה שקרה לו. כמו גם קבוצה של מליון איש שזוכרים את ... בזמן זה או אחר. גם ילדים מאבדים מהר את תחושת הזמן, כל התחושה לא מדוייקת אם זה קרה אתמול או לפני חודש. וגם לאנשים מבוגרים קורה הרבה פעמים שנעלמת תחושת הזמן, יש ערפול. ואדם אומר, אני מוכן להישבע שזה קרה, הוא מדבר על מה שנדמה לו ...

... האמת נתקל בשאלות חדשות כל הזמן? אדם שמחפש את האמת באופן אמיתי מנסה להבין את המציאות בדיוק כפי שהיא. אליעד כהן מסביר שהאמת פירושה ... שלפני היקום, לפני מימד המקום והזמן. והסוף של הטיפשות הוא החכמה. אליעד מדגיש שהטיפשות הגדולה ביותר קשורה באופן ישיר ... שהימין והשמאל הם אותו המקום בדיוק, הוא היה מבין שליקום יש סוף, ויותר מכך, היה קולט שכל היקום כולו בעצם לא נמצא בשום מקום. ... לפני שהיה יקום, לפני המימד הזמן זה הסוף של היקום. והסוף של הטיפשות זאת החכמה, כי גם לה יש סוף. הטיפשות הגדולה בעולם מתחברת לחכמה ...

... הרצון הראשון הוא תוצאה של בחירה או לא? אליעד מציין כי כאשר מדברים על הנקודה הראשונה, הפרספקטיבה משתנה, כיוון שבשורש של הדברים, שהוא מעל לזמן ומקום, לא ניתן לדבר על רצון ועשייה כפעולות נפרדות בזמן. במקום זה, בשורש הדברים, הרצון והעשייה הם דבר אחד, מתרחש בו - ... קדם לרצון הראשון? והשאלה היא האם מישהו בחר את הרצון של עצמו, ומדובר ביחס לכוח הראשון ביחס לישות הראשונה. ויש לציין שמצד הפרספקטיבה שמעל הזמן והמקום, לא שייך להגיד רצה ועשה כי רצה ועשה, הן שתי נקודות בציר הזמן. ובשורש אין פער בין רצה ועשה, הרצה ועשה הם בו זמנית, אין זמנים בכלל באחדות, בשורש. ובעצם זה אומר שהרצון הראשון ...

... תנועות, וכל מה שקיים. כל דבר, לדבריו, מחובר בצורה בלתי נראית לנקודת המרחב והזמן, ואלו מחוברים גם הם לדבר שהיה קיים לפני המרחב והזמן, שהוא למעשה המציאות עצמה, המקור של הכל. כדי להסביר זאת בצורה יותר מוחשית, אליעד נותן דוגמה נוספת: כשהיד זזה, האצבע אינה מחליטה לאן לזוז, אלא היד היא שמחליטה ... את החוטים השקופים שמחברים אותו למציאות כולה, אך למעשה הכל מחובר למקשה אחת של מקום וזמן, ולדבר שהיה לפני המקום והזמן. הוא מוסיף שהבנה אמיתית ומעמיקה של הדברים הללו תביא לכך שהתודעה העצמית של האדם תתמזג עם המציאות עצמה. אז האדם יוכל לראות שהטענה יש בחירה ... וכל העולם מלא בחבלים שקופים, והחבלים אליהם מחובר האדם, מחוברים לנקודת המרחב והזמן הכל כולל הכל מחובר, הרצונות, המחשבות, כל מה שאינו נראה, ובטח מה שכן נראה כמו הידיים וכל אלו מחוברים למקשה אחת של מקום וזמן, וגם המקום והזמן, מחוברים למקשה למה שהיה לפני המקום והזמן. ניקח לדוגמה, שהיד זזה, היא מזיזה איתה את האצבע, האם זה אומר שהאצבע בחרה לאן לזוז? לא, מי החליט לאן האצבע תזוז? היד! ומי החליט ליד לאן לזוז? ... יראה שמבחינה שכלית הדברים כולם מחוברים אחד לשני, והאדם לא קולט שהכל זז כאחד כל הזמן וישנו מקום מרחב וזמן, שמחוברים למקום שמחוץ למקום והזמן, שהיה לפני המקום והזמן שמהווה כרגע את המקום והזמן, אבל כל מה שקיים כולל הכל נמצא בתוך מקום וזמן וכל שינוי במקום ובזמן, הוא יוצר את כל השינויים. וכששני אנשים רוצים דברים שונים, זה רצה ככה וזה רצה ככה, הם לא מבינים שזה בכלל תהליך אחד, ממנו מתהווים הדברים, ...

