... כי הם מאמינים שהכל מנוהל מלמעלה ואין להם שליטה עצמאית. אבל אליעד מסביר שההבנה הזו היא רק שכלית ולא אובייקטיבית. זה שהאדם חושב שהכל מאלוהים, זה עדיין מחשבה שנמצאת אצלו באופן סובייקטיבי. ההבנה הזאת היא לא האמת המוחלטת, היא ... מאלוהים, אך עצם האמירה הזו היא כבר נפרדות ולא אחדות. למה התהליך של העלמת האגו הוא תמיד סובייקטיבי ולא אובייקטיבי? אליעד מדגיש שהדרך שבה אנשים מנסים להשתחרר מהאגו היא סובייקטיבית. כלומר, התהליך שבו אדם מחליט לנסות להעלים את האגו ... האדם להעלים את האגו. התהליך הזה מתרחש בתודעתו של האדם בלבד, ולכן הוא אינו יכול להפוך למשהו מוחלט או אובייקטיבי. הרעיון המרכזי שאליעד מביא הוא שכל ניסיון מודע להעלים את האגו הוא בעצמו ביטוי של האגו. כל עוד האדם ... אותו תמיד מגיע מנקודת מבט של נפרדות, ולכן מחזק את האגו עצמו. התהליך כולו סובייקטיבי ואינו יכול להפוך למצב אובייקטיבי או מוחלט. איך אפשר להעלים את האגו? מהי נפרדות ואחדות? למה האגו לא נעלם לעולם? מהי תודעה סובייקטיבית? איך ...

... יש כאן קיר כעובדה קיימת. וכאשר יורד בחוץ גשם, אז האדם אומר יורד בחוץ גשם כעובדה קיימת. דהיינו, אינפורמציה אובייקטיבית. וכאשר האדם אומר את המילה חם. אז קיימת האפשרות שהוא אומר זאת, כאינפורמציה אובייקטיבית וכמידע שמתאר את המציאות מנקודת מבט אובייקטיבית. דהיינו, התשובה לשאלה מה הטמפרטורה בחוץ, היא חם כעובדה אובייקטיבית, שאינה נתונה לפרשנות כלשהי. והיא אינה אינפורמציה סובייקטיבית, אלא היא אינפורמציה אובייקטיבית לחלוטין. וכאשר מציבים את המילים לי / קצת ליד המילה חם, ולא משנה היכן מציבים את המילים האלו, הרי ... היא מצמצמת ומחלישה את משמעות המילה חם. כי יש חם כעובדה קיימת. ויש חם לי, כעובדה סובייקטיבית ולא כעובדה אובייקטיבית. כי המילה לי, עונה לשאלה למי חם? דהיינו, החום הוא דבר סובייקטיבי ולא אובייקטיבי. והמילה לי שמצורפת למילה חם, היא בעצם הדגשה, שהחום הוא לא עובדה ברורה, שמי ששומע אותה, אסור לו להטיל ... וחם לי קצת פירושו, שהמילה חם היא הראשונה. דהיינו, ראשית כל יש קביעת עובדה שחם, כעובדה ממשית שהיא עובדה אובייקטיבית שאין להטיל בה ספק. ולאחר מכן יש הסתייגות של לי. דהיינו, גם אם לא לכולם חם, אבל על כל ... בעצם הוא מגן על העמדה שלו, שעדיין חם. זא שלפעמים יותר קל להגן על רעיון סובייקטיבי, מאשר על רעיון אובייקטיבי. ואם האדם מנסה להעביר מסר שעכשיו חם. ואז מראים לו שלא חם עכשיו בצורה אובייקטיבית. אז לפעמים האדם מחליש את המשפט המקורי שלו, כדי שיהיה לו יותר קל להגן על האמיתות של המשפט שלו. ... המילה לי, שהיא כמובן סוג של הסתייגות. כי קצת חם, זה נשמע כעובדה. והמילה לי, הופכת את המשפט, ממשפט אובייקטיבי, למשפט סובייקטיבי. ויש גם את הניסוח שאומר לי חם קצת - שבעצם הוא מראש מצהיר שמדובר על משפט סובייקטיבי. ...

... קארמה לצדקה? הקשר בין צדקה לקארמה עולה מתוך העיקרון של תן ותקבל, אך נשאלת השאלה אם הקארמה היא כוח אובייקטיבי שמנהל את היקום או שהיא פשוט אמונה בלבד. המערכת המוסרית שנצפה להכיר בה היא זו שמתחילה לשאול את עצמנו: ... לעמוק ביותר בתפיסות של מוסר, השפעה פסיכולוגית ואמונה דתית. האם נתינה מביאה לתמורה אמיתית מהמציאות? האם קארמה היא כוח אובייקטיבי שמנהל את חיינו? או שזו השפעה של שינוי התודעה של האדם שמוביל להצלחה כלכלית והרגשה של שפע? כל אחד ... הקארמה - אם אדם עושה מעשה טוב, הוא יקבל טוב בחזרה. אך כאן נשאלת השאלה: האם הקארמה היא כוח אובייקטיבי שמנהל את היקום, או שמא מדובר באמונה בלבד? אם מישהו נותן צדקה מתוך ציפייה לתמורה, האם זה עדיין נחשב ...

