... ואפילו לא תחושה של קיום עצמי. שגם היא, תחושה אישית סובייקטיבית בלבד. ונחדד ונבהיר, כי לדוגמה, מבחינה אובייקטיבית, אין טוב או רע. כי כל הטוב והרע, הם ביחס לאדם עצמו בלבד, וביחס למה שהאדם רוצה או לא רוצה באותו הרגע. אבל אם אין שום נקודת ייחוס אישית, אלא הכל אובייקטיבי בלבד, בלי שום דעות מוקדמות כלשהן, הרי שממילא, אין טוב או רע. וזה בעצם אומר, שמי שייצמד רק לאמת האובייקטיבית בלבד, הוא יגיע לנקודת מבט, שאין בה שום טוב או רע. ולא שזה טוב או רע. אלא, שכך תהיה המציאות. כי מבחינה אובייקטיבית לגמרי, אם האדם הוא כולו רק אובייקטיבי בשלמות, הרי שממילא, אין אצלו טוב או רע. וכנל, הוא אפילו לא יכול לדעת שום דבר בוודאות. עד כדי חוסר ידיעה מוחלט. ומי שרוצה להגיע לנקודת מבט ... את האמת האובייקטיבית האמיתית עצמה. שבה אי אפשר לדעת שום דבר כנל, ושבה יש חוויה של אחדות / אין טוב ורע וכולי. ולכן, בסיכומו של דבר, צריך להיות גם אובייקטיבי, וגם סובייקטיבי. וצריך לדעת את היתרונות של החשיבה האובייקטיבית וגם את אלו של החשיבה הסובייקטיבית. כי מבחינה אובייקטיבית לגמרי, אין שום העדפות אישיות, ואז ממילא אין טוב או רע. אבל רק בזכות החשיבה הסובייקטיבית, רק בזכות זה יש העדפות אישיות וטוב ורע, וחיים על פני האדמה.

... מודעות כלשהי - ולו מינימלית ביותר - אז מחויב שהוא גם רוצה להרגיש טוב, מאחר שכל מודעות מייצרת מיד גם טוב וגם רע, וכך מתהווה הרצון לשפר את המצב, כלומר, להרגיש טוב יותר. האם ניתן בכלל לא לרצות שום דבר? אליעד מסביר ... כלומר, מצב בו אין שום רצון. מצב כזה הוא מצב של חוסר מודעות מוחלט, שבו האדם אינו חווה כלל טוב או רע. לכן, מבחינה פילוסופית, לא מחויב שתהיה בכלל תודעה שרוצה או לא רוצה משהו. אך ברגע שיש תודעה, ברגע שאדם ...

מצבי רוח, שינוי רגשי, שינוי תודעתי, להחליף מקצוע, שינוי קריירה, מודעות עצמית, להיות מודע לעצמך, הזדהות רצונית

