... חשוב לא להסתפק בכך שאנחנו מבינים את הצד השני כטועה או לא מבין. יש לשאוף להבין כיצד מנקודת מבט אובייקטיבית גם הצד השני צודק במידה מסוימת. המטרה היא למצוא נקודת אמת אמיתית בעמדה של הצד השני, ולא להסתפק בהנחות ... ולנתח אותו באופן הבא: לבדוק למה הצד השני חושב שהוא צודק. לנסות למצוא את נקודת האמת אצלו באופן אמיתי ואובייקטיבי, כך שגם אנו עצמנו נוכל להסכים עם משהו ממה שהוא אומר. לברר מדוע הוא אינו מסכים איתנו מעבר לכך ... משמעותית את היכולת שלו לשכנע. למה חשוב לזהות התנגדויות פנימיות? אליעד מדגיש שבתהליך השכנוע יש תמיד שתי רמות: הרמה האובייקטיבית - למה אדם מאמין במה שהוא מאמין, ומה הצדק בעמדתו. הרמה הפסיכולוגית - למה הוא מתקשה להסכים איתנו גם ... את האמת בצד השני? במקום לנסות להוכיח שאנחנו צודקים, עדיף להתחיל מהשאלה: כיצד גם הצד השני צודק מנקודת מבט אובייקטיבית? עלינו לחפש את נקודת האמת שבעמדתו, ולא להסתפק בהנחה שהוא פשוט לא מבין או טועה. בנוסף, יש להבין גם ... שהיה לנו בעבר ולנתח אותו: 1. לזהות למה הצד השני חושב שהוא צודק. 2. למצוא סיבה אמיתית, מנקודת מבט אובייקטיבית, לכך שהוא אכן צודק במשהו. 3. לשאול: מדוע הוא לא מסכים איתנו, מעבר לזה שהוא צודק? מה גורם לו ... תנסו, כשבן אדם מנסה להגיד גם מצד האמת שלי הוא איכשהו צודק קצת, לא מצד האמת שלו, מצד האמת האובייקטיבית גם הוא צודק. קודם כל איכשהו למצוא למה גם הוא צודק, ודבר שני לא רק למה הוא צודק אלא ...

... טוב כמה שיותר, כך האדם סובל יותר מחרדות ומפחדים. והעניין הוא, שבעולם שלנו, יש גם טוב וגם רע. ומבחינה אובייקטיבית ומוחלטת, בעולם שלנו, אין טוב או רע. אלא הכל שווה בדיוק באותה המידה ממש. כי הטוב והרע, הם ביחס ... ממנו, האם הוא באמת רע? ומי החליט שהוא רע? וכולי. ועל ידי ההתבוננות הזאת לעומקה, האדם מגיע לנקודת מבט אובייקטיבית, שאין בה שום טוב או רע, אלא הכל שווה באותה המידה ממש. ואז ממילא אין דיכאון וחרדה, והאדם חי ...

... כל דבר כפי מה שהוא, בלי שיפוטיות כלשהי. וכיצד יכול האדם להיות גם לא שיפוטי? תשובה: על ידי אמת אובייקטיבית. כי הטוב והרע, הם יחסיים בלבד. ומי שרגיל לחשוב, שמה שנראה בעיניו כאמת, זאת אכן אמת אובייקטיבית, על ידי זה הוא סובל מחרדות קשות, בגלל שנראה לו, שמה שנראה בעיניו כרע, הוא אכן באמת רע. אבל, מי שזוכר תמיד בכל נושא, שכל תפישת הטוב והרע שלו, היא אישית וסובייקטיבית בלבד. ושמבחינה אובייקטיבית, כל הדעות שלו, וכל המחשבות שלו, הן לא יותר נכונות או לא נכונות. על ידי זה הוא מגיע לחוויית ... שמבחינתו אין עדיין שיפוטיות. ואז יש גם נקודת מבט אישית, שבה כן יש טוב ורע. אבל גם נקודת מבט אובייקטיבית, שבה אין טוב או רע.

... מהרצון העצמי שלו? תשובה: על ידי ניתוק רגשי אמיתי. דהיינו, שעל האדם במשך היום יום, להתרגל לחפש את האמת האובייקטיבית לגבי כל דבר, ולא להיות מושפע מהרגשות שלו, כאשר הוא שופט ומנתח את המציאות. ומי שמתרגל להתנתק רגשית מהרגשות ...

