... לדבר אחד בלבד, והוא מחויב המציאות. הישות הזאת שממנה הכל מורכב, שהיא מעבר לזמן ולמקום, ומעבר לכל צורה, נקראת ההוויה, והיא למעשה מחויבת המציאות. היא ההוויה הראשונית של הכל, שאין בה צורה כלל. איך אפשר להבין את מהות האין? כדי להבין באמת את האני והרצון, אליעד אומר שצריך להבין גם את האין, שהוא ההוויה שממנה הכל עשוי. האדם שואל: מה יש לפני האני והלא אני? והתשובה היא - כלום מוחלט, העדר מוחלט של מקום וזמן. כאשר מפרקים את כל הצורות של העולם (כולל את המקום והזמן עצמם), נשאר רק כלום, וזוהי ההוויה האמיתית של המציאות. לכן אליעד מסביר שהמהות האמיתית של האדם, של הרצון, ושל כל המציאות היא כלום, אין, והעדר ... אחת ממש, שבה אין יותר הבדל בין קיום לחוסר קיום, והאדם מבין שהוא עצמו וכל המציאות הם צורה של ההוויה האחת הזאת. מהי החוויה של להיות אלוהים? להיות אלוהים פירושו להיות הראשון, המחויב. האדם היה אלוהים לפני שהוא הפך ... אם האדם היה מבין באמת מי הוא, הוא היה מגלה שהוא תמיד היה המרכז והוא תמיד יהיה, כי הוא וההוויה הם ישות אחת, והוא למעשה הראשון והיחיד. איך יכול להיות שיש צורות נפרדות מההוויה? אליעד מסביר שאחת השאלות הקשות ביותר היא כיצד ייתכן שיש צורות נפרדות מתוך ההוויה האחת, שבה אין שום הפרדה כלל. איך ייתכן שההוויה שהיא האין, המהווה את הכל, יוצרת דברים שונים ממנה? לפי אליעד, אי אפשר להבין זאת בשכל הרגיל, אך יש התבוננות עמוקה שמאפשרת להבין שההוויה והצורות הן בעצם דבר אחד. זוהי תובנה המגיעה לאחר התבוננות חוזרת ונשנית, עד שהאדם קולט שהנפרדות והאחדות הן ישות אחת ממש. לסיכום, אליעד מסביר שהאדם והרצון שלו הם בסופו של דבר צורה של כלום, של הוויה אחת, ולכן כל ההבדלים, הרצונות, והבעיות שלנו הם אשליות הנובעות מכך שאיננו מבינים שאנחנו והמציאות הם למעשה דבר אחד מוחלט. איך נוצר הרצון? מהו האני? מהי מחויב המציאות? איך אפשר להבין את הכלום? מהי ההוויה? איך להיות אלוהים? נקרא בעמוד 194, אני ושורש הרצון - איך נוצר הרצון, איך נוצר האני של האדם. נעשה ... בסיסי וראשוני, אבל יש לא אני, ולכן האני הוא לא הראשון, האני הוא לא מחויב. כך שהאני לא יכול להוות את הלא אני. לא יכול להיות רק אני, כי הרי יש לא אני. אם יש אני ולא אני מקבילים, ... שלי היה האחד, אז לא יכול להיות שבמקביל אליו יהיה לא אני. ולכן האני הוא ישות מורכבת, ולכן יש הוויה אחת שמהווה את האני והלא אני. למשל ניקח כדור, ונעלים אותו, איך? לכדור היה רצף אטומים מסוים, ושינינו את רצף האטומים ... מקום וזמן? זה גם שניים. יש אני ויש לא אני, והלא אני כולל את כל המקום והזמן. ואם אומרים שבהוויה שלי אין שום צורה, אין שם אני ולא אני, אז זה אומר שבהוויה שלי אין את הצורה שלי ואין את הצורה של הלא אני עם המקום והזמן, אז ההוויה זה הכלום. אני ולא אני, פירושו דבר שקיים בתוך מקום וזמן, אם נסיר את כל הצורות של האני ונסיר ... מה נקבל? משהו שהוא בלי מקום וזמן. שאלה: מה זה לפרק? אליעד: מקום זה ישות? זמן זה ישות? מה מהווה אותם? משהו שאין בו צורה של מקום ומשהו שאין בו צורה של זמן. מה שמהווה את המקום הוא לא מקום, ההוויה של המקום לא יכולה שיהיה בה מרחב של מקום, הדבר שממנו עשוי המקום לא יכול להיות מקום. אולי המקום ... ומי שמבין את השאלה מבין את הכל, מה השאלה? יש פה עניין מאוד רציני, מי שמתבונן מגלה שיש בסוף הוויה אחת, שלא מורכבת משום דבר, מה זה אומר? שאם לא תתבונן מספיק תגלה שיש אולי שתי הוויות, אבל מי שיתבונן, בסוף ייתפס לו בראש שיש הוויה אחת ויחידה, ובגלל שאנחנו קוראים לזה הוויה, אז זה אומר שיש לא הוויה, ולכן ההוויה זה לא ההוויה של הכל, אבל זאת בעצם השאלה. אם יש הוויה אחת, ובלי הוויה לא יכול להיות שום דבר, אז איך יש משהו שהוא לא הוויה? מה זה הוויה? הוויה פירושו שבלעדיו לא יכול להיות משהו קיים. ההוויה זה הממלא של הכל. ההוויה זה המציאות שחייבת להיות קיימת. יש הוויה שהיא בסיסית, ושום דבר בעולם לא יכול להיות קיים בלעדיה. כי כל דבר שקיים יש סביבו את ההוויה וגם בתוכו יש את ההוויה. אז השאלה שנשאלת היא, אם ההוויה נמצאת בכל מקום, אז איך יש משהו שהוא לא ההוויה? אם האדם לא ... שניים, יש לנו אין סוף צורות, ואחדות אחת שהיא כלום. אבל זה עדיין שניים. יש לנו נפרדות ואחדות. האין מהווה את היש, את הצורות. הבנו שגם האין סוף נפרדות וגם האחדות, זה צורות שונות של משהו אחר, שבו נגמר ... ושום דבר לא קיים בלעדיה. המהות = האין המוחלט. שום דבר מוגדר בעולם לא יכול להיות קיים מבלי שההוויה תהווה אותו. ההוויה הראשונה שלא מוגדרת בשום צורה קיומה מחויב, כי היא לא מורכבת משום דבר. ההוויה היא הדבר שקיים ... הוא, אלא כל דבר הוא המהות. צריך להבין קודם כל מה היא המהות, היא נמצאת מחוץ למקום ומחוץ לזמן. שמהווה את הכל, שאין בה הבדל בין יש לאין ושהיא הכלום. ואין הבדל בין המהות לצורה שלה. זה כמו להגיד ...

