... אך כאן הוא מסביר שהמציאות היא למעשה זו שמודעת לעצמה, לא באמצעות הידיעה הרגילה של האדם אלא ברמה של הוויה טהורה. כלומר, עצם הקיום הוא בעצמו מודעות, אבל לא במובן הרגיל שאנו חושבים עליו כהכרה או ידיעה. לדבריו, הדבר ...

... של אלוהים ההיגיון מאחורי ההוכחות לאלוהים ההתאבדות של אלוהים הוא גם רק אלוהים הוא כבר אלוהים הוא לא אלוהים הוויה של אלוהים הוכחה לאלוהים הוכחה לכך שאין אלוהים הוכחה לכך שאלוהים הוכחה לכך שיש אלוהים הוכחה לקיום אלוהים הוכחה ...

ההימור של פסקל, גן עדן גיהנום - הדתיים לגיהנום והכופרים לגן עדן - למה?

אלוהים לא ברא את העולם יש מאין, שקר בריאת העולם יש מאין על ידי אלוהים, האם יש או אין אלוהים? האם העולם נברא?

אברהם אבינו, אתאיטס כופר באלוהים, השקר של אמונה באלוהים

... הוא שהם משתמשים בביטויים כמו אני יודע, אני צריך, אני אמור. כל אלו מבטאים חשיבה של דמות ולא של הוויה אמיתית. הדרך להשתחרר מזה היא לדבר בכנות על מה שאתה באמת מרגיש כרגע, אפילו אם זה מבולבל ולא ברור. ...

מודעות עצמית, סודות הבריאה, החלל הפנוי, להבדיל בין יש לאין, יצירה יש מאין, בריאה יש מאין, איך נוצר העולם? התהוות יש מאין, בריאת העולם, סוד הצמצום, מהות וצורה, מהות אחת, ריבוי צורות מהי מהות בריאת העולם לפי אליעד כהן? ... אליעד כהן עוסק בנושאים של מודעות עצמית, סודות הבריאה, וההבדל בין יש לאין. הוא מסביר את תהליך בריאת העולם והתהוות יש מאין, תוך חיבורם למושגי המקום, הזמן, והצמצום. נושא מרכזי בהרצאה הוא כיצד נוצר העולם ומהות הצמצום, אשר בעטיו ... היה קיים לפני הצמצום, וכל מה שנראה כאילו קיים כיום, מקורו באותו אין שהיה לפניו. כך נוצר החיסרון שבעקבותיו מתהווה היש - כל המציאות היא תוצאה של צמצום, של הפסקת הרצון לאין, שמוביל לפיצול לישות נפרדת מהאין. כיצד נוצר ... אנחנו יכולים ליצור יש מאין? שאלה מרכזית שהרצאה מעלה היא האם ניתן ליצור יש מאין - אליעד מדבר על התהוות יצירה יש מאין לא רק ברמה קוסמית, אלא גם בחיים האישיים שלנו. הוא מציע להבין כיצד אנחנו בעצם יוצרים ...