... המשמעות של להסתכל על הבגידה בצורה ריאלית? אליעד מסביר שהמטרה היא לא להתכחש לעובדות, אלא להסתכל על המציאות בצורה אובייקטיבית וריאלית. לדבריו, תמיד קיימת האפשרות שיבגדו בנו, כמו שתמיד קיימת האפשרות שיקרה אסון כלשהו. אם האדם יצליח להסתכל על ...

להיצמד לאמת, עובדה או פרשנות, גם רק, אחדות כללית, אחדות פרטית, אובייקטיביות, סובייקטיביות, בטוח או לא בטוח איך אפשר להיצמד לאמת בצורה מוחלטת? אליעד כהן מציג בהרצאה זו את החשיבות של להיצמד לאמת, ומסביר לעומק מה המשמעות של אמת אובייקטיבית, סובייקטיבית, וההבדל בין עובדות לפרשנות. הוא מתחיל בהסבר פשוט - בן אדם יכול להגיע להבנה כללית שהכל אחד, שהכל ... לאכול, אלא פשוט רוצה לאכול בגלל רצון ספציפי. האדם חייב להיות מודע לכך שזו פרשנות סובייקטיבית שלו, לא עובדה אובייקטיבית. איך אדם יכול להפסיק לשקר לעצמו? לדברי אליעד, האדם חייב להודות בפני עצמו בכל פעם שיש לו תחושה או ... להגיד אני חווה שיש פה קיר. כלומר, תמיד להיצמד לעובדה היחידה שהיא חווייתו האישית, ולא לקבוע שמשהו הוא אמת אובייקטיבית. הוא ממחיש זאת בדוגמה של אדם שבורח מזאבים: הוא בורח לא כי יש זאבים אלא כי הוא רואה אותם. ...

... אבל לא מבחינה מוחלטת. זא החיסרון והיתרון של הדבר, הם תמיד בעיני המתבונן באופן אישי וסובייקטיבי בלבד. אבל מבחינה אובייקטיבית, דהיינו, מנקודת מבט מוחלטת, זא נקודת מבט שאין לה שום העדפות ושום דעות קדומות ושום העדפה אישית, מנקודת מבט ... יתרונות. כי אין שום משמעות, לחסרונות או יתרונות, כאשר אין שום העדפה אישית. ונמצא אם כן, כי מנקודת מבט אובייקטיבית מוחלטת, אין שום אפשרות לאהוב או לשנוא משהו. כי הכל שווה באותה המידה. ואין טוב או רע, אלא הכל ... את עצמו ברמה כלשהי, וגם ישנא את עצמו ברמה כלשהי. אבל יש גם נקודת מבט נוספת, והיא נקודת המבט האובייקטיבית. שבה, אין שום אהבה או חוסר אהבה ושנאה עצמית. ומי שיתחבר לנקודת המבט האובייקטיבית, דהיינו, מי שיסתכל על עצמו מנקודת מבט אובייקטיבית באמת, דהיינו, נקודת מבט ללא כל שיפוטיות כלשהי, הרי שממילא הוא לא יאהב את עצמו, וגם לא ישנא את ... ומחוסר קבלה עצמית ומחוסר הערכה עצמית ומדימוי עצמי נמוך וכיוב. והדרך היחידה לצאת מהמלכודת הזו, היא על ידי הסתכלות אובייקטיבית, שבה אין טוב או רע, וממילא אין אהבה עצמית או שנאה עצמית, אלא יש אחדות עצמית. אלא, שמנקודת מבט אובייקטיבית בלבד, אין טוב או רע, ואז אין שום משמעות מוגדרת לשום דבר וכולי. ולכן, יש את שתי נקודות המבט ...

... הוא מאמין. המשמעות היא שכל ידע שאדם חושב שיש לו מבוסס על אמונות נוספות, ולכן הוא אינו ידע מוחלט ואובייקטיבי. לפי אליעד, ידע מוחלט מתאפשר רק כאשר האדם אינו יודע דבר באופן מוחלט, אפילו לא את עצם קיומו. מה ...