אמונה באלוהים, חזרה בתשובה, חזרה בשאלה, להאמין באלוהים, לחזור בתשובה, לחזור בשאלה, אמיתות התורה, שמירת מצוות, קיום מצוות, להאמין בתורה, לשמור מצוות, התחזקות בדת

... יתרונות וחסרונות באופן שווה לחלוטין. למרות שלעיתים נראה שיש מוצרים שבהם היתרונות מובהקים יותר, בפועל, אם בוחנים לעומק ובאופן אובייקטיבי לחלוטין, מגלים שבכל מוצר היתרונות והחסרונות שווים. כאן נכנס לתמונה מה שאליעד מכנה שקר יחסי. הכוונה היא לא שקר ... של המוצר או לפחות לא להדגיש אותם בצורה שווה ליתרונות. אליעד כהן מסביר שאם המוכר היה מראה ללקוח באופן אובייקטיבי את כל היתרונות והחסרונות במידה שווה, הוא היה יוצר מצב שבו הלקוח אינו יכול לקבל החלטה, משום שאין יתרון ... עליו לדעת לשקר? התשובה לכך מורכבת. עסקה נסגרת כאשר הלקוח מאמין שהמוצר יביא לו יותר תועלת מנזק. אולם, ניתוח אובייקטיבי לחלוטין של כל עסקה יגלה שבכל מוצר יש גם יתרונות וגם חסרונות באופן שווה. אם נצמדים לאמת המוחלטת ומציגים ... בוחר להדגיש את היתרונות ולמזער את החסרונות, הוא למעשה עוזר ללקוח לקבל החלטה. אם היה מציג את כל המידע באובייקטיביות מוחלטת, הלקוח היה מתקשה לקבל החלטה, שכן כל עסקה היא שוות ערך בין חיובי לשלילי. לסיכום, האם כדי להצליח ...

... לא תמיד יהיה מעוניין בשירותים נוספים, ויתכן שהוא מעוניין במוצר בלבד. אליעד מציין כי יש לבחון את המצב באופן אובייקטיבי, ולא להסתמך רק על תחושת הלקוח. האם המוצר באמת שווה את המחיר או לא? אם המוצר שווה את המחיר, ... האם המוצר באמת יקר או שמא מדובר בתפיסה סובייקטיבית של הלקוח. אליעד מדגיש כי חשוב לבחון את המצב באופן אובייקטיבי, ולא להסתמך רק על תחושת הלקוח. בהנחה שהלקוח אומר שהמוצר יקר, השלב הראשון הוא להפסיק ולהתמקד בשאלה האם אכן ... בו שום יתרון משום היבט על מוצר זהה לחלוטין ושהמוצר הזה לחלוטין יותר זול, מוצר הופך להיות ליקר באופן אובייקטיבי רק אם יש מוצר זהה לו שיש בו את כל היתרונות שיש בו ביותר זול כל זמן שיש במוצר ...

... להאמין שהוא חסר מזל או שהוא לא בסדר. אליעד כהן מסביר שלמעשה תחושת חוסר המזל היא לא בהכרח עובדה אובייקטיבית, אלא תוצר של פרשנות אישית לאירועים שקורים לאדם במהלך חייו. לדוגמה, אם אדם נכשל במשהו פעם אחת, הוא יכול ... התכונה הזו באופן ספציפי ולא את כל מהותו. האם המזל הוא מציאות או אשליה סובייקטיבית? המושג מזל יכול להיראות אובייקטיבי, כאילו יש חוקיות אוניברסלית או מיסטית מאחוריו, אך למעשה המזל הוא בעיקר דרך בה אנשים מפרשים את המציאות שלהם. ... הוא פשוט תוצאה של סיכויים סטטיסטיים ולא של פגם פנימי. כלומר, אדם ייחס לעצמו את הכישלון, לא בגלל סיבה אובייקטיבית אלא בגלל פרשנות סובייקטיבית. למה אנשים מאשימים את עצמם בחוסר המזל שלהם? הסיבה שאנשים מאשימים את עצמם היא הרצון ... ולשנות את תפיסתו על המציאות ועל עצמו. שינוי הפרשנות האישית לאירועים, וההבנה שהמזל הוא בעיקר תחושה סובייקטיבית ולא עובדה אובייקטיבית, יכולים להוביל לשיפור משמעותי בחוויה הפנימית ובתחושת הערך העצמי של האדם. חוסר מזל שנאה עצמית חוסר ערך עצמי רגשות ... חוסר הערך העצמי. האם המזל הוא אמיתי או אשליה? בהרצאה נדונה גם השאלה אם מזל הוא תוצאה של סיבה אובייקטיבית, או שמא מדובר בהרגשה או אשליה שנוצרת מתוך הדרך בה אנו תופסים את העולם. אנשים שמרגישים שהם חסרי מזל ... חוסר המזל, ומה צריך לקרות כדי שזה יקרה. אם אדם נתקל בסדרת כישלונות, הוא עשוי להתחיל להאמין שזה לא אובייקטיבי אלא סובייקטיבי - כלומר, הוא מאמין שזה קורה לו בגלל משהו שהוא עשה או לא עשה. על מנת לשנות ... מהמחשבה שאירועים רעים הם תוצאה ישירה של חיסרונות אישיים או של חוסר ערך עצמי. במקרים כאלה, המזל נתפס כמשהו אובייקטיבי, כזה שלא ניתן לשנות. עם זאת, אם נבין את הדרך בה אנו תופסים את העולם ואת עצמנו, נוכל אולי ...

