... אין לנו שליטה מוחלטת על קיומנו, שכן כל מה שקיים יכול להפסיק להתקיים בכל רגע. לאדם אין ודאות על קיומו בהמשך הזמן, והקיום עצמו הוא רק אפשרות. העניין הזה פותח את השאלה הגדולה, עד כמה ... ואז אתה עושה, וזאת החוויה של הבחירה החופשית. חוויית הבחירה הזאת, כדי שהיא תהיה קיימת חייבים שיהיו כמה רגעים בציר הזמן. אם היה רק רוצה, לא הייתה חוויית בחירה. אם היה רק עושה לא הייתה ... בחירה, אבל לא בחירה רגילה, אלא בחירה מחוץ לזמן לכיוון פנימה. כול רגע נוצר מחדש, מאיפה הוא נוצר? מאין זמן. כי אם הזמן נוצר, אז הוא נוצר מאין זמן. ולכן אפשר לומר שהאין זמן בוחר את הזמן . האדם יכול לבחור לעשות את מה שהוא רוצה, אבל מצד שני אתה חייב לעשות את ... בזה, יש רצון ששולט בך. למשל יש רצון לעבוד ואז האדם שמח לעבוד, אבל מנגד, יש רצון לא לאהוב לעבוד, ואז האדם כל הזמן בהתלבטות, אבל אלו שני רצונות שבאות מאותו מקור, שמשגעות את האדם. והאדם ...

... המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 6 מהם עקרונות המקום והזמן ומה משמעותם בקיום? ההרצאה עוסקת בהבנה עמוקה של הזמן והמקום כיסודות המציאות והקיום. אליעד מסביר שהמקום והזמן הם מצבים אינסופיים, שמכילים את כל האפשרויות והצורות הקיימות, ושלא ניתן להצביע על התחלה או סוף למקום ולזמן. הוא מציין שכאשר אנו חושבים על זמן ומקום, אנו מדמיינים אותם כמשהו שיכול להיגמר או להתחיל, אך למעשה הם אינסופיים ומכילים את כל האפשרויות. מהו הקשר בין יש לאין במציאות? אליעד מציין כי קיום המקום והזמן הוא הכרחי. גם העדרם של המקום והזמן מצריך את קיומם, מאחר שההיעדר של כל דבר, בעצם, מצריך את קיומו. כל מציאות, כפי שאנחנו מבינים אותה, היא למעשה צורת זמן ומקום. אליעד מדגיש את הרעיון שהעקרון הבסיסי ביותר הוא האחדות של היש והאין, ושלא ניתן להבין את אחד מהם מבלי להתייחס לשני. זמן ומקום אינם תופעות אובייקטיביות בלבד, אלא הם מבנה שמאפשר את קיומם של כל האפשרויות שיכולות להתממש. איך אפשרי שכל דבר יהיה מחויב במציאות? הדיון עובר לשאלה פילוסופית עמוקה יותר: אם יש לנו מקום וזמן אינסופיים, אז כמות האפשרויות שמתרקמות בתוכם היא אין סופית. כל דבר שהוא מחויב, כמו שולחן שמופיע במקום, איננו יותר חשוב או מחויב מכל אפשרות ... שאנחנו רואים כהכרחי הוא בעצם חלק מאינסוף אפשרויות. המושג מחויב כפי שאנו מבינים אותו הוא למעשה אשליה, שכן כל דבר שהוא מחויב יכול היה להיות אחרת אם הזמן והמקום היו שונים. האם יש באמת חוקיות בעולם? אליעד ממשיך בהסבר על מה שנראה כחוקי טבע. הוא מביא את הדוגמה של אש ששורפת נייר. למרות ... שהאדם רואה היא בעצם רק תיאור של סדר האירועים שהאדם חווה, ואין לכך