להרגיש טוב, להרגיש רע - לרצות להרגיש רע, לרצות להרגיש טוב - לא טוב ולא רע מי שרוצה להרגיש טוב, צריך לרצות גם להרגיש רע. ומי שלא רוצה להרגיש רע, צריך גם לא לרצות להרגיש טוב. ונסביר: כי בעולם שלנו, תמיד היה הווה ויהיה, גם טוב וגם רע. ולמה? כי כל דבר בעולם באשר הוא, תמיד יש בו חיסרון כלשהו וגם יתרון כלשהו. ומי שקובע, עד כמה ... לאדם ברגע אחד, יכול להראות עבורו כיתרון ברגע אחר. והכל תלוי ברצון של האדם. ולמרות שבעולם שלנו, תמיד יהיו טוב ורע בכל דבר. הרי שקיימת עוד נקודת מבט נוספת. והיא, נקודת מבט נייטרלית לגמרי, שאין בה שום טוב או רע. כי מבחינה נייטרלית לגמרי, מנקודת מבט שאין בה שום נגיעה אישית / העדפה אישית / רצון אישי וכיוב, הרי ... דבר רע. כי הטוב והרע, הם רק ביחס לרצון של האדם. ומנקודת מבט חיצונית לרצון של האדם, הרי שאין טוב או רע. והאדם יכול להתבונן על המציאות, משתי נקודות מבט שונות. ונקודת מבט אחת, היא נקודת מבט, שאין בה שום הזדהות רצונית. דהיינו, שהאדם לא מזדהה עם הרצון שלו בשום צורה שהיא. ומנקודת המבט הזו, אין טוב או רע. ואין לאדם שום רצון מוגדר. וממילא גם אין לאדם שום רגשות, רצונות, דעה עצמאית וכולי. ומנקודת המבט הזו, שאין בה טוב או רע, האדם לא צריך לרצות / לעשות שום דבר וכולי. אבל, כל זמן שיש לאדם רצון עצמי, ודעה עצמית משל עצמו, והעדפה עצמית משל עצמו, הרי שמוכרח שיהיה לאדם בחייו, גם טוב וגם רע. ואין שום אפשרות בעולם, שיהיה לאדם רצון עצמי, ושהוא לא ירגיש גם טוב וגם רע. כי ברגע שיש רצון עצמי, ממילא בכל דבר יש יתרונות וחסרונות, ביחס לרצון העצמי, ואז תמיד יש גם טוב וגם רע. ולכן, מי שרוצה להרגיש טוב, צריך לרצות להרגיש גם רע. זא כי מי שרוצה להרגיש טוב וכמה שיותר טוב, ... כולו להרגיש גם רע, דהיינו, ירצה להרגיש רע, בדיוק כמו שהוא רוצה להרגיש טוב, הרי שאז, האדם לא ירגיש, לא טוב ולא רע. כי אז הכל יהפוך להיות אחד, והכל יהיה שווה בעיני האדם, בלי טוב או רע. כי הטוב והרע קיימים, רק כאשר יש הבדל ברצון של האדם. ואם האדם ירצה בלב שלם להרגיש גם רע, ... גם, לא לרצות להרגיש רע. כי אם האדם ירצה בלב שלם להרגיש גם רע, הרי שהוא כבר לא ירגיש לא טוב ולא רע. ומצד שני, אם האדם לא יהיה מוכן להרגיש גם רע, הרי שהוא ירגיש יותר רע. ולכן יש כאן חיבור ... יותר או טוב פחות מכל דבר אחר? ואולי זה לא יותר טוב? ואולי זה לא יותר רע? ואולי זה לא טוב ולא רע? והשאלות האלו, מובילות את האדם לנקודת מבט חיצונית על הרצון העצמי של עצמו. ובסיכומו של דבר, על האדם להבין את חוקי משחק החיים. שכל זמן שיש הזדהות רצונית, עם הרצון העצמי, הרי שתמיד יהיו גם טוב וגם רע. ומי שלא מוכן להרגיש רע בכלל, צריך לוותר גם על הטוב. ומי שרוצה להרגיש טוב, צריך להיות מוכן להרגיש ...

