... איך לנתח דברים? להבין את השאלה, רטוריקה, להתווכח עם אנשים, איך להבין דברים? תלוי בהגדרה, ריבוי משמעות, איך להגדיר דברים? מתי נכון לבקש ממישהו להגדיר את השאלה שלו? כאשר אדם שואל שאלה, אליעד כהן מדגיש את חשיבות הבנת השאלה לפני מתן התשובה. לדבריו, אנשים רבים משתמשים בשיטה של בקשת הגדרה (תגדיר למה התכוונת?) כאשר אין להם תשובה לשאלה. במקום להודות שאין להם תשובה, הם מנסים להתחמק על ידי כך שהם דורשים הגדרה מדויקת, גם אם אין לכך הצדקה אמיתית. מצב כזה קורה לפעמים מתוך תחושת אי - נעימות להודות בחוסר ידע, ולכן הם מתחילים מעגל של תגדיר לי, עד שהשואל מסתבך ומאבד את הכיוון של השאלה המקורית שלו. אליעד מסביר שכעיקרון, לא קיימת אפשרות לקבל הגדרה מוחלטת ומלאה לשום דבר בעולם. כל הגדרה היא תמיד יחסית ולא שלמה. לדוגמה, כששואלים מה זה שולחן? אפשר לומר שזה משהו עם ארבע רגליים ששמים עליו דברים, אבל אז אפשר לשאול, מה זה ארבע? מה זה רגליים? ... מוחלטות אלא תמיד תלויות בהקשר ובמשמעות שנותנים להן. מהו השימוש הנכון והלא נכון בבקשת הגדרה בדיון? אליעד מבחין בין שני מצבים שבהם מבקשים ממישהו להגדיר את שאלתו: שימוש לא נכון בבקשת הגדרה: כאשר אדם מבקש הגדרה רק כדי להתחמק מלהשיב על השאלה. במקרים אלה, המבקש אינו באמת מעוניין בהגדרה, אלא רק רוצה ליצור בלבול או להתיש את השואל עד שיוותר. זה נפוץ במיוחד כאשר השואל לא באמת הפנה את השאלה באופן אישי, אלא המבקש להגדרה חושב בטעות שהשאלה מופנית אליו ומרגיש חובה לענות, ולכן בוחר בדרך ההתחמקות. שימוש נכון בבקשת הגדרה: כאשר באמת קיימת תלות בין התשובה להגדרה. במקרה כזה, אליעד ממליץ לשאול למה בדיוק אתה מתכוון? או מה המשמעות שאתה רוצה לתת למונח?. אם לשאלה יש כמה משמעויות אפשריות, רצוי להציע מספר הגדרות חלופיות ... חלק בשאלה לא ברור לך? וכך לחייב אותו להבהיר את כוונתו. לבקש ממנו להציע כמה אפשרויות להגדרה, ואז להתייחס להגדרות שלו כדי להבהיר את התשובה. להסביר לו שהתשובה לשאלה תלויה במשמעות שנותנים למילים מסוימות, ואם הוא אינו מציע את המשמעות הרצויה לו, אין אפשרות לתת לו תשובה מדויקת. לדוגמה, אם מישהו מבקש הגדרה למילה תפוח, אפשר לשאול אותו: אתה מתכוון לפרי, או למשהו אחר בשם דומה? וכך לגרום לו להסביר למה בדיוק הוא מתכוון. כיצד נכון לגשת לשאלות מרובות משמעויות? אליעד ... של השאלה של עצמו. האם אפשר בכלל להגדיר דברים בצורה מוחלטת? אליעד מדגיש כי לא קיימת שום הגדרה מוחלטת ושלמה בעולם, וכל הגדרה מבוססת על מושגים נוספים שגם הם צריכים הגדרה בעצמם, ולכן התהליך של הגדרת דברים הוא תמיד תהליך אינסופי. אף פעם אי אפשר להגיע ל - 100% של בהירות מוחלטת. כל הגדרה היא בהכרח חלקית, ולכן חשוב להיות מודע לכך כאשר מבקשים הגדרות במהלך דיון. לדבריו, לא צריך להתעקש על הגדרות מיותרות אם הן לא באמת נחוצות להבנת הנושא. כיצד ... בהן ככלי הבהרה ולא ככלי התחמקות. איך לנהל דיון? איך לברר משמעות של מילים? מתי לבקש הגדרה לשאלה? ריבוי משמעות בשאלות האם קיימות הגדרות מוחלטות? ...

