... ומצד האמת, הכל מושלם תמיד כפי מה שהוא ממש. ויש לאדם בחירה חופשית מלאה. האם להבין את האמת, שבאמת הכל אחד והכל מושלם תמיד, או לחשוב לעצמו, שהוא צריך לסבול כדי להרגיש טוב אחכ. ולא רק שלא צריך לסבול כדי ...

... ליהנות מצורה כלשהי. אבל, זה מתוך מקום שבו הכל באמת טוב תמיד, ולא מתוך מקום של תלות וכולי. (ובשורשו, הכל אחד ממש, ואין שום שינוי ושאלה כלל). והחכם האמת, לא רוצה שהאדם יפסיק לרצות, אלא שהאדם יתחיל לחוות את הרצון ... הבנה בלבד. כי האדם חווה, את מה שהוא מסוגל להבין בשכל שלו. ורק כאשר השכל עצמו, מבין את האמת שהכל אחד ממש, אז ורק אז, גם החוויה של האדם מרגישה את זה. והכל אחד ממש, פירושו, שהצורה, היא באחדות עם המהות האין סופית. ואין כאן ביטול של הצורה, והיאחזות בהעדר שלה, אלא יש ... אחת. ורק מי שמתבונן היטב על מהות הצורות, ועל מהות מהותן של הצורות, רק הוא רואה את האמת, שבאמת הכל אחד ממש. ואז הוא גם חווה את השלמות הזאת באמת. וכנל, הדרך היחידה להגיע לכך, היא רק על ידי הבנה ...

... של דבר שהוא לא יכול להגדיר אותו / שאינו מוגדר. (השכל ומעל השכל). והאדם צריך להשיג את השלמות, שבה הכל אחד. שהאדם עובר למצב שבו יש חוסר הגדרה מוחלט, עד שבעיניו אין שום הגדרת הפרדה בין דבר להיפוכו, עד שהם ... לא מוגדר, עד שהאדם מסוגל להגדיר ממש, ואעפכ להישאר בחוסר הגדרה. וכך גם האדם צריך להשיג את השלמות, שבה הכל אחד. שהאדם עובר למצב שבו הכל כן מוגדר ממש, ושבו אין שום הגבלה להגדיר דבר כלשהו, ושכל דבר בו הוא ... להגדיר ולחבר את שני ההפכים המוגדרים והנפרדים, להגדרה אחת. כך, שבקצה של האין הגדרה או של היש הגדרה, בקצה, הכל אחד ממש. שיש גם נפרדות, אבל עדיין היא אחדות. שיש גם הגדרות שמפרידות, אבל בו זמנית, ההגדרות המפרידות, הן באחדות. ...

... מאיר, עד שבעולם של החכם האמת, אין שום חושך כלל, שצריך להאיר אותו. וכאשר האדם הוא חכם אמת, שבעיניו הכל אחד ממש, אז ממילא אין לו השתוקקות להאיר את אורו, במקום שהוא כבר כולו אור אמיתי. והחכם האמת, צריך לצמצם ... אורו, ולומר לעצמו שיש חושך, רק כדי שהוא יוכל לעזור, לאלו שהם מבחינתם נמצאים בחושך. (ולמה שהוא יעשה זאת? והכל אחד וכולי). ורק החכם האמת שחושב שהאדם כולו נמצא באור, רק הוא יכול לעזור לאדם להביא אותו אל האור. כי ...

... שלא מבין את הסיבה האמיתית, שבגללה הדברים קורים, הוא רע לו. ומצד המציאות עצמה, אין טוב ורע כלל, כי הכל אחד ממש. אבל מצד האדם עצמו, יש טוב ורע ממש, והכל מדויק להפליא. כי צדיק טוב לו, ורשע רע לו. ... ואצל האחר, הוא הגן עדן. והכל תלוי בהבנה של האדם. כי הרגש, תלוי בהבנה. וכאשר האדם מבין טוב יותר, שהכל אחד, כך טוב לו יותר וכולי. ועל האדם לדעת, שהעולם, הוא לא הפקר, מצד האדם עצמו. כי מצד המציאות, העולם ...