... בעצם הדבר שנמצא לפני כל ההגדרות, לפני הזמן והמקום ולפני כל ההבדלים. לדוגמה, כאשר אדם אומר הבנתי שהכל אחד, הדבר עצמו מעיד שהוא עדיין לא הבין באמת ... כל היקום, למחוק אותו ואז לדחוס את כל המקום לתוך נקודה אחת קטנטנה, עדיין תישאר עם תחושת מקום מסביב לנקודה הזו. המוח עדיין ימשיך לדמיין עוד מקום. זו אינה ... האמיתית היא כאשר אפילו האפשרות לדמיין מקום או זמן איננה קיימת. איך אפשר להבין לעומק את המושג כלום מוחלט? אליעד כהן מסביר שכדי להבין באמת מהו כלום מוחלט, האדם ... כל הדברים הקיימים ביקום, כולל כל צירי הזמן ומרחב המקום , ולדחוס את כולם לנקודה אחת ורגע אחד. שם, בנקודה הזו, אין יותר הבדל בין מקום לזמן ואין שום אפשרות של אירוע או ... הייתה מלאה, עדיין היה לך זה וזה הבדלי מקום זמן לפני ואחרי - ואז חשבת בפרספקטיבה מסויימת הם מחוברים. אנשים בטעות חושבים שהאחדות המהות של המציאות או כל הגדרה ... ריק. אבל כלום זה לא מקום ריק כי גם המקום הריק והזמן עשויים ממשהו הם עשויים מהיעדר הזמן והמקום. קח לדוגמה דבר אחד ועוד דבר = מה קיבלת? כלום. לא קיבלת כלום. קיבלת מקום ריק. קיבלת דבר חסר הגדרה. קח את המקום דמיין את מרחב המקום וציר הזמן שהם יישות אחת שאין הגדרת זמן ומקום. מעצם הנפרדות של הזמן והמקום נוצר זמן ומקום. פירושו של דבר שאדם מסתכל מצליח להבין שבמהות של הכל אין מקום ואין זמן. וזה לא נקרא מקום ריק - כי במקום ריק ... ריק. קח את כל היקום תדחק אותו קח את המקום תכווץ אותו לנק ותעלים אותו אתה לא יכול כי ברגע שכיווצת אותו לנק יש לך סביב הנקודה עוד מקום. כאשר אדם מתבונן ... כל הדברים צריך לדמיין את כל מרחב המקום וציר הזמן ואת ציר האירועים באותה נקודה ושם אין מקום וזמן לגמרי ותבין שזה רק חלק מהצדדים של המטבע. כי הצד השני זה האחדות ואז תבין שאין הבדל בין אחדות לנפרדות. אחדות ...

... שהאש לא תשרוף את הנייר. אם הסיבה אינה מחייבת בהכרח את התוצאה, הרי שגם אירוע שנראה כסיבתי הוא בעצם בעל מאפיינים אקראיים. מהו הקשר בין אירועים בציר הזמן? אליעד שואל עוד שאלה לגבי הקשר בין הרגעים השונים בציר הזמן. הוא מציין ששום רגע קודם לא בהכרח מחייב את הרגע הבא. למרות שראינו פעמים רבות שאחרי הדלקת אש הנייר נשרף, מבחינה תאורטית אין ... או שראית את זה כל כך הרבה פעמים, אז אתה מקשר את האש לשריפת הנייר ייחסת לזה סיבתיות. ואתן דוגמה מסוימת, יכול להיות שהמציאות מתרחשת אין סוף זמן ובציר הזמן כל הזמן מתרחשת אירוע אחר מסך כל המצבים, ומה שנראה כזהה באירועים אנו רואים כסיבתי, ומה שאין לו זהות, נראה כאקראי. ויש נקודה לבדיקה, אם הכל ... לא מחייב את הרגע הבא, זה שהדליקו עכשיו אש, או מעשה משהו זה לא מחייב את התוצאה, זה לא מחייב את הרגע הבא. ומה בעצם הקשר שיש בין הרגעים השונים בציר הזמן, האם הוא מחייב או לא מחייב? ועכשיו אני אתן, עוד נקודה, או שהכל סיבתי, או הכל אקראי וצריך להסתכל לעומק לגבי הסיבה והתוצאה, ולגבי האירועים השונים שעל ציר הזמן. ואתן נקודה פשוטה נוספת בנוגע לאקראיות וסיבתיות האם יש סיבה שהתהליך הוא אקראי דווקא בצורה הזאת, ואם יש סיבה למה האקראיות היא ...

... את הכל - גם את המרחב והזמן, וגם את העדר המקום והזמן, גם את כל מה שהיה לפני הבריאה וגם את מה שאחרי הבריאה. אך גם האין סוף הגדול יותר, שמאחד בתוכו את הכל, מוגבל בעצמו. הוא מוגבל בכך שהוא רק מה שהוא. ... אינסופי, ניקח את מימד הזמן או מרחב המקום, ניקח את האינסוף שמכיל בתוכו הכל, המציאות כמקשה אחת מכילה בתוכה את האינסוף וההיישויות האינסוף מוגבל בכך שהוא לא סופי. גם בשלמות יש חיסרון ניקח שלמות מוחלטת ניקח ... כי הצמצומים מהווים את כל המקום. בעצם מכאן אנחנו מגיעים לאינסוף הגדול ביותר שבו יש אחדות שבין האיןי סוף לסוף, המציאות שמכילה הכל כיישות אחת, היא מכילה את הכל מה שהיה לפני הבריאה ומה שאחריה היא ...