... בתוך מחשבה אחת שלו, את כל מרחב המקום כולו, או את כל ציר הזמן, או את כל שרשרת הסיבה והתוצאה של כל האירועים שיש בעולם. דהיינו, יכולת התפישה של האדם מוגבלת להכיל בתוכה מידע סופי בלבד. אך האדם לא יכול לחשוב בבת אחת על מידע אין ... של רוב בני האדם בעולם רוב הזמן, היא לא יודעת בכלל שיש שכל גדול יותר, שכל אין סופי כנל, וכל שכן שרוב בני האדם גם לא יודעים ולא מבינים כיצד המציאות נתפשת באותו שכל גדול יותר שהוא שורש השכל של האדם. ... הסיבה התוצאה קשורים למהותו של הזמן . וכדי להבין את הסיבה של כל הסיבות, לשם כך יש להבין את מהותו של הזמן, שבו מתרחשים כל האירועים שיש בעולם. כי כל הסיבות והתוצאות, כולם הם חלקים של הזמן. כי כל הסיבות וכל התוצאות, נמצאים בתוך הזמן. והם חלק מהזמן. ובנוסף, כל הסיבות והתוצאות שיש בעולם, שהם יוצרים את כל האירועים שיש בעולם, כולם גם מתרחשים ונמצאים בתוך מרחב המקום. כי כל אירוע וכל דבר שקיים בעולם, הוא נמצא בתוך מקום. ואפילו המחשבות של האדם, גם הן תופסות מקום. וכל רגש רצון מחשבה וכיוב, גם הם תופסות מקום. כי כל דבר הוא חלק קטן של ... מתוך משהו אחר גדול יותר, שהוא המקום שלהם. כי המחשבות של האדם, נמצאות בתוך הדבר שהן חלק ממנו. וגם כל הרגשות שיש בעולם, וגם כל השכל שיש בעולם, וגם כל התודעות שיש בעולם, וגם כל הרעיונות שיש בעולם, כל ... בתוך הדבר שהם חלק ממנו, שהוא המקום שלהם. ומאחר שכל האירועים וכל הדברים קיימים בתוך מרחב מקום, לכן כדי להבין את הסיבה ואת התוצאה של כל האירועים, לשם כך יש להבין גם את מהותו של מרחב המקום. כי אם לא היה מרחב מקום ולא היה מרחב זמן, הרי שלא היו אירועים ולא היו סיבות ולא היו תוצאות. ואכ קיומה של הסיבה הראשונה, תלוי בקיומם של הזמן ושל המקום. וכדי לגלות את מהותה של הסיבה הראשונה, לשם כך יש להבין את מהותם של הזמן ושל המקום. ויש כאן עוד רמת עומק נוספת, והיא כי גם למקום וגם לזמן, גם להם יש סיבה. כי יש סיבה מדוע המקום והזמן הם כפי מה שהם. כי מרחב המקום ומימד הזמן, היו יכולים להיות אחרת ממה שהם. וזה בעצם אומר, שיש עוד סיבה אחרת שהיא נמצאת מחוץ למרחב המקום ומחוץ לציר הזמן, שהיא הסיבה של מרחב המקום ושל ציר הזמן, שבתוכם מתרחשים כל האירועים. וכדי לגלות את הסיבה הראשונה, לשם כך על האדם לגלות את הסיבה של מרחב הזמן ומרחב המקום, שהיא נמצאת מחוץ ולפני קיומם של הזמן ושל המקום. ויש כאן עוד רמת עומק יותר גדולה, והיא שגם הסיבה הראשונה של הזמן והמקום, גם היא נמצאת בתוך ציר זמן ומרחב מקום גדול עוד יותר. כי כאשר אנחנו אומרים שיש סיבה מחוץ לציר הזמן, והתוצאה שלה היא ציר הזמן, הרי שבעצם הגדרנו אירוע שהתרחש מחוץ למסגרת