... ומקורו. רק כאשר הוא מבין בדיוק ממה הוא מפחד, הוא יכול לגלות את שורש הפחד ולבטל אותו. מדוע הפחד מהווה הוכחה לקיומה של נפרדות? אליעד מסביר שהפחד מוכיח שהאדם חווה עצמו כישות נפרדת. כל עוד האדם מרגיש שיש משהו ...

תודעה, להיעלם, קיום ואי קיום, כולם טועים, יצירת גוף האדם, נצחיות הנשמה, מהות ההוויה, להיות כלום, חקר הנפרדות מהי תודעה, ומה ההבדל בין תודעת האדם לתודעת בעל חיים? לפי אליעד כהן, השאלה לגבי ... להיאחז. מי שרוצה לתפוס את הכלום, צריך להתרחק מההגדרות. אם אתה רוצה לתפוס את הכלום במחשבה, אתה צריך להגיד, ההוויה הראשונה היא לא זה, ולא זה, ולא זה, עד שאתה כל כך נמצא במה היא לא, אתה כל כך ...

... היה, פשוט לא חוו אותו כנפרד מהקיר. השולחן תמיד נמצא אפילו שאנו לא רואים אותו. באחדות שום דבר לא מהווה את הנפרדות. הכל קיים כל הזמן אבל בצורה אחרת. לפני הבריאה היית קיימת, וגם היא הייתה קיימת, ואפילו הייתן ...