... הכלום/השלם שמהותו היא אין סופית ואינה נכנסת לתוך מחשבה. על האדם להבין כי בכל רגע ורגע המהות של המציאות מהווה את מרחב המקום / את ציר הזמן ואת כל מה שנמצא בתוכם, ובכללם התודעה של האדם. אם לרגע אחד המהות של המציאות תפסיק להוות את המקום ואת הזמן, הרי שהמציאות תחזור למה שהיא הייתה קודם הבריאה / המפץ הגדול. כל המקום וכל הזמן ... את העבר הרחוק ביותר וחושב על העתיד הרחוק ביותר, כל האירוע הזה כולו מתרחש ברגע אחד של הווה. המציאות מהווה את הרגע הזה של ההווה בכל רגע מחדש, כפי מה שהוא באותו הרגע. המציאות בסך הכל מהווה רגע אחד, שבו יש את כל הזמן כולו. לא צריך יותר מאשר רגע אחד, כדי לחוות ציר זמן שלם. ... מחשבה שכמובן אינה תלויה במחשבה שקודמת לה. מהו הטבע? מה הם חוקי הטבע? מה הם חוקי הפיזיקה? כאשר המציאות מהווה את היקום, כל התופעות שהאדם זוכר שהתרחשו בעבר באופן רציף, לתופעות האלו הוא קורא להן חוקי הטבע, חוקי הפיזיקה ... הרגע הקודם שהוא הסיבה של הרגע הזה. אך זו כמובן לא יותר מאשר אשליית הזמן בלבד. הסבר: כאשר המציאות מהווה את הרגע של ההווה, היא יוצרת אותו בתחושה של זמן אין סופי אחורה. אם לאדם לא היה זיכרון, הוא ... כל מה שמוגדר כישנו, כל מה שנכנס לתוך מחשבה של שכל רגיל, אלו הכל צמצומים שונים של השלם שממנו מתהווה כל היקום כולו בכל רגע מחדש כנל. הסבר: כל מה שנדמה לאדם כמה שישנו, אלו הכל חלקים שונים של השלם שמהווה אותם. הדבר דומה לכל הצבעים שהם גוונים של הצבע הלבן. הצבע הלבן הוא האין סוף/השלם שמהווה את הכל. הוא צבע חסר צבע. וכל מה שהאדם רואה / חושב עליו וכולי, אלו הכל צמצומים שונים וגוונים ... רגע ורגע קיימת אין סוף אפשרויות שונות כיצד יראה היקום, וזה עוד בלי להזכיר את זה שהמציאות גם צריכה להוות בכל רגע את מה שקיים. כך שלא רק שהמציאות בכל רגע מהווה את כל מה שקיים, היא גם מהווה את מה שקיים באפשרות אחת מבין אין סוף אפשרויות שונות. עכשיו, אם ניקח את כל האפשרויות השונות כולן של ... האנושי אין יכולת להבין באמת את המהות של מה שהיה לפני הזמן, או בשביל הדיוק ובמילים אחרות: את מה שמהווה את הזמן בכל רגע מחדש. מאחר שהמהות של המציאות היא ככ גדולה, והאדם בכלל נמצא בתוך המציאות עצמה, לכן ... עליה, משום כך היא נקראת בשפת האדם כלום. אך באמת מה שנדמה לאדם ככלום, זה הדבר היחיד שבאמת קיים שמהווה את הכל כנל. כל מה שקיים בתוך המציאות, אלו הכל חלקים שונים וצמצומים שונים של מהות אחת. זו הסיבה ... וכולי. מנקודת המבט של המציאות אין שום שאלה בשום נושא בעולם. מנקודת המבט של המציאות קיימת רק מהות אחת שמהווה את הכל. מנקודת המבט של המציאות, היא השתיקה של השלמות. שתיקה שהיא הכל. שתיקה שכוללת בתוכה את כל הדיבורים ... בין דברים שונים בכלל, ובין האני שלו לבין דברים אחרים, היא רק משום שהוא שוכח שהכל זו מהות אחת שמהווה את הכל באופן שווה. מאחר שהאדם אינו מבין את המהות האחת, משום כך נדמה לו שקיימים דברים שונים. אך ... אחת. מצד האמת, אין שום הבדל ולא יכול להיות שום הבדל בין שום דבר לשום דבר, מאחר שמהות אחת מהווה את כל מה שקיים בכל מקום ובכל זמן. ההבדלים כולם הם רק הבגדים של המציאות. זא האדם עצמו הוא ... ראוי לקרוא לו כלום, הוא כל מה שישנו. הסבר: מה שנקרא אצל האדם כלום, הוא בכלל הדבר הגדול ביותר שמהווה את כל הדברים כולם. ולכן מה שישנו, דהיינו, כל הדברים כולם מהותם היא מה שהאדם קורא לו כלום. אבל, ... משום שהוא רק צורה חיצונית וצמצום חלקי וגוון חלקי של משהו אחר. לשום דבר שישנו אין בכלל מהות אמיתית והוויה עצמית. שום דבר אינו יכול לקיים את עצמו בכוחות עצמו. (התודעה של האדם אינה יכולה לקיים את עצמה בכוחות ... בסופו של דבר שכאשר הוא מגיע אל הקצה של הכל, הוא מגיע אל מה שנקרא כלום שהוא השלם שממנו מתהווה הכל בכל רגע מחדש כנל. הלוגיקה האנושית של האדם מבוססת על חוסר היכולת להבין שכל ההפכים הם מהות אחת. ...