אמת, אובייקטיביות, סובייקטיביות, אמת אובייקטיבית, אמת סובייקטיבית, אמת בלתי תלויה, אמת מחויבת, אמת מוחלטת ובו יתבאר העניין של אובייקטיביות וסובייקטיביות. ויתבאר, מהי אמת אובייקטיבית ומהי אמת סובייקטיבית? והאם באמת יש בעולם משהו שהוא כולו אך ורק אובייקטיבי? וכיצד ניתן להגיע לאמת אובייקטיבית? ומה היתרונות וגם מה החסרונות, של להיות אובייקטיבי? ועוד. ואובייקטיבי, פירושו, שאינו תלוי במתבונן בו. וסובייקטיבי, פירושו, אישי. דהיינו, שהוא תלוי במתבונן בו. לדוגמה אדם עיוור שלא רואה מולו בית. שמבחינה אישית / סובייקטיבית, האמת שלו היא, שאין מולו בית. אבל מבחינה שנחשבת לבחינה אובייקטיבית, דווקא כן יש מולו בית, למרות שהוא לא רואה אותו. או במילים אחרות, כאשר האדם חושב על משהו כלשהו ... היא אמת אישית וסובייקטיבית בלבד. אך כאשר האדם חושב על משהו שהוא אמיתי, והוא באמת כך, הרי שהדבר הוא אובייקטיבי. ונחדד: אמת אובייקטיבית = אמת מוחלטת = אמת אחת = אמת מחויבת = אמת בלתי תלויה - וזאת, לעומת אמת סובייקטיבית = אמת יחסית = הרבה אמת = אמת אפשרית = אמת תלויה. כי אמת אובייקטיבית, יש רק אחת כזו. וזו אמת מוחלטת, שהיא נכונה באופן מוחלט, ושמחויב שהיא נכונה ושהיא אינה תלויה במתבונן בה. ... היא לא אמת מחויבת. והיא אמת תלויה, באדם שמתבונן בה. ומי שיתבונן בעניין יראה מיד, כי כל הרעיון של אובייקטיביות מול סובייקטיביות, הוא מבוסס על הנחת יסוד (=אמת סובייקטיבית), שאכן יש אמת אחת כלשהי אובייקטיבית. כי אם בסופו של דבר, יש יותר מאשר אמת אחת מצד האמת האמיתית, הרי שממילא אין שום משמעות לאמת סובייקטיבית או אובייקטיבית. והאדם לא מסוגל לחשוב, על זה שיש הרבה אמת אובייקטיבית. כי לאדם נדמה, שבסופו של דבר, או שיש בזמן ובמקום מסוים דבר כלשהו, או שאין בזמן ובמקום מסוים את אותו הדבר. ולכן נראה שמוכרח שבסופו של דבר, תהיה אמת אובייקטיבית אחת. אך מיד ניתן להבין, שגם המחשבה הזאת עצמה, היא רק סובייקטיבית בלבד. כי אולי דווקא כן יכול להיות ... והיפוכו בבת אחת וכולי. וכפי שכבר ביארתי את כל הנושאים האלו לעומקם ולרוחבם, במקומות אחרים. ובכל מקרה, הרעיון של אובייקטיביות וסובייקטיביות הוא פשוט. והוא, שלהיות אובייקטיבי, פירושו להסתכל על הדברים כפי מה שהם, בלי נגיעות אישיות ובלי שיפוטיות שנובעת מתוך אמונות אישיות והנחות יסוד אישיות ... מבט אישית, שיכולה להיות שגויה. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי יש יתרונות רבים למי שיצליח להסתכל על הדברים בצורה אובייקטיבית. כי לדוגמה, בת היענה שטומנת את הראש שלה בחול, אז מבחינה סובייקטיבית אישית שלה, לא רודפים אחריה. כי היא לא רואה שרודפים אחריה. אבל זה כמובן לא ממש עוזר לה. כי מבחינה אובייקטיבית, הסכנה כן קיימת, וכן יכולה לפגוע בה. ומי שמסתכל על הדברים מנקודת מבט סובייקטיבית בלבד, הוא ממילא לא רואה ... שאין בבית שלו שריפה, כי הדלת שלו סגורה, והוא לא מריח ולא שומע את השריפה, זה לא אומר, שבאמת האובייקטיבית אין שריפה. והרעיון הוא, שעל האדם להשתדל תמיד להיצמד לאמת. ולהבין שכל האמיתות שלו, הן סובייקטיביות ואישיות בלבד. כי מצד