ההוויה של המציאות, בלי פוטנציאל של נפרדות, למה האדם יוצר לעצמו סבל ולא רוצה לסבול, לא לשקר את עצמך מהי ההוויה של המציאות והאם קיים בה פוטנציאל לנפרדות? אליעד כהן מסביר שההוויה הראשונה, המהות של המציאות, היא המצב שבו אין שום צורה, שום נפרדות ושום אפשרות של הפרדה. בהוויה הזאת אין אפילו פוטנציאל לנפרדות, משום שפוטנציאל הוא כבר סוג של צורה, ובמציאות הבסיסית ביותר אין אפילו אפשרות שיהיו ... את המציאות ללא שום נפרדות. במצב הזה, האדם מפסיק לראות הפרדה בין אני לבין לא אני. האדם מבין לעומק שההוויה שלו זהה לחלוטין להוויה של כל הדברים כולם. כאשר האדם מבין וחווה את זה, הוא חווה את עצמו כאלוהים, כי אלוהים, לפי ההסבר הזה, הוא ההוויה הראשונה והיחידה שאין בה שום הפרדה. כל סבל האדם מגיע מכך שהוא חווה נפרדות - הוא חווה דברים כטובים או רעים, כאני או לא אני. כאשר הוא חוזר להוויה האחת, הוא חווה שלמות מוחלטת. איך אליעד מציע להתמודד עם קשיים יומיומיים? אליעד מדגיש שכדי לפתור בעיות יומיומיות, אין ... יכול להפסיק לסבול. כל עוד האדם מאמין שיש סבל, הוא ממשיך ליצור את הסבל. ברגע שהאדם מבין לעומק את ההוויה האמיתית, שהיא מעבר לכל נפרדות, כל סבל מסתיים. האדם יכול להגיע לכך רק על ידי חקירה פנימית מוחלטת וחסרת פשרות, עד שהוא יבין שהכל הוא אחד ואין שום סיבה אמיתית לסבול. מהי ההוויה הראשונה של המציאות? למה האדם יוצר לעצמו סבל? איך להפסיק לשקר לעצמי? האם יש פוטנציאל לנפרדות בהוויה הראשונה? איך להשתחרר לחלוטין מסבל? למה האדם לא באמת מחפש את האמת? איך לחוות את עצמי כאלוהים? שאלה: כשאני ... אז בסוף תבין מה זה. כאשר אתה מחפש את המהות, מה אתה מחפש? את הדבר הראשון, המצוי הראשון, את ההוויה של המקום והזמן. שום דבר זה לא המהות. אז שום דבר זה המהות. מה חייב להיות קיים? המהות. אנו ... - השאר, שזה המקום, הזמן, המחשבות וכו. למעשה בחבילה של הלא אני נכנסות כל האפשרויות, האופציות, הצורות והכל. אז ההוויה של האני היא גם ההוויה של הלא אני. למעשה בהוויה אין אני ולא אני. אנחנו מנסים להבין מה יקרה כאשר לא תהיי. תישאר רק ההוויה. ההוויה שלי היא סך כל הדברים. כי יש הוויה אחת שהיא ההוויה של הכל. ההוויה הראשונה היא דבר שאין בו שום צורה. בהוויה לא היה הבדל בין אני ולא אני. אז ההוויה היא החיבור של כל הדברים בבת אחת. ההוויה היא הכלום. האדם הוא כל כך שקרן, שאת הממשי הוא הופך ללא ממשי. הכלום הוא כל כך לא ממשי ... זה הפוך לגמרי, הממשות עצמה היא הכלום. והממשות עצמה, שהיא כל כך ממשית, עליה אף אחד לא יכול לחשוב. בהוויה הראשונה אין כלום. אין שום צורה. זה לא כמו שלוקחים כסא ושולחן ומפרקים אותם ויש ערמה של עצים או שאפשר לומר שזה כסא ושולחן בצורה אחרת, הכסא והשולחן שינו את הצורה שלהם. אבל בהוויה הראשונה אין שום צורה וזמן. במהות של המציאות אין צורות, אין שום הפרדה. שאלה: האם גם הכלום הוא משהו? ...

