שתיקה. ויפאסאנה (בודהיזם). דיבור.

מהי מהותה של השתיקה?

שתיקה = העדר דיבור.

שתיקה = העדר עשייה.

שתיקה = העדר מחשבה (האדם אינו מודע ל"אני" של עצמו = שתיקה מחשבתית. מחשבה = דיבור עצמי. שתיקה מוחלטת = אין מחשבה / דיבור עצמי).

אין דבר יפה יותר מאשר השתיקה.

שתיקה = אחדות עם המציאות.

כאשר האדם חווה אחדות עם המציאות, הוא שותק.

כאשר הכל טוב, אז אין צורך לשנות שום דבר, אז אפשר לשתוק.

שתיקה = שתיקה של הרצון של האדם = האדם אינו מרגיש חסר = שלמות = הרמוניה.

כאשר פוגעים בכבודו של האדם והוא שותק גם בפיו ובמעשיו וגם בליבו = שלמות.

שתיקה אפשרית רק כאשר אין מאבק ויש הסכמה.

אם יש מאבק נוצר דיבור של ויכוח ומלחמה.

שתיקה אפשרית כאשר אין ספקות / שאלות.

אם יש ספקות, יש דיבור.

גם תשובות הם סוג של דיבור. הם יותר שתיקה מאשר שאלות, אך גם הם סוג של דיבור.

שתיקה = אין שאלות אין תשובות.

שתיקה = אהבה. כאשר יש אהבה האדם שותק ומקבל את הכל באהבה.

כאשר אין אהבה, יש דיבור. האדם מתלונן על מה שלא מוצא חן בעיניו.

שתיקה = העדר מחשבה = טובה יותר ממעשה / דיבור / מחשבה.

שתיקה מאפשרת לאדם להתחבר למהות האין סופית של המציאות.

שתיקה מאפשרת לאדם להבין את מה שלא נכנס לתוך המחשבה (המהות של המציאות).

שתיקה = התחברות פנימית של האדם לעצמו.

שתיקה = אין דיבור = אין שינויים = הסתכלות על רובד האחדות של המציאות.

שתיקה = התחברות למהות של המציאות.

שתיקה = העדר אגו / גאווה.

שתיקה = ענווה.

שתיקה = אמת. מאחר שהאמת היא אחת, ממילא אין שום חילוקי דעות ואין צורך לדבר.

שתיקה = ריכוז והתמקדות בנקודה אחת ויחידה...