... ואין פה משהו אחר. ההגדרה הזו יוצרת תחושת חיסרון מתוך ההבנה שמשהו חסר, כי כל דבר מוגדר מתוך השוני שבינו לבין דברים אחרים. מהי חוויית חיסרון בסיסית וכיצד היא קשורה לנפרדות? החוויות ... - חוויית נפרדות. כל הגדרה או הבחנה בין דברים מביאה עם עצמה את חוויית החיסרון. לדוגמה, כאשר אני אומר יש שולחן, אני גם מבין בו זמנית אין פה דברים אחרים. זה לא רק משחק מילים, אלא חוויה מוחשית. למעשה, עצם ההגדרה של כל דבר מחייבת את הנפרדות, וכך כל הגדרה מלווה בחוויית חיסרון. האם החיסרון תמיד מופיע במודעות שלנו? החיסרון הבסיסי, הנובע מהנפרדות, לא תמיד מורגש בצורה חזקה. לפעמים יש בעיות גדולות יותר, כמו חוסר בכסף, ... העמוק יותר, של עצם ההגדרה והנפרדות. מה הקשר בין הידיעה לחיסרון? הידיעה על דבר מסוים, כמו זה שולחן, תמיד כוללת שלילה של מה שאינו הדבר. כשאתה יודע משהו, אתה מיד מודע לכך שיש משהו אחר שאינו ... לבין מה שאין. עצם ההגדרה היא חיסרון. כשאני אומר אני יודע שיש שולחן, אני גם מבין בו זמנית שאין פה דברים אחרים, וההבנה הזו מביאה את תחושת החיסרון. האם כל חוויית חיסרון נובעת מהנפרדות? עצם ... רוצה משהו אחר. כל הגדרה, אפילו אם היא מלווה בתחושת חיסרון, מכילה גם יתרון: אתה יודע שהשולחן כאן, כלומר, יש משהו. כך, למעשה, כל חוויית חיסרון מכילה גם תחושת יתרון, שכן תמיד יש לנו משהו ... של איך כל ידיעה והגדרה מחייבות חיסרון. אם תתבונן בכך בצורה מודעת, תוכל לזהות את החיסרון שבידיעה, ולהתחיל להבין את הדרך להימנע ממנו. חשוב להבין שכל עוד אנו משתמשים בשכל המוגדר, תמיד ... מתכוון להגיד שכל הגדרה של דבר מלווה בחיסרון? תשובה: בדיוק כך. כשאתה חווה שולחן, אתה יודע בו זמנית שאין פה משהו אחר, למשל אין פה מכונית במקום השולחן, אין פה עצים במקום השולחן, וכן הלאה. ההגדרה זה שולחן גוררת תחושה של יש פה שולחן, אך חסר פה משהו אחר. לכן, עצם ההפרדה מבטאת חוויית חיסרון שמשתנה רק לפי הנושא שאתה מתמקד בו. האם יש הבדל בין חוויית חיסרון ... שנובע מעצם הידיעה וההגדרה . ברגע שאתה יודע משהו אחד, אתה מיד מודע לכך שהוא לא הדבר השני, ומכאן נובעת החוויה של חסר כאן משהו. מדוע לפעמים אינני מרגיש את החיסרון ברמה העמוקה? שאלה: אני לא ... תמיד יש חיסרון בכל הגדרה, גם תמיד יש יתרון בכל הגדרה . אי אפשר להגדיר משהו בלי שיהיה בו גם חיסרון וגם יתרון. מדוע לדעת פירושו להרגיש חיסרון? שאלה: למה עצם הידיעה פירושה בהכרח חיסרון? תשובה: מפני שכל ידיעה על דבר ... היא שאתה מייחד הגדרה לדבר הזה, ובכך מודה שהוא לא דברים אחרים, כך שחסרים בו שאר הדברים שאינם הוא. הנפרדות כצרה או כתופעה שאלה: אם לומר שחוויית הנפרדות היא צרה, האם זה אומר שזו בעיה ... אין שכל - בו אין כל הגדרה נפרדת. החוויה הזו מתוארת כמצב שלא באמת אפשר לשים עליו את האצבע בצורה חד - משמעית, כי בהגדרה אין בו הפרדה. בזמן שאתה במצב של אין שכל אתה לא מתעסק במה חסר או מה מוגדר, משום שאין שם עניין של הגדרות כלל. יחד עם זאת, כל עוד אתה כאן עם שכל מוגדר, אתה תמיד ... לב שבאותה פעולה של הגדרה, אתה מגלה שיש צד שחסר - כלומר, אם זה כוס, אז זה לא מחשב, ואם זה