... האדם כן להבין אבל לא להאמין, לשום דבר שכתוב כאן בספר. ואין הכוונה לומר שעל האדם לחשוב שהספר הוא שקר. כי הטועים שחיים את חייהם עם אמונה, ברגע שאומרים להם לא להאמין למשהו, הם בטוחים שהכוונה היא שצריך לחשוב שהדבר הוא שקר. אך זו מחשבת הטועים בלבד. ואנשי אמת שאין בליבם כל אמונה כלל, הם יודעים, שלא להאמין למשהו, פירושו לבדוק ... האמת? ועל האדם לעשות זאת, מתוך רצון אמיתי להבין את האמת באשר היא. ועדיף לא לדעת מהי האמת, מאשר לשקר ולומר שצד אחד הוא יותר אמת מאשר צד אחר. כי הטועים, כאשר הם באים לבדוק איזה עניין, הם מגלים שאין להם את הדרך לדעת איזה צד הוא האמת באופן מוחלט. ואז בגלל הטעות שלהם, הם בוחרים לשקר ולומר לעצמם שצד אחד הוא נכון, יותר מאשר הצד השני, ובכך הם ממשיכים בדרכי השקר שלהם. אבל מי שרוצה את האמת, עליו להיות אמיתי עד הסוף. ולהיות אמיתי עד הסוף, פירושו להיצמד רק אל האמת. ומאחר שבמושגים מוחלטים אנחנו עוסקים, כי בייחס לזה, כל השאר הוא חיי שקר וסבל, לכן כאשר האדם מנסה להבין את האמת, עליו לחפש את האמת המוחלטת. דהיינו, לעשות השתוות מוחלטת בין הרעיונות ... על התמונה רק מלמעלה, ובכך בעצם הוא מונע מעצמו מלראות את כל הפרטים של התמונה. ובדמיון שלו הוא ממציא שקרים כאלו ואחרים. והכל, זה רק משום שהוא לא מבודד את הפרטים של התמונה, ובוחן כל אחד ואחד מהם לגופו. ...

... לידיעת האמת? כי כל זמן שיש לאדם עוד רצון כלשהו, מלבד הרצון להבין את האמת, הרי שהאדם הוא גם שקרן. כי הוא לא באמת כל כולו רוצה את האמת, אלא רוצה משהו אחר שהוא אינו האמת. ועל האדם להתבונן ... לו הרבה תשובות (ואולי קצת תשובות), למה הוא רוצה להבין את האמת. וכמובן שכל התשובות הן תשובות שחושפות את חוסר האמת של האדם. כי האדם חושב שהוא יצליח לשקר את המציאות. אבל את המציאות אי אפשר לשקר, והשקרים של האדם נוקמים בו, כפי רמת השקר שבה הוא חי. כי כל זמן שיש לאדם תשובה כלשהי, לשאלה למה הוא רוצה להבין את האמת, הרי שהאדם הוא לא איש אמת. והאדם משקר את עצמו, בכך שהוא אומר שהוא רוצה להבין את האמת, משום שהוא לא באמת רוצה את האמת, אלא האמת ... האמת, הרי שהוא לא באמת מחפש את האמת, ולכן אל לו לאדם להתפלא מדוע הוא לא מוצא אותה. כי השקר והאמת הם שני הפכים. ואת האמת אפשר לקבל, רק כאשר האדם רוצה אותה באמת. והשקר והטיפשות שונאים את האמת. וכל זמן שהאדם משקר את עצמו, דהיינו, שהוא רוצה לדוגמה להיות מאושר, והוא משקר את עצמו שהוא רוצה להבין את המציאות, כאשר בכלל הוא מחפש משהו אחר, הרי שהשקר הזה עצמו מרחיק את האדם מהאמת. ואי אפשר להתקרב אל האמת, בדרך של שקר או של אמונה וכיוב, כי אלו הפכים ממש. והאדם, מחפש את האמת, בדרך של שקר. כי האדם מטעה את עצמו שהאמת מעניינת אותו, ואז הוא מחפש את האמת, עם הרצון השקרי שלו. למרות שבכלל האדם לא אכפת לו מה האמת, אלא אכפת לו להרגיש טוב וכיוב. ואיך יצליח השקרן, להבין את האמת בדרך של שקר?! ולכן כמובן, אנשים רחוקים מהאמת, משום שהם מחפשים אותה, אבל לא באמת. וכמובן שבתוך כל אדם יש גם רצון ... אינטרס, גם אם זה יעשה לו רע. כי אם לא כן, היה האדם מרגיש טוב, על ידי זה שהיה משקר את עצמו, שהכל כרצונו. אלא שהרצון לידיעת האמת, גורם לאדם להרגיש רע. והאדם גם רוצה את האמת, גם בלי ... האמת? תשובה: על ידי זה שהאדם הולך במסירות נפש, אחרי נקודת האמת שלו, למרות שהיא לא מוחלטת. והכוונה היא, שהשקר והאמת הם שני הפכים. והאדם יכול בקלות להגיע לרצון של אמת, ולבירור הרצון שלו באמת, על ידי זה שהוא ...