הכרחיות אמיתית. כל מה שמתרחש הוא רק תוצאה של חוויות האדם, וזה יכול להשתנות כל הזמן. אין שום סיבה להניח שהחוקיות, כפי שהאדם רואה אותה, תמיד תהיה נכונה בכל מקום ובכל זמן. כל מה שאנו רואים כהכרחי הוא בעצם רק תוצאה של כמות ... מציאות? אליעד מציין כי התודעה האנושית לא יכולה לדעת בוודאות מה קורה במציאות. אף על פי שבני אדם חווים את העולם באופן מסוים, תודעתם מוגבלת על ידי הזמן והמקום שבהם הם חיים. אף אחד לא יכול באמת לדעת בוודאות מה קורה ברגעים אחרים, במקומות אחרים. גם אם יש לך את כל התצפיות בעולם, אתה לא ... אם האדם תופס את הדברים כרצף של סיבות ותוצאות, הוא עשוי לחשוב שיש לחוקיות הזו תוקף אוניברסלי, אך למעשה מדובר רק בתיאור של תודעתו על מה שקרה. מהות הזמן והמרחב הבנת החוקיות בטבע סיבתיות והשלכותיה אלוהים ככוח מכונן הבדל בין מחויב לאפשרי האם יש חוקיות אמיתית? הקיום המושלם של כל האפשרויות הספר להיות אלוהים חלק ראשון עמוד 69 אין אלוהים מצוי ראשון אלא יש את המקום והזמן, שמקיפים את הנפרדות. והנפרדות היא שורש הכל, ותמיד תהיה נפרדות. כי כל ישות תמיד תהיה נפרדת משאר האפשרויות וממילא אין שום אפשרות שתהיה רק אחדות, כי האפשרות לנפרדות תמיד קיימת. גם העדר של המקום והזמן מצריך את קיומם. גם האין זמן והאין מקום מצריך את הזמן והמקום. ולכן מחויב שיהיה תמיד זמן ומקום. אם יש דבר שחייב להיות קיים וגם כשהוא איננו הוא חייב להיות קיים, אז קיומם הכרחי. כל מה שאנו רואים זה צורות של זמן ומקום. אם יש אין סוף זמן ואין סוף מקום, אז כמות האפשרויות היא אין סופית. בכל נקודה אחת של מקום וזמן, יש פוטנציאל אין סופי של צורות אפשריות. אם בנקודה אחת יכולים להיות אין סוף דברים, כל שכן באין סוף מקום וזמן. אם אנחנו מגיעים למסקנה שמחויב המציאות הוא רק אפשרי, אז זה אומר, שמה שמחויב לך, למשל שולחן מחויב לך, אז השולחן לא שונה מכל טווח ... מקבל. כי השולחן מחויב ושאר הדברים האפשריים, הם רק אפשריים. אבל אני אומר לך שאין הבדל בין מחויב לאפשרי. עכשיו אנו מדברים על חוקי הטבע, מה אמרנו? שהזמן והמקום הם אין סופיים, ולכן האפשרויות הם אין סופיות, אבל האדם חושב שיש חוקי טבע, למשל האש שורפת את הנייר, אבל חוקי הטבע נוצרו בגלל ... בשני רגעים שונים. יבוא אדם ויגיד, אין בעיה, אתה טוען שאין חוקיות, אז אם אין חוקיות, מי מחליט שיקרה כך ולא אחרת? התשובה היא, שאף אחד לא מחליט. יש מקום וזמן אין סופיים, בתוכם יש את כל האפשרויות כרגע, והאדם הוא רק אחד מהם. והאדם כל פעם חווה רצף, לפי המקום והזמן שבו הוא נמצא. אבל שום רצף הוא לא יותר הגיוני ולא פחות הגיוני. אז איפה אלוהים בסיפור? אין מי שברא ואין מי שעשה, זה תמיד קיים. ...

