זמן ומקום, מהות הזמן, מהות המקום, מה זה זמן? מה זה מקום? אחדות המציאות, ריבוי אחדויות, ריבוי אלוהים, ממה הכל עשוי, זמן אין סופי, מקום ...

יקומים מקבילים, ריבוי עולמות מקבילים, אחדות המהות והצורה, אחדות המציאות, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, מרחב המקום, מרחב הזמן איך צורת הספר יכולה להימצא בכל מקום ובכל זמן? אליעד כהן מסביר שהרעיון הבסיסי של צורת הספר הוא שאנחנו ... במרחב ובזמן מסוים. אולם אליעד טוען שמנקודת מבט עמוקה יותר, הצורה של הספר הזה ממלאת למעשה את כל מרחב המקום ואת כל מרחב הזמן. כיצד? הוא מסביר שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שאין באמת הפרדה בין המהות לצורה, ולכן, מכיוון שהמהות (ההוויה) נמצאת בכל ... של לשים את כל הצורות האפשריות באותו מקום ובאותו זמן? הרעיון של לשים את כל הצורות האפשריות יחד באותו המקום ובאותו הרגע נראה כמופרך ובלתי נתפס. השכל שלנו רגיל לתפוס מציאות נפרדת ומוגבלת, ולכן כדי להקל עליו אנו משתמשים ... אך הטענה היא שכיוון שהצורה והמהות הן אחד, הצורה חולקת את תכונות המהות, ולכן היא בעצם אינסופית במובן של המקום והזמן. מדוע אין הבדל בין מהות לצורה? בבסיס הרעיון, אין באמת הבחנה בין מה שנקרא ההוויה או המהות לבין הצורה ... האמיתית שכל צורה נמצאת בכל מקום ובכל זמן. עבור השכל הרגיל, קשה לקבל שכל הדברים מתקיימים בבת אחת באותו המקום ובאותו הזמן. לכן נוח יותר להסביר זאת באמצעות מודל של ריבוי יקומים מקבילים. אך כשמגיעים להבנה שהמהות והצורה הן אחד, מבינים ... למעשה, יקומים מקבילים הם שכל קטן יותר לעומת ההבנה שהכל אחד ממש. איך ייתכן שכל הצורות ממלאות את כל המקום והזמן בו זמנית? השאלה עולה כשרוצים להבין כיצד גם צורת ספר וגם צורת מעיל וגם כל צורה אחרת נמצאות כולן ... מביא את הדוגמה של אדם שעומד מול מראה, ומאחוריו מראה נוספת. כך נוצרות השתקפויות רבות לאינסוף. בפועל, נראה לנו שהמקום עצמו התרחב, ושיש אינסוף מופעים של אותו אדם. זה דומה לרעיון שהמציאות מלאה באינסוף דרכים וצורות, גם אם איננו ... נובעות מאותה הבנה שאם הצורה והמהות הן אחד, הרי שכל מה שאפשרי הוא גם מחויב, ושיש אינסוף אפשרויות באותו המקום ובאותו הזמן. המציאות כולה, על כל מופעיה, היא אחדות אחת שאנו מנסים לתפוס בשכל מקוצר ומפריד. איך ליישם את רעיון אחדות ... ועד אין סוף, שאפילו מאחורי השמש יש את הספר הזה, וכן הצורה של הספר הזה, ממלאת את כל מרחב המקום, וגם את כל הזמן. זאת אומרת שהדבר היחיד שקיים זה הצורה של הספר הזה. שאלה: אבל זה לא אפשרי. אליעד: למה? כי אם ... רק צורה אחת קיימת אז אין משמעות לצורה הזאת ולמשהו אחר. מה קיים בכל מקום ובכל זמן? ההוויה של המקום והזמן. מה לא קיים בכל מקום ובכל זמן? הצורה שקיימת בזמן ובמקום. אני אומר שאין הבדל בין מהות לצורה, מה ... מקום ובכל צורה, ולכן הצורה של הספר קיימת בכל מקום ובכל זמן, עד כדי כך שהספר הוא יותר גדול מהמקום ומהזמן. כי ההוויה גדולה מהמקום ומהזמן. הספר יותר גדול מהמקום והזמן. וזה נכון לגבי כל צורה. אבל איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות שזה יהיה לגבי שתי צורות? ... וכן הלאה. היקומים המקבילים שאני מדבר עליהם זה משהו שונה קצת. יש את ההבנה שכול צורה ממלאת את כל המקום וכל הזמן, כי הצורה היא אחת עם המהות. כל צורה יש לה את כל תכונות המהות, ממלאת את כל המקום והזמן, היא הסיבה הראשונה וכו, ובו זמנית היא גם כן רק צורה. אבל לא יכול להיות שהיא רק צורה אם ... פי כן. ודבר נוסף זה לא יכול להיות לגבי כל הצורות, איך יכול להיות שכול הצורות ממלאות את כל הזמן והמקום? זה נקרא ריבוי אלוהים. זה לא יקומים מקבילים, יקומים מקבילים זה בכלל משהו אחר, זה שכל קטן יותר מההבנה ... להגיד שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן זה גם לא נכון כי יש אחד יותר גדול, כי גם המקום והזמן זה אחד. דמייני את המקום הזה, ואחר דמייני מקום דומה ועוד אחד, וזה כפול אין סוף. מה אנחנו בסופו של דבר? צורה, זה מקום ... זאת אומרת שההבנה של היקומים המקבילים היא נגזרת מההבנה שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן, על אותו מרחב מקום וזמן. אתה לא יכול לקבל את זה שבמקום הזה יש לך את זה ואת כל סך הדברים באותו זמן. ולכן ... ראי, ואז הוא רואה אין סוף השתקפויות. מה קרה? הוא נמצא באותו חדר עם אותו מרחב, אבל המרחב גדל, המקום גדל, זה למעשה אין סוף מקום. אבל אף על פי כן אתה לא יכול לגשת לכל מקום, ויש מקומות ... בגלל שהשכל שלי לא מסוגל לתפוס שהכל כאן ועכשיו, והכל נמצא באותו מקום ובאותו זמן אליעד: קחי את כל הזמן ואת כל המקום ושימי אותם באותו מקום, שימי אותם ביחד, ותערבבי ביניהם וגם עם ההפוך שלהם. אפשר לקבל סחרחורת מזה. שאלה: ולכן ...

