אלוהים הוכחות, מי ברא את העולם - חלק 7 - הוכחה לכך שהעולם לא נברא יש מאין על ידי אלוהים! יש אלוהים, אין אלוהים, מי ברא את אלוהים , הוכחות שאלוהים קיים, לחזור בתשובה האם יש אלוהים? האם איך נברא העולם? מי ברא את העולם? מי ברא את אלוהים הבורא? בריאת העולם אלוהים ועוד. הוכחה לכך שאלוהים לא ברא את העולם יש מאין. הוכחה לכך שהעולם לא נברא יש מאין. נגדיר: יש = כל מה שישנו. אין = העדר של יש הפך של יש כלום שום ... להיות. ואכ צריך שמישהו יברא אותו. בנוסף קיימות גם רק 2 אפשרויות. 1 - מהותו של אלוהים היא יש. 2 - מהותו של אלוהים היא אין. אין אפשרות שמהותו של אלוהים היא יש + אין בו זמנית, משום שישות כזו אינו יכולה להתקיים, משום שזה נוגד את השכל היגיון לוגיקה וכולי (ראה: האם ניתן להוכיח כי ישות כלשהי (אלוהים) אינה קיימת ?). טיעון: מהותו של אלוהים אינה ידועה ולכן לא ניתן לדון בה. תגובה: ברגע שאומרים שאלוהים ברא את העולם, ומייחסים לו רצון פעולה וכולי, ממילא כבר דנים בו. אם מהותו של אלוהים אינה ידועה, ממילא אין אפשרות גם לייחס לה את בריאת העולם וכולי. ברגע שמייחסים לאלוהים משהו כלשהו, הרי שכבר מגדירים את מהותו, וממילא אפשר ויש לדון במהותו. תגובה נוספת: גם אם מהותו של אלוהים היא אינה ידועה, עדיין מהצד של האדם קיימות רק 2 אפשרויות, או ...

... חופשית - למה אין ויש בחירה חופשית זה אחד? האם קיימת בחירה חופשית באמת? הרצאה זו של אליעד כהן מתמקדת בנושא הבחירה החופשית, ומנסה להראות כיצד המושגים בחירה חופשית והעדר ... האפשרות השנייה מניחה קיום של תכנון כלשהו בעולם, כלומר, שיש תבונה או ישות כלשהי בעלת רצון, והיא שמניעה את הדברים. מהו הרצון הראשון, והאם הוא נבחר? אליעד ממשיך לעומק השאלה ... התבונה הראשונה שמניעה את העולם. הוא שואל האם לתבונה זו יש רצון כלשהו, והאם היא בעצמה רוצה את הרצון הזה. ההנחה של אליעד היא כי מי שבאמת בוחר הוא לא מי שמבצע פעולה, אלא מי ... שבה אין שום הבדל בין קיום הבחירה להעדרה. מהו המסר המרכזי על בחירה חופשית? המסר המרכזי שאליעד מציע לנו לקחת מכאן הוא שחשוב להתבונן לעומק במושגים של בחירה, רצון וסיבה. ככל ... החופשית, ובמהותו של הקיום האנושי בהקשר זה. אליעד מציע פרספקטיבה מסוימת שיכולה להראות כי בחירה חופשית וחוסר בחירה חופשית הן למעשה אותו הדבר. האם קיימת בחירה חופשית? ... מובן, אם כן, כי עצם קיום השאלה כבר מניח את קיומה של איזו בחירה, כיוון שבחירה תמיד מתחילה מרצון. מהו הרצון הראשון, ומה יוצר אותו? בהמשך, עובר אליעד לשאול על הרצון הראשון. כאשר אנו שואלים מה קדם ... כיוונים. אם אנחנו מניחים קיום של תבונה ראשונה שמניעה את כל הקיום, אנו שואלים: האם לתבונה הראשונה יש רצון? האם היא בחרה לרצות? אליעד מציין כי אם ישות כזו קיימת, מי שבאמת בוחר אינו מי שעושה, אלא מי שיוצר את ... שיש תבונה ראשונה המניעה את העולם, ונשאל: האם התבונה הראשונה, האם יש לה מצידה רצון כלשהו? האם היא רוצה את הרצון של עצמה? כי באמת, בסופו של דבר מי שבאמת בוחר זה לא מי שעושה, ...