... הרצון והקיום העצמי, חלק 4 האם יש בחירה חופשית או שהכל קשור לסיבתיות? הרצאה זו עוסקת בשאלת הבחירה החופשית, הצורה בה אנחנו חווים את הרצון והפעולה, והאם יש מקום לזמן ומקום בתוך הבנת המציאות. במהלך ההרצאה, אליעד מציין כי כל אחד מאיתנו חווה רצון ופעולה, אך למעשה אין קשר בין הרגעים עצמם. כל רגע הוא בפני עצמו, והוא לא חייב את הרגע שלפניו או אחרי, כפי ... זה לא בהכרח תלוי באדם עצמו אלא במנגנונים גדולים יותר. גם במדע ישנה הבנה שהכוח שמניע את כל מה שקורה בעולם, כמו כוח המשיכה בין כוכבים, לא מגיע ממקום אחר, אלא מהמקום עצמו. לדוגמה, אם היה כוח משיכה אחר בין כוכבים, הם היו נמצאים במקום אחר. כלומר, כל מה שקשור לכל דבר ביקום הוא תוצאה של איזשהו מנגנון שמחליט עבור כל דבר במציאות. האם יש גוף אחד ... והעשייה, לאדם נדמה שהם תוצאה של רצון אישי, אך הם למעשה תוצאה של תהליך אוניברסלי, שבו הכל נגזר. מה היא בחירה? בהבנה עמוקה יותר, אליעד מציין שבחירה היא חוויית הזמן שמפגישה את הרצון עם העשייה, ונראה כאילו הרצון והעשייה קשורים אחד לשני. אך למעשה, כל רגע הוא בפני עצמו, ואין קשר בין רגע לרגע. תופעת הזמן גורמת לנו לחשוב שיש קשר בין הרצון לעשייה, אך למעשה כל דבר הוא תוצאה של רגע קודם. במובן זה, לאדם אין בחירה חופשית כיוון שהוא לא הסיבה הראשונית לכל מה שקורה. האם כל רגע הוא נפרד? ההרצאה מתארת את הזמן כתהליך רציף, שבו כל רגע הוא בפני עצמו ולא מחייב את הרגע הבא. כלומר, כל רגע של זמן הוא עצמאי, וזה מה שגורם לאדם לחשוב שיש קשר בין מה שהוא עושה לבין מה שהוא רוצה. לאדם נדמה שהוא ... אליעד מציין כי אין מקום שבו לא נמצא מקום, ואין זמן שבו לא נמצא זמן. כל מקום וכל זמן הם חלק ממציאות אינסופית. כל דבר שנמצא ביקום הוא חלק מהמציאות הממלאת את המקום, והאדם עצמו הוא חלק מההוויה הכללית. מה שמרמז על כך שאין הבדל בין האדם למציאות שבה הוא נמצא. התודעה עצמה, שמבנה את חוויות הזמן והמקום, היא חלק מהמציאות הכללית שממלאת את כל היקום. האם אני נמצא בנפרד מהמציאות? כמו שמדמיינים פיל בתוך המחשבה, כך כל דבר בעולם הוא תוצאה של המחשבה או ההוויה, שהן אלה ... רצפים של רגעים קודמים. האם יש דבר נוסף חוץ מהמציאות? אליעד מסביר שההבנה העמוקה ביותר היא שאין דבר נוסף חוץ מהמציאות, שהכל הוא תוצאה של אותו מנגנון שממלא את כל הזמן והמקום. מה שגורם לאדם לחשוב שהוא ישות נפרדת מהמקום שבו הוא נמצא, הוא האשליה של הזמן והמקום. למעשה, כל מה שקיים במציאות, כולל האדם, הוא חלק מההוויה הכללית שאין לה סוף. מה זה להיות אלוהים? בהבנה עמוקה יותר של המציאות, אדם מבין שהוא לא ישות נפרדת, אלא ... עולמי שמניע את כל מה שקיים. להיות אלוהים, כלומר, להבין את הכל כשלוחה של המהות הכללית, היא ההבנה שכל דבר ביקום, כולל כל אדם, הוא תוצאה של אותה הוויה שממלאת את הזמן והמקום. בחירה חופשית? מהות הזמן והמקום ההוויה והמציאות האם יש גוף אחד שמניע את הכל? האם כל רגע של זמן נפרד? מה זה להיות אלוהים? נמשיך בספר להיות אלוהים, חלק ראשון עמוד 169 אם הרצון שלך הוא חוויה שלך, ... משהו, ואז היא חווה שהיא עושה משהו. אבל יש משהו שבכלל גורם לישות הזאת להיות קיימת. במדע הם הבינו שבין שני כוכבים, יש כוח משיכה, ומי