... יוצרת הגבלה? אליעד כהן מציין שהבעיה הראשונית בטענה הזו היא עצם ההנחה שהכוח הראשון הוא טוב. ברגע שמגדירים את הכוח הראשון כטוב בלבד, מגבילים את המציאות. למה
הגדרה זו היא בעייתית? כי המציאות במהותה אינה רק טובה או רק רעה, אלא טובה ורעה כאחד. בשורש המציאות אין הפרדה בין טוב ורע - שניהם יוצאים ... השאלה: מי ברא את החוק הזה? אם נטען שהחוק הזה היה קיים תמיד, באותה מידה אפשר לומר שגם העולם היה קיים תמיד, ולכן אין הסבר הגיוני למה חוק זה חייב להתקיים. כל
הגדרה מסוג זה היא בריאה נוספת, הגבלה נוספת של המציאות האינסופית. מדוע טבע הטוב להיטיב אינו מחויב המציאות? אליעד כהן מציג את המונחים אפשרי המציאות ומחויב המציאות. מחויב המציאות הוא מצב שאין בו הגדרות כלל, העדר מוחלט של כל
הגדרה שהיא. אך הגדרת הטוב כהכרחית או כהכרח להיטיב אינה מחויבת אלא אפשרית בלבד, משום שלוגית אפשר היה גם שהמציאות תהיה רעה במהותה או תבחר ... הבריאה אינם עונים על השאלה האמיתית? כל ההסברים והחוקים שהאדם יוצר כדי להסביר למה נברא העולם, הם עצמם סוג של בריאה והגבלה. ברגע שהאדם יוצר הסבר, הוא יוצר
הגדרה נוספת שמחייבת בעצמה הסבר נוסף. לכן, הטענה שהטוב שדרכו להיטיב הוא סיבת הבריאה אינה באמת מסבירה דבר, אלא יוצרת עוד שאלות: מי החליט שהכוח הראשון הוא טוב? מי החליט שצריך מקבלי הטבה? מי קבע שההטבה חייבת להיות שלמה ושצריך שיהיה גם רע? כל
הגדרה היא בריאה בפני עצמה, ולכן אינה יכולה להיות ההסבר האמיתי לשאלה מדוע העולם נברא. התשובה לשאלה זו, לפי אליעד, נמצאת רק לפני כל ... ובמציאות יש אפשרי המציאות, ויש מחויב המציאות, וטוב ודרכו להיטיב, יש שחושבים שזה מחויב המציאות, ויש להבין שזה רק אפשרי המציאות כי מחויב המציאות זה לפני כל
הגדרה שהיא, בהעדר המוחלט של ההגדרות, לפני כל דבר בכלל. ובעצם
ההגדרה של הטוב, בראנו כבר בריאה, וזה אפשרי המציאות, כי זה היה יכול להיות הפוך. וטוב דרכו לעשות טוב, או רע, זה יכול להיות שככה ברמה ...