טוב ורע - לא טוב ולא רע, על ידי אמת נייטרלית - הרמוניה עם המציאות, מסירות נפש, שיפוטיות נייטרלית ובו יתבאר, מהי הרמוניה? ואיך לחיות בהרמוניה ... ועוד. וכפי שכבר ביארתי, בעולם שלנו, כל זמן שהאדם קיים ושיש לו רצון עצמי כלשהו, הרי שתמיד הוא ירגיש, גם טוב וגם רע. כי כל זמן שיש לאדם רצון כלשהו, הרי שיש לאדם שיפוטיות כלשהי כלפי המציאות. ואז ממילא האדם מרגיש תמיד, גם טוב וגם רע בעוצמות שונות. וכאן יתבאר, כיצד האדם יכול להביא את עצמו למצב, שבו הוא לא ירגיש לא טוב ולא רע, אלא שהכל יהיה שווה בעיניו באותה המידה ממש, בלי שום העדפה אישית, אלא רק הרמוניה מוחלטת לגמרי. ומי שרוצה ... כלשהי. כי יש במציאות שלנו דבר אחד ויחיד, שהוא נייטרלי לגמרי, ושהוא לא מתחשב בשום צורה שהיא, בהעדפה של טוב או רע. ומי שיתחבר לדבר הזה, יתאהב בו, ילמד אותו, יחשוב עליו וכולי, ויהפוך להיות אחד איתו, ממילא גם הוא יהיה נייטרלי לגמרי, בלי שום תחושה של טוב או רע. והדבר היחיד בעולם, שאין לו שום העדפה אישית כלשהי, ושהוא מתעלם לגמרי משיקולים של טוב או רע, הדבר הזה נקרא, אמת נייטרלית. ואמת נייטרלית פירושה, אמת, שאין בה שום העדפה אישית של טוב או רע. כי יש שני סוגים של אמת. יש אמת לא נייטרלית, דהיינו, אמת שמושפעת מההעדפה האישית של האדם. אבל יש ... וככל שהאדם מתחפר יותר ברצון שלו להרגיש טוב, כך ממילא הוא מרגיש יותר רע. כי בעולם שלנו, תמיד יש גם טוב וגם רע. וככל שהאדם רוצה יותר להרגיש רק טוב, כך ממילא הוא סובל מכך שיש במציאות שלנו גם רע, ולא רק ... את האמת בכל נושא שהוא, אז ככל שהאדם מברר את האמת בצורה פחות נייטרלית, ובצורה שנובעת יותר משיקולים של טוב או רע, כך האדם מחזק אצל עצמו, את ההתמסרות שלו, לרצון שלו, להרגיש רק טוב ולא להיות מוכן להרגיש גם רע. ... והוא, שמי שרוצה להביא את עצמו למצב של הרמוניה מוחלטת עם המציאות, שבה הוא יתאחד עם המציאות, ולא ירגיש טוב או רע כלשהם, עליו למסור את נפשו ממש, להיצמד בתוכו אל האמת המוחלטת באשר היא. דהיינו, שבכל פעם ופעם שהאדם מברר ... בכל כוחו עד טיפת הדם האחרונה, וגם מעבר אליה, לברר את האמת באשר היא, בלי שום שיקולים אישיים של טוב או רע. ואין הכוונה לומר, שהאדם צריך לגרום לעצמו להרגיש רע, או שלא יהיה אכפת לו מכך שהוא מרגיש רע. אלא ... ביותר בתוכו, שהוא יהיה מסוגל להסתכל למציאות בעיניים באשר היא, ולא להתחשב בשום פנים באופן, באם הוא ירגיש מכך טוב או רע. ובכל פעם שהאדם מברר את האמת באיזה נושא, עליו לרצות לדעת את האמת בכל מחיר, גם אם ידיעת האמת, תגרום לו להרגיש רע. וככל שהאדם מוסר את נפשו ומתאמץ בכל כוחו להתחבר אל האמת הנייטרלית, שלא אכפת לה מטוב או רע, אלא היא נייטרלית לגמרי, ככל שהאדם מתאהב בה יותר, ולומד אותה יותר, ומברר אותה יותר, כך הוא פחות ופחות אכפת לו אם הוא מרגיש טוב או רע. ולהתאהב במשהו, זה בא לידי ביטוי, רק כאשר האדם מוכן לסבול למען הדבר. ומי שמוכן לסבול ייסורים נפשיים וסבל ... על ידי זה הוא מתאחד עם הדבר שאותו הוא אוהב, שזאת האמת הנייטרלית, שאין לה שום העדפה אישית של טוב או רע. ואז ממילא האדם נמצא בהרמוניה מוחלטת עם המציאות כולה, וחי חיים טובים באמת. ורק נחדד ונבהיר: כי האדם לא ... עם כל הטוב וכל הרע באשר הם. אבל האדם בהחלט כן מוכרח להבין, שדרך המילוט היחידה מחוויית הנפרדות של טוב ורע, היא על ידי התחברות לאמת נייטרלית, שאין בה טוב או רע. וככל שהאדם מחובר אליה יותר, כך הוא גם נהנה יותר ממשחק החיים, של הטוב והרע וכולי כנל.