שולחן, אז זה לא מזון, וכן הלאה. ההתבוננות הזו בתהליך הידיעה עצמו יכולה להביא אותך לראות שאין פה ... מצד שני, בכל הגדרה יש גם יתרון: אני חווה שיש כאן דבר כלשהו שאני מזהה, וזה מוסיף לי תחושה של יש. לכן, אין מצב שבו אתה לא נהנה בכלל, כי בכל הגדרה יש יתרון, ואין מצב שאתה לא חסר בכלל, כי בכל הגדרה יש חיסרון. ככל שאתה מבין את העניין לעומק, כך יש לך אפשרות לראות שיש גם רובד אחר, המכונה אין שכל או אחדות, שבו הנפרדות נעלמת. ההבנה האם ועד כמה אפשר לחוות את זה ... לחוות שחסר משהו. כל הגדרה היא חיסרון. רצון מוגדר, רגש מוגדר, חוויה מוגדרת - הכל חיסרון. שאלה: אם אתה לא מגדיר, אז אתה האחדות. ברגע שהגדרת נכנסת לצרות של הנפרדות. אליעד: לא צרות, אלא לצרה ...

... של קיום, קיים או לא קיים, רצון אין סוף, רצון מוגדר, רצון ללא הגדרה, רצון של כל הרצונות, רעווא דרעווין, התגלות הרצון, לרצות את מה שקורה, הכל ... לא מוגדר ומה משמעותו? ההרצאה נוגעת בקונספטים של רצון, קיום והגדרה, תוך עיון במושגים של רצון לא מוגדר, רצון מוגדר, ורצון אינסופי. אליעד כהן ... עמוקים על מהות הרצון, האם הוא קיים באופן מוחלט או אם הוא תלוי בהגדרה, וכן האם הוא נגיש להבנה או תחושה עבור האדם. האם קיים רצון מוגדר? הדיון מתחיל בשאלה אם קיים רצון מוגדר, או אם מדובר ברצון שאין לו הגדרה ברורה. השיחה מקיפה את הקיום של רצון לא מוגדר, והאם ניתן להרגיש אותו או ... הוא מציין שכשאדם מבין את הרצון הראשוני - הרצון לפני כל הגדרה - הוא מגיע למקום של אמת גבוהה יותר, מעבר להשכל האנושי. הוא מציע שמבחינה ...

... ממישהו להגדיר, איך לענות תשובות? איך להבין את השאלה? הגדרה לא נכונה, תשובה כשההגדרות שונות, ... בשפה שלו, תקשורת בין אישית, תשובות לשאלות איך לענות לשאלות כשלא מסכימים על ההגדרה? אליעד כהן מסביר כיצד לענות בצורה ... להצביע על השולחן ולהגיד זה פיל. במקרה הזה, אם תתחיל להתווכח איתו ולהגיד לו שההגדרה שלו לפיל לא נכונה, אתה בעצם יוצר ... במקום להתנגד ולהסביר לו מהו פיל באופן המקובל בחברה, אפשר פשוט לענות לו לפי ההגדרה שלו. למשל, אם הוא שואל למה לפיל שלי ... פשוט לתת לו תשובה, אין צורך בכלל להיכנס לוויכוחים מיותרים. מתי כן חשוב לתקן את ההגדרה של השואל? אליעד מסביר שישנם מצבים ... של השואל. למשל, אם השואל נמצא במצב של פרדוקס או אי - הבנה עמוקה, שנובעת ישירות מההגדרה השגויה שלו, אז יש טעם בתיקון ההגדרה. אם אדם מגיע למצב שבו השאלה שלו ... מאפשר להגיע לתשובה - אז כדאי לשאול אותו למה הוא מתכוון, ולעזור לו ליישר את ההגדרה. עם זאת, אליעד מדגיש שגם כאן הגישה צריכה להיות בעדינות ובאופן שהשואל יבין בעצמו מדוע ההגדרה שלו בעייתית. במקום פשוט לומר לו אתה ... אחרת משלך. במקום להיאבק על ההגדרות עצמן, פשוט תבין מה הוא מנסה לומר באמצעות ההגדרה שלו ותענה בהתאם, בלי לנסות לתקן את ... הבנה שכולם מדברים שפות שונות, אפילו כשהמילים זהות. כאשר השאלה נובעת ממקום של הגדרה שונה, הפתרון הנכון אינו לתקן את ... במחשבתו, וכך יוכל להגדיר מחדש את שאלתו באופן ברור יותר. הבנת שאלות ותשובות הגדרה לא נכונה תקשורת בין - אישית איך ...