אלוהים, יש או אין אלוהים קיים או לא, בריאת העולם, המפץ הגדול, הוכחה שאין יש אלוהים, יש מאין, כלום או הכל האם יש או אין אלוהים? השאלה הראשונה שאליעד כהן דן בה היא מי זה אלוהים?. הוא מיד מסביר שהשאלה מי זה אלוהים? מניחה מראש שיש אלוהים, ושאלות מסוג זה מגיעות מתפיסות מעוותות, שכן אדם שמבין מהו אלוהים באמת, יראה שכל השאלות הללו נעלמות מעצמן. לכן אליעד מציע לשאול במקום זאת, האם יש אלוהים?, ומכאן מתחיל הדיון לעומקו של הנושא. השואל מציע הגדרה לאלוהים כישות אינסופית שיצרה את הבריאה. אליעד מזהה מיד את הקושי בהגדרה זו, שכן אם אלוהים הוא ישות, מתעוררת השאלה מי יצר את הישות הזו, וכך מגיעים ללופ אינסופי שבו כל יוצר זקוק ליוצר נוסף. לפיכך, הוא מציע לחקור את הנושא מזווית אחרת, זווית המחויב והאפשרי במציאות. מה ההבדל בין מחויב לאפשרי במציאות? אליעד כהן מציע לחשוב בצורה שיטתית ולבחון את העולם לפי הדברים שהם מחויבי המציאות, כלומר, שחייבים להיות קיימים ואינם תלויים בשום דבר אחר, לעומת אפשרי המציאות, שיכול להתקיים או לא להתקיים, בהתאם למשהו אחר. למשל, כיסא ... והברזל עשוי מאטומים, וכן הלאה עד שמגיעים להכרה שהכל נמצא בתוך מסגרת של מקום וזמן. כל דבר שישנו בעולם, כולל מחשבות, רצונות ופוטנציאלים, מתקיים בתוך מרחב של מקום וזמן. כדי שתהיה הגדרה כלשהי כמו אני, חייב להיות גם לא אני, וההבחנה הזאת דורשת מרחב. לכן, כל המציאות נמצאת בתוך מקום וזמן, ואין בה שום דבר שהוא ... האם המקום והזמן עצמם הם מוחלטים? הנקודה הבאה שאליעד חוקר היא האם המקום והזמן עצמם מחויבים או שהם גם אפשריים בלבד. הוא מסביר שגם הפוטנציאל עצמו, שהוא האפשרות שמשהו יתקיים בעתיד, תופס מקום וזמן. אפילו אם נלך אחורה בזמן, לפני המפץ הגדול, קיים פוטנציאל, ופוטנציאל זה בעצמו תופס מרחב. לכן הוא מציע את הרעיון שהמקום והזמן הם עצמם אינסופיים ולא נבראו לעולם, והעולם פשוט תמיד היה קיים באינסוף אפשרויות. מה המשמעות של קדמות העולם וחידוש העולם? אליעד כהן דן בשתי גישות מרכזיות: גישת קדמות העולם, שאומרת שהמקום והזמן תמיד היו קיימים ולא נבראו לעולם, וגישה דתית יותר של חידוש העולם, הטוענת שהמקום והזמן נבראו יש מאין על ידי אלוהים. לטענתו, גם אם אומרים שאלוהים ברא את העולם, נותרת הבעיה - מי ברא את אלוהים? ולכן ההסבר הפשוט יותר הוא שהמקום והזמן תמיד היו קיימים. הוא מוסיף כי בעולם אינסופי עם אינסוף אפשרויות, הסדר שאנו מכירים אינו מיוחד או בלעדי, מכיוון שבמקום אחר יכול להתקיים סדר הפוך לחלוטין. לפיכך, אין באמת סדר מוחלט ואין צורך להניח שאלוהים סידר משהו דווקא בדרך מסוימת. מהו הכלום שממנו נוצר הכל? כדי להבין את המהות הפנימית של המקום והזמן, אליעד מציג את רעיון הכלום. הכלום הוא מצב שאין בו שום דבר, כולל אין מקום, אין זמן, ואין פוטנציאל. בסופו של דבר, הוא מסביר כי הכלום הוא הדבר היחיד שהוא באמת מחויב המציאות, מכיוון שאי אפשר להעלים אותו, הוא תמיד היה ותמיד יהיה קיים. אבל כאן יש פרדוקס: הכלום והיש הם למעשה שני הפכים המתקיימים בו - זמנית. בגלל שהמוח האנושי לא מסוגל לתפוס את הרעיון הזה שהיש והאין אחד, אנשים מתקשים להבין איך מכלום מוחלט נוצרה מציאות. ההבנה שהיש והאין מתקיימים בו זמנית משנה לחלוטין את תפיסת המציאות ואת החוויה של האדם. איך החקירה הזאת משפיעה על חיי האדם? אליעד כהן מדגיש שההבנה הזו משנה לגמרי את ההתמודדות של האדם עם סבל, ...