... אז כבר אין רע. ואז ממילא גם אין טוב. וכאשר הכל כרצונו של האדם, אז כבר אין אצל האדם טוב או רע. כי הוא חווה את הכל כרצונו תמיד, בלי שום יכולת לחוות שביעות רצון ממשהו. כי אין את החוויה של ... שיסיר מעצמו אחריות לגמרי, ויחשוב שאין לו שום אחריות כלשהי למצב שלו, אז ממילא גם הוא כבר לא ירגיש טוב או רע. כי האדם מרגיש טוב או רע, לפי ההתאמה שבין הרצון שלו, לבין המציאות. והאדם מזדהה עם הרצון שלו, כפי כמה שהוא חושב, שהמציאות היא בשליטתו. ... בכלל למה שהוא רוצה. כי כבר אין לזה שום משמעות כלשהי. כי האדם בודק תמיד מה הוא רוצה, ומה טוב או רע עבורו, כדי לדעת איך להתנהג כדי לעשות לעצמו יותר טוב. אבל מי שיחשוב, שגורלו, לא תלוי בו בכלל, הרי ... כרצונו, אז גם הוא כבר לא ייחס משמעות כלשהי, לרצון העצמי שלו. ואז ממילא, גם הוא כבר לא ירגיש טוב או רע. כי הטוב והרע נמצאים, רק כאשר יש לאדם רצון עצמי כלשהו. ורק כאשר האדם חושב שחלק מהדברים הם לא כרצונו. כי אם אין רצון עצמי כלשהו, או אם הכל כרצונו של האדם, אז כבר אין טוב או רע. ולכן, דווקא יש יתרון בכך שהאדם לוקח אחריות חלקית על מצבו, ומסיר מעצמו אחריות מלאה למצבו. שזה גורם לכך, שיהיו לאדם רצונות, ושהוא לא יהיה מרוצה בשלמות מהמציאות. שאז ורק אז, יש לאדם טוב ורע, וחיים על פני האדמה, כישות בעלת רצון / רגשות וכולי. והמסר, הוא פשוט. האדם יכול לקחת אחריות מלאה על ...

... שום אינטרס אישי. ואז ממילא הוא כבר יהיה מחוץ למשחק של הטוב והרע שיש בעולם. כי בלי אינטרס, אין טוב ורע, ואין רגשות, ואין רצונות וכולי. וכדי להשתתף במשחק החיים, לשם כך צריך אינטרס אישי, שנובע מחשיבה לא נייטרלית באופן ...

... שהוא בריא, כי הוא לא מאושר בשלמות וכולי. והרעיון הוא, פשוט, כאשר יש ספק לגבי איזה דבר, האם הוא טוב או רע. אז האופטימי יאמר, שהדבר הוא לטובה ויסתכל על היתרונות של הדבר. והפסימי יאמר, שהדבר הוא לרעה, ויסתכל על החסרונות ... מוכרח שהוא יגיע מתי שהוא. ואם לא עכשיו, אז מחר. ואם לא מחר, אז מחרתיים. כי בעולם, יש תמיד, גם טוב וגם רע. וגם הרע יגיע בשלב כלשהו, השאלה היא, רק מתי. ומי שחושב בצורה פסימית, זה נכון שהוא מתחיל לסבול כבר ... יותר. ולמה? כי בחיים, בכל מקרה, בשלב כלשהו, יקרה לאדם דבר רע כלשהו נגד רצונו. כי מחויב המציאות, שיהיה גם טוב וגם רע. וכאשר האדם חושב בצורה אופטימית, ומתעלם מחצי הכוס הריקה, ומסתכל רק על חצי הכוס המלאה, אז זה נכון שהוא ... להכיר באמת, שהיא, שבכל דבר בעולם יש תמיד חיסרון כלשהו וגם תמיד יש בו יתרון כלשהו. ובמציאות שלנו, יש רע וטוב, בדיוק באותה המידה ממש. ומנקודת המבט של המציאות עצמה, אין טוב או רע. כי הטוב והרע, הם רק ביחס לרצון של האדם. וביחס לרצון של האדם, האדם, תמיד לא מרוצה ממשהו. ותמיד, ...