מניע את כוח המשיכה? החלל והזמן שבתוכו הכוכבים נמצאים. למשל השולחן והכסא, למה הם נמצאים במקום שלהם? בגלל כוח המשיכה, אם היה כוח משיכה אחר, הם היו נמצאים במקום אחר. המקום הוא שמחליט איזה כוח משיכה יהיה בין העצמים. למרות שהמקום הוא כלום או ריק, הוא בסופו של דבר מחליט שהעצמים יהיו כפי שהם. למשל יש חללית ובתוכה בורג, למה הבורג טס לחלל? בגלל החללית. למשל יש לך כפפה על היד, ואתה הזזת את היד, אז הכפפה זזה בגלל שהזזת את היד. מה אני בא לומר, שכשאתה יושב על הכסא, זה בגלל שיש כוח כללי שמחליט הכל, כל הזמן. למשל האדם הוא זרת ביחס לגוף של אלוהים. למשל אתה הזרת ואני האצבע, ואנחנו מדברים בינינו איך שאנחנו זזים, אבל למעשה הגוף זז, וכשהגוף זז אנחנו זזים. כמו למשל שאלוהים רוצה שיד ימין תריב עם יד שמאל, וכך יש מלחמה. אם היינו מכניסים אותך למעבדה ובודקים אותך, היינו מגלים שאתה רצף של אטומים. אתה בסך הכל אטומים שזזים בתוך מרחב זמן ומקום. וכשהמוח שלך פועל, זה בסך הכל גלים חשמליים. יש מנגנון אנרגטי ענק, שמחליט היכן יהיו גלים אנרגטיים. בהבנה של רצף האטומים, אין בכלל אני. בעיקרון האני הוא גם רצף של אטומים. בתפיסה ... בפני עצמו. אליעד: אם היינו יודעים שאין קשר בין הרגעים, זה כמו סרט, שאין קשר בין מה שיש בפריים הזה לבין מה שיש בפריים השני. השאלה היא האם יש קשר בין הרגעים של הזמן? במקומות אחרים בספר יש הסבר מדוע אין קשר בין הרגעים של הזמן. מה שקורה, שרגע אחד רצית, רגע אחד עשית, רגע אחד חשבת שזה שאתה רוצה וזה שאתה עושה זה קשור, ורגע נוסף חוויית שאתה בוחר את זה. ולכן אמרת שאתה בחרת את זה. אבל שים לב שכול רגע הוא ... מצד האמת אתה אוכל, כי רוצים שתאכל, ואתה מרגיש רעב, כי רוצים שתרגיש רעב. אבל יש אמת אחרת, שאתה גם אוכל וגם לא אוכל. זה שאתה יודע שאתה קיים, זה כבר חלק מחוויית הזמן, כשאתה אומר, אני ולא אני, זאת חוויית זמן. ושימו לב שכול אחד חווה שחלק זה המשך הזמן, וחלק יש אופציה לשנות. ומה היא האמת? האמת היא שמשני הצדדים לאדם אין בחירה. בא נניח שאתה באמת בוחר, אבל מי החליט שאתה תבחר? איך שלא נסובב את הגלגל, שום דבר הוא לא מחויב, ואם שום ... לא הראשון והוא לא המסובב הראשון, ואם הוא לא המסובב הראשון, אז אין לו בחירה. זה מפרספקטיבה מסוימת. מתי לאדם יש בחירה חופשית? כאשר הוא מחוץ לזמן, ואז הוא בוחר את הזמן. שאלה: האם אלוהים עובד עלינו? אליעד: כן, כי אם היית יודע שזה מאלוהים, לא היית עושה כלום. ולכן אלוהים נותן לאדם להרגיש שהאדם עושה, חושב, מרגיש וכו. שאלה: האם זה נכון שכל רגע נוצר ... הוא יושב על הכיסא. אבל אם האדם הוא תוצאה של משהו, אז למעשה הוא לא הסיבה לשום דבר. אין מקום שאין בו מקום, ואין שום זמן שאין בו זמן. האדם נמצא בחדר שנמצא בתוך זמן ומקום, איפה המקום נמצא? בכל מקום יש מקום. אבל בכל מקום יש מקום עד כדי כך שאתה לא נמצא. למשל, זאת אצבע, אבל היא גם גוף, יש מקום שבו אין גוף? האם בגלל שיש אצבע, אין פה גוף? האם יש מקום בגוף, שהגוף ... פיל זז, הפיל שכשהוא זז זה למעשה המחשבה שלך זזה, הפיל לא נמצא מחוץ למחשבה שלך, אין גם אותך וגם את הפיל. מה שאני בא לומר, זה להסתכל על הדברים מהפרספקטיבה שהמקום והזמן ממלאים את הכל. ואף על פי כן האדם נפרד