... המציאות סוד הצמצום יש מאין ואחדות ההפכים - חלק 1 הפעם נבאר את מהות העניין, של סוד הצמצום של המציאות. והעניין הוא, כי ... לדוגמה את הידיעות שאותן האדם יודע, ונתבונן מהי בעצם ידיעה, נראה שהאדם יודע המון צורות שונות, של שום דבר. כי המשמעות של דבר, לא נמצאת בתוך הדבר עצמו, ... נמצאת מחוץ לדברים עצמם. כי אם האדם לא היה יודע שום ידיעה בעולם, מלבד את ידיעת השולחן עצמה, הרי שהאדם לא היה יודע גם לא את השולחן עצמו. כי אם לא הייתה לאדם שום ידיעה, מלבד ידיעה אחת בלבד, הרי שלא הייתה שום משמעות לידיעה האחת של האדם. ואפילו המשמעות של האני של האדם, גם ... היא ההעדר המוחלט של כל הגדרה. כי הדבר המוגדר, קיומו אינו מחויב, משום שיש אפשרות שתהיה קיימת ישות אחרת, ששונה בהגדרה שלה ממנו. ומה שקיומו אינו מחויב, הוא לא הנמצא הראשון. כי הנמצא הראשון, לא יכול להיות צורה של משהו. כי אם יש ... שמאחד את כל ההגדרות עד אין סוף. וזו המשמעות של אלוהים שיצר אלוהים אחר עד אין סוף ללא נקודת התחלה. ואעפכ הכל אחד. כי מהות המקיפים היא אחת, וגם נפרדת בו ... ממשיים, אלא זמן ומקום כשני מימדים שמאפשרים את קיומם של הדברים. כי כדי שתהיה משמעות למשהו, לשם כך צריך שתהיה במציאות יותר מאשר ישות אחת. כי ... שהיא חסרת הגדרה וחסרת גבול. ואפשר לדוגמה להגדיר כי קיומו של העולם שלנו לדוגמה, תלוי בקיומו של ציר זמן כלשהו. וניתן גם לומר כי ציר הזמן הזה קיומו הוא לא אין סופי. אך קיומו של הזמן, הוא תמיד יהיה אין סופי. כי תמיד יהיה, לפני ואחרי הזמן וכיוב לגבי המקום. וזה ... מתרחשים כל האירועים השונים. והמצויים הראשונים שקיומם הוא מחויב, הם הזמן והמקום. שאי אפשר בלי זמן ובלי מקום כלל. וזאת בעצם ההוכחה לכך שאין ... לא היו זמן ומקום כלל, עדיין גם זה עצמו מצריך את קיומם של הזמן והמקום. כי הנפרדות, תמיד קיימת כפוטנציאל. כי תמיד תהיה קיימת האפשרות לקיומו של דבר כלשהו. ואת האפשרות לקיומו של דבר כלשהו, את האפשרות עצמה, אי אפשר להעלים. וגם הנפרדות שבתוך האפשרות והפוטנציאל, גם היא תופסת זמן ומקום. כי יש מקום לאין ויש מקום ליש. וגם האין הוא רק אפשרי המציאות ולא מחויב, משום שהוא מוגבל ומוגדר, על ידי ... הוא לא מחויב ולא מצוי ראשון. ונמצא אם כן שאין אלוהים מצוי ראשון ויחיד, אלא יש את המקום והזמן שהם מקיפים את הנפרדות תמיד. כי הנפרדות היא השורש ... הזמן והמקום. והאירועים כולם הם צורות שונות של שני האלוהים הראשונים שהם הזמן והמקום, שהם אין סופיים כנל. וקיומם הוא הכרחי כנל. כי גם ההעדר שלהם, מצריך את קיומם. כי ההעדר שלהם נפרד מהקיום שלהם, במקום ובזמן כנל, ולכן קיומם הכרחי כנל. והנה, המקום והזמן הם אין סופיים. וכמות האפשרויות שיש בתוך אין סוף מקום ואין ... גם היא אין סופית. ובכל נקודה אחת של מקום וזמן, יש פוטנציאל אין סופי של צורות אפשריות. כל שכן בתוך מקום וזמן אין סופיים. וכל האירועים שקורים בעולם, ... חוויית האדם את רצף האירועים השונים. כי בעולם שלנו יש אין סוף אפשרויות. והאדם במשך זמן מוגבל ובתוך מקום מוגבל, צופה בחלק מהאפשרויות השונות. וכאשר ...

