טוב ורע - תמיד יהיה גם רע, ולעולם אין שום רע - מעל השכל האנושי ובו יתבאר, כי מצד אחד, מחויב המציאות שיהיה לאדם רע. ומצד שני מחויב המציאות שאין שום רע כלל (באנלוגיה ל: ... את החוקיות של הסבל והאושר שלו. כי אם היה האדם מבין את החוקיות של הסבל ושל האושר שלו, הרי שהוא היה יודע, שמצד אחד, מחויב המציאות שהוא תמיד ירגיש
גם רע וגם טוב. ומצד שני, מחויב המציאות, שאין שום
טוב ורע כלל. כי כל זמן שהאדם יודע שהוא קיים, הוא תמיד ירגיש רע כלשהו. כי הקיום של האדם עצמו, תלוי בכך שהאדם ירגיש רע. והאדם לא יכול להיות קיים, בלי להרגיש רע. כי ידיעת ... ירגיש גם טוב כלשהו וגם רע כלשהו. כי הרצון של האדם להשיג צורה מוגדרת כלשהי (וגם להשיג את השלמות, גם זו צורה מוגדרת), מכריח את זה, שהאדם ירגיש
טוב ורע. ולכן, מחויב המציאות שהאדם ירגיש תמיד
גם רע וגם טוב. כי בכל דבר שיש בעולם, יש בו גם טוב כלשהו. כי כל דבר שיש בעולם, הוא חלק מהשלמות של המציאות, שמתבטאת באין סוף צורות. ובכל צורה, יש היבט כלשהו של השלמות, היבט ... שיש בכל שאר הצורות ששונות ממנה. ולכן, בכל צורה, תמיד יש חיסרון, של כל שאר חלקי השלמות, שנמצאים בכל שאר הצורות האחרות. ולכן, בכל צורה בעולם, יש
גם טוב וגם רע כלשהם. ולכן, מוכרח המציאות, שהאדם ירגיש
גם טוב וגם רע תמיד. וכאשר האדם מרגיש רע, אם האדם חושב ומדמיין שהוא יכול להרגיש רק טוב, על ידי זה האדם מרגיש רק רע. אבל כאשר האדם מבין באופן מחויב ומוחלט, שמחויב המציאות שהוא תמיד ירגיש
גם רע וגם טוב, דהיינו, כאשר האדם מבין בשלמות, שאין בעולם שלנו שום שלמות, אז ממילא האדם לא מחפש את השלמות. וכאשר האדם, בשלמות, לא מחפש את השלמות, זה בעצם אומר, שהאדם, בשלמות, ... המציאות שהוא ירגיש רע, ושאפשרי המציאות, שהוא ירגיש טוב. אבל אם האדם מבין את החוקיות של הטוב והרע, על ידי זה האדם מבין, שמוכרח שהוא תמיד ירגיש
טוב ורע. ואז, כאשר האדם מבין שזה מוכרח המציאות, אז ממילא האדם לא יכול לדמיין את עצמו במצב אחר, שבו הוא לא מרגיש גם רע, אלא האדם מסוגל לדמיין את עצמו, רק במצב שבו הוא ...