... האמיתיים של הלקוח, ולא להסתפק במה שנאמר במפורש. כשלקוח אומר: אני רוצה לקנות טלוויזיה חדשה לסלון החדש שלי, צריך לנתח לעומק מה עומד מאחורי המילים שלו. מדוע הוא הדגיש את המילים חדשה וסלון חדש? אולי הוא רוצה להרשים את החברים או להרגיש שעשה שינוי משמעותי בחייו. לכן, במקום לתת תשובה טכנית בלבד (הנה טלוויזיית פלזמה מדגם X במחיר Y), יש להחזיר ללקוח את מילותיו שלו וליצור חיבור ברור בין רצונו הברור (טלוויזיה חדשה לסלון החדש) לבין המוצר שהמוכר מציע. מוכר חכם ידגיש למשל: יש לי פה טלוויזיה חדשה, מדגם חדש, שמתאימה בדיוק לסלון החדש שלך, ושתעניק לך חוויה חדשה. כך הוא חוסך מהלקוח את המאמץ לדמיין בעצמו את התוצאה של הקנייה, ויוצר חיבור ... הדבר המחויב והברור (לסלון החדש שלך), ואז להוסיף את הדבר שהלקוח פחות בטוח לגביו (הטלוויזיה הזאת בדיוק מתאימה). קודם לומר את הדבר הפחות בטוח (הטלוויזיה הזאת תהיה הטלוויזיה החדשה שלך), ואז להוסיף את המחויב (בסלון החדש שלך). לעטוף את האפשרי במחויב: לסלון החדש שלך, הטלוויזיה הזאת היא בדיוק הטלוויזיה החדשה שאתה מחפש. לחזור פעמיים על מה שהלקוח אמר כדי לחזק את האסוציאציה: הטלוויזיה החדשה הזו מתאימה בדיוק לסלון החדש שלך ותהיה הטלוויזיה החדשה לסלון החדש שלך. לבטא את רצון הלקוח בלשון הווה או עבר, כך שירגיש שרצונו כבר התממש: הטלוויזיה הזאת משתלבת בסלון החדש שלך, או גם בעוד כמה שנים זאת תהיה הטלוויזיה החדשה שלך בסלון החדש שלך. לדבריו, הטכניקות הללו עובדות כי הן משתמשות באסוציאציות טבעיות במוח האדם, שגורמות לו להרגיש שהדבר שהוא בספק לגביו הוא חלק ... את מה שהוא אומר ומה הכי מחויב שהוא רוצה. למשל - לקוח: אני רוצה לסלון החדש שלי, טלוויזיה חדשה. ניתוח דברי הלקוח: הלקוח יכול היה לומר זאת אחרת: אני רוצה טלויזיה אני רוצה טלויזיה חדשה אני רוצה לסלון החדש טלויזיה... מה הכי מחויב במשפט של הלקוח? מה הוא הכי רוצה? את החדש? את הטלויזיה? את השלי? כי מאחורי כל מילה מסתתר מסר - הוא רוצה להרשים תחברה (חדש)? רוצה להרגיש שהוא עושה דברים חדשים (שלי)? פשוט לראות טלויזיה? מה הוא באמת רוצה? כשעונים לו תשובה, יש להשתמש במושגים שלו (טלויזיה חדשה, לסלון החדש שלי), אחרת, התשובה תשמע טכנית וחלשה. לדוגמה - לקוח: אני רוצה לקנות טלויזיה חדשה לסלון החדש שלי מוכר טיפש: בבקשה, יש לנו פה טלויזית פלזמה דגם X במחיר Y. בשלב זה, המוח של הלקוח (הקונה) מדמיין ומשלים את הסיפור בראש שלו, הוא יחשוב: אוקיי, אז אם אני אקנה את הטלוויזיה הזאת, אז תהיה לי טלויזיה חדשה בסלון החדש שלי, ואז החברים יתלהבו ו... כלומר, הלקוח מתאמץ ומפעיל את הכוח המדמה שלו, כדי לבדוק אם הטלויזיה שהציעו לו, אכן תמלא את רצונו. המוכר לא עשה זאת, המוכר לא המחיש ללקוח מה יקרה בסוף, אם הוא אכן יקנה את הטלויזיה . לעומת זאת, מוכר חכם יענה: יש לי פה טלויזיה חדשה, מדגם חדש, שתתאים בדיוק לסלון החדש שלך! אתה תהנה מחויה חדשה!. (המילה חדש חוזרת בכוונה להדגיש את הקונספט של חדש). כלומר, המוכר הטוב השלים ללקוח את הסיפור במוח, את הדמיון, וכן השתמש במושגים של הרצון של הלקוח ( טלויזיה חדשה לסלון החדש שלי) שהם ממילא יותר מחויבים עבורו. המוכר החכם לקח משהו שהקונה רוצה אותו בודאות ( טלויזיה חדשה לסלון החדש שלי) הדביק אליו משהו שהקונה בספק לגביו (טלויזית פלזמה דגם X במחיר Y). וכך עי ההדבקה, נוצרת במוחו של הלקוח קונוטציה שהוא כן רוצה את מה שהוא בספק לגביו. זאת הסיבה, שבפרסומת לרכב חדש, שמים ליד הרכב ...