... ורע. המקום הזה הוא מחוץ לשכל, מחוץ לכל הגדרה, ולכן לא ניתן להסביר אותו במילים ובמחשבה. במציאות המוחלטת הזו אין טוב או רע, אין הגדרה כלל, אפילו המושג של אין הגדרה הוא עצמו הגדרה שגויה ביחס למציאות המוחלטת. מה המשמעות של מחוץ לטוב ולרע? אליעד מסביר שמחוץ לטוב ולרע לא מתאר מצב נייטרלי, אלא מצב שבו גם נייטרליות היא הגדרה שאינה רלוונטית. הוא נותן דוגמה לילד קטן שלא רוצה לאכול, אך האמא יודעת שהאוכל טוב לו. מבחינת הילד ... או רע לאכול - זה פשוט לא מוגדר. כשאין הגדרה כלל, אין טוב או רע, ולכן גם אין שום חיסרון. אליעד ממשיך ומסביר שכאשר אדם מתנתק לגמרי מכל הגדרה, אפילו המחשבה על כך שהוא לא מרגיש כלום היא שגויה, כי היא כבר הגדרה. כלומר, להיות באמת מחוץ לטוב ולרע פירושו לא להרגיש אפילו שאתה לא מרגיש כלום - זו שלמות מוחלטת, ... אינה ניתנת לתיאור מדויק, כי כל תיאור או הגדרה מחייבים שכל והפרדה בין מושגים. השכל אינו יכול לתפוס את המציאות המוחלטת, כי השכל פועל באמצעות השוואה והגדרה, בעוד שהמציאות המוחלטת נמצאת מעבר לכל הגדרה. הוא מסביר זאת באמצעות האמרה לית מחשבה תפיסה בך כלל, כלומר, שום מחשבה אינה יכולה לתפוס את המהות ... את המוחלט באיזשהו שם. אך אליעד מבהיר שההגדרה טוב היא רק דרך למכור את הרעיון לאנשים, כי באמת, המצב שמעבר לטוב ולרע אינו טוב ואינו רע - הוא בלתי ... משהו, והמציאות המוחלטת היא מעבר לכל הגדרה אפשרית. איך אפשר להבין את המציאות המוחלטת? לבסוף, אליעד מדגיש שהדרך היחידה להבין באמת את המציאות ... למצב של אי - ידיעה מוחלטת, ולוותר על כל הגדרה שיש לו לגבי המציאות. אך אליעד מזהיר שזו החלטה מסוכנת מאוד: אדם שנכנס למצב כזה מסתכן באובדן מוחלט ...

... כסיבה ראשונה יוצר מגבלה, כי עדיין ניתן לשאול שאלות לגביו, כמו למשל: מי ברא את אלוהים, או האם אלוהים נברא. לעומת זאת, אלוהים האמיתי הוא מעבר לכל הגדרה, אפילו מעבר להגדרה של סיבה ראשונה. הוא מעל המושג אלוהים עצמו. אליעד מסביר שאלוהים האמיתי הוא כזה שלא ניתן אפילו להגדיר אותו, כי כל הגדרה יוצרת צמצום. למה האדם הוא אלוהים האמיתי? אליעד טוען שהאדם עצמו הוא אלוהים האמיתי, לא רק אלוהים רגיל. הוא מדגיש שהאדם הוא בעצמו הדבר הכי מוחלט שקיים, מעבר לכל מושג או הגדרה אחרת. אליעד נותן דגש מיוחד לנקודה שבה לא מספיק שהאדם הוא אלוהים, כי ברגע שמישהו מוגדר רק בתור אלוהים, הוא מיד הופך למוגבל, כי הוא נכנס תחת הגדרה כלשהי. להיות אלוהים האמיתי פירושו שהאדם נמצא מעבר לכל הגדרה ומעבר לכל הגבלה. במילים אחרות, אלוהים האמיתי הוא חסר הגדרה לחלוטין, חסר גבולות ומעבר לכל ... האמיתי? אליעד מסביר נקודה נוספת הקשורה למושג מחשבה וצמצום. הוא מציג את הרעיון שכאשר יש מחשבה, יש בהכרח גם צמצום, כי כל מחשבה היא מוגדרת, וכל הגדרה יוצרת גבולות ומגבלות. לכן, כל מחשבה ... הוא כזה שלא ניתן כלל לחשוב עליו, כי בעצם החשיבה עליו כבר יצרת צמצום והגבלה. הוא מסביר שאלוהים האמיתי הוא מעבר לכל מחשבה, מעבר לכל דיבור, ומעבר לכל הגדרה אפשרית. זו הסיבה לכך שאלוהים האמיתי