יש מאין - למה זה לא אפשרי כלל? ואיך אין שום שאלה כלל? כאשר ... שכל מה שישנו, אלו צורות שונות שנמצאות בתוך זמן ומקום, והזמן והמקום עצמם, הם צורות של כלום, שהוא חסר את צורת הזמן והמקום. והאדם בעצם רואה, כיצד הכל מתהווה יש מאין. והאדם תוהה, כיצד זה שהכל מתהווה יש מאין. כי האדם רגיל לחשוב, שיש, יכול להתהוות רק מיש, אך יש מאין, לא יכול להתהוות כלל. והסיבה שנדמה לאדם, שיש, לא ... המהות המנוגדת, של היש ושל האין. כי מה שאיננו כלל, דהיינו, האין, כיצד שייך לומר, שממנו יתהווה משהו, הרי הוא איננו קיים כלל?! וכיצד יתכן הדבר, שבתוך העדר הקיום, יהיה קיים כל הקיום כולו?! ומהות האין, היא זו שמונעת מהאדם להבין, ... את מהות האין. אך באמת, אם ישנה האדם את התפישה שלו, ויתייחס גם אל האין כאל משהו ממשי, הרי שממילא הכל ברור לגמרי, ללא שום שאלה כלל. ולא כך הוא, כי התהוות יש מאין, היא לא אפשרית כלל. ומצד האמת, לא רק התהוות של יש מאין אינה אפשרית כלל, אלא שאפילו התהוות של יש מיש, גם היא לא אפשרית כלל. ובפועל, אין במציאות שלנו שום ... כמותית, כמות הזמן וכמות המקום וכמות אין סוף הישויות, לא משתנה כלל, אלא רק ההרכבה והסדר של הצורות משתנים. והתהוות פירושה, שהכמות עצמה משתנה. והתהוות של יש מאין, פירושו, התהוות של ריבוי אין סופי, מתוך אחדות אחת. ... שתהווה אותו. וגם כל צורה וצורה, ההוויה של הצורה, היא המהות של המציאות. ולכן, מצד השכל, לא יכולה להיות קיימת שום צורה כלל, שהיא אינה ההוויה עצמה. כי יצירת יש מאין, אין פירושו שינוי של מקום וזמן, אלא פירושו התהוות ... אחת. ומאחר שהכל ממנה, ומאחר ששום דבר לא נפרד ממנה, וגם לא הלבושים של המציאות, לכן זה אומר שלא יכולים להיות קיימים לבושים של המציאות. ולכאורה אפשר לומר, שגם היש והאין אלו שתי צורות, ושהצורות רק משנות את המיקום שלהן, כמו השינוי של יש מיש. וזה נכון, אבל זה אומר את האמת, שבאמת יש מהות אחת אחרת, שבה היש והאין הם אחד ממש. כי גם היש והאין הם צורה. ובמהות הראשונה באמת, אין שום שינוי צורה של יש ואין, אלא יש אחדות מוחלטת. ולכן לא יכולות להיות הצורות ... כולו הוא רק הוויה עצמה, ולא יותר או פחות מכך. ולא יכול להיות שום דבר, שאינו מלא בהוויה, ולכן לא יכול להיות שום מקום שבו יהיה חלל פנוי. כי החלל הפנוי עצמו, קיומו עצמו אינו אפשרי. משום שהוא עצמו צורה, שנפרדת ...