למה לא לנצל את הזמן? למה לבזבז את הזמן? מה רע בלנצל את הזמן? מה טוב בלבזבז את הזמן? למה ניצול זמן זה רע? למה בזבוז זמן זה טוב? איך לנצל את הזמן? איך לבזבז את הזמן? מה טוב בבזבוז זמן? ניהול זמן, לנהל את הזמן, בזבוז משאבים למה לא כדאי לנצל את הזמן? אליעד כהן פותח בשאלה למה לא כדאי לנצל את הזמן? ומציג תפיסה שנשמעת תחילה כהומוריסטית, אך יש לה משמעות עמוקה. אליעד מסביר שהזמן לא אוהב שמנצלים אותו, ומשתמש בדוגמה מחויכת מהספר אליס בארץ הפלאות, שבה לזמן מיוחסת תכונה אנושית. כפי שלא היינו רוצים שינצלו אותנו, כך גם הזמן אינו רוצה שינצלו אותו. הרעיון המובא כאן הוא שבדומה לאדם, גם הזמן הוא משאב שצריך להתייחס אליו בכבוד, לא רק ככלי להשגת מטרות. מה זה אומר לנצל את הזמן? אליעד כהן מסביר שלנצל את הזמן פירושו להשתמש בו כדי להשיג מטרות ספציפיות. אנשים רבים רואים את הזמן כמשאב שצריך למצות אותו עד תום ולהפיק ממנו את המקסימום האפשרי. הם מעדיפים להתעסק בדברים שנראים להם מועילים ולהימנע מפעילויות חסרות תכלית לכאורה. מה המשמעות של לבזבז את הזמן? מנגד, אליעד מבהיר שלבזבז את הזמן פירושו לאפשר לזמן לחלוף בלי לנסות להשיג מטרות. לבזבז זמן משמעו להתבטל, לנוח, לא לעשות שום דבר מוגדר, אלא ... חסרות תועלת כמו ללכת ללא מטרה, או לבחור את הדרך הארוכה במקום את הדרך הקצרה. למה המרדף אחרי ניצול הזמן פוגע בנו? אליעד כהן טוען שהניסיון המתמיד לנצל את הזמן עשוי לפגוע בהתפתחות המחשבתית של האדם. כשאדם מחליט שהוא חייב לנצל את הזמן כדי להשיג מטרה, הוא יוצר בתוכו את האשליה כאילו השגת המטרה היא דבר משמעותי באמת. אבל אליעד מדגיש שבמציאות, ... הוא במובן מסוים בזבוז זמן, כיוון שהערך של כל המטרות וההישגים הוא יחסי בלבד. למה כדאי לפעמים לבזבז את הזמן? אליעד כהן ממליץ דווקא על בזבוז זמן מבוקר, מתוך תפיסה שפעולה כזו יכולה לשחרר את האדם מהאובססיה להשגת מטרות. ... לשימוש פרודוקטיבי בזמן, אך חשוב לו להבהיר שהגישה המאוזנת היא להכיר בכך שבין אם אנחנו מנצלים או מבזבזים את הזמן, אין באמת עדיפות מוחלטת לדבר כזה או אחר. הכל תלוי בפרספקטיבה ובאיך האדם תופס את משמעות החיים שלו. גישה ... לשום דבר שאנו עושים, ולכן מותר וחשוב לפעמים פשוט לעצור ולא לעשות דבר. המסר העיקרי הוא שהאובססיה לנצל את הזמן כדי להשיג מטרות היא בעצמה סוג של בזבוז זמן, משום שהיא יוצרת אצל האדם לחץ וחרדה מיותרת. לפי אליעד כהן, החופש האמיתי מגיע מההבנה שאין שום מקום אליו חייבים להגיע באמת. איך לנצל את הזמן? למה בזבוז זמן זה טוב? מה רע בלנצל את הזמן? מה זה בזבוז משאבים? האם יש משמעות להשגת מטרות?

... נותן לי לדעת אם יש יקומים אחרים? שאלות אלו עשויות להיראות כלא רלוונטיות, אך יש הטוענים כי במציאות שבה הזמן והמקום אינסופיים, ייתכן שימצאו דרכים להתחבר ליקומים אחרים ולהשתמש במשאבים הנמצאים בהם. המדענים עצמם בודקים רעיונות מסוג זה מתוך סקרנות ... לא יודעים לאן עשויים להוביל מחקרים מסוג זה. מי יודע, אולי יימצאו דרכים להחיות מתים או לעקוף את מגבלות הזמן. כיצד תפיסת יקומים מקבילים משחררת מחשבות או פחדים? כאשר מאמינים בקיומם של יקומים מקבילים, החוויה האישית עשויה לשחרר את ... כל האפשרויות בו זמנית, ומביאה את האדם לידי רגיעה, משום שהכל כבר קורה במקום אחר. מה טוענים המדענים על הזמן והמקום? הטענה המדעית הרווחת אומרת שלזמן ולמקום יש גבול, ושהיקום נוצר במפץ הגדול לפני כ - 14 מיליארד שנה, אז גם נוצרו המקום והזמן כפי שאנו מכירים אותם. תיאוריה זו נתמכת על ידי מרבית המדענים, אולם יש מי שסבורים שהזמן והמקום הם אינסופיים. לפי גישה זו, ייתכן שהיקום שלנו הוא רק אחד מתוך אינסוף יקומים, וכל מה שמתרחש ביקום שלנו ... היה ניתן לזרוק קובייה אינסוף פעמים, כל תוצאה אפשרית הייתה בסופו של דבר מתממשת. מכאן עולה המסקנה שאם המרחב והזמן אינסופיים, אז קיימת גם האפשרות ליקום שבו פיל בעל שלושה ראשים יכול להתקיים. יחד עם זאת, עולה השאלה אם ... מתממשות בפועל או אם במציאות שלנו מתקיימת רק אחת מתוך אינסוף האפשרויות. איך רעיון היקומים המקבילים משתלב בהיגיון של הזמן והמקום? אם הזמן והמקום באמת אינסופיים, כפי שמציעה הגישה של יקומים מקבילים, אז לכל מקום וזמן יש אינסוף אפשרויות שמתקיימות בו זמנית. כלומר, ... מה שעולה מתוך התפיסה הזו הוא הרעיון שכל החלטה מתקיימת כבר איפשהו, ושהכל קורה בו זמנית. חקירות על תפיסת המקום והזמן הסברים על קוונטיקה וחתול שרדינגר משמעות הבחירה החופשית באינסוף יקומים התמודדות עם פחדים דרך הבנת הפוטנציאל האינסופי דרכי חוויה ... סקרנות, כי לך תדע לאן זה עשוי להוביל. אולי מתוך המחקר נגלה דרכים חדשות להחיות מתים, לעקוף את מגבלות הזמן או לשנות את מה שנדמה כקבוע. כיצד תפיסת יקומים מקבילים משחררת מחשבות או פחדים? יש טענה שבאופן חווייתי, מי ... שלמקום ולזמן יש גבול, בגלל תיאוריית