... הוא תמיד ימשיך לגלות שאלות חדשות עד אין סוף. ולהבין מהי הסיבה הראשונה האמיתית, זה בערך כמו לדמיין את הרגע הרחוק ביותר, או לדמיין את המקום הרחוק ביותר, או לדמיין את המספר הגדול ביותר וכיוב, שכל זה כמובן דבר שאינו אפשרי. וכדי שהאדם יהיה מאושר, עליו להבין את הסיבה הראשונה בצורה מלאה. זא כי כדי שהאדם ... אולי דרך זה יוכל האדם להבין מהי מטרת המציאות ומהי הסיבה הראשונה. אלא שגם זה אינו אפשרי. כי האדם לא יכול לדמיין את הרגע האחרון של ציר הזמן . כי כל רגע שאותו ידמיין האדם, תמיד יהיה רגע אחר אחריו. ולא משנה כמה ינסה האדם לתפוס במחשבתו את תמונת המציאות האחרונה והרחוקה ביותר, כדי לנסות להבין מהי התוצאה ... בעולם פתרון לבעיה הזו. מלבד לחכם האמיתי שהצליח לנצח את המשחק, והוא מבין היטב את הסיבה הראשונה וגם את התוצאה האחרונה. והוא מנסה כל הזמן להאיר את עיני האדם וליצור אצל האדם כלי קיבול, שבו יוכל האדם להכיל בתוכו את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה, כדי שגם הוא יוכל להיות מאושר באמת ובשלמות. ...

... הסיבה של המציאות, ואז הוא כל הזמן מנסה לשנות את המציאות. ובחוש ניתן לראות, שלא משנה מה יהיה לאדם בחיים, הוא ... בשלמות. ואם האדם עדיין כל הזמן רוצה לשנות את המציאות, למרות שהמציאות בדיוק כרצונו, הרי שזה אומר שלא משנה ... יכול לדמיין את הרגע האחרון של הזמן, או את המקום הרחוק ביותר, או את המספר הגדול ביותר. כי האדם לא יכול להכיל בתוכו את האין ...

... הרי שעדיין הוא לעולם לא יגיע לנקודת ההתחלה, כי תמיד יש עוד סיבה אחרת ראשונה יותר. והאדם צריך לנסות לדמיין את הרגע הראשון בציר הזמן , ולנסות להבין מה היה לפניו. אבל זה לא אפשרי. כי אי אפשר לתפוס במחשבה את הרגע הראשון של הזמן. כי האדם כן יכול לתפוס את הרגע הראשון של זמן שמהותו היא מוגדרת בצורה כלשהי. אך בכל פעם שהאדם מגדיר רגע ראשון של זמן בצורה כלשהי, הרי שבאותו הרגע הוא יצר ציר זמן גדול עוד יותר. ציר זמן שמכיל בתוכו את לפני יצירת הזמן ואת אחרי יצירת הזמן. כי שבכל פעם שהאדם חושב על איזה רגע כעל הרגע הראשון של הזמן, ובכל פעם שהאדם חושב על איזו סיבה כעל הסיבה הראשונה, הרי שבכך האדם בסך הכל יוצר תהליך וציר זמן גדול עוד יותר, שבו גם יש סיבה ותוצאה שיצרה את הסיבה הראשונה וכולי. והדבר הזה ...

... הרוח וכל חבריהם, אף אחד מהם לא יכול למצוא תשובה לשאלה של מהי הסיבה הראשונה שבגללה מתרחשים כל האירועים של העולם. כי תמיד יהיה ניתן לשאול, מהי הסיבה של הסיבה הראשונה. ואפשר עוד להעמיק בזה, אך אין כאן המקום לכך. ויש סוד, והסוד הוא כי כל השאלות האלו שנראות כשאלות קשות, הן כולן צחוק ...

... כי מצד האמת, גם תחושת הפחד וגם תחושת חוסר הפחד, בשורשן, שתיהן מגיעות מאותו המקום. כי פחד וחרדה וגם חוסר פחד וחרדה, שתיהן אלו ...