האמת, שום דבר לא בטוח ב 100%. ועל האדם להתבונן תמיד על הדברים, בצורה כמה שיותר אובייקטיבית. דהיינו, לשאול את עצמו, האם אני רואה את הדברים כפי מה שהם באמת, או כפי מה שנוח לי לראות ... צד אחד, את הצד שאני עומד מולו כרגע, או את הצד שאותו אני מעדיף לראות וכיוב. וככל שהאדם יותר אובייקטיבי, כך הוא יכול לקבל החלטות מדויקות יותר ונכונות יותר וכיוב. כי הוא רואה את כל התמונה כולה. והאינטרס האישי שלו, לא גורם לו לא לראות את כל התמונה. אלא הוא מתגבר על האינטרס, למען האמת, ורואה את האמת האובייקטיבית. ואז ממילא הוא יכול להתאים את עצמו למציאות טוב יותר. כי האמת של המציאות, היא האמת האובייקטיבית באמת. כי בסופו של דבר, מי שיחליט מהי האמת, זאת תהיה אך ורק המציאות. ומי שלא רואה את האמת האובייקטיבית, הוא בעצם חי בסוג של יקום מקביל. כי המציאות האובייקטיבית, היא בצורה כלשהי. ואם האדם לא רואה את הדברים כפי מה שהם, הרי שממילא הוא בעצם כאילו חי במציאות ... המציאות שלו. ואז יש התנגשות, בין מה שהאדם חשב שהמציאות, לבין מה שהמציאות באמת. ולכן הכי מומלץ זה להיות אובייקטיבי, ולראות את הדברים כפי מה שהם, ואז ממילא יש תאום ציפיות עם המציאות, ואין חיכוכים מיותרים, אלא רק הרמוניה בלבד. אלא, שלהיות אובייקטיבי, ורק אובייקטיבי, יש בזה גם חיסרון מאוד גדול. והוא, שמצד האמת של האדם עצמו, דהיינו, מי שיבדוק את האמת שלו עצמו, הוא יראה, שמבחינה אובייקטיבית בשלמות, אי אפשר לדעת שום דבר בשום נושא בעולם. ולמה? כי כל מה שהאדם יודע / חושב / מבין ... שהשכל שלו צודק. הרי שממילא זה אומר, שכל מה שהוא יודע, כולל הכל, כולל כל מה שנראה לאדם כאמת אובייקטיבית, הכל זה סובייקטיבי בלבד. או במילים אחרות, ניתן להבין, שמי שייצמד רק לאמת האובייקטיבית בלבד, ממילא הוא לא יוכל לדעת שום דבר, ולא תהיה לו שום העדפה אישית, ושום רצון אישי, ושום רגש אישי, ואפילו לא תחושה של קיום עצמי. שגם היא, תחושה אישית סובייקטיבית בלבד. ונחדד ונבהיר, כי לדוגמה, מבחינה אובייקטיבית, אין טוב או רע. כי כל הטוב והרע, הם ביחס לאדם עצמו בלבד, וביחס למה שהאדם רוצה או לא רוצה באותו הרגע. אבל אם אין שום נקודת ייחוס אישית, אלא הכל אובייקטיבי בלבד, בלי שום דעות מוקדמות כלשהן, הרי שממילא, אין טוב או רע. וזה בעצם אומר, שמי שייצמד רק לאמת האובייקטיבית בלבד, הוא יגיע לנקודת מבט, שאין בה שום טוב או רע. ולא שזה טוב או רע. אלא, שכך תהיה המציאות. כי מבחינה אובייקטיבית לגמרי, אם האדם הוא כולו רק אובייקטיבי בשלמות, הרי שממילא, אין אצלו טוב או רע. וכנל, הוא אפילו לא יכול לדעת שום דבר בוודאות. עד כדי חוסר ידיעה מוחלט. ומי שרוצה להגיע לנקודת מבט אובייקטיבית לגמרי בשלמות, עליו להיצמד אל האמת האובייקטיבית שלו, בשלמות מוחלטת. דהיינו, שעל האדם להיצמד כמה שהוא יכול בכל כוחו, אל מה שהוא מבחינה סובייקטיבית, חושב שזאת ...

נייטרליות, דעות קדומות, אמונות, חשיבה נייטרלית, אינטרסים אישיים, להיות נייטרלי, אובייקטיביות ובו יתבאר, מהי נייטרליות? ומהי חשיבה נייטרלית? האם באמת יש אפשרות לחשוב בצורה נייטרלית לגמרי? מה היתרונות ומה החסרונות ...