המפץ הגדול: היקום התחיל לפני כ - 14 מיליארד שנה, ואז נוצרו המקום והזמן המוכרים לנו. לפי אותה תפיסה, לפני כן לא היה מקום ולא היה זמן. מנגד, נטען שיש היגיון בסיסי פשוט שלפיו המקום והזמן הם אינסופיים, תמיד אפשר להמשיך עוד ועוד במקום או בזמן. אחד ההסברים הוא שהמדענים מתייחסים לגבולות היקום שלנו, אך ... דוגמת הקובייה: אם זורקים קובייה אינסוף פעמים, בהיגיון מתקבל שבשלב כלשהו יופיעו כל התוצאות האפשריות והרצפים האפשריים. מאחר שהמקום והזמן אינסופיים (כך לפי הטענה), טוענים שיש אינסוף דרכים לארגן את החומר, ולכן מתקיים גם פיל בעל שלושה ראשים איפשהו, ... אחר באותו רגע בדיוק יש משהו אחר לגמרי (למשל פיל עם שלושה ראשים). כיצד זה מחבר לחוויה אישית ולתפיסת הזמן והמקום? מי שמקבל את ההסתכלות הזו עשוי לחוות שהזמן והמקום אינם מוגבלים לתמונה אחת בלבד. ברגע שאתה חווה את כל היקומים בו - זמנית, אינך מבדיל עוד בין כאן לשם או בין עבר לעתיד, כי הכל מתרחש כל הזמן ובאותו מקום, רק שבכל מימוש רואים משהו שונה. מוסבר שהתחושה של זמן (ההבדל בין אתמול, היום ומחר) נובעת מההיצמדות ... מה זה מקום, מה זה זמן, ומה הקשר ביניהם לבין הפוטנציאל האינסופי. כאשר חוקרים זאת עד הסוף, לכאורה חווים שהזמן והמקום מתבטלים, כי הכל נוכח כל הזמן בכל מקום. האם עדיין חשוב להחליט החלטות כגון האם ללמוד או האם לעבוד? מצד אחד, במבט מהיקום הצר שלנו, ... לא תמיד הדבר ברור עד הסוף, אך הוא מניע סקרנות מדעית ופילוסופית רחבה. האם זה סותר את תפיסת החלל והזמן המקובלת? כן ולא. מצד אחד, גישת אינסוף יקומים מנוגדת לתפיסה הרגילה שלנו, הרואה רק מציאות אחת בכל רגע. מצד ... בפרספקטיבה הרגילה עדיין יש רצונות ובחירות. מדוע חלומות מתקשרים לרעיון זה? אומרים שכשאתה חולם, אתה חווה עולם שלם שבו הזמן יכול להרגיש ארוך מאוד, אף על פי שבמציאות הערה מדובר אולי בשניות ספורות. כך אפשר לדמיין שהחלום הוא גלישה ... שאלות שנוגעות גם לבחירה חופשית, גם למדע, גם לרוחניות וגם לתפיסת החיים ברמה האישית ביותר. חקירות על תפיסת המקום והזמן הסברים על קוונטיקה וחתול שרדינגר משמעות הבחירה החופשית באינסוף יקומים התמודדות עם פחדים דרך הבנת הפוטנציאל האינסופי דרכי חוויה ... שאפשר להשתמש בו. השאלה המעשית היא האם באמת ניתן להעביר משאבים מיקום ליקום. יש שטוענים שאולי כן, כי אם הזמן והמקום עצומים ואינסופיים, אולי יש דרכים שלא מוכרות לנו. בנוסף, יש מי שטוען שהעיסוק בריבוי עולמות חשוב כי המדע ... מחקר תאורטי, כמו על יקומים מקבילים, יוביל. אולי ייווצרו תגליות שמאפשרות להחיות מתים, ואולי יתגלו הסברים נוספים על טבע הזמן, המקום והחומר. מה פירוש אין סוף מקום וזמן? ישנה טענה שבמסגרת ההיגיון הפשוט, המקום והזמן עצמם הם אינסופיים. לכאורה, אם נוסעים ימינה תמיד אפשר להמשיך עוד ימינה, ואם הולכים בשנים אחורה תמיד אפשר ללכת עוד. יש שנוקטים בגישה שהזמן והמקום של היקום שלנו התחילו במפץ הגדול (לפני כ - 14 מיליארד שנים), אבל גם אם זה נכון לגבי ... פילים בעלי שלושה ראשים או כל תרחיש דמיוני אפשרי. איך המדע והמפץ הגדול מתקשרים לנושא? על פי מדענים רבים, הזמן והמקום של היקום שלנו החלו בנקודת המפץ הגדול. הם טוענים שהחומר, הזמן והמקום התחילו לפני כ - 14 מיליארד שנים, ומאז הם מתפשטים. אך יש הדגשה: ייתכן שהמקום והזמן של היקום שלנו סופיים, אך מעבר לגבול זה יש מרחב אחר או כלום שגם הוא מקום וזמן מסוג אחר. ... לטעון שאולי קיים רק חלק מהאפשרויות. אבל מי שמחזיק בגישה שכל מה שאפשרי אכן קורה היכנשהו, מסביר שאם המקום והזמן אינסופיים, אז בכל נקודה יש את כל הדברים האפשריים - אלא שמנקודת המבט שלנו אנחנו רואים בכל רגע רק ... כפוטנציאל. כאשר מתמקדים בפוטנציאל, אפשר לומר שבאותו זמן ובאותו מקום קיימות כל האפשרויות במקביל. אך מנקודת מבט של מימוש, הזמן והמקום מצמצמים את החוויה לאפשרות אחת בכל רגע ובכל נקודה. איך החלומות והדרדסים מסבירים את המעבר בין מציאויות? ניתנת ... לחולם. כשמתעוררים, לכאורה חוזרים ליקום המוכר שלנו, אבל ייתכן שהמציאות ההיא ממשיכה בפני עצמה. כיצד זה משפיע על חוויית הזמן, המקום והבחירה? מי שמעמיק ברעיון שבכל רגע יש אינסוף מציאויות, מגיע להבנה שהזמן והמקום הם בבסיסם סוג של אשליה. אם בכל נקודה אפשר שיהיו דברים סותרים, אז יש פרספקטיבה גבוהה יותר שממנה ... הם רק תוצאה מנקודת המבט שמורגלת לצפות באפשרות אחת. ברמת אינסוף העולמות וההסתעפויות, ייתכן שזה מתרחש במקום אחר כל הזמן, ולכן כבר לא נראה מפתיע כלל. איך התפיסה הזו משנה את ההסתכלות על החיים? האדם שמקבל את רעיון היקומים ... בזמן החלום, מתהלכים בעולם שלם ורק מתעוררים למציאות הרגילה. אולי גם המציאות הרגילה היא חלום אחד מתוך רבים. האם הזמן באמת התחיל במפץ הגדול? מהי המשמעות של האחדות וההבדלה במציאות? איך תופסים את הרעיון של בחירה חופשית מול דטרמיניזם? ...