מהם, האדם הוא לא המקום, האדם הוא פלוס המקום. אין שום מקום שההוויה של המציאות לא נמצאת בו, מסקנה, אתה לא זז בלי שההוויה תזוז. אז כאשר אתה זז ההוויה זזה. אתה צורה של ההוויה. יש מקום וזמן ואתה צורה שלהם. אם בכל מקום יש הוויה, אז זה אומר שאתה לא קיים כנפרד. מציאות, בצורת אני, אתה עושה כל מה שתרצה. קודם כל שתבין שהאני הוא צורה של משהו אחר, הוא ביטוי של משהו אחר, הוא זרוע מבצעת של משהו אחר. בכל זמן יש זמן, בכל מקום יש מקום, אין דבר שיכול לגרום לכמות המקום לקטון, כמות המקום היא אין סופית ושום דבר לא יכול לגרום שיהיה פחות מקום. זה אומר שגם בתוכך יש

... אותך להכרה הגבוהה ביותר - המקום שבו אין יותר שכל ואין יותר ספקות, ויש רק את ההכרה האמיתית שאתה הוא הכל. כך הוא מסכם שתחושת האין שליטה היא בעצם הדרך לחוות שליטה מוחלטת, ... בחיים? מהי המציאות שמעבר לזמן ומקום? האם אני רובוט בלי שליטה? איך לחוות שאני אלוהים? שאלה: אין מה לשאול, למה אני יושבת? כי הדברים נעשים בלי שאני שולטת בהם, אבל עדיין יש ... המציאות מכילה בתוכה את הזמן והמקום , אבל היא לא הזמן והמקום, ואם נוציא את הזמן והמקום יישאר הכלום, והכלום למעשה הוא המציאות. את יודעת מי גורם לכך שתהיי קיימת, מי גורם לכך שתרצי את זה ולא את זה? הכלום, ...

... יש אין סוף יקומים מקבילים. למשל אתה רואה סרטים מצוירים, זה יקום מקביל. בעיקרון הכל קיים, כל הזמן, בכל מקום. בשורש אין הבדל. כל מה שיכול להיות קיים, קיים. וכל מה שלא יכול להיות קיים, גם הוא קיים. שאלה: ... יש סיבה ותוצאה, וגם בעולם החלום יש סיבה ותוצאה. אבל על פי כן יש אין סוף אפשרויות, שקיימות כל הזמן ובכל מקום, והכל זה אפשרי. דמיין מציאות שיש בה אין סוף יקומים, ויש אותך כפול אין סוף. לדוגמה, כאשר אתה ... שואל למה אני שותה? זה מנקודת המבט שלך, שאתה חווה שקודם לא שתיתי ועכשיו אני שותה. אני טוען שכול הזמן אני אומר את כל מה שאני אומר עכשיו, וכל הזמן אני באמצע לשתות, וכל הזמן אני באמצע של לפני לשתות. אבל אתה לא רואה את זה. כמו שאמרתי לך פעם, אם אתה מבין שאתה גם יושב, גם עומד, גם ... אבל ראיתי שמקודם לא שתית ורק אחר כך שתית, נכון כך ראית, אבל אני חווה את כל האופציות שקיימות כל הזמן בו זמנית. ולמעשה אין שינוי כלל. שאלה: אתה לא שם לב שאתה שותה? אליעד: אני שם לב שאני שותה, אבל אני יודע שבאותו זמן אני גם רוקד ואוכל וכו. שאלה: אז למה בכל זאת אתה שותה? אליעד: אני לא מנסה לשתות, אני כל הזמן שותה וגם כל הזמן לא שותה, בו זמנית. שאלה: למה אני רואה אותך עושה רק פעולה אחת? אליעד: מבחינתי אין את השאלה הזאת, כי אני ... יושב וגם תמיד עומד, הרי כל המהות של עומד זה לא יושב, ושל יושב זה לא עומד. וגם אם תגיד שאני כל הזמן עומד, אז אין משמעות לעומד. כי אם אני כל הזמן עומד אז אין דבר כזה עומד. אתה אומר, לא יכול להיות שהצורה היא כמו המהות שלה, ואף על פי כן. ההבנה הזאת ... בעולם שלנו שהוא סיבה ותוצאה, כששופכים דיו לא יוצא ספר. אבל אם אתה מבין שכול הצורות קיימות כל הזמן, ומה שאתה רואה זה רק רצף אקראי מתוך אין סוף אופציות. קיימות אין סוף אופציות ואתה רואה רק רצף מסוים ולכן ... טועים, אבל נניח שזה נכון, הקונספט של כל הרעיונות האלו אומר, שכול חוקי הפיזיקה אפשריים וקיימים כל הזמן, אז ממילא אין משמעות לחוקי הפיזיקה, ולכן אין משמעות לשאול מדוע חוקי הפיזיקה הם כך ולא אחרת. מה ההבדל ... אבל הדבר שהיה קיים לפני המפץ הגדול, קיים גם עכשיו, כי המהות שלפני המפץ הגדול היא זאת שמהווה את המקום והזמן. זאת אומרת שבמהות של העולם שלנו יש את מה שהיה קיים לפני המפץ הגדול. ואם תבין זאת, תוכל ...

... המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 5 מהי משמעות הזמן והמקום לפי ההרצאה? הזמן והמקום הם שני מקיפים אין סופיים שמקיפים את כל הדברים בעולם. אליעד מסביר כי כל דבר בעולם נפרד במיקום ובזמן, ובין שני המקיפים הגדולים ביותר, המקום והזמן, יישארו כל הדברים נפרדים, גם אם נמחוק את כל הצורות. הוא מציין כי המקום והזמן הם חיוניים לכל יצור שצריך מקום וזמן כדי להתקיים. כל שינוי בזמן ובמקום יוצרת חוויית זמן שהיא לא בהכרח נכונה או שקרית, אך היא חלק מהמציאות של כל פרט. האם הזמן והמקום יכולים להיות סופיים? לא. הזמן והמקום הם אינסופיים. אם ננסה להקדים זמן ולהגיד שיש לו התחלה, אנו נגלות שלפני הזמן היה זמן אחר, ומכך אנו מבינים כי הזמן תמיד קיים. באותו אופן, הזמן אינסופי כי תמיד ניתן לחוות אותו ולהרגיש אותו ברגעים שונים. כמו כן, המקום אינסופי כי אם נחליט שזמן או מקום מוגבלים, מיד תיווצר האפשרות לעוד מקום או זמן. השאלה האם הזמן והיקום התחילו, לא ניתנת להוכחה. מהו פוטנציאל הנפרדות? הנפרדות, כפי שמוסבר בהרצאה, אינה נפרדת מהפוטנציאל שלה. תמיד קיימת האפשרות לנפרדות, ולכן גם זמן ומקום תמיד קיימים. אם נאמר שאין זמן ומקום , הרי שזה מצריך את קיומם, כי ... שנעשתה לממשות. אם אנחנו מדברים על התחלה או סוף, זו תפיסה יחסית בלבד, שמתארת את השינוי שקרה. זאת אומרת, אם אנו אומרים שהזמן התחיל, אנחנו למעשה מדברים על שינוי בזמן עצמו, ולמעשה על רצף שבחווייתנו נתפס כהתחלה. הזמן המקום הפוטנציאל של ... הספר להיות אלוהים, חלק ראשון עמוד 67 כול הדברים בעולם נפרדים זה מזה במקום ובזמן, כי שני המקיפים הגדולים ביותר הם המקום והזמן. כל דבר צריך מקום וזמן , וגם אם נמחק את כל הצורות, בסוף ... ובזמן שלהם. אפשר באותו רגע לשים שני ספרים, אך במקומות אחרים, ויכולים באותו מקום לשים שני ספרים, אך בזמנים אחרים. ולכל זמן ומקום יש את הישות שלו. במקום הזה ובזמן ... להיות רק אחד. אבל אם כמה דברים נמצאים באותו מקום ובאותו זמן הרי שהם ישות אחת ממש. למעשה יש שתי ישויות אין סופיות שהן המקום והזמן. ולמה הזמן אין סופי? כי אם תאמר שהזמן התחיל בנקודה כל שהיא, זה אומר, שאמרת שהיה זמן לפני נקודה כל שהיא ואחרי נקודה כל שהיא. בעצם במילה התחלה, אתה אומר לפני. זה אומר שעשית עוד היקף זמן. כול הזמן כולו עבורי הוא כהרף עין. אך מצד התפיסה שלך, תמיד יש חוויית זמן. זמן פירושו שינוי. הזמן הוא אין סופי, למה? כי אם תגיד ... זמן יותר גדול. ואולי זאת חוויית שקר, ואולי זה שאתה חווה עכשיו זמן זה גם שקר, אבל תתבונן פנימה ותראה שכאשר אתה אומר, הזמן נוצר, אז אתה חווה לפני ואחרי. למעשה יש מקיף אין סופי של זמן. כול מה שאני רוצה להראות הוא שהזמן תמיד קיים, מה ההוכחה שהזמן תמיד קיים? אתה לא יכול להוכיח שהזמן לא תמיד היה קיים. אתה גם לא יכול ...