... וללא תכלית. ומי שעושה את מעשיו ללא תכלית, הוא משוגע. והאדם חי חיים שלמים, ועובד לפרנסתו, ומתאמץ כדי לשרוד וגם כדי ליהנות מחייו. והאדם הורג את הזמן, תוך כדי שהזמן הורג אותו. אבל אין לאדם מושג מהי התכלית של החיים שלו. דהיינו, אף אחד בעולם לא באמת מבין מהי ... התכלית הזאת תושג או לא תושג? כי כאשר האדם נולד והוא עדיין ילד קטן, האדם עדיין לא משגע את עצמו בכל מיני מחשבות של לחפש תכלית. אלא האדם עוסק כל הזמן בלנסות ליהנות. אבל כאשר האדם מתבגר והאדם מבין שיכולת ההנאה בעולם היא מוגבלת (למי שלא יודע את ... דברים שונים, האדם היה יכול גם לתפוס בתוך המחשבה שלו את התכלית הסופית של כל האירועים. אבל כמו שהאדם לא יכול לדמיין את המספר הגדול ביותר, או את המקום הרחוק ביותר, או את הזמן הרחוק ביותר, כך האדם גם לא יכול לדמיין את התכלית ואת המטרה והתוצאה הרחוקה ביותר, שהיא בעצם ... כי כל סיבה, תמיד אפשר לשאול מה הסיבה של עצמה. עד אין סוף. ומי שרוצה לחיות טוב באמת ולהיות מאושר, עליו להגיע להיות מסוגל להסתכל על כל ציר הזמן כולו בבת אחת, ולראות את נקודת ההתחלה שלו שהיא הסיבה הראשונה ואת נקודת הסוף של כל האירועים כולם. ועל האדם לנסות להבין מהי התכלית של כל האירועים כולם. אבל ראשית כל האדם לא יכול להסתכל במחשבה שלו על כל ציר הזמן כולו. כי ציר הזמן הוא אין סופי. אבל גם אם היה יכול האדם כן להסתכל על כל ציר הזמן כולו וכן לראות את הסיבה הראשונה ואת התוצאה האחרונה, גם אז האדם לא באמת היה מסוגל להבין את ...

... בעולם. וכל כוח מטבעו מנסה להתגבר על כל שאר הכוחות האחרים. ומאחר שכל הכוחות שיש באדם מנסים כל הזמן להתגבר אחד על השני, הרי שהאדם מרגיש שהוא נמצא בתוך שדה קרב. כי הרצונות השונים והמחשבות השונות, מושכים את האדם ... חי בתוך שדה קרב של ממש. כי שדה הקרב נמצא בתוך המחשבה של האדם. כי כל המחשבות והרצונות, תוקפים כל הזמן אחת את השני. וכל מה שהאדם רוצה, זה קצת שקט נפשי, ושהמחשבות שלו יניחו לו ושלא ישגעו אותו. ולפעמים האדם מגיע ... של האיזון הזה היא, שהאדם לוקח את הרצונות השונים שבו, ומביא אותם לידי ביטוי ברגעים שונים בציר הזמן. דהיינו, האדם חי כמו בתוך מטוטלת. פעם אחת אומרים לאדם להתחבר לצד אחד שבו, ופעם אחרת אומרים לאדם להתחבר לצד אחר ... האדם לא יהיה שמח בחלקו, הרי שכל מה שיש לו לא שווה מאומה. ומצד שני יש גם את השאפתנות, שהאדם כל הזמן שואף להתקדם. ושתי התכונות האלו, הן מנוגדות אחת לשנייה. כי עפ ההיגיון הפשוט והשכל הישר, מי שהוא שמח בחלקו, הוא ... הורג את נפשו של האדם כפשוטו ממש. כי במקום שהאדם יוכל ליהנות מכל רגע של החיים שלו, במקום זה כל הזמן המחשבות הורגות את האדם. והאדם לא יודע מה לעשות, האם ללכת לצד אחד או לצד השני. וכל שיטות האיזון שיש בעולם, הן ... דרך האמצע, חוסר היכולת הזאת למצוא את הדרך האמיתית והאחת שאפשר להיצמד אליה עד הסוף, בלי לבדוק כל הזמן האם זו הדרך הנכונה או לא, חוסר היכולת למצוא את הדרך הזו, הורגת את הנפש של האדם. כי מאחר שלכל דבר בעולם, יש בו ... טוב. ושקט נפשי מגיע, רק כאשר האדם יכול להיצמד למשהו ולסמוך עליו בעיניים עצומות, בלי להצטרך כל הזמן לבדוק אם הוא בסדר או לא. ומאחר שבכל דבר יש חיסרון, אז האדם לא יכול ללכת עם שום דבר עד הסוף. ואז האדם כדי להיות באיזון, אז האדם כל הזמן צריך לבדוק האם הוא בסדר או לא. והאם הוא באיזון או לא. והמחשבות האלו משגעות את האדם. ולכן, כל שיטות האיזון ... הוא שמח ופעם אחת הוא עצוב וכיוב. שזו השלמות, להיות מסוגל להכיל את כל ההפכים. כי כל העולם הם כל הזמן בשינוי של מצבי הרוח שלהם. אבל אצל כל העולם, השינויים במצב הרוח, הם ביטוי לחוסר שקט נפשי ולמלחמה שיש בין הכוחות ...