... רק גורמים לאדם לסבול יותר ויותר, בלי לדעת שהוא יכול לא לסבול כלל. והעניין הוא, כי מצד האמת האמיתית, הכל אחד ממש, והשלמות נמצאת בכל צורה וצורה של המציאות. ומצד האמת, כל מה שהיה הווה ויהיה לאדם, זה הכל קורה, בבחירה חופשית ומלאה, של האדם עצמו. כי האני האמיתי של האדם, זה אלוהים האמיתי, שאצלו הכל אחד תמיד. ומאלוהים האמיתי, נוצרת הנפרדות וכולי. והאדם עצמו כאלוהים, בוחר לפצל את עצמו לאין סוף צורות, שנמצאות באין סוף ... זה באמת, ואז הכל היה כרצונו של האדם וכולי. אבל, השקרים מטעים את האדם, והם מסתירים ממנו את האמת, שהכל אחד ממש. והם מטעים את האדם, וגורמים לו לחשוב, כאילו באמת הרע הוא רע, וכאילו ברע, יש רק נקודות טובות ... הוא חווה את זה, מנקודת המבט של המציאות עצמה. שהאדם חווה, שהוא עצמו, זה האני הראשון של המציאות, שבו הכל אחד, ושבו אחכ, יש פיצול של נפרדות וכולי. ומנהיגי השקר האלו, הם מלמדים את האדם לשקר, ולהדחיק את זה שרע ... שיוצאות מהמוח הפגום שלו. והחכם האמיתי, הוא לא באמת רוצה לעזור לאף אחד. כי הוא יודע את האמת, שבאמת הכל אחד. ורק אחכ בתוך הנפרדות שלנו, הוא גם רוצה לעזור לאדם. והוא היחיד שיכול לעזור לאדם. כי החכם האמיתי שבא ... לשכוח, שגם הוא חלק מהמציאות, ושאסור להתעלם מהרע ומהסבל. והחכם האמיתי שהוא רחמן אמיתי, הוא יודע את האמת, שבאמת הכל אחד, ושגם זה עצמו שהאדם לא יודע שהוא אלוהים האמיתי, גם זה מושלם תמיד. ואעפכ הוא עוזר לאדם, להציל אותו ... זה באמת, על ידי זה הוא חווה את האמת, שהכל זאת התגלות רצונו. ושגם רצונו, הוא התגלות ישותו, שבה הכל אחד וכולי.

ליהנות, מכך שאתה לא מנצח את המשחק כי מי שעוד לא יודע שהכל אחד ושהכל מושלם ושהחיסרון הוא שלמות, הוא מתאמץ כל הזמן, לנצח את המשחק. דהיינו, שהאדם מתאמץ כל הזמן, להרגיש כמה ... את המטרות שלו, כמה שיותר וכולי. אבל מי שהוא כבר ניצח את המשחק, כמו החכם האמת, שהוא כבר יודע שהכל אחד, הוא לא מתאמץ להרגיש טוב בשלמות, כי הוא יכול לנצח את המשחק, ולהשיג טוב אמיתי בשלמות בפחות מרגע אחד, ...

... לשום דבר אחר. דהיינו, שכל דבר הוא סיבת עצמו. ובשורשו, הסיבתיות והאקראיות, אלו צורות שונות של אותו הדבר ממש, והכל אחד וכולי. וכאן נבאר, מדוע לא יכול להיות, שכל דבר הוא סיבת עצמו. משום, שלומר שהדבר הוא סיבת עצמו, פירושו ... יכולה להשתנות. ואעפכ, כל דבר הוא תכלית עצמו כנל. וכיצד הדבר אפשרי? ומי שיעמיק בזה, יראה את האמת, שבאמת הכל אחד. כי התכלית הסופית, היא מהות הכל. וההבנה שכל דבר הוא התכלית הסופית, היא בעצם לבוש של ההבנה, שהצורה נכללת ... הוא, כי השינויים ושינוי התכלית, נובעים מצד שינויי הצורות שבמקום ובזמן. אבל המהות, היא לא משתנה לעולם. והאמת היא, שהכל אחד ממש. שמצד אחד יש ריבוי צורות שונות, אבל מצד שני, הצורה והמהות, זאת ישות אחת ממש, שאין בה שום ...

... סופית של אמת. כי האדם שמח, מכך שהכל כרצונו, בלי שום גבול וגדר כלל. (ואפילו רצונו העצמי, הוא כרצונו. והכל אחד). וכאשר הכל כרצונך תמיד, אז נשלמים כל החסרונות, ואז השמחה היא אמיתית ואין סופית וכולי.

... מתבונן, אל תוך מהות המציאות, כדי להבין את עצמו ואת הרצון של עצמו וכולי. עד שהוא רואה את האמת, שהכל אחד וכולי, ואז הוא נגאל באמת.