... שזאת השמש, וזה אני, והשמש נפרדת ממני, ואני לא גורם לשמש לזרוח, ולכן אני סובל. ומה אני אומר לך, תפסיק להבין שאתה לא השמש. אני מדבר על דבר שהוא יותר גדול מכל הזמן והמקום , ואומר לך שזה אתה. זה לא שאני אומר לך שאת גדולה יותר מכל המקום והזמן, אני לא אומר שאת רק אלוהים, אני אומר שאין הבדל בין הוויה של כל המציאות לבין השולחן. אני מנסה להסביר לכם, שהשולחן שהוא ישות מצומצמת אין הבדל בינו לבין ההוויה שהיא יותר גדולה מכל המקום והזמן. אני אומר שזה שולחן, אבל אין הבדל בין שולחן לבין כלום. שאלה: האם אראה דברים שונים? ... זה הדבר הכי לא הגיוני בעולם. השכל אומר לך, איך זה יכול להיות שאני מהווה את השמש? הרי אני פה והשמש שם. מה זאת אומרת שאני ההוויה שלא משתנה לעולם? הרי אני כל הזמן משתנה. השכל אומר לך שיש שינוי, יש הבדל, אתה לא יכול להיות ההוויה, כי ההוויה לא משתנה ואתה משתנה. ...

... פנימית שמתאחדת עם כל שאר הדברים במציאות. את המהות הפנימית הזו הוא מכנה כסוד הצמצום, כלומר, כל הדברים בעולם נראים לנו שונים בגלל שהן נפרדות במימדים של זמן ומקום, אך בעצם כל הדברים הם אחד, מכיוון שמהותם הפנימית זהה. לא משנה אם מדובר בספרים, ידיים או כל צורת ישות אחרת - מהותם הפנימית זהה ולכן הם כלולים ... אחד באותו זמן ובאותו מקום. מהו צמצום שכלי? צמצום שכלי מתייחס לאותה תפיסה שמגבילה את השכל האנושי להאמין שיש נפרדות מוחלטת בין כל הדברים, בגלל חוויית הזמן והמקום. בעצם, השכל שלנו מוגבל בתפיסת האחדות שבין כל הדברים. כיוון שהשכל שלנו לא מסוגל לתפוס את אחדותם של כל הדברים במציאות, אנו ...