... דמיון ושקר. מה קורה כאשר האדם חווה את המציאות כדמיון ואת הדמיון כמציאות? אליעד כהן מבהיר שאין באמת הבדל אובייקטיבי בין דמיון למציאות. הוא מציג דוגמה של חושים: כאשר האדם רואה שולחן או שומע רעש, החוויה נתפסת כמציאות מוחשית. ... כדמיון בלבד. כך גם לגבי תחושת כאב: ההבדל בין כאב לעונג או בין כאב חלש לחזק אינו בהכרח הבדל אובייקטיבי. אליעד נותן את הדוגמה של תחושה בחדר כושר: כאב שנגרם מאימון נתפס לפעמים כנעים, בעוד אותו כאב בהקשר אחר ... גופניות וכאבים: האדם רגיל לפרש תחושות בעוצמות מסוימות ככאב ובעוצמות אחרות כנוחות, אבל אליעד מסביר שאין באמת קנה מידה אובייקטיבי. כל זה הוא תוצאה של ההתניה והפירוש הפנימי. האם החושים והתחושות מוכיחים שהמציאות היא אמיתית? אליעד טוען שהעובדה שהאדם ...

... מעניק למי שלובש אותו יופי. נשאלת השאלה: מי קובע אם הבגד יפה או לא? אליעד מסביר שהיופי אינו תכונה אובייקטיבית של הבגד, אלא תוצאה של פרשנות אישית וסביבתית. הוא מדגים זאת בצורה מוחשית: אם ייקחו בגד שנחשב כיום ליפה ... שהתשובה מורכבת יותר והיא נמצאת באינטראקציה ביניהם, שבה כל אחד משפיע על השני ויוצר תהליך מעגלי. האם יש יופי אובייקטיבי או שהכל תלוי בפרשנות אישית? אליעד מסביר שלא קיים יופי אובייקטיבי מוחלט. היופי הוא תמיד תלוי פרשנות, כלומר, מה שנחשב יפה היום יכול להשתנות בעוד כמה שנים. למשל, באופנה, כל ... ומכוער, טוב ורע, וזהו בעצם טבע הדברים. האם הבגד עושה את האדם? מה הופך דבר ליפה? האם יש יופי אובייקטיבי? למה שם חיבה משפיע עלינו? האם יכול להיות טוב בלי רע? איך נוצרת אהבה לשם חיבה?

... הבעיה אינה בהכרח שהידע עצמו קשה, אלא שהאדם לא מכיר את ההקדמות והיסודות הדרושים להבנת הידע. האם קיים קושי אובייקטיבי בהבנת ידע מסוים? אליעד מסביר שיש קושי אובייקטיבי בלמידה: ידע מסוים דורש סדרה של הקדמות הכרחיות כדי להבין אותו. למשל, כדי להבין פעולת כפל חייבים להבין קודם ... להבין חזקה חייבים להבין קודם פעולות פשוטות יותר כמו כפל. במובן הזה, יש היררכיה מובנית בידע, שמכתיבה רמת קושי אובייקטיבית. דוגמה נוספת שאליעד משתמש בה היא לימוד סינית. ניתן ללמוד כל מילה בסינית בלי תלות בסדר, ולכן לכאורה אין היררכיה אובייקטיבית של קושי בשפה כזו. לעומת זאת, מתמטיקה או פילוסופיה דורשות הבנת מושגים בסדר מסוים והן מובנות בצורה היררכית ואובייקטיבית. איך משחקי זיכרון שונים ממשחקי חשיבה? אליעד מציג הבחנה בין משחקי זיכרון למשחקי חשיבה. משחקי זיכרון אינם מפתחים את ... מורכבים יותר במתמטיקה, הוא חייב קודם ללמוד מושגים פשוטים. זהו תהליך עקיף של הבנה, והוא תמיד קשה יותר באופן אובייקטיבי, משום שהוא דורש את היכולת להסיק מסקנות מכמה דברים אחרים. איך אפשר להבין ידע שהכי קשה להבין? אליעד מציג ...