דקדוק , בלשנות, הפילוסופיה של השפה, ללמוד
דקדוק, לדבר נכון, ללמוד לדבר, לימודי בלשנות, חקר השפה, התפתחות שפות, שפה עברית, שפה אנגלית למה בכלל חשוב לדבר
בדקדוק תקני? אליעד כהן מסביר שהשפה,
הדקדוק, והדרך שבה אנשים בוחרים להתבטא הן למעשה צורות של הסכמות חברתיות. כללי
הדקדוק והדיבור הנכון אינם באמת אובייקטיביים, אלא מהווים מערכת חוקים מוסכמת שנועדה לאפשר הבנה יעילה בין אנשים. הוא מדגיש שהמושג
דקדוק נכון הוא יחסי ומשתנה בהתאם לסביבה התרבותית או החברתית שבה נמצא האדם. לדוגמה, אם אדם דובר אנגלית יגיד משפט כמו אתה צריך באופן לא
דקדוקי אך ברור, עדיין יבינו אותו, אך בעברית, ההבחנה בין את לאתה נחשבת חשובה. אליעד מסביר כי למרות זאת, גם ההבחנה בעברית בין לשון זכר לנקבה (לדוגמה אחד או אחת) אינה מחויבת ... תקנית יש חיסרון אחר. לדבריו, זה אינו אומר שאדם שאינו דובר נכון הוא נחות, אלא שהחברה שופטת אותו לפי סטנדרטים מסוימים. הוא מדגיש שהחברה שולטת באנשים דרך השפה
והדקדוק , וקובע כי זהו סוג של משחק חברתי. לדוגמה, אם אדם יבחר לדבר בשפה לא תקנית, אנשים יכולים לחשוב שהוא לא משכיל, לא אינטליגנטי או אפילו מזלזל. מצד שני, אדם המדבר בשפה ... שמילה מסוימת (שולחן) מתייחסת לחפץ, הוא מבין שלחפץ הזה יש קיום נפרד ועצמאי גם כשהוא לא רואה אותו. בכך נוצרת אצלו תפיסה של עולם נפרד מהמוחש המיידי. האם ההקפדה על
דקדוק ושפה נכונה חשובה באמת? אליעד מתייחס לדעת רבי נחמן מברסלב בנושא ההקפדה על
דקדוקים וחומרות בשפה ובמצוות בכלל. הוא מביא את הגישה לפיה רבי נחמן הזהיר אנשים מפני הקפדה יתרה. לפי רבי נחמן, כל אחד צריך לבחור לו מצווה אחת שבה ידקדק במיוחד, אך בשאר העניינים יש להימנע מחומרות יתרות. הסיבה לכך היא שהחומרה
והדקדוק המופרזים עלולים לגרום לבלבול, חרדות ומרה שחורה. הדבר רלוונטי במיוחד לשפה, שכן רבי נחמן אומר במפורש שחכמת
הדקדוק אינה נדרשת כלל. כלומר, אליעד מבהיר שגם אם אדם לא ידבר בעברית תקנית, אין לכך חשיבות אמיתית מבחינה רוחנית או מהותית. כל חוקי
הדקדוק והדיבור הם פשוט מוסכמות, שבמובן העמוק נועדו ליצור הפרדה חברתית ולשמר את תחושת הנפרדות בין קבוצות אנשים. מדוע קיימת בכלל הפרדה בשפה בין זכר לנקבה? אליעד מסביר שאין ... שייכות חברתית, ומדגיש כי המגמה העתידית היא דווקא הפחתת הנפרדות הזו, במיוחד לאור ההתקדמות בטכנולוגיות תרגום כמו Google Translate, אשר מפחיתות את חשיבות השפה
והדקדוק ויוצרות עולם שבו השפות הולכות ומתקרבות זו לזו. אליעד מסכם ואומר כי כללי
הדקדוק, השפה הנכונה והמוסכמות הלשוניות הן כלים לשמירת הנפרדות, אבל ברמה העמוקה ביותר אין להן משמעות אמיתית או מוחלטת, אלא רק יחסית וחברתית. למה חשוב לדבר נכון? האם
דקדוק הוא הכרחי? מה ההבדל בין עברית לאנגלית? האם שפה יוצרת נפרדות? מה הגישה של רבי נחמן
לדקדוק? האם צריך לדקדק במצוות? ...