הוא בלתי נתפס, כי הוא קיים במציאות חסרת כל גבולות והגדרות. מדוע אין לאלוהים האמיתי הגדרה ברורה? אליעד מתאר שהמאפיין המרכזי ביותר של אלוהים האמיתי הוא שאי אפשר לדבר עליו או להגדיר אותו כלל. כל דיבור וכל הגדרה יוצרת מיד הפרדה וצמצום, ולכן ברגע שמישהו מנסה להגדיר את אלוהים האמיתי, הוא מיד הופך אותו לאלוהים רגיל ומוגבל. כלומר, אלוהים האמיתי הוא כזה שלא ניתן בכלל לדון בו או להגדירו, משום שכל הגדרה מצמצמת אותו. משמעות המושג האמיתי, על פי אליעד, היא שמדובר במשהו שמעולם לא חשבו עליו ולא דיברו עליו, מפני שכל מחשבה ודיבור יצרו הפרדה והגבלה. מה הכוונה להיות מעל ההגדרה של אלוהים? אליעד מוסיף ומסביר שהאדם, כאלוהים האמיתי, נמצא למעשה מעל להגדרה של אלוהים. כלומר, האדם הוא מי שמגדיר אפילו את המושג אלוהים. המושג אלוהים עצמו נתון תחת ההגדרה וההבנה האנושית, ולכן האדם הוא זה שקובע את ההגדרה הזו. כאשר האדם נמצא במצב של אלוהים ... להיות אלוהים, אלא יש להבין את ההבדל העמוק שבין אלוהים לבין אלוהים האמיתי. להיות אלוהים האמיתי משמעותו להיות חסר כל הגבלה, מעבר לכל מחשבה, דיבור והגדרה אפשרית, ולכן רק במצב הזה כל השאלות ...

... דבר אחד יותר טוב מאשר דבר אחר, ואז האדם משועבד להגדרה שלו. כגון לדוגמה, אדם שמגדיר שהוא רוצה שהמציאות תהיה כך או אחרת, שבכך בעצם הוא שולל לעצמו את ... כל מציאות מתאימה לו באותה המידה ממש. וברגע שיש הגדרה, הרי שהאדם לוקח בכך את החופש שלו, להרגיש הרמוניה עם המציאות בכל מצב. וכבר ביארתי גם, שאם לא תהיה לאדם שום הגדרה, אז אומנם הוא לא ירגיש שום רע, אבל הוא גם לא ירגיש שום טוב. כי בלי שום רע, גם אין שום טוב. וההגדרה, היא זו שמאפשרת לאדם להרגיש טוב ורע, לפי העניין. ומי שמתבונן בעניין הזה לעומקו, לפעמים הדבר הזה ... שני, החיסרון בכך הוא, שהאדם בעצם שוב פעם מגדיר הגדרה חדשה, שהיא שהוא לא רוצה להגדיר הגדרות. וגם לרצות לא להגדיר הגדרות, גם זו בעצם הגדרה. כי לפעמים המציאות היא, שהאדם מגדיר הגדרות, ולפעמים המציאות היא שהאדם לא מגדיר הגדרות. ובדיוק כמו ... הרי שבעצם בכך, האדם הגדיר לעצמו שוב פעם, עוד הגדרה חדשה. ואז ממילא, האדם מכניס את עצמו לקונפליקט חדש. כי מי שמגדיר שהוא לא רוצה להגדיר הגדרות, אז ... יגדיר הגדרות. אלא, שגם להיצמד לרעיון הזה, גם זו הגדרה. כי בעצם האדם מגדיר לעצמו, שלא אכפת לו האם הוא מגדיר או לא מגדיר הגדרות, וזה בעצמו הגדרה. וכל רעיון שהאדם נאחז בו, הוא הגדרה. וגם לא להיאחז בשום רעיון, גם זו הגדרה. אז מה הפתרון? ולכן, הפתרון האמיתי לפרדוקס הזה, הוא שהאדם מביא את עצמו למצב מוגדר, שבו, הוא מעצמו ... רוצה להגדיר או לא רוצה להגדיר. כי אם האדם מגדיר הגדרה כלשהי, אז הוא סובל כאשר המציאות היא הפוכה מההגדרה שלו. או במילים אחרות, הכי טוב שהאדם כן יגדיר, שמבחינתו, להגדיר ולא להגדיר, זה טוב באותה המידה ... היא, שאם האדם מגדיר לא מגדיר דבר כלשהו, זו עצמה הגדרה שמגבילה את החופש של האדם, מההיפוך שלה. ולכן יש כאן פתרון שאומר, שאפשרי הדבר, שהאדם יביא את עצמו ...