סודות המוח האנושי, זמן ומקום, איך עובד הזיכרון האנושי? פיזיקה, הפילוסופיה של המדע, מרחב הזמן, מרחב המקום, חלומות ושינה, איך המוח זוכר? תחושת הזמן, לחיות את הרגע, כוחו של הרגע הזה מהם המאפיינים של הזמן והזיכרון האנושי? ההרצאה עוסקת בהבנה מעמיקה של המוח האנושי, הזמן והזיכרון. אליעד מדבר על המאפיינים השונים של תחושת הזמן, הזיכרון האנושי, והפילוסופיה שמאחורי התפיסות שלנו את הזמן והמקום. הוא מתאר את המוח האנושי כמציב בפנינו שאלות רבות לגבי איך אנחנו תופסים את הזמן, את הרגע הנוכחי, וכיצד הזיכרון מתפקד בתהליך זה. מהם הרעיונות המרכזיים לגבי הזמן והחיים? אליעד מתחיל בהתייחסות לשאלה הפילוסופית של הזמן. הוא מעלה את הנושא של תחילת השנה החדשה, ומסביר כיצד אנשים נותנים משמעות לימים ולתקופות, כמו ראש השנה או ... אלה הם תוצרים של האמונות והקביעות החברתיות שאנחנו מציבים לעצמנו. המשמעות שהאדם נותן לזמן היא זו שמחוללת את השפעת הזמן על תחושת החיים והמציאות. איך הזמן קשור לתפיסת הזהות שלנו? במהלך ההרצאה, אליעד נכנס לתיאור מעמיק של האני האנושי. הוא מדבר על האני ועל איך תחושת הזמן משפיעה על תחושת הזהות שלנו. לדוגמה, הוא מציין כי הדרך בה אנחנו תופסים את האני קשורה ישירות לזיכרונות שלנו, ... מציע גם להתבונן במושג הזיכרון כמשהו שאנחנו מדמיינים או מתארים, ולא כמשהו קיים באופן מוחלט. איך המוח תופס את הזמן? אליעד ממשיך ומדבר על איך המוח האנושי מעבד את הזמן והזיכרון. הוא מעלה את רעיון שמי שמסוגל לחשוב על הרגע הנוכחי בלבד, בעצם מוותר על כל ההבנה של הזמן כפי שאנחנו מכירים אותו. הוא מתאר את הזמן כחוויות של רגעים שונים שמתקיימים במקביל, ולא כקו ישר של זמן שזורם מכיוון אחד לכיוון אחר. הוא מציע שהמוח שלנו למעשה בונה את זמן על בסיס רגעים שונים שמתאגדים יחד, וכולנו חיים במציאות של הזמן, שהיא יותר פסיכולוגית מאשר פיזית. מהו זיכרון והאם אפשר לחיות בלעדיו? ההרצאה ממשיכה בהסברים על הזיכרון האנושי. אליעד מתאר ... יתמודד עם קושי בזהות העצמית שלו. הוא גם מציע שלמעשה, הזיכרון וההבנה שלנו לגבי העתיד תלויים תמיד בהווה. האם הזמן הוא יצירה של המוח? בהמשך, אליעד מדבר על האפקט של הזמן כמשהו שמובנה במוח שלנו. המוח יוצר את תחושת הזמן על ידי התאמת תחושות ותמונות שהוא מקבל מהחושים. כל מה שאנחנו זוכרים או מדמיינים, כמו גם כל מה שאנחנו צופים בו, הוא מסונן דרך המוח שלנו שמקנה לו משמעויות שונות. ההבנה כאן היא שהזמן לא קיים כמציאות אובייקטיבית, אלא הוא חלק מהתפיסה הסובייקטיבית שלנו. כל מחשבה על עבר או עתיד נבנית על ידי ... מוחלטת. מהו כוחו של הרגע הזה? מהם מאפייני הזיכרון האנושי? האם זמן הוא תופעה אובייקטיבית? איך המוח מעבד את הזמן? מהו הקשר בין הזמן לתחושת הזהות?

