אובייקטיביות, סובייקטיביות, חוויה
אובייקטיבית, חוויה סובייקטיבית, ידיעה מלאה, ידיעה חלקית, חוסר ידיעה, לא לדעת, ידיעת המחויב האם קיים הבדל אמיתי בין חוויה
אובייקטיבית לסובייקטיבית? אליעד מסביר באריכות ובפירוט על ההבדלים והקשרים בין
אובייקטיביות לסובייקטיביות, ידיעה ואי - ידיעה, תוך שימוש בדוגמה של שולחן כדי להבהיר את הנושא. אליעד מציג כיצד אנשים חושבים באופן אוטומטי שאם הם רואים משהו, הדבר חייב להתקיים במציאות. ... ששאלה עמוקה יותר היא לא למה יש שולחן, אלא למה האדם רואה שולחן. בכך הוא מציג את השאלה מהזוית של החוויה הסובייקטיבית של האדם ולא מהמציאות
האובייקטיבית לכאורה. האם מה שאתה רואה הוא בהכרח המציאות
האובייקטיבית? כדי להבין טוב יותר, אליעד מביא דוגמה: כשאדם מסתכל על שולחן, הוא למעשה לא רואה רק את השולחן עצמו. הסיבה שאדם יכול לזהות שולחן היא משום שהוא מסוגל לחשוב גם על דברים שהם ... בו השאלה למה השולחן נמצא שם. אך עצם העובדה שהאדם יכול להעלות את השאלה למה דווקא שולחן ולא משהו אחר? מלמדת שהחוויה שלו היא חלקית, ולכן לא
אובייקטיבית לגמרי. כיצד הידיעה החלקית מאפשרת הבנת משמעות? אליעד מפרט שהיכולת של האדם להבין מהו שולחן תלויה ביכולת שלו לחשוב גם על מה שאינו שולחן. לדוגמה, אם האדם היה מסוגל לחשוב רק ... שלו, ולכן הידיעה החלקית (הידיעה שמאפשרת לראות בו זמנית דברים נוספים) היא זו שנותנת משמעות למה שהאדם חווה. האם האדם יכול בכלל לחוות משהו
כאובייקטיבי לחלוטין? אליעד מציין שאם האדם היה חווה את המציאות בצורה
אובייקטיבית לחלוטין, הוא לא היה מסוגל להבין או לחשוב עליה, משום שהחוויה
האובייקטיבית המוחלטת לא הייתה מאפשרת לו להבחין בין דבר לדבר אחר. במקרה כזה, הוא לא היה יכול להגדיר או לתת משמעות לשום דבר, ומכאן לא הייתה לו בכלל שום שאלה על המציאות. למה חוויה מוחלטת ... שהמציאות איננה מוחלטת אלא תלויה בסובייקטיביות? אליעד מסביר שמטרת ההסבר שלו היא להראות לאדם שהמציאות שהוא חווה היא תמיד סובייקטיבית ולא
אובייקטיבית לחלוטין. הוא מדגיש שגם כשהאדם בטוח שיש לו ראייה
אובייקטיבית של המציאות, התפיסה שלו עדיין תלויה בהקשרים סובייקטיביים. אליעד מסביר שבעומק של כל ידיעה מסתתרת אי - ידיעה, וזאת משום שהידיעה של כל דבר היא תמיד חלקית ותמיד תלויה בידיעה ... מסוגל גם לא לדעת מה זה שולחן לרגעים מסוימים. דווקא האי - ידיעה מאפשרת להבין ולהעניק משמעות למה שכן ידוע. למה שאלת למה יש שולחן מוכיחה אי -
אובייקטיביות? אליעד מסכם את הרעיון באומרו שעצם העובדה שהאדם שואל למה יש שולחן? מוכיחה שהוא לא חווה את השולחן בצורה
אובייקטיבית מוחלטת. אם היה האדם חווה את השולחן באופן מוחלט, השאלה לא הייתה מתעוררת כלל, משום שלא היה מקום לחשוב על אפשרויות אחרות. השאלה מופיעה רק כשיש ספק או אי - ידיעה חלקית. בסיכומו של דבר, אליעד מבהיר באריכות ובדוגמאות חוזרות ונשנות כי כל מה שאדם תופס הוא תמיד שילוב של סובייקטיביות
ואובייקטיביות, ושהחוויה שלו תמיד תלויה בהקשרים של דברים נוספים שהוא מסוגל לחשוב עליהם. מציאות מוחלטת, לדעתו, לעולם אינה יכולה להיות נחוויית באופן ישיר, משום שהחוויה עצמה תמיד תלויה בידיעה חלקית. האם המציאות
אובייקטיבית או סובייקטיבית? מה זה ידיעה חלקית? למה אני שואל שאלות? מהי משמעות של אי - ידיעה? האם מה שאני רואה קיים באמת? ...