... רוצה את המציאות. ויש כאן חוקיות פשוטה, והיא: שיש לאדם שתי אפשרויות. והאפשרות הראשונה היא, לחיות בעולם שיש בו טוב ורע. וטוב ורע פירושם, רוצה ולא רוצה. כי כאשר האדם רוצה את המציאות, אז טוב לו. וכאשר האדם לא רוצה את המציאות, ... טובה יותר, כאשר הוא כן רוצה את המציאות. אבל, יש גם אפשרות נוספת, והיא: שהאדם חי בעולם, שאין בו טוב או רע. ולא נדבר כאן, האם זה יותר טוב או פחות טוב, שהאדם יחיה בעולם שאין בו טוב ורע. אבל כן נסביר, שמי שיצליח להגיע להתאמה ב 100%, בין הרצון העצמי שלו, לבין המציאות. אז ברגע שהוא ישיג ...

... כל יש לזכור, כי חיובי ושלילי, הם רק בעיני המתבונן. זא, כי מצד האמת האובייקטיבית בשלמות, אין שום דבר רע או טוב בעולם. כי טוב או רע, וחיובי או שלילי, זה רק ביחס למה שהאדם רוצה וביחס למה שהאדם מגדיר. אבל כאשר הכל אובייקטיבי לגמרי, בלי ... שום משמעות לחשיבה חיובית או לחשיבה שלילית. משום, שאין בעולם שלנו, שום דבר חיובי או דבר שלילי. כי הכל טוב ורע באותה המידה ממש. ורק בעיני המתבונן, יש טוב ורע, וממילא יש יתרונות וחסרונות, ואז יש מחשבות חיובית וגם מחשבות שליליות וכולי. ומבחינה סובייקטיבית ואישית, דהיינו, כאשר האדם שופט ... אפשרות להעדיף משהו אחד על פני משהו אחר. ובכל מקום שיש העדפה אישית, הרי שממילא זה אומר, שיש שם, גם טוב וגם רע, בעולם שיש בו את ההעדפה האישית. והנקודה השנייה שיש להתבונן בה היא, שברגע שיש בעולם גם טוב וגם רע, הרי שבכל דבר שהוא שיש בעולם ללא כל יוצא מן הכלל, בכל דבר שהוא, יש בו, גם טוב ברמה ... שום דבר בעולם, שיש בו, רק טוב או רק רע באופן מוחלט. אלא, בכל דבר שיש בעולם, יש בו גם טוב וגם רע ברמה כלשהי. ולמה? כי כפי שאמרנו, הטוב והרע, הם רק ביחס למתבונן. זא שכל דבר טוב או רע, הוא יכול להיות בדיוק ההפך שלו, מנקודת מבט הפוכה ומנוגדת. והדבר הכי טוב, יכול להיות הכי רע, מנקודת מבט ... רק טוב באופן מוחלט. ולמה? כי בתוך האדם יש הרבה נקודות מבט. ומכל נקודת מבט, הדבר הוא יכול להיות גם טוב וגם רע, במינונים שונים. ומאחר שהאדם כל הזמן יש לו במקביל את כל נקודות המבט בעוצמות שונות, הרי שזה אומר, שהאדם ... הדבר, הרי שהוא ירגיש יותר טוב, מאשר אם הוא יחשוב שלילי, ויסתכל על החסרונות של הדבר. כי האדם מרגיש טוב או רע, לפי מה שהוא שופט את המציאות. ואם האדם מתמקד בחסרונות של הדבר, דהיינו, הדברים הרעים, הרי שהוא מרגיש רע. ... להתפרץ אחכ, בצורה חזקה הרבה יותר. והרעיון, הוא פשוט מאוד. והוא, שבכל דבר בעולם, מנקודת מבט נייטרלית, אין בו טוב או רע כנל. אבל מנקודת מבט סובייקטיבית, בכל דבר בעולם, תמיד יש בו, גם טוב וגם רע כלשהו. וככל שהאדם מתאמץ יותר לחשוב יותר חיובי, כך הוא בעצם גורם לעצמו לשנוא יותר את המציאות, על כך ... שיש בכל דבר, גם יתרונות וגם חסרונות. ושהכל זה רק מנקודת מבט יחסית, כי מנקודת מבט אובייקטיבית לגמרי, אין טוב או רע. ועל ידי ההבנה הזאת, ממילא האדם לא נמצא בקונפליקטים מיותרים, אלא האדם חי חיים טובים בהרמוניה מלאה עם המציאות, ...