... לאחרי. כאשר שואלים מה יצר את השינוי מלפני לאחרי?, מניחים שיש שתי נקודות זמן נפרדות, ולמעשה שואלים בתוך מסגרת הזמן. אך אם מבינים שיש ואין הם אחדות אחת, מתבטלת מלכתחילה הנחת הנפרדות, ואז השאלה אינה יכולה להתקיים. מדוע שאלת ... הפרדה בין סיבה לאין סיבה), לא התגבשה בכלל המושגיות של שאלה ותשובה. לכן לא ניתן להגיע לתשובה סופית בתוך הזמן, מפני שסיבה היא מושג הקיים בעולם הנפרדות. כיצד ההבנה שהכל אחד מהווה את התשובה היחידה? כדי להימלט מלולאת השאלות, ... הביטוי של האחד. מהי הוויה וכיצד היא קשורה למקום ולזמן? אליעד מגדיר הוויה כדבר שממלא את הכל, הוא לפני המקום ולפני הזמן. הוא משתמש בדוגמה: המקום עשוי מ - X, הזמן עשוי מ - Y, ושניהם עטופים על ידי מציאות אחת, שהיא מחוץ למקום ולזמן, ולכן אין הבדל אמיתי בין ... נובע שהכל אחד, כי אותו אין מקום וזה שמעבר לזמן הם בעצם הוויה אחת ואי אפשר להפריד ביניהם. האם המקום והזמן הם אשליה, וכיצד החלום מדגים זאת? כדי להמחיש זאת, מביא אליעד דוגמאות מחלומות: אדם יכול לישון רבע שעה, ובחלום לעבור אירועים של שבעים שנה. בזמן קצר נכנסים אינסוף אירועים. באופן דומה המקום בחלום הוא עצום, אבל בפועל הוא רק נקודה במחשבה. מכאן אפשר ללמוד שגם המקום והזמן שאנו חווים בערות הם בעצם תלויים בתודעה גדולה יותר, והם מקבלים את נפחם ממנה. מדוע גם הדיבור על אחדות ... להתנגשות בין סיבה לאין סיבה, עד שרואים שהן בעצם אחד. מדוע שאלות הן הכלי להגיע לאחדות? אליעד מדגיש שכל הזמן יש להיעזר בשאלות: למה אני רוצה כך וכך?, מי באמת בוחר?, האם יש בחירה או אין בחירה?, האם אני ... האנשים כבר התחילו לחוות את חוסר השליטה ברצון (אני לא באמת בוחר לרצות), אך הם אינם נמצאים בזה כל הזמן. אליעד מציע להמשיך לחקור את האמת: האם באמת יש לי בחירה, או שאינני שולט ברצון שלי? לחקור זאת עד ... לא זה, לא זה) הוא הכרחי להכרה במה אני כן? החתירה לנקודת האמת הפנימית מתקדמת על ידי כך שכל הזמן שוללים את מה שאינו אמיתי עד הסוף. למשל: האם אני רוצה לעבוד? לא, זו לא השאיפה הסופית, האם אני ... לחוות זאת היא לחקור, לשאול, להעמיק, לשלול תשובות חלקיות ולא לוותר, עד שנחשפת ההבנה המוחלטת של האחדות. אז מתברר שהזמן, המקום, הסיבות, הסבל והרצונות - כולם ביטויים של ישות אחת, הנמצאת מעבר להגדרה של יש או אין. האם אפשר להפסיק ... גם אם אתה שואל, אני או לא אני? גם כאן יש זמן, אני ואחר כך לא אני. אבל מעל הזמן ומעל המקום אין נפרדות, אין הפרדה בין הלפני ואחרי. עכשיו כל תשובה שאני אתן לך, למשל אגיד לך שאלוהים רצה, תמיד ... הדבר שמהווה. להיות. הדבר הפנימי ביותר. לדוגמה, מה שמהווה את השולחן זה העץ. ההוויה זה מה שממלא את כל המקום והזמן. למשל המקום עשוי מ - X והזמן עשוי מ - Y. ה - X שממנו עשוי המקום, הוא בלי מקום המציאות היא לפני המקום והזמן. המקום והזמן הם חלק ממשהו שנמצא לפניהם. למעשה המציאות עוטפת וממלאה את המקום והזמן. מה עוטף וממלא את הכל? המקום והזמן. ומה עוטף את המקום והזמן, משהו שהוא Xו - Y. עכשיו ה - X שעוטף את המקום הוא מחוץ למקום אז הוא ללא מקום. וה - Y שעוטף את הזמן הוא גם ללא זמן. עכשיו האם יש הבדל בין Xל - Y ?האם יש הבדל בין אין מקום לבין אין זמן? אין, זה שווה, לכן אנחנו אומרים שמה שמקיף את המקום ומה שמקיף את הזמן זה ישות אחת, ולכן אנו אומרים הכל אחד. הגעת לחלק הקטן ביותר שאי אפשר לחלק אותו. אנחנו כאילו בתוך ... מה זה לא אני? משהו נמצא לפניהם. הוא, יש ללא אני, יש ללא לא אני. תחשוב שאנחנו לפני המקום והזמן, אין מקום וזמן, אז מה יש בכל זה? אין כל זה, כי אין מקום. אבל במילים שלנו אנו חייבים ... שאין מקום ואין זמן, אז מהיש בהכל? מה ממלא את המרחב האין סופי? אין, כלום. אתה צריך להבין שהמקום והזמן נמצאים בתוך כלום. כל המקום הגדול הזה נמצא בשום מקום. זה כאילו אין אתה נמצא? בשום מקום. זה עדיין ... אומר שבתוך זמן של רבע שעה הוא הכניס שבעים שנה. אז כמה זמן צריך כדי להכניס לתוכו את כל הזמן? רגע. כי מה זה זמן? זמן זה אין סוף, אבל מספיק שיש לך תודעה של רגע אחד, אז בתודעה של רגע אחד אתה יכול להכניס אין סוף זמן. אתה יכול לדמיין את כל הזמן ברגע. מה שאני בא לומר, שזה מחבר אותך להבנה שהמקום למרות שהוא גדול, גדול, גדול, הוא נמצא בשום מקום. וזה לא נקרא הכל אחד, זה נקרא שיש הוויה שמקיפה וממלאת את המקום והזמן, את הלבוש, את הצמצום. והכל אחד פירושו, שההוויה והלבוש הם אחד, ואז אין לך שאלה. בליקוטי מוהרן רבי נחמן ... עושים זאת מהר, עד שהם בסוף יתנגשו אחד בשני ותבין שזה אחד. גם כל מה שאני מדבר על לפני הזמן ולפני המקום, זה הכל קשקוש, כי אפילו שאני אומר לפני הזמן זה גם זמן. כשאני אומר שההוויה שמהווה את הקיום היא אין, עצם זה שאנו אומרים אין ויש, זה לא ... מעליה שאת לא צריכה להיות במודעות אבל את חווה שאת במודעות, את יכולה לעשות כל דבר אבל את כל הזמן במודעות של המדיטציה. הנושא פשוט, מה היא מדיטציה? כל העולם כולו בנוי בצורה מסוימת, לחשוב בצורה מסוימת, להאמין בצורה ... לו איך שרוצים, אפשר לקרוא לו אקראי, לא משנה. יש משהו שמניע את הכל. ומאחר שהוא נמצא לפני המקום והזמן, זה אומר שלא יכול לקרות שום דבר שהוא לא ירצה. האם הוא תלוי רגשית המשהו? לא, הוא תמיד מרוצה. ... הבוחר, הוא הבחירה, הוא מהווה את הבוחר, הוא גם חוויית הבחירה, הוא ההוויה של הכל, הוא מהווה את המקום והזמן. הכל זה המקום, אין הבדל בין השערה למקום ריק, מבחינת המקום. היש נמצא בתוך המקום. כנל לגבי הזמן. כול מה שאני בא להגיד הוא, שיש ישות אחת שעושה את הכל, וכל מה שאנו רוצים זה לחוות את ... והאיש אמר לו, תפסיק לרדוף אחרי הבהמות, כי הבהמות האלו הן העוונות שלך. בגלל המחשבות המשוגעות שלך אתה כל הזמן רודף ורודף, מה אתה רודף? לאן אתה רוצה להגיע בסוף? שאלה: איך אני יכול להשתחרר מהרצונות שלי? אליעד: פשוט ... יכול, מצד אחד הוא יכול, אני לדוגמה למה אני עושה? אני מתקדם לעבר החדש. אבל מצד שני אני כל הזמן חווה את אותו הדבר. זה דבר והיפוכו, מצד אחד זה חדש ומצד שני זה אותו הדבר. זה כמו אין ...