... לא מחייב את מה שקורה עכשיו, והפרוסה החתוכה עכשיו לא תלויה בכך שלפני רגע חתכת אותה. המציאות כל הזמן מתהווה מחדש. כאשר האדם מבין זאת באמת, הוא מפסיק לחוות את המציאות כנפרדת ממנו, אלא כחלק מתודעה אחת, שהיא הוא ... אז האין מחוקק הוא אלוהים. אז אקראיות היא אלוהים, הוא הראשון. השולחן הזה עשוי ממשהו, המשהו הזה זה האלוהים. ההוויה היא האלוהים. שאלה: מה המזל שלך? אליעד: אין לזה משמעות. זה הכל שטויות, אין לזה משמעות. אם היית אלוהים, ... לי, לא מעבר לכך. זה כמו שאתה הולך בתוך חלום וחווה את המציאות, שכול רגע חדש. שאלה: אם המציאות מתהווה כל שנייה... אליעד: רגע, אל תשאירי ספקות, האם היא באמת מתהווה כל רגע מחדש? קודם את צריכה להיות בטוחה בזה, אל תשאירי ספק, אל תרוצי לשאלה הבאה. האם היא מתהווה כל שנייה? ואולי לא, מדוע את יושבת? האם זה מחויב שתשבי? לא, מה עכשיו גורם לך לשבת? שאלה: כי ... משהו שישנו, אז מה זה ישנו? אני מורכב משניים, אני זה יש, בצורה של אני. קיום בצורה של אני, הוויה בצורה של אני, זה שניים. אני, זה משהו שקיים, לכן זה שניים. האם כשאני אומר אני, אני חווה שאני ...

... זה שמפעיל את הבובות, יפסיק להפעיל אותן, הבובות ימשיכו להיות קיימות, אבל במציאות הצורות לא יכולות להיות קיימות ללא ההוויה. למשל את עוצמת את העיניים ומדמיינת פיל, האם הפיל קיים? הוא קיים, אבל הוא את. את לא רק מזיזה את הפיל, את גם הפיל. כשאת רואה את האנשים, זה לא רק שמישהו מזיז אותם בחוטים, אלא זה מישהו שמהווה אותם, שמקיים אותם. עכשיו שאת רואה חדר, יש משהו שעושה את החדר הזה עכשיו. ואם תחווי את זה, את ...

... למה? כי המקום והזמן הם עצמם עשויים מכלום כרגע. מכאן שהכל עשוי מכלום. ואם נקצין את זה, גם להגיד שההוויה של הצורה היא כלום, זוהי גם נפרדות, כי אתה אומר למעשה שההוויה היא כלום והצורה היא משהו. עדיין יש הפרדה בין הצורה להוויה, בסוף אתה מגיע להבנה שהצורה וההוויה הם אחד. יש רק ישות אחת. אם תבין זאת, תחווה את זה. הצורה והלא צורה הם אחד. אם היית ... היש תמיד ישנו, רק הצורה שלו משתנה. יש מקום וזמן אין סופי ובתוכו המון צורות. מה זה כרגע הבקבוק? התהוות של זמן ומקום, בצורה של כלום. המקום והזמן עשויים מכלום. מה יותר גדול מהזמן והמקום? הכלום. מחוץ למקום אין ...

... איך בודקים? שואלים, איך בכלל אני יודעת שהלכתי? כי יש לי זיכרון. מה זה זיכרון? מה זה אני? אני מתהווה כרגע בזיכרון, שאומר לי שהיה קודם, כרגע נוצר לי זיכרון שמקודם היה, את עכשיו נוצרת, אז איך אפשר להגיד ...

אני הוא זה, ניסרגדתה, I AM THAT, פילוסופיה מזרחית, הוויה, קיום, להיות כלום, רק להיות, הארה, החיסרון הראשון, הרע הגדול ביותר מה המשמעות של I AM THAT בפילוסופיה של ...