... כי אם נתבונן נראה שרוב בני האדם בעולם רוב הזמן לא מאושרים. וכאשר יש לאדם קצת רוגע וקצת שקט נפשי מהטרדות ... מכל מה שהאדם מסוגל לדמיין מהו טוב. וכולם כל הזמן מנסים לגלות את הסוד, מהו הדבר האחד והיחיד שבו תלוי האושר של ... הזאת הראשונה של כל הסיבות, הוא מחפש וימשיך כל הזמן לחפש איך להיות יותר מאושר ואיך להרגיש יותר טוב. עד שהאדם ...

... של הסיבה הזאת. כי קיומה נוגד את יכולת התפישה האנושית. ולכן, כאשר האדם מגיע לנקודת ההתחלה של כל האירועים כולם, שהיא בכלל נמצאת הרבה לפני ציר הזמן ומרחב המקום שלנו, כי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא הסיבה שהיא נמצאת מחוץ לכל מעגלי הזמן האפשריים. כי גם הזמן שלנו הוא חלק מישות זמן גדולה עוד יותר. וגם מרחב המקום שלנו, גם הוא חלק ממשהו אחר גדול עוד יותר. והסיבה הראשונה של כל הסיבות, נמצאת מחוץ לכל ציר הזמן ומרחבי המקום. דהיינו, היא נמצאת מחוץ לאין סוף מרחבי זמן. והיא נמצאת אחרי אין סוף תהליכים של סיבה ושל תוצאה, כי היא לפני שהיו בכלל סיבות או תוצאות. דהיינו, היא נמצאת גם מחוץ לעצמה. ...

... אומר שגם לשמחה וגם להנאה יש סוף. כי כדי ליהנות ולהפיק שמחה מהחיים, לשם כך צריך התחדשות. כי כל דבר אחרי שעובר הזמן, האדם מתרגל אליו. וכדי שהאדם בכל פעם יחווה שמחה גדולה יותר, כך האדם בכל פעם צריך להשיג משהו אחר גדול עוד יותר. ולמרות שיש בעולם אין ... שאלו שיש להם הרבה כסף ואלו שכבר אפשר לומר שיש להם הכל, הרי שרמות ההנאה שהם משיגים בחיים שלהם, הם יורדות כל הזמן. כי קשה לחדש להם משהו. וגם בתחום העיוני, ככל שהאדם חכם יותר, כך קשה לשמח אותו באיזה מידע נוסף. כי כל מידע חדש, הוא תמיד באותה רמת ... אומר שהאדם בהחלט מוגבל להתקדם לנצח. ומי שיתבונן בדבר הזה, עליו לעצור ולהתבונן היטב על החיים שלו. כי האדם כל הזמן רץ ומתקדם כמה שיותר, אבל כאשר האדם קולט שיש סוף וגבול ליכולת שלו להתקדם, הרי שממילא נשאלת השאלה, מדוע בכלל להתקדם? הרי ככל שהאדם ... בפני משבר אישי מאוד גדול. כי כדי שהאדם יגיע לקצה גבול היכולת שלו, לשם כך צריך האדם להיות חדור רצון להתקדם כל הזמן. וכאשר אדם כזה מגיע לגבול ולקצה היכולת שלו, אז אדם כזה חווה טראומה מאוד גדולה. כי הוא רואה שהוא לא יכול יותר להתקדם. ומילא שאי אפשר ... יכול לספק את האדם למרות שהוא לא יכול להתקדם. אבל העניין בחיים נוצר דווקא על ידי המרוץ של החיים, שהאדם מתקדם כל הזמן. וזה אומר שכאשר מגיעים לקצה, אז אין להיכן להתקדם, ואז מפסיקים גם ליהנות. והבעיה הזאת עצרה את כל גדולי החכמים בעולם. ורק את טובי ... שהוא עצמו כחלק מהתמונה המלאה מוגבל להתקדם וליהנות מהאין סופיות של התמונה המלאה, הרי שבהחלט כן אפשר להתקדם כל הזמן. כי למרות שנדמה לאדם שיכולת התפישה שלו היא סופית ולא מסוגלת להכיל את האין סוף, הרי שבהחלט יש דרך איך האדם יכול לשדרג את יכולת התפישה שלו וכן להשיג את האין סוף וכן להתקדם עד אין סוף. והדרך היא על ידי זה שהאדם כל הזמן מחפש את השלמות עד לקצה הסופי ביותר של גבול התפישה האנושית האפשרי בשלמות שאין שלמות אחריה ושאין שלמות גדולה ממנה. כי מצד אחד זה נכון ...