אל תהיה בטוח במה שאינך בטוח - משמעות ההסתברות ועל האדם להבין, שכל סבלו הוא רק בגלל שקריו של התת מודע, הקטנים והגדולים כאחד. ובכלל שקר נכלל, גם כאשר האדם מאמין במשהו שהוא אכן האמת, אלא שהאדם עצמו, לא יודע באופן מוחלט שאכן זו האמת. וזהו השקר החמור יותר, שהוא מונע מהאדם להתאחד עם האמת. כי כאשר האדם מבין שהוא כלל לא בטוח בדבר, אז הוא מברר את הדבר. אבל כאשר תת המודע של האדם משקר לעצמו שהוא בטוח באיזה דבר, בפרט כאשר הדבר הוא אכן האמת, הרי שהדבר הזה הוא חמור מכל, משום שהוא מרחיק את האדם מידיעת האמת, שהיא שורש הכל. להאמין שדבר כלשהו הוא נכון, כשהוא לא נכון, זה שקר. להאמין שדבר כלשהו הוא נכון, גם כשהוא כן נכון, עדיין זה שקר. כי אתה לא יודע שהוא נכון, אלא רק מאמין בכך. ובפועל זה אומר, שעל האדם להישמר לנפשו, שלא לשקר כלל אפילו לא כחוט השערה. דהיינו, שהאדם לא ישקר לעצמו שהוא בטוח באיזה דבר, כל זמן שהוא לא באמת בטוח באופן מוחלט בשלמות שאין שלמות אחריה, שאכן הדבר ... דבר על האמת האובייקטיבית, כל שכן, כאשר האדם לא באמת בטוח ב 100%. בסיכומו של דבר, על האדם לא לשקר את עצמו אפילו לא כחוט השערה. כי מי שמאמין בלי לדעת, מפחד, כי הוא לא נשען על ידיעת האמת. ...

... שיש ישות אחת שלמה ראשונה ויחידה. וכמובן שאמונה באשר היא, היא פסולה ואסורה. כי כל אמונה, היא סוג של שקר. כי כאשר יש ידיעה של אמת, אין שום צורך באמונה כלל. כי אמונה, היא רק כאשר אין ידיעה של ... האלוהים הראשון, ואז האדם זוכה לכפור באלוהים בשלמות, ולחיים טובים באמת. ועוד נוסיף ונאמר, כי כל הכרה באלוהים, היא שקר ועבודת אלילים. כי מי שמכיר בכך שיש אלוהים, הרי שהוא חושב שאלוהים נפרד ממנו בבחינה כלשהי ובהיבט כלשהו. כי ... שהוא יכיר בקיומו של אלוהים שנפרד ממנו. ואם האדם מכיר בקיומו של אלוהים שנפרד ממנו, הרי שאלוהיו הוא אלוהי שקר, שהוא הסתרת האלוהים האמיתי. משום שכל ישות שהיא נפרדת משאר הישויות, אפילו מהיבט כלשהו, היא לא אלוהים. כי אלוהים ...