זמן - כמה זמן עבר מהתחלת הזמן? על הזמן ועל המקום כי הזמן, הוא אין סופי. וגם המקום, הוא אין סופי. והטועים חושבים, שלזמן ולמקום יש התחלה. ואכן יכול להיות, שלזמן מוגדר כלשהו יש התחלה, אבל לזמן עצמו, אין כל התחלה ואין כל סוף כלל. כגון, שניתן לדוגמה לומר, שהזמן שבו קיימים חוקי הפיזיקה שלנו, יש לו התחלה וסוף. וניתן כיוב לומר, שהזמן שקיימת מציאות, שבה יכול להיות קיים העולם שלנו בצורה הנוכחית שלו, הוא זמן מוגבל. אבל לפני ואחרי הזמן, תמיד יש עוד זמן אחר. וברגע שיש התחלה וסוף לזמן, הרי שזה רק לזמן שלנו, אבל תמיד יש עוד זמן אחר. וכיוב לגבי מרחב המקום, שניתן לומר שיש לו התחלה וסוף, ביחס להגדרת מקום כלשהי. אבל המקום עצמו, הוא ללא סוף. כמו שביארתי במקומות אחרים. ולזמן, אין כל התחלה. ומנקודת ההתחלה של הזמן, שנמצאת במרחק אין סופי מהרגע הזה, עד הרגע הזה, עברו אין סופי רגעי זמן, פחות רגעי הזמן, שעוד לא עברו, עד הנקודה האחרונה של רגעי הזמן, שגם היא נמצאת במרחק אין סופי מאיתנו. כמו לדוגמה בציר המספרים. שמהנקודה הרחוקה ביותר בציר המספרים, ועד למספר כלשהו, ... המספרים, שנמצאים בציר המספרים, מהמספר המוגדר, ועד אין סוף, בצד השני של אותו המספר המוגדר. ועוד נחדד ונבהיר: כי המקום, הוא אין סופי. והאדם הוא נקודה שנמצאת, בתוך המקום האין סופי. והאין סוף מקום, הוא מקיף את האדם מכל צדדיו. ומהתחלת המקום ועד סופו, יש אין סוף מקום. אבל, עד נקודה מוגדרת כלשהי, יש אין סוף מקום, פחות המקום שיש, עד הסוף שלו, מהצד השני. ועוד נחדד ונבהיר: כי ברגע אחד של זמן, קיים מקום אין סופי. דהיינו, ברגע אחד בציר הזמן, קיימות אין סוף ישויות שונות, במקום אין סופי. וכל הישויות האלו, כולן קיימות בו זמנית בבת אחת, ברגע אחד. ... באותו הרגע ממש, יש עוד מקום גדול, שיש בו עוד המון ישויות אחרות, באותו הרגע ממש. וכך גם לגבי הזמן. שעל האדם לדעת את האמת, שבנקודה אחת של מקום, יש אין סוף זמן. והכוונה היא, שהזמן האין סופי כולו, כבר קיים. בדיוק כמו שהמקום כולו קיים תמיד. והמקום מקיף את האדם מכל צדדיו. וגם ציר הזמן האין סופי, גם הוא כבר קיים, וגם הוא מקיף את האדם מכל צדדיו. וכל מה שהיה הווה ויהיה, הכל כבר קיים כרגע ובכל רגע אחר. ובכל רגע, האדם רואה חלק אחד של הזמן. אבל הזמן כולו, כבר קיים תמיד, בכל מקום. והכוונה היא, שכמו שבכל רגע, קיימות כל הישויות שנמצאות במרחב המקום, בו זמנית באותו הרגע, כך גם, בכל נקודה של מקום, קיימים בו זמנית, כל האירועים של הזמן, שיקרו באותו המקום. וכמו שברגע אחד, יש אין סוף מקום. כך גם במקום אחד, יש אין סוף זמן. וכל אירועי הזמן, שיקרו במקום כלשהו, כולם כבר נמצאים באותו המקום תמיד. אלא, שבכל פעם, האדם רואה את הצורה, שיש בחיבור של נקודת הזמן והמקום, שעליה הוא מתבונן. והזמן לא נוצר, ורגעי הזמן לא עוברים. ומתחילת הזמן, לא עבר שום זמן. אלא, הזמן עצמו כולו קיים בגודל אין סופי, עם אין סוף אפשרויות. והאדם עצמו, בכל פעם, רואה רגע אחר של הזמן, מתוך הזמן האין סופי. ואפשר לומר גם להפך. שכמו שבמקום אחד ברגע אחד, יש רק אירוע אחד. והאירוע הקודם והאירוע הבא, ... שנמצאת במקום ובזמן מסוים. והמשמעות שלה נובעת, מהצורות שיש ברגעי זמן אחרים ובמקומות אחרים וכולי. ועוד נוסיף ונאמר, כי הזמן והמקום הם אין סופיים. אבל מהותם, היא הגבול שלהם. כי הזמן הוא אין סופי וכך גם המקום. אבל הם עשויים, משום מקום ומשום זמן, שזאת ההתחלה והסוף של הזמן ושל המקום. ולא שהזמן התחיל מתי שהוא, כי הוא אין סופי. אלא שהוא כרגע ממש, גם רק כלום ממש וכולי. וכפי שכבר ביארתי ...