... האדם מגיע לנקודת ההתחלה של כל האירועים כולם, שהיא בכלל נמצאת הרבה לפני ציר הזמן ומרחב המקום שלנו, כי הסיבה הראשונה של כל הסיבות, היא הסיבה שהיא נמצאת מחוץ לכל מעגלי הזמן האפשריים. כי גם הזמן שלנו הוא חלק מישות זמן גדולה עוד יותר. וגם מרחב המקום שלנו, גם הוא חלק ממשהו אחר גדול עוד יותר. והסיבה הראשונה של כל הסיבות, נמצאת מחוץ לכל ציר הזמן ומרחבי המקום. דהיינו, היא נמצאת מחוץ לאין סוף מרחבי זמן. והיא נמצאת אחרי אין סוף תהליכים של סיבה ושל תוצאה, כי היא לפני שהיו בכלל סיבות או ...

... ולהפיק שמחה מהחיים, לשם כך צריך התחדשות. כי כל דבר אחרי שעובר הזמן, האדם מתרגל אליו. וכדי שהאדם בכל פעם יחווה שמחה ... שיש להם הכל, הרי שרמות ההנאה שהם משיגים בחיים שלהם, הם יורדות כל הזמן. כי קשה לחדש להם משהו. וגם בתחום העיוני, ככל ... שיתבונן בדבר הזה, עליו לעצור ולהתבונן היטב על החיים שלו. כי האדם כל הזמן רץ ומתקדם כמה שיותר, אבל כאשר האדם קולט שיש סוף ... לקצה גבול היכולת שלו, לשם כך צריך האדם להיות חדור רצון להתקדם כל הזמן. וכאשר אדם כזה מגיע לגבול ולקצה היכולת שלו, אז ... אבל העניין בחיים נוצר דווקא על ידי המרוץ של החיים, שהאדם מתקדם כל הזמן. וזה אומר שכאשר מגיעים לקצה, אז אין להיכן להתקדם, ... וליהנות מהאין סופיות של התמונה המלאה, הרי שבהחלט כן אפשר להתקדם כל הזמן. כי למרות שנדמה לאדם שיכולת התפישה שלו היא סופית ... את האין סוף וכן להתקדם עד אין סוף. והדרך היא על ידי זה שהאדם כל הזמן מחפש את השלמות עד לקצה הסופי ביותר של גבול התפישה ...

... יהיה ניתן לשאול, מה היה עוד לפני כן. או לדוגמה לנסות להבין, מה היה לפני הזמן , שגם זה אינו אפשרי. כי לפני הזמן, פירושו זמן גדול יותר וכיוב. והשכל של האדם לא יכול להבין את הכל. וגם אם האדם ממש יתעקש וממש ירצה להבין בשכל שלו את ... וגם בלסבך דברים פשוטים, גם בזה יש משהו טוב. כי על ידי זה נוצרים כל הזמן דברים חדשים. ואם הכל פשוט מידי, אז הכל משעמם מידי. אבל אף על פי כן, האדם גם צריך לדעת שלא לסבך, את מה שלא צריך לסבך. ...

... האדם, היא את השלמות. כי אחרת האדם לא היה מחפש כל הזמן איך להתקדם. וכל מה שמניע את האדם להתקדם כל הזמן , זה הרצון הפנימי האמיתי של האדם, להשיג שלמות עצמית פנימית אמיתית. ואם נתבונן על העניין הזה של חיפוש השלמות העצמית של האדם, ... הזאת, הרי שכל בני האדם בעולם היו צריכים להיות כל הזמן בתחושה של התחדשות מתמדת ושל שמחה ואופטימיות גדולה, מכך שהם יודעים שיש שלמות, ושהם יודעים שגם הם ושכל אחד ואחד בעולם יכול להשיג ... כפי מה שהוא רוצה, ועדיין הוא יראה שהוא ממשיך כל הזמן להרגיש שחסר לו איזה משהו בלתי ידוע. והדבר שיוצר את תחושת החסר הפנימית של האדם, הוא הרצון של האדם להשיג שלמות. ולהשיג שלמות ... רגשית בשלמות. וזאת הסיבה שבגללה רוב בני האדם רוב הזמן לא מחייכים ולא נראים מאושרים. משום שיש משהו פנימי שמציק לאדם ושהוא לא מניח ולא יניח לאדם עד שהאדם ימצא אותו. והוא הרצון של ... להשיג את המטרות שלו בשלמות. ועל האדם להיות כל הזמן בתהליך מתמיד של הגדרת המטרות שלו בצורה כמה שיותר מדויקת, ושל ניסיון להשיג את כל המטרות שלו בשלמות. וכפי שאמרנו, על האדם להשתדל ... בצורה יותר יעילה וקלה. ועל ידי זה שהאדם כל הזמן חותר ומנסה להשיג את השלמות, על ידי זה האדם כל הזמן משפר את המיומנויות שלו, והאדם מגלה את כל הכוחות הנפשיים השכליים והרגשיים שלו, ואז בסופו של דבר האדם משיג את השלמות המוחלטת ...