... 2 מה מקיף את כל הדברים בעולם? אליעד מתחיל בשאלה מה מקיף את כל הדברים בעולם. הוא מציין שמה שמקיף את כל הדברים הוא מקום וזמן, כי כל דבר בעולם נמצא במקום ובזמן. אפילו מחשבות, רצונות ותחושות קיימות במציאות בתנאים של מקום וזמן. ואז הוא שואל מהו המקיף האמיתי של כל הדברים, ולדבריו, הכלום הוא המקיף האמיתי. כל דבר בעולם משתייך למציאות שיש לה מקום וזמן, אולם, כשהולכים אחורה במחשבה, התשובה היא שהכלום הוא המקיף של הכל. כל מהות אחרת, גם אם היא מסוימת ומובחנת, היא בתפיסה של כלום שצורתה הופכת את התפיסה למשהו. האם יש מהות ... או מחוץ לו? אליעד שואל אם המהות נמצאת בתוכו של כל דבר או שמא היא מחוצה לו. הוא מתאר את הדמיון הזה כלפי מציאות כמו מקום וזמן, ומציג את הכלום כסוף ההבנה - שהכלום הוא מה שמקיף את כל הדברים. כל דבר שבלעדיו לא ניתן היה להוציא את דבר מהפועל, הוא כלום בצורתו. התשובה לשאלה הזו היא שהמהות אינה צורתה, ... שאלה: זה שהם ישנם. אליעד: מה זה מבחינתנו קיים? שאלה: משהו שנמצא במקום ובזמן. אליעד: אמרנו שהמקיף הגדול ביותר הוא מקום וזמן, כל דבר בעולם נמצא במקום ובזמן. אפילו מחשבה, רצון ותחושה. ואנחנו אומרים שהמכנה המשותף לכל הדברים הוא שהם ישנם. אנחנו אומרים שהמכנה המשותף של כל הדברים זה שהם ישנם, וכן מה שמקיף אותם זה מקום וזמן, וכאן יש סתירה. למה? כי להגיד שיש מכנה משותף שהם ישנם זה אחד, ולהגיד שמקיף אותם מקום וזמן זה שניים. לא יכול להיות שהמכנה המשותף הרחב ביותר הוא מקום וזמן, למה? כי המקום והזמן זה שניים. אני רוצה להוביל למהלך שתבינו שמה שמקיף את הכל זה האין. האם אתה יודע מה המכנה המשותף של כל הדברים? כלום. יש דבר אחד שנמצא בשווה בכל הדברים שבעולם, ומה הוא? הכלום. אפשר להגיד שהמכנה המשותף של המקום והזמן הוא ששניהם ישנם. אבל אז תבין שזה שהם ישנם הוא בלי מקום וזמן. כשאתה אומר שהמקיף של הכל זה מה שישנו, הגעת למקיף אחד, אבל אם אתה אומר שהמקיף זה זמן ומקום אז זה שניים, ועדיין לא הגעת לאחרון, אתה חייב ללכת עוד אחד אחורה. המכנה המשותף של המקום והזמן צריך להיות מעבר לכל הדברים. ומה נמצא מחוץ לכל הדברים? כלום. כי הוא מחוץ לכל הדברים, הוא בשום מקום. מה ההפך מצורה? כלום. בסוף המכנה המשותף לא יכול להיות ... דבר. אנו בטוחים בכלום, כי הכלום הוא היחיד שקיים. ממה עשוי הנייר? מעץ. ממה עשוי העץ? מאטומים. ממה עשויים האטומים? ממקום וזמן? ממה עשויים המקום והזמן? מכלום. אם אתה הולך ממקום למקום, למעשה אתה הולך מכלום אחד לכלום שני, בעצם אתה נמצא בשום מקום. שאלה: אני רוצה לשאול, האם זה שאני מתלהב שהכל זה כלום, מדוע ... ואחר לראות ממה מורכב כל הדברים שמרכיבים את השולחן, וזה ממשיך להסתעף, עד שמגיעים למהות השולחן. בסוף זה משהו בתוך מקום וזמן מסוים, ובסוף מגיעים לכלום. מהיבט מסוים יותר קל להבין שמכלום התהוו כל הצורות מאשר להבין שמשלושה דברים התהוו כל הצורות. אבל אם אתה אומר שלושה דברים, אז אתה מוגבל לחוקיות ...

... להבנה שכל מה שהיה, הווה ויהיה הוא אחד מוחלט. אליעד מדגיש שכאשר מגיעים להבנה אמיתית כזו, היא מתרחשת בפחות מרגע אחד, כי ברגע שאדם מבין שהכל אחד, מתבטלת לגמרי תחושת הזמן . האדם חווה את ההבנה כאילו היא תמיד הייתה שם, ולכן היא מתרחשת בלי זמן כלל. במצב כזה כל העבר והעתיד נמחקים, ...