אלוהים, העולם, הבורא, הבריאה - האם הם אחד? מה האמת?

... דיבור - שלמות השתיקה והדיבור - דיבור מתוך שתיקה שתיקה ודיבור. מי שיתבונן בעניין יראה, כי מהותה של השתיקה הפוכה ממהותו של הדיבור. מהותה של השתיקה היא חוסר הגדרה. ומהותו של הדיבור היא הגדרה. כדי לדבר על משהו, לשם כך צריך להגדיר אותו. כל מילה של דיבור, היא הגדרה של דבר אחר. ההגדרות יוצרות את המשמעות של הדיבור. אי אפשר לדבר על משהו שאי אפשר להגדיר אותו. וכל מהותו של הדיבור, הוא להגדיר דברים. והדיבור מבטא את השונות ואת הנפרדות שיש בין הדברים השונים. והשתיקה לעומת זאת, היא מבטאת חוסר הגדרה. כאשר לא יודעים משהו, אז שותקים. אי אפשר לדבר על מה שלא יודעים אותו. כאשר הכל אחד, ואי אפשר להגדיר שום דבר, במקרה כזה אי אפשר לדבר ואפשר רק לשתוק. כמו כן, השתיקה מבטאת הכלה. האדם מכיל בתוכו את הדברים כפי מה שהם ולא מגדיר שום הגדרה. הסבל נוצר כאשר יש הגדרות. כאשר האדם מגדיר שהוא רוצה דבר אחד יותר מאשר דבר אחר, על ידי זה נוצר הסבל (וגם האושר). השתיקה פירושו, שהאדם לא ... עצמו כאן בעולם הזה בגוף שלו. ואם בעולם שלנו הייתה רק שתיקה, הרי שלא הייתה תקשורת בין הדברים השונים שבעולם. ומצד האמת, שתיקה שלמה, פירושו חידלון מוחלט וחוסר הגדרה מוחלט. כי אפילו הדומם לא שותק. כאשר האבן נופלת על האדמה, היא משמיעה קול כל שהוא. וגם הרוח משמיעה קול. רק בגלל שהוא לא מוגדר והאדם לא מבין אותו, לכן הוא לא נחשב לדיבור, אלא לשתיקה. וכל שינוי שיש בעולם, הוא סוג של דיבור. וכאשר המים מכבים את האש, הרי שזה סוג של דיבור. כי המים יוצרים הגדרה חדשה. הם מכבים את האש, ומגדירים דבר חדש ומשנים את המציאות. וכל שינוי שיש בעולם הוא סוג של דיבור. וכל רגעי הזמן, הם נפרדים זה מזה, והם סוג של דיבור. ואילו הייתה בעולם רק שתיקה, הרי שהיקום כולו לא היה קיים כלל. כי המהות של העולם שלנו, הוא השינויים שבתוכו. ואם הכל היה חסר הגדרה והייתה שתיקה מוחלטת, הרי שרגעי הזמן השונים לא היו קיימים, והרי שכל המקומות השונים שיש במרחב המקום היו אחד, וממילא לא היה מרחב המקום קיים ... והשתיקה. והחכם האמיתי, הוא תמיד שותק. וכל הדיבורים שלו, הם שתיקה. כי השורש של כל הדברים, היא השתיקה. כי כל הדברים בשורשם הם אחד. וכאשר הכל אחד, אין שום הגדרה לשום דבר, וממילא יש רק שתיקה. והחכם האמיתי הוא יודע את השתיקה הזאת ומבין את מהותה, והוא גם יודע כיצד מהשתיקה הזאת נוצרו הדברים השונים שיש ...