יש או אין, איך לדעת האם יש הבדל בין יש לבין אין, יש ואין, למה יש, למה אין מה ההבדל בין יש לאין? השאלה האם יש הבדל בין יש לבין אין עוסקת בכמה מהיסודות הפילוסופיים של הקיום וההבנה שלנו את המציאות. אליעד כהן מציע להתעמק בשאלה זו דרך חקירה עצמית ולחזור עליה שוב ושוב כדי להגיע להבנה מעמיקה יותר של מהות הקיום. השאלה האם יש או אין למעשה מציגה את הדילמה העמוקה ביותר בתפיסת המציאות: האם יש הבדל בין קיום לבין אי - קיום, או שמא מדובר בהבחנה מדומיינת, תלוית פרשנות? איך להבין אם יש הבדל בין יש לאין? כדי להבין את ההבדל בין יש לאין, אנו צריכים לשאול את עצמנו שאלות בסיסיות לגבי מהות הדברים. לדוגמה, אם אדם רואה שולחן, השאלה הראשונה שהוא עשוי לשאול היא מה זה שולחן? אם נשאל ... עד שלא נוכל להצביע על דבר מוחלט שיכולה להיות לו הגדרה ברורה ומוחלטת. השאלה הפילוסופית כאן היא האם ההבדל בין יש לאין הוא אמיתי או שהוא תוצאה של פרשנות הסובייקטיבית שלנו. למה בכלל יש משהו? המושג יש מעורר שאלה בסיסית על הקיום: למה בכלל יש משהו בעולם? אליעד כהן מסביר כי כל דבר שקשור ביש למעשה נבנה מהגדרה - משהו מקבל את המעמד של יש רק כאשר אנו מגדירים אותו כך. ... למה יש משהו ולא שום דבר. במובן זה, השאלה למה יש משהו? הופכת להיות שאלה שאין לה תשובה סופית וברורה. כיצד השאלה על יש ואין מתקשרת לתודעה שלנו? לא מדובר רק בשאלה פילוסופית טהורה, השאלה על יש ואין גם נוגעת לתודעה האנושית. אנו, בני האדם, מייחסים משמעות רבה לקיום של דברים, אך כשאנחנו מנסים להבין את מהות הקיום לעומק, מתברר שאין לנו באמת גבול חד וברור בין יש לאין. לדוגמה, אם נמשיך לפרק את התפיסה שלנו על שולחן, נגלה שהוא לא רק שולחן, הוא אוסף של חלקיקים שהפיזיקה המודרנית תיארה כעצמים שונים במבנים שונים. אם נמשיך לפרק את כל הדברים בעולם, נגלה שההבחנות בין יש ואין הן יחסיות בלבד. איך ההבנה של יש ואין משפיעה על החשיבה שלנו? אם אנו מבינים שאין הבדל מוחלט בין יש לאין, השפעתה על החשיבה שלנו יכולה להיות משמעותית מאוד. הרבה פעמים אנחנו נאחזים בתפיסות מוצקות של יש או אין, אך אם נבין שאין הבדל מוחלט ביניהם, זה יכול לשחרר אותנו מהצורך להיאחז במושגים קבועים. לדוגמה, אדם שמבין שאין הבדל מוחלט בין יש לאין עשוי להפסיק לפחד ממהות הקיום, ולא להיאחז בצורה נחרצת במושגים של מה יש ומה אין. מדוע אנשים מתקשים להבין שאין הבדל בין יש לאין? האתגר בהבנת השאלה על יש ואין טמון בעובדה שהתפיסה שלנו את העולם היא תוצאה של הבחנות חדות בין דברים. אנחנו רגילים לראות את העולם בצורה ברורה - יש שולחן, יש אדם, יש כיסא. השאיפה להסביר את כל המושגים הללו תוביל אותנו לכך שלא נוכל למצוא תשובות מוחלטות לגבי מהות כל אחד מהם. במילים אחרות, קשה לנו לוותר על הדימוי המוחלט של יש ואין, כי זה מה שמסייע לנו להבין את