... ושל שייכות וכיוב. ואז אחכ אתה מדבר איתו על מוצר כלשהו, והחוויה של האהבה שלו לילדים שלו, מתערבבת אצלו עם החוויה שלו כלפי המוצר שלך. או לדוגמה משימוש בנשים בפרסומות בטלוויזיה . שבה מציגים לאדם מוצר כלשהו, שלא ...

... חש רגש מסוים, עליך לעצור ולשאול את עצמך: למה אני מרגיש את זה? מאיפה הרגש הזה בא? למשל, כשאתה צופה בטלוויזיה, בסרט או אפילו סתם יושב בביתך, לפתע עולה בך תחושת חוסר ביטחון, פחד, ספק או שמחה - ...

... מהו המנגנון שגורם לך לרצות משהו? אליעד ממשיך לעומק ומסביר שאדם תמיד עושה מה שהוא באמת רוצה. כלומר, הפעולות שאדם מבצע בפועל מעידות על רצונו האמיתי. אם האדם יושב כל היום וצופה בטלוויזיה , כנראה שזה מה שהוא באמת הכי רוצה לעשות. אליעד נותן דוגמה של אדם הטוען שהוא רוצה לממש את הפוטנציאל שלו, אבל במציאות הוא לא עושה דבר לקדם זאת. כלומר, הפעולות שלו בפועל מלמדות שהרצון שלו לשבת מול הטלוויזיה גדול מהרצון לממש את הפוטנציאל שלו. הבעיה נוצרת כשהאדם לא מקבל את המציאות הזו, והוא מאמין שהוא צריך לרצות משהו אחר. האדם חווה קונפליקט פנימי, משום שהוא מצד אחד עושה ...

... הוא ימצא את עצמו עושה דברים אחרים כמו גלישה בפייסבוק, שימוש בטלפון, צפייה בטלוויזיה או כל דבר אחר שלא באמת חיוני ...

... ובמרדף המתמיד? אליעד מסביר שהרצון הזה, שמושך אותנו כל הזמן לקום ולעשות משהו, הוא הגורם המרכזי לסבל האנושי. הוא נותן דוגמה נוספת: כשאדם בחופש, הוא עדיין מרגיש דחף לקום, לחפש פעילות, להדליק טלוויזיה או מחשב, למרות שאין שום סיבה אמיתית לכך. זהו קול פנימי שמניע אותנו ללא הפסקה - כוח פנימי שגורם לנו לא להצליח לנוח באמת. כחלק מהתהליך האישי שלו, אליעד החליט ...

... לכך שקיימת מערכת פנימית שמשנה את תחושת ההנאה היא שאותו אדם עצמו יכול לחוש הנאה מדבר מסוים בזמן מסוים, ולאחר זמן להפסיק ליהנות ממנו. לדוגמה, אדם נהנה מתוכנית טלוויזיה בשלב מסוים, מאבד עניין, ובהמשך שוב מתעניין בה. אם התוכנית עצמה הייתה ...

... ממנו שקט נפשי. אנשים רבים מנסים לברוח מהמחשבות הללו, להדחיק אותן או להתעלם מהן באמצעות עיסוקים חיצוניים כגון צפייה בטלוויזיה , גלישה בפייסבוק או עיסוקים אחרים. אליעד מדגים זאת באמצעות דימוי של קופסה שבה ...

... לעשות רק מדיטציה - אז עליו להתמסר למדיטציה באופן טוטאלי ולא להתפתות לעיסוקים אחרים. אם הוא מחליט שהאושר נמצא בצפייה בטלוויזיה, אז עליו להיצמד אך ורק לכך, בלי להסס, בלי לעבור מפעילות לפעילות אחרת. מטרת היצמדות כזו היא לחשוף את חוסר השלמות שבמחשבה זו, ולהביא את האדם למצב שבו הוא מבין ... יש להם ספקות והם רואים גם את הצד ההפוך. לדוגמה, כאשר אדם מחליט לבצע מדיטציה, אחרי זמן קצר הוא מתעייף ועובר לצפות בטלוויזיה . כשהוא צופה בטלוויזיה, הוא מתוסכל מכך שאינו במדיטציה. בדרך זו, האדם עובר ממחשבה למחשבה, מצד לצד, בלי לחוות סיפוק אמיתי באף אחת מהפעולות שהוא עושה. כאשר האדם נצמד לחלוטין לצד אחד, ...

... יוכל למצוא עומק ועניין בדברים הכי פשוטים והכי יומיומיים. איך הפרקטיקה של שאילת שאלות עוזרת לפתח עניין? הפרקטיקה הפרקטית שאליעד מציע היא לשאול כל הזמן שאלות המכוונות למהות הפנימית של הדברים. לדוגמה, אדם צופה בטלוויזיה , שומע חדשות, או קורא ספר, עליו לשאול את עצמו שאלות כמו: מה הקשר של הטקסט אליי?, איך הטקסט הזה משפיע עליי?, איזו תובנה אני יכול ...