... חיינו. לדוגמה, כאשר אדם אומר אני כועס, הוא בעצם מתייחס לתחושה מסוימת על בסיס הגדרה פנימית של מהו כעס. הוא לקח תחושה גולמית של מציאות מסוימת, ושם עליה תגית של כעס. אבל להבין את המציאות לפני ההגדרה זה לחוות את התחושה הזו ללא תווית, ללא כותרת. כשהאדם מנסה להבין את עצמו ללא הגדרות, הוא למעשה מתבונן על התחושות והרגשות שלו באופן ישיר, בלי לפרש אותן מראש. במקום ... שהם נותנים למציאות. לדוגמה, אדם שמרגיש שהוא נכשל במשהו, מרגיש רע בגלל שיש לו הגדרה מסוימת של הצלחה או כישלון. אם הוא היה מסוגל לחוות את אותה מציאות ללא ההגדרה הזו, הוא לא היה מרגיש סבל כלל. ההגדרות הן אלה שמייצרות קונפליקטים פנימיים, מכיוון שהן יוצרות הפרדות בין רצונות שונים או בין תפיסות סותרות. לכן, הפתרון הוא ללמוד ... ללא הגדרות? אליעד מציע תהליך של התבוננות פנימית, שבו האדם מתחיל לבחון כל הגדרה וכל אמונה שיש לו לגבי עצמו ולגבי החיים. כאשר מתעוררת תחושה מסוימת, האדם מתבונן בתחושה ולא בפרשנות שלה. התהליך הזה הוא כמו לקלף שכבות של משמעות שניתנו למציאות, ... לראות את החוויה הבסיסית שיש לו מהעצם שהוא קורא לו כיסא. הוא יגלה כי לפני ההגדרה, הדבר הזה פשוט קיים בפני עצמו, ללא שם וללא הגדרה. זוהי חוויה של חופש מוחלט, מכיוון שהאדם פוגש את המציאות בלי מגבלות של מחשבה או הגדרה. מהי המשמעות של המחויב הראשון? המחויב הראשון שאליעד כהן מדבר עליו הוא המציאות הבסיסית והראשונית ביותר, זו שממנה נובעות כל ההגדרות. המחויב הראשון הוא הדבר היחיד ... לפני ההגדרות, במציאות עצמה כפי שהיא קיימת ללא שינוי, בצורה בלתי תלויה בשום הגדרה או תנאי. לדברי אליעד, אנשים בדרך כלל מתקשים להבין את המחויב הראשון בגלל שהם חיים בתוך עולם של הגדרות. לכן, האתגר הוא ללמוד להתבונן על הדברים בצורה נקייה, להניח ... נובע מחוסר התאמה בין הרצון של האדם למציאות. אם המציאות נתפסת באופן ישיר וללא הגדרה, אין סבל מכיוון שאין התנגדות למציאות עצמה. הסבל מופיע רק כאשר המציאות סותרת את ההגדרות שהאדם מחזיק בהן. לדוגמה, אדם סובל כי הוא חושב שדבר מסוים אמור להיות בדרך אחת, ובפועל הוא בדרך אחרת. אם לא היתה לו את ההגדרה של איך הדבר אמור להיות, הוא לא היה מרגיש את הסבל כלל. לכן, ההמלצה של אליעד היא לא לבטל את ההגדרות, אלא ללמוד לראות אותן כפרשנות ולא כאמת מוחלטת. האדם יכול להשתמש ... מציע לתרגל את היכולת להתבונן במציאות ובתחושות פנימיות מבלי למהר לתת להן שם או הגדרה. כאשר מופיעה תחושה או בעיה, האדם שואל את עצמו: מהי התחושה הבסיסית הזו, בלי הגדרות?. עצם התרגול וההתנסות הזו מביאה להבנה ישירה ובלתי אמצעית של הדברים, ובכך מפחיתה ... שהן רק כלי זמני ולא אמת מוחלטת. האדם יכול לחיות חיים מלאים, ועדיין לדעת שכל הגדרה היא בסך הכל כלי שימושי, אך לא מהות המציאות. זוהי דרך חיים שבה האדם חופשי לחוות את המציאות בשלמותה. מהי המציאות ללא הגדרות? כיצד להשתחרר מהגדרות? איך להפסיק לסבול ...