חיבור הרגש והשכל, חוויית האני כצורה של מקום וזמן, להרגיש את מה שאתה מבין, הבנה רגשית, בירור האמת מה המשמעות של חוויית האני כצורה של מקום וזמן? אליעד כהן מסביר כי תפיסת האני היא למעשה תפיסה של צורה בתוך מקום וזמן. כאשר אדם חושב על עצמו, לרוב הוא תופס את עצמו כישות ייחודית ומבודדת, אך במציאות, האדם הוא בסך הכל ... האופן שבו הוא מתייחס לעצמו ולסביבתו. לפי אליעד, רוב האנשים לא מרגישים ביום - יום שהם רק צורה בתוך המקום והזמן, אלא חווים את עצמם כישות נפרדת, בעלת רצונות וחוויות ייחודיות. לכן, לדבריו, אדם שיבין באמת את הרעיון שהוא רק צורה של מקום וזמן, יחווה את המציאות באופן שונה לחלוטין. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני רעב, הוא לרוב לא חושב שזו צורה של זמן ומקום שרוצה לאכול, אלא מתייחס לזה כאילו יש לו אישיות ורצון ייחודי. מהו המקום והזמן שאליעד מדבר עליהם? אליעד מדגיש שההבנה של מהו מקום וזמן חיונית לצורך ההבנה של מה אני באמת. לדבריו, המקום והזמן הם מציאות אינסופית המכילה אינספור צורות ותופעות, ואחת הצורות הללו היא האדם. המשמעות של אני היא רק צורה זמנית ... אליעד נותן דוגמה עם היטלר, כדי להמחיש את הרעיון הזה: אם אדם באמת היה חווה שהוא רק צורה בתוך המקום והזמן, האם היה מתייחס להיטלר כפושע או רק כעוד צורה נוספת של המציאות? מצד אחד, ברור לנו שהיטלר עשה דברים ... שלמה של המציאות שבה האדם מרגיש באמת שהוא לא שונה מכל מה שקיים, ושהוא באמת רק צורה חולפת בתוך המקום והזמן. לסיכום, התהליך שאליעד מציע הוא ברור ואינטנסיבי, ודורש מהאדם לחקור באופן מלא ושלם את כל התפיסות והאמונות שלו, על ... לגבי הנושא של האני. אין לי בעיה שנאמר, שאני זה צורה של מקום וזמן. האני זה משהו שקיים בתוך המקום והזמן. ההבנה הזאת עצמה אמורה לשנות לך את החוויה, של האני שלך. מה זה האני בסך הכל? זה משהו שקיים בתוך המקום והזמן. יש אין סוף מקום ואין סוף זמן, יש אין סוף דברים ויש גם אני, וזהו. אם היית מבין את ... צורה של מקום וזמן, חוויית המציאות שלך הייתה שונה. כול אדם שביום יום לא חווה שהוא ישות שקיימת בתוך המקום והזמן, אלא שהוא חווה שהוא משהו מעבר לזה, זה אומר שהוא עוד לא הבין מה שהסברנו. ביום יום כשאתה אוכל, האם אתה זוכר שאתה צורה בתוך המקום והזמן שזזה? מה זה אני? יש מקום אין סופי וזמן אין סופי, שיש בתוכו אין סוף צורות, ושאחת מהצורות זה ... וזמן מביא אותי לכלום. מה אני בכלל? מי אני בכלל? אליעד: זה באמת ככה, זה אפילו יותר גרוע, גם המקום והזמן זה כלום, אבל בסוף את מגלה שאת אלוהים. אבל את אמורה לחפש את האמת ולא את אלוהים. תחפשי את ... ספציפיים אלא הבעיה היא בזה שאתה בכלל רוצה? האם אתה מבין שכשאתה אומר אני, זה רק משהו שקיים בתוך המקום והזמן? כי אם לא, תעצור כאן, אתה חייב להבין למה אני מבין את זה ולא מרגיש את זה, למה? ואז ... אחר כך. שאלה: מה הבעיה שהאדם מרגיש שהוא חי בתוך מקום וזמן וטוב לו? למה צריך להתקדם מעבר למקום והזמן? אליעד: נכון, מדוע שנחקור מה יש מעבר למקום והזמן? כמה תשובות. דבר ראשון אם אתה לא רוצה לחקור, אל תחקור. דבר שני, התחלת הנושא הייתה, שאתה רוצה להבין, ... מבטא אותם, לא בא לו להתעמת איתם, ולכן הוא לא מבין בשלמות. למשל היטלר, אם היית חווה שאתה צורה בזמן ומקום, האם היית אומר שהיטלר פושע? כן, אבל הרי הוא צורה בדיוק כמו שאר הצורות. יש לך פילוסופית חיים שלמה ששוללת שאתה צורה בזמן ומקום. ולכן האדם חייב לברר את האמת, מה זה אומר? לעשות אימות ועימות. מה האמת? האם באמת היטלר הוא פושע או שהוא רק צורה של זמן ומקום? ואי אפשר להיות בחוויה של גם וגם. בסוף אתה יכול להיות בחוויה של גם וגם, אבל בתהליך של ההתבוננות, אתה צריך לברר מה האמת. אם אני זמן ומקום בלבד, אז כולם הם זמן ומקום, ובכלל איפה הבחירה שלי? האם יש לי בחירה? ואם אני רק צורה של זמן ומקום, אז האם יש משמעות לחיים שלי? מה הקיר הזה? צורה של זמן ומקום, וזהו. אליעד מדבר עכשיו כצורה של זמן ומקום בלבד. כשאתה אומר לאשתך, אני רוצה לאכול, האם אתה מתכוון, שצורה של זמן מקום רוצה לאכול? האם אתה חושב שיש מקום וזמן שהחליטו שמישהו צריך לאכול? שאלה: האם זה מה שצריך לתרגל? אליעד: ... בזה מביאה לך את החוויה של זה. אתה צריך להיות מפוקס, שאם מישהו מרביץ לך, אתה צריך לזכור שזה המקום והזמן רב עם עצמו. אם מישהו מרביץ לך, אתה אומר, הוא מרביץ לי, אבל מה זה אומר? ששני חלקים של ... נפרדת? אליעד: תמיד יש לך תודעה נפרדת, השאלה היא איך את מתייחסת לחיים. לדוגמה, אם היית רואה ילד שכול הזמן משחק במכוניות, האם היית אומרת שהוא טיפש? לא, כי הוא ילד ובא לו לשחק. אבל שבעלך קונה ומוכר מכוניות, ...