... שדבר כלשהו הוא שקר, היא על ידי זה שהוא קולט שבאותו המקום לא מעודדים שאלות. כי האמת אין לה מה להסתיר, והיא מעודדת שאלות כדי שיכירו אותה. כי השאלות מבררות את האמת. אך השקר מפחד משאלות. כי השאלות ... האמת הזו, היא על ידי זה שהאדם מרגיל את עצמו כל הזמן לשאול שאלות על כל דבר. וגם על דברים שנדמה לאדם שהם ברורים, על האדם לשאול את עצמו, מי אמר שזאת האמת? אולי זה שקר? אולי זו טעות? אולי זאת אמת ... לבין אחרי וכל כיוב. כי גם למרחב זמן יש שורש. כי הזמן לדוגמה הוא הבדל התחושה שבין העבר הווה ועתיד. וגם לתחושות האלו יש שורש. ולכל האירועים שבעולם יש שורש. וההבדל שבין האירועים השונים, הוא זה שיוצר את הזמן. ובשורש של כל האירועים, אין הבדל בין כל האירועים שקרו בעבר לבין אלו שקורים בהווה לבין אלו שיקרו בעתיד. וזהו השורש של הזמן. כי שם לזמן יש שורש. ובשורש של המציאות, שם אין הבדל בין לפני לבין עכשיו לבין אחרי. ובשורש של המציאות, אין הבדל גם בין מקומות שונים. כי גם למרחב המקום יש שורש. כי המקום נוצר על ידי התחושה השונה שיש בין המקומות השונים. אבל בשורש של התחושה הזאת של המקום, שם אין הבדל בין המקומות השונים. ובשורש של המציאות, לא רק שאין הבדל בין רגעי הזמן שבציר הזמן ולא רק שאין הבדל בין המקומות השונים שבמרחב המקום, אלא שם גם אין הבדל בין מרחב המקום לבין ציר הזמן. כי גם למרחב המקום ולציר הזמן, גם להם יש שורש. כי בשורשם (לפני המפץ הגדול לפני בריאת העולם), שם לא אין הבדל בין המקום לבין הזמן. כי שם הכל אחד. וזאת נקודת האיפוס של המציאות, שהיא השורש של המציאות. שאותה תופש החכם האמיתי בשכלו, שהוא מחובר לאמת בשלמות והוא יודע ומבין ... כי יש את השכל האנושי שבו לדוגמה יש הבדל בין רגעי הזמן ובין המקומות השונים ובין הזמן לבין המקום. ויש את השכל הגדול יותר שבו אין הבדל בין רגעי הזמן לבין המקומות השונים, ושבו אין הבדל בין זמן לבין מקום. וגם לדוגמה אין שם שום הבדל בין סיבה לבין תוצאה, או בין יש סיבה או אין סיבה. או בכלל ...

... הראשון יש אך ורק רצון עצמי כל הזמן. כי ההפך של רצון עצמי, הוא חוסר בחירה. ובנקודת ההתחלה ששם הבחירה חופשית מלאה, שם יש רק רצון עצמי. ויש בזה עוד עומקים, כי צריך להתבונן מהיכן מגיע הרצון הראשון? ... וגם זאת טעות מחשבתית, אך אין כאן המקום. ובכל מקרה, ניתן להבין שאם נסתכל לרגע אחד על המציאות כולה, נראה שהיא עצמה שיא הביטוי של רצון עצמי. כי כל מה שקיים, הוא ביטוי של רצון עצמי של הכוח שמניע את ... הרי שהוא לא היה צריך לשנות כל הזמן את המציאות. ובכלל, אם הוא היה שבע רצון, הוא גם לא היה בכלל מניע את כל האירועים של המציאות. כי רצון הוא חיסרון. ומכך שהעולם קיים וכל הזמן משתנה, מכך ניתן להבין שהכוח שמניע את המציאות, הוא חסר שביעות רצון מתמדת. ואפשר עוד להעמיק ולומר, שאם בנקודת ההתחלה לא הייתה שום שביעות רצון, הרי שלא הייתה מתקבלת ...