למה העולם קיים, משמעות החיים, מה יש לשאול לפני השאלה למה העולם קיים, יש ואין מה צריך להבין לפני ששואלים למה העולם קיים? כדי לענות על השאלה למה העולם קיים? או מה משמעות החיים? אליעד כהן מסביר שצריך קודם כל לברר שאלה אחרת ועמוקה יותר: מה ההבדל בין יש ואין?. אליעד מדגיש שאם אדם לא מבין באופן ברור וחד - משמעי מה המשמעות של יש ומה המשמעות של אין, אין לו שום אפשרות להבין למה קיים משהו או מה משמעותו של הדבר ... רק לאחר שההבדל בין שתי האפשרויות ברור, אפשר בכלל להתחיל לשאול מה המשמעות או מה התכלית של השולחן. למה חייבים להבדיל בין יש לאין כדי להבין משמעות? אליעד כהן מביא דוגמה נוספת שמסבירה את ההכרח להבין קודם כל את ההבדל בין יש לאין: אדם שואל למה אני חי?, אך כל עוד אינו מבין את ההבדל בין חי למת, הוא לא יכול להבין בכלל למה הוא חי. השאלה למה? אפשרית רק אם ברור לנו שהמצב הנוכחי שונה ממצב ... משמעות לשאלה למה?. במצב כזה, השאלה עצמה אינה קיימת ואין מה לחפש בה תשובה. מדוע ההבדל בין עולם קיים ללא קיים משמעותי לשאלת קיום העולם? בהמשך, אליעד כהן מציג את השאלה העיקרית והמהותית שעלינו לשאול לפני שנחפש סיבה לקיום העולם: האם יש בכלל הבדל בין העולם קיים לעולם לא קיים?. הוא מסביר שהשאלה הזאת הכרחית מפני שאם האדם מגלה שאין באמת הבדל בין מציאות שבה העולם קיים לבין מציאות שבה הוא אינו קיים, אז בעצם אין משמעות אמיתית לשאלה מדוע הוא קיים. לפי אליעד, קודם כל צריך להגדיר ולהבין היטב אם קיים הבדל, כי אם אין ... את הנושא הזה ולא הגיע למסקנה ברורה, אין טעם בשאלות נוספות, מפני שהבסיס שעליו נשענת השאלה לא נבדק מספיק. כיצד הבנת ההבדל בין יש לאין משנה את השאלות שאנו שואלים? אליעד כהן מדגיש שכאשר אדם בוחן את ההבדל בין יש לאין לעומק, הוא מתחיל לשאול שאלות שונות, עמוקות יותר, ומשמעותיות יותר. במקום לשאול רק למה יש עולם?, הוא מתחיל לבדוק מה המשמעות של יש לעומת אין?. הוא מסביר שההבדל בין יש לאין הוא בעצם ההבדל המהותי ביותר שקיים, מפני שהוא הבסיס לכל שאלה על משמעות ותכלית. ככל שהאדם יעמיק בבדיקה של מהות ההבדל בין היש לאין, הוא יוכל לגשת לשאלות אחרות, כמו למה אני קיים?, מה תכלית החיים? ולמה העולם נברא?. אבל קודם כל, הבדיקה חייבת להתחיל מהבסיס - מההבדל הבסיסי ביותר - ההבדל בין יש לאין. מה המשמעות האמיתית של שאלת קיום העולם לפי אליעד כהן? לסיכום, אליעד כהן טוען ששאלת