... אלו צורות שונות שנמצאות בתוך
זמן ומקום, והזמן והמקום עצמם, הם צורות של כלום, שהוא חסר את צורת
הזמן והמקום. והאדם בעצם רואה, כיצד הכל מתהווה יש מאין. והאדם תוהה, כיצד זה שהכל מתהווה יש מאין. כי האדם רגיל לחשוב, שיש, יכול להתהוות ... לא מתהווה כאן. אלא, ישויות שונות
בתוך הזמן והמקום, משנות את מיקומן
בתוך הזמן והמקום, ועל ידי זה מוגדרת צורה חדשה. אבל מבחינה כמותית, כמות
הזמן וכמות
המקום וכמות אין סוף הישויות, לא משתנה כלל, אלא רק ההרכבה והסדר של הצורות משתנים. והתהוות פירושה, שהכמות עצמה משתנה. והתהוות של יש מאין, פירושו, ... אל תוך הצורות, ויסיר את צורת
הזמן והמקום, יקבל הוויה אחת, ויראה שבסוף, יש ישות אחת שמקיפה וממלאת את הכל, והיא הוויה אחת ויחידה, שאין בה שום צורה כלל. וההוויה ... יש מאין, אין פירושו שינוי של
מקום וזמן, אלא פירושו התהוות של ריבוי ישויות, שנובע מתוך אחדות אחת. ומתוך חומר אחד שאין בו שום נפרדות כלל, אפשר ליצור ממנו, רק אותו עצמו, ללא כל ... שיהיה מקום וחלל פנוי לצורות. כי
המקום עצמו, גם הוא עצמו, כולו הוא רק הוויה עצמה, ולא יותר או פחות מכך. ולא יכול להיות שום דבר, שאינו מלא בהוויה, ולכן לא יכול להיות שום מקום שבו ...