... האנושי לא יכול לדוגמה לחשוב על אין סוף. כי השכל האנושי לא יכול לדוגמה לדמיין את המספר הגדול ביותר, או את המקום הרחוק ביותר וכיוב. כי לכל מספר יש מספר אחר גדול יותר ולכל מקום יש מקום אחר רחוק יותר וכיוב. והשכל האנושי הוא חלש מאוד, והאדם לא יכול ... ולכן הוא תמיד מרגיש בנוח עם כל דעה ששונה מהדעה שאותה הוא אמר, משום שהוא יודע את האמת, שכולם צודקים כל הזמן מנקודת המבט של האמת האמיתית של המציאות. וכאשר האדם מחפש את האמת ורוצה לדעת את האמת, אז שואלים אותו (המציאות שואלת אותו) למה ומה הסיבה ... את האמת. ומי שרוצה להגיע אל האמת, עליו לנסות בראש ובראשונה להיות אמיתי עם עצמו לגבי הרגשות שלו. כי האדם כל הזמן חי בהדחקה רגשית. והאדם מדחיק כל הזמן המון רגשות שונים והמון מחשבות שונות. ועל האדם להיות אמיתי עם עצמו, ולהיות מודע לתחושה האמיתית שלו לגבי המציאות. ועל האדם לא לפחד ולא ... השאלה. כי שאלה יוצרת תשובה. וידיעת התשובה, היא בניית האמת והשכל של האדם. ומי שרוצה לדעת את האמת, עליו כל הזמן לשאול שאלות ולא לקבל שום דבר כמובן מאליו. ועל האדם להטיל ספק בכל דבר, עד שהוא יגיע לנקודת הוודאות של האמת עצמה. ויש כאלו שמפחדים להודות ...

... יודע מראש שבעוד שבוע הוא מסיים את החופשה. וההיגיון אומר, שאין שום סיבה לפחד מהמוות, משום שהסוף ידוע מראש. וההבדל היחיד בין עולם שבו כולם חיים יום אחד ומתים, לבין העולם שלנו, הוא רק באורך הזמן של החיים עד שמתים. אבל בכל מקרה כולם מתים. והשאלה היא, איך זה שאנשים מפחדים מהמוות ככ, למרות שבעצם הוא בסך הכל חלק בלתי ... משהו חברתי. כי אם לדוגמה היו מלמדים את האדם שאין לו מה לפחד מהמוות, ואם היה מקובל מבחינה חברתית שהמוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים, הרי שהאדם לא היה מפחד מהמוות. אך כאשר האדם גדל, הוא כל הזמן רואה מולו אנשים שמפחדים מהמוות. ועל ידי זה גם האדם עצמו מתחיל כמו משוגע לפחד מהמוות בלי לחשוב בהיגיון שאין שום סיבה לפחד ...

... וגם הטוב הוא לא מי יודע מה טוב. ובפרט כאשר האדם מתבונן על העניין הזה של הרצון העצמי של האדם, שהאדם קיים עם רצון עצמי שאחראי לכך שהאדם כל הזמן מרגיש רע. ואם באמת התכלית היא שהאדם ירגיש טוב, הרי שהיה ... כדי לעשות רע, לכן נוצר גם טוב, כדי לוודא שהאדם ירגיש רע. כי כאשר יש רק רע, אז האדם מתרגל לרע. ולכן יש גם רגעים קטנים של אושר, כדי שבשאר הזמן האדם יסבול מכך שהוא ירצה אותם. כי כפי שכבר ביארתי, הרע ...