קיום העולם היא בעצם שאלה על הבדל. היא לא שאלה על למה סתם, אלא על האם יש בכלל משמעות לשאלה למה?. לפני שהאדם מחפש את סיבת הקיום, עליו לברר עם עצמו את עצם המשמעות של קיום ושל אי - קיום. רק לאחר בירור עמוק ויסודי של ההבדל בין יש עולם לבין אין עולם, האדם יכול באמת להבין את שאלת הקיום, וגם לגשת לתשובות עמוקות ומשמעותיות. למה העולם קיים? מה ההבדל בין יש לאין? מה משמעות החיים? מה לשאול לפני משמעות החיים? האם יש משמעות לקיום

... ההתחלה של חיפוש האמת, מהות היש, מהות האין, יש ואין, להיעלם, להיות קיים איך מתחילים לחפש את האמת? כדי להתחיל לחפש את האמת באופן אמיתי, ... את המהות של מושגי היסוד שעליהם הוא מתבסס, כגון יש ואין, קיים ולא קיים. מדוע צריך להתחיל מנקודת ההתחלה? אם אדם שואל את עצמו שאלות כמו למה ... המהות של השולחן, מה התכלית שלו או מה המשמעות של קיומו. האם אפשר להבין משמעות בלי להבין הבדל בין יש לאין? אליעד מסביר שהבנת המשמעות של כל דבר מותנית קודם כל בהבנת ההבדל בין יש לאין. אם אדם לא יבין לעומק מה זה אומר שמשהו קיים לעומת מצב שבו הוא איננו קיים, הוא לא ... ששואלים למה משהו קיים, יש להבין מה המשמעות של קיום לעומת אי - קיום , אחרת החיפוש הוא חסר בסיס. מה המשמעות של להיות קיים לעומת להיעלם? כאשר אדם מחפש ... הוא חייב להתמודד עם השאלה המהותית לגבי עצם הקיום שלו. עליו לשאול את עצמו: האם יש הבדל אמיתי בין להיות קיים לבין לא להיות ... עליו להיות מסוגל להתמודד עם הרעיון של חוסר קיום, להעמיק בו ולהבין אותו לעומק, בלי לפחד לאבד את הזהות שלו או את מה שהוא חושב שהוא. ... מתקשים להתמודד עם שאלות של אין או של חוסר קיום, היא כי יש בהם פחד לאבד את ההגדרות והזהות שלהם. אדם מפחד לחשוב על מצב שבו הוא ... בודק את ההנחות הבסיסיות ביותר שלו על עצמו ועל העולם. רק אחרי שהוא יעשה בירור יסודי של המושגים הבסיסיים כמו יש ואין, הוא יוכל להתקדם ולהבין את השאלות הגדולות יותר על משמעות החיים, תכלית הקיום והסיבה לקיומו של העולם. מדוע אנשים נמנעים מחיפוש האמת האמיתי? אנשים רבים נמנעים מחיפוש אמיתי של האמת ... של הקיים והמוכר מאשר להתמודד עם האפשרות של חוסר קיום או אין. אבל כדי להגיע לאמת, חייבים להסתכל פנימה אל תוך הפחד, אל תוך הלא ידוע ואל ... עצמה. אדם שיבין את ההבדל או את החוסר הבדל בין יש לאין, יוכל להכיר את המציאות במובן העמוק ביותר שלה, ובכך הוא יוכל למצוא משמעות אמיתית לחייו. מהות היש והאין איך מתחילים לחפש את האמת? מה זה להיות קיים? מה ההבדל בין יש לאין? איך להפסיק לפחד להיעלם? האם יש משמעות לחיים? מדוע העולם קיים? ...