... רעה תמיד? וכפי שכבר ביארתי, אמונה היא שורש כל הרע שיש בעולם. כי הרע שורשו בחוסר הבנת המציאות, דהיינו, שקר. והשקר שורשו באמונה. כי בלי שום אמונה כלל, אין לשקר שום קיום. כי אי אפשר לדעת דבר שאינו אמת, אלא באמצעות אמונה. ולכן האמונה מחייה את השקר, שמחייה את הרע. ועל האדם לדעת, כי כל אמונה באשר היא, היא רעה. ואין שום אמונה טובה, כגון להאמין בעצמך וכיוב שאר האמונות, אלא, כל אמונה היא רעה. והשקר, הוא מטעה את האדם לחשוב, כאילו יש אמונות טובות. כגון שהאדם מאמין בעצמו, או מאמין בכך שיהיה טוב, וכיוב שאר אמונות השקר, שהן נראות כאילו הן טובות. והאדם מאמין באמונות רעות שנראות לו כטובות, רק משום שמלכתחילה הוא שוגה בטעות של ... משום שהיא רק נדמית לאמת, למרות שהיא אינה כזו באמת. כי מי שמאמין שהכל אחד והכל טוב, הוא טועה. והשקר של האמונה, גם בדבר שהוא אמיתי, הוא עדיין נחשב לשקר והוא גורר סבל נצחי. והאמונה היא תמיד רעה, משום שמהותה היא שקר. כי איש אמת שאינו יודע איזה דבר, הרי שיש לו ספק לגבי אותו הדבר. אך אמונה, בשום מצב אין ... מבחינה אובייקטיבית, אין לו לאדם להאמין בשום דבר, אלא להיות בספק. כי זאת האמת, שיש ספק. והאמונה, היא תמיד שקר. וכמובן שזה בסדר לדוגמה להאמין שמחר תזרח השמש. אבל עליך לדעת שאתה רק מאמין בכך. ולא להיות בתחושה של ...

... הוא רע. ולא שייך שדבר יהיה טוב מאוד. כי טוב מאוד פירושו, יותר טוב מאשר טוב. וכאשר הטוב הוא שקרי, רק אז שייך שדבר אחד יהיה כמעט טוב והאחר יהיה יותר טוב והאחר יהיה טוב רגיל והאחר יהיה טוב ... והנפרדות כולה כולל הטוב שבה, היא רעה. כי כל צורה שלה, רחוקה מהשלמות של הטוב המוחלט. וכיוב לגבי האמת והשקר. שהאמת היא אחת והשקר הוא ריבוי. כגון למשל על כלי כסף, שאי אפשר לומר את האמת אלא שהוא כלי כסף, אבל אם רוצים לשקר יש הרבה אפשרויות, שאפשר לומר שהוא כלי זהב או כלי נחושת וכיוב. והאמת היא אחת והשקר הוא ריבוי. והאמת היא אחת, ואין הרבה אמת. דהיינו, או שהדבר הוא אמת או שלא. אבל אי אפשר להוסיף או להחסיר מהאמת. כי כל תוספת יותר או פחות מהאמת, היא שקר. וכך גם לגבי הטוב, או שהכל אחד ואז זה טוב באמת, או שיש נפרדות ואז זה רע מצד האמת ... היא אחת. אבל כל זה נכון, רק אצל הטועים, שהם מפרידים בין האחדות לבין הנפרדות, והם נאחזים באחדות של שקר. אבל יש אחדות של אמת, שבה אין הפרדה בין הנפרדות לבין האחדות והכל אחד ממש. ושם, כל אחת ואחת ... ממש, ללא כל חילוק כלשהו, בינה לבין האין סוף. ויש שלמות מעל שלמות. וכמובן שלא מדובר על שלמות של שקר, אלא מדובר על כך שיש שלמות של אמת, שהיא שלמה בשלמות שאין שלמות אחריה, ואעפכ יש שלמות אחרת גדולה ...

... מוצא אותה. והסיבה לכך, היא משום שהאדם מצד אחד מחפש את האמת, אבל מהצד השני הוא גם מחפש את השקר. וכאשר האדם מחפש את האמת, בדרך של שקר, הוא כמובן לא ימצא את האמת (ואעפכ בסופו של דבר גם הוא ימצא את האמת בכל מקרה, אבל זה ... האמת, תוך כדי זה שהוא רוצה יותר, שהאמת תהיה כך או אחרת, על ידי זה האדם מקבל אמת של שקר, ולא מקבל את האמת האמיתית. ובפועל, כאשר האדם מברר את האמת, על האדם לברר את האמת בתוך ליבו, ולראות ... האדם מעדיף שהאמת תהיה כך ולא אחרת, אפילו כחוט השערה, הדבר הזה משבש לאדם את המחשבה שלו, וממילא יוצא השקר. ובנקודת האמת הראשונה, שם אין שום הגדרת רצון כלל, וממילא לא שייך בנקודת האמת, להעדיף צד אחד, יותר מאשר ... הוא מעדיף שהאמת תצא? ולמה הוא מעדיף שהאמת תצא כך ולא אחרת? ועל האדם להבין, שכל הבנה מעורפלת, היא שקר. (והבנה מעורפלת