זמן, התהוות המציאות, חוויית הזמן, שעמום, התחדשות, צמחונות, הנאה אין סופית, סיפוק, רצונות מהו אושר מוחלט והאם אפשר להשיגו? בשיחה זו, ...

... תוך הזמן והמקום, יראה כי גם הם צורה של משהו אחר, שהוא חסר את הצורה של הזמן והמקום. כי ההוויה של המקום, היא חסרת הצורה של המקום. וההוויה של הזמן, היא חסרת הצורה של הזמן. ובין ההוויה של הזמן לבין ההוויה של המקום, אין שום הבדל כלל. כי כאשר אין שום מקום, אין גם שום זמן ולהיפך. וממילא ההוויה של הזמן ושל המקום, היא בכלל ישות אחת ממש. כי יש רק שתי אפשרויות בלבד. והאפשרות הראשונה היא, שיש הבדל כלשהו בין ההוויה של המקום חסרת הצורה של המקום, לבין ההוויה של הזמן חסרת הצורה של הזמן, או שאין כל הבדל ביניהן. ואם אין ביניהן שום הבדל, הרי שממילא הן ... האדם, בין העדר מוחלט של מקום, לבין העדר מוחלט של זמן. וממילא זה אומר, שיש לנו ישות אחת, שהיא ההוויה של הזמן ושל המקום. ובמאמר מוסגר נסביר, כי העדר מקום, אין פירושו מקום ריק / חלל פנוי וכיוב, כי ... אין שום הבדל בין הצורה של הזמן לבין הצורה של המקום. ויש לשים לב לכך, שלא כתבנו שהאחדות היא מהווה את הנפרדות (הזמן והמקום), אלא כתבנו שהיא ההוויה שלה. כי מהווה את, זה בעצם לייחס לה תודעה וכיוב. והמינימום ההכרחי שאפשר לומר, הוא שהאחדות, היא ההוויה של הנפרדות. והאחדות הזאת, היא אין והעדר מוחלט ממש. כי בלי שום זמן ושום מקום, זה העדר מוחלט. ונזכיר ... כי הלבוש, הוא רק ביטוי של המהות הגדולה יותר. והאין, הוא גדול מהיש שנמצא בתוך זמן ומקום. ונמצא כי ההוויה של היש, היא האין וההעדר המוחלט. ויש לזכור גם, כי גם האין, הוא לבוש וצמצום והפרדה מהיש. ולכן מה ... בתוך הנפרדות, בלבוש של נפרדות. כי בשורש, הכל אחד ממש, ללא הבדל זמן ומקום כלשהם. ולפני הזמן באמת, פירושו ההוויה שקודמת לצורה של הזמן. ומעל המקום באמת, פירושו ההוויה של המקום, שמקיפה את הצורה של המקום כולו. כי גם המקום עצמו נמצא בתוך מרחב גדול יותר, שהוא ההוויה שלו, שהיא חסרת כל צורת מקום. ואם נעמיק עוד בעניין, נראה כי גם הפוטנציאל של כל הדברים, גם הוא ... אחד מהשני. וכל ההפכים, הם לבושים של ההפרדה שבין האין לבין היש. ומאחר שהיש נפרד מהאין, ממילא לא יתכן שההוויה של היש, תהיה האין. כי מאין, לא יכול להיות יש. כי כל המהות של האין המוחלט, היא ששום דבר לא יכול להיות ממנו, ושאין בו שום פוטנציאל כלל. והנה אעפכ הוא ההוויה של כל הנפרדות כולה ממש, ברגע הזה ובמקום הזה ממש. וזהו סוד הצמצום, שההוויה של היש, היא האין. וכל הצורות, מתהוות מהדבר שאין בו שום צורה כלל. וזהו נגד השכל, הנפרדות שנובעת מתוך האחדות הפשוטה שאין בה שום פירוד כלל. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, הוא מיד שואל את עצמו, איך זה יכול להיות שמאין יתהווה היש? אך זו שאלה לא נכונה. ולא רק שהיא לא נכונה, אלא שאין עליה שום תשובה כלל. והיא שאלה ... לבין האין, ולכן האדם שואל איך נוצר יש מאין. והשאלה הנכונה שצריכה להישאל היא, מהי האמת? האם באמת היש מתהווה מהאין?. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, הוא רואה שבאמת מצד האמת, היש והאין הם אחד. כי מצד אחד גם ...