יש ואין כאחד, אין שכל, לצאת מהשכל, מחויב המציאות, לוגיקה, קיים ... לפיו שום דבר אינו בטוח באופן מוחלט, ושכל ידיעה או תפיסה שלנו את המציאות היא תמיד מוטלת בספק. הוא ... אליעד ממשיך ומחדד את השאלה, הפעם על הקיום העצמי. הוא שואל את השאלה האם אנחנו יכולים להיות בטוחים בעצם קיומנו. התשובה הרווחת אצל בני אדם היא כן, כי האדם מרגיש ... או אשליה בלבד. הוא מדגיש שהתחושה של הקיום שלנו תלויה בשכל שלנו ובתודעה, אבל בעצם אנחנו לא יכולים לאמת אותה מעבר לספק. אליעד ... את כל חושיו. גם במצב כזה, עדיין קיימת תודעה שממשיכה לחשוב ולהיות מודעת לעצמה. עם זאת, הוא טוען ... בטוח שהוא קיים באופן מוחלט כי הוא תלוי בתודעה שלו, והתודעה היא בעצמה מוטלת בספק. האם אפשר להגיע למצב של אי - ידיעה מוחלטת? אליעד מדגיש שככל שמעמיקים לחשוב ולהתבונן ... היא שלעולם איננו יודעים אם יש הבדל בין יש לאין , בין קיום לאי - קיום. אליעד מבהיר כי כשהאדם מגיע לאי - ידיעה מוחלטת הוא חווה מצב שבו אין הפרדה בין שום דבר לשום דבר ... שום הבדל אמיתי בין שני הצדדים הללו, בין יש לאין. כלומר, לקבל באופן מוחלט שהידיעה והאי - ידיעה זהות במהותן. כשאדם מבין זאת לעומק, הוא משתחרר מהמלחמה ...

אחדות היש והאין, נפרדות מתוך אחדות, לא לדעת כלום, לדעת כלום, להיות דבר והיפוכו, חוויית האחדות, לא לדעת שום דבר מהי אחדות היש והאין? הרעיון המרכזי שאליעד כהן מדבר עליו הוא המושג של אחדות היש והאין. המשמעות של זה היא שבכל דבר בעולם ישנה מציאות כפולה: מצד אחד הדבר קיים, ומצד שני הוא אינו קיים. לדוגמה, ספר שמונח על השולחן הוא אמנם קיים כספר, אך ... לחוות בתוכו באופן מוחלט שזה לא משנה בכלל. אליעד מסביר כי זוהי היכולת הגבוהה ביותר, שקשורה למושג של להיות אלוהים. זה אומר להיות בחוויה שבה שני המצבים ההפוכים מתקיימים בבת אחת ובאופן מלא. האם ניתן לדעת הכל ובו זמנית לא לדעת כלום? אליעד מתייחס לנושא של ידיעה ואי - ידיעה. הוא טוען שבן אדם יכול להגיע למצב שבו הוא לא יודע כלום. לא רק שאינו יודע פרטים מסוימים, אלא ממש אינו יודע דבר. אפילו את אי - הידיעה שלו הוא אינו יודע. ... ולשפוט דברים. כשאדם אומר אני לא יודע, הוא למעשה יודע שהוא לא יודע, ולכן עדיין נמצא בידיעה. אך במצב הגבוה יותר של תודעה , האדם באמת אינו יודע, ואינו יודע שהוא אינו יודע. הוא נותן דוגמה של קיר - הקיר אינו יודע דבר, הוא אפילו לא יודע שאינו יודע. זהו מצב טהור של אחדות ... שלו. כשהאדם משתחרר לחלוטין מהידיעה, הוא מגיע לחוויה שבה אין הבדל בין דברים, והכל הופך לאחד. זוהי המהות של אחדות היש והאין: לדעת באופן מוחלט, ובו זמנית לא לדעת כלום. מה המשמעות של חוויה טהורה של אחדות? בחוויה הטהורה של האחדות, אין הפרדה בין יש לאין. הכל נתפס כאותו הדבר בדיוק. זו תחושה שהכל זהה ואין באמת הבדל בין חיים למוות, בין טוב לרע, בין להיות עשיר או עני. אבל במקביל, אפשר ליצור מתוך המקום הזה ... ובכך ליהנות מהמשחק של החיים, בלי להילכד בתוכו. זו למעשה נפרדות מתוך אחדות, היכולת לחוות משחק מלא של הפרדה, תוך ידיעה ברורה שכל ההפרדות הן רק משחק מתוך המציאות האחת והיחידה. מהי אחדות היש והאין? איך להיות דבר והיפוכו בו זמנית? מה המשמעות של לא לדעת שום דבר? כיצד לחוות נפרדות מתוך אחדות? איך להגיע לחוויית האחדות המוחלטת? ...