האם הזמן עושה את שלו? לשכוח מישהו, מתי הזמן לא עושה את שלו? האם הזמן הוא התרופה? האם לתת לזמן לעשות את שלו? האם הזמן ירפא את הכל? האם הזמן מרפא את הכאב? האם רחוק מהעין רחוק מהלב? להוציא מישהו מהראש, למה לא להדחיק? הדחקה האם נכון לומר שהזמן עושה את שלו? השאלה העיקרית שאליעד כהן דן בה בהרצאה זו היא, האם נכון לומר שהזמן תמיד עושה את שלו, במיוחד כאשר מדובר בשכחה של אדם, רגש או בעיה. הרעיון המקובל הוא שהזמן עובר ומרפא כל דבר, אך אליעד מציין שהמציאות מורכבת יותר ושלא תמיד הזמן הוא הפתרון הנכון. אנשים רבים נוטים להאמין שאם תיתן לזמן לעשות את שלו, בסופו של דבר תשכח או תתגבר ... מדגישה כי הנחה זו אינה תמיד נכונה ותלויה בגודל הבעיה ובעוצמת הרצון שיש לאדם לגבי הדבר שמטריד אותו. מתי הזמן כן עושה את שלו ומתי הוא לא? אליעד מביא דוגמה פשוטה וברורה כדי להבהיר מתי הזמן אכן עושה את שלו: אם אדם רוצה ארטיק והולך למכולת אך אין שם ארטיק, הוא עשוי להיות מעט מאוכזב אך הזמן במקרה הזה יעשה את שלו, כי אותו אדם ישכח במהרה שרצה בכלל לאכול ארטיק. זה קורה מכיוון שהרצון שלו ... במיוחד. אך מצד שני, אם מדובר במשהו חזק יותר, למשל אדם שרוצה לעשן סיגריה ואין לו אפשרות להשיג סיגריות, הזמן לא יעזור לו לשכוח. אדם כזה יישאר מוטרד מאוד מהעניין, כי הרצון שלו חזק בהרבה. דוגמה נוספת שממחישה זאת היטב היא רעב: אם אדם רעב, לא יעזור לומר לו שעם הזמן הוא ישכח שהוא רעב. התחושה הפיזית של רעב חזקה מכדי שהזמן יוכל למחוק אותה. לכן, ככל שהבעיה חזקה או משמעותית יותר לאדם, כך הזמן פחות יכול לעזור בשכחה או בריפוי שלה. מדוע אנשים מאמינים שהזמן עושה את שלו? לפי אליעד, אנשים חושבים שהזמן עושה את שלו כי בדרך כלל הרצון האנושי מתמקד במה שאפשרי להשגה. ככל שעובר זמן ואדם לא מצליח להשיג ... קודם. אך הדבר שונה לחלוטין כאשר מדובר במשהו שהלב באמת רוצה. אם אדם באמת, בכל ליבו, רוצה דבר מסוים, הזמן לא יגרום לו לשכוח. רצון אמיתי ומשמעותי לא נמחק רק משום שעובר זמן, כי רצון זה מהווה חלק מעמוק מתוך הזהות והרגש של אותו אדם. לכן, אליעד מדגיש שאסור לאנשים לסמוך אך ורק על הזמן כפתרון לבעיותיהם, בייחוד אם מדובר בבעיות רגשיות עמוקות. מה הסכנה בהסתמכות על הזמן כפתרון? כאשר אדם אומר הזמן יעשה את שלו, הוא בעצם מדחיק את הבעיה. הדחקה זו עלולה להיות מסוכנת, משום שהבעיה אינה נעלמת אלא נשארת ... מסוים עלול לעורר את הטראומה או הבעיה, ולגרום לנזק נפשי חמור בהרבה. מה הפתרון שאליעד מציע במקום להסתמך על הזמן? אליעד כהן מציע לא לסמוך על הזמן כפתרון קסם. במקום זאת, הוא ממליץ להתמודד עם הבעיות ישירות ובצורה אמיצה. הוא אומר מפורשות שאם יש לך משהו ... ולהביא לריפוי אמיתי ושלם, במקום להשאיר את הבעיה מודחקת בתוך הנפש, מה שעלול לגרום לנזקים נפשיים משמעותיים בעתיד. לסיכום, הזמן יכול לעזור במקרים מסוימים, אבל ככל שהבעיה עמוקה ורצינית יותר, כך הפתרון של לתת לזמן לעשות את שלו נעשה ... יותר. אליעד קורא לאנשים לטפל בבעיות הרגשיות באופן ישיר ולהימנע מהדחקה, כדי למנוע התפרצות פתאומית של הכאב בעתיד. האם הזמן באמת עושה את שלו? למה לא להדחיק בעיות? איך לשכוח מישהו? איך להתמודד עם טראומה מודחקת? האם רחוק מהעין הוא רחוק מהלב? האם הזמן יכול לרפא כאב רגשי? האם הזמן מרפא את הלב? האם הזמן מרפא את הכל? למה הזמן לא תמיד עושה את שלו? תן לזמן לעבור, האם לתת לזמן לעבור? עם הזמן תתרגל, עם הזמן תשכח

הספר להיות אלוהים - בחירה חופשית, חופש הבחירה - יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית, יצירת הרצון והקיום העצמי, חלק 2