... שיהיה טוב, צריך להסביר לו, כי יותר הגיוני לומר שיש טוב, כדי שיהיה רע וכולי כנל. ובשורש הכל מושלם והכל אחד, ואין שום שאלה כלל.

... ישויות סופיות, שיהיו כמה שיותר קטנות וסופיות עד כמה שאפשר, ועד כמה רחוק שאפשר מהאין סוף המקורי. והאמת היא, שהכל אחד. דהיינו, שיש כאן דבר והיפוכו. כי מצד אחד היש והאין הם שני הפכים. ומנקודת המבט הזו, האלוהים משמיד את עצמו, כי הוא מצמצם את האין סופיות שלו. אבל מנקודת מבט נוספת הכל אחד ממש. דהיינו, שגם אחרי הבריאה, הכל כמו לפני הבריאה. וכל סוף, הוא אחד עם האין סוף. ויש לנו ריבוי ... שרק כלפי חוץ הן נראות כנפרדות, ולכן זו התרבות. אך זו לא התאבדות או צמצום אמיתי, כי מצד האמת הכל אחד גם עכשיו, ואעפכ וכולי.

... וזהו הרצון הלא מוגדר ביותר, שהוא ככ לא מוגדר, עד שאין הבדל, בין הרצון לבין הרצוי לבין הרוצה, שאז הכל אחד ממש. ויש עוד סוג שלישי ונוסף, שבו יש לאדם כמה רמות שונות של רצון. שברמה החיצונית יש לאדם רצון ... של המציאות, בה יש סיבה ותוצאה, ויש תכלית וחוסר תכלית, ויש טוב ורע וכולי. אבל ברמה הפנימית של המציאות, הכל אחד ממש. ובסיכומו של דבר, כאשר האדם משתמש בשכל שלו, ומברר מה האמת. האם באמת, צורה אחת של המציאות טובה ... מחפש את ההבנה המוחלטת שאין בה שום ניגודיות כלל, אז על ידי זה האדם מקבל שכל, רואה את האמת שהכל אחד, והרצון שלו מתפרק והופך מרצון מוגדר לרצון שאינו מוגדר. וכל זה ברמה הפנימית. כי עדיין יש רצונות חיצוניים וכולי...

... שלו. אבל מי שיודע את האמת, הוא יודע שהרצון, הוא לא באמת שייך לו. כי מנקודת המבט של האחדות, הכל אחד ממש, ולא שייך שום רצון כלל. ומנקודת המבט שבה האדם הוא אלוהים, שמצמצם את עצמו לתודעה + גוף גשמי ... מחייה את האדם ואת הרצון העצמי שלו, גם מנקודת המבט הזו, הרצון הוא לא באמת של האדם. כי כאשר הכל אחד, לא שייך שום רצון כלל. וכיוצא בזה, כאשר אלוהים מסתכל על העולם, גם הוא לא משייך לעצמו את יצירת העולם. כי מנקודת המבט של אלוהים, הכל אחד ואין שום זמן ושום מקום כלל. ואין שום עשייה, כי אין שום שינוי כלל. ולא שייך שאלוהים ישייך לעצמו, ...

... צורה כלשהי, גם הוא עובד אלילים, ולכן, גם הוא סובל. ורק כאשר אין אצל האדם שום אלוהים כלל, כי הכל אחד ממש, והכל אלוהים עם כוח וללא כוח, בצורה אין סופית ללא כל גבול, אז ורק אז האדם לא עובד ...

... עצמית, הרי שיש את הפרדת האני משאר הדברים, ואז יש תחושת חסר ואין שלמות כלל. ולכן בשעת ביטול כאשר הכל אחד, אז אין שום תודעה כלל, וזוהי השלמות האמיתית. אבל יש עוד סוג של שלמות, והיא כאשר האדם חוזר אל ...

... חסר את הנפרדות, כי הוא אין סופי, וגם זאת מגבלה להיות אין סופי. (והכל מצד הנפרדות. כי מצד האחדות, הכל אחד ממש). ולאלוהים יש רצון אמיתי ואין סופי, שתהיה מציאות שנפרדת ממנו. ורצון של אמת, אין דבר שעומד בפניו. ולכן ... שלה. אבל האדם יכול להטיל ווטו, ואפילו לנצח את המציאות כרצונו, בתנאי שהוא באמת רוצה זאת. כי מצד האמת הכל אחד ממש. וכל מה שנכון לגבי האפשרי, נכון לגבי המחויב ולהפך. ומצד האמת, כל ישות סופית, היא האין סוף עצמו ...

... והאין הם אחד. כי הפרדת היש והאין, היא יחסית ביחס לתפישה של האדם. ובמוחלט, אין שום הגבלה כלל, ולכן הכל אחד, אפילו ללא הגדרת האחדות עצמה, כי גם היא יחסית. וכאשר הכל אחד ממש, הרי שאז יש לאדם טוב אמיתי, כי הוא תמיד נמצא באחדות עם המציאות. ואז, הטוב והרע והאמת והשקר, הם כולם אחד. וכאשר הכל אחד, לא טוב ולא רע, אלא יש חוויה של שלמות, שהכל אחד. וכאשר האדם נצמד לאמת שהכל אחד, אז יש לו טוב אמיתי. אבל כאשר האדם הוא טועה, שחושב שהיש והאין הם נפרדים, משום שהוא מאמין למגבלת התפישה של עצמו, על ידי זה האדם עושה הפרדה בין טוב לבין רע, ובין אמת לבין שקר. כי כאשר הכל אחד, לא שייך אמת ושקר כלל. ולכן, כאשר האדם הולך אחרי האמת השקרית שלו, אז הוא סובל. כי האמת השקרית של האדם, עושה הפרדה בין טוב לרע. ועל האדם להתרחק מהאמת השקרית שלו, ולהגיע לאמת של המחויב, ששם הכל אחד ממש. ואז ורק אז, ממילא טוב לאדם באמת.

... והשקר, היא רק ביחס למוחלט. ואם האדם היה משוכנע באופן מוחלט, ששום דבר אינו מוחלט, ממילא האדם היה בהשתוות שהכל אחד, ושאין שום אמת ושקר כלל. כי האדם חי את החיים שלו, תוך כדי ההפרדה שהוא עושה כל הזמן, בין ...

... האדם הוא שלם? תשובה: בשורשו. כי הנשמה והתודעה של האדם, היא קליפה ולבוש חיצוני, של המהות, שהיא השלמות שבה הכל אחד. ובשורש נשמת האדם, הוא לא קיים כלל כישות נפרדת. והאדם יכול לברוח אל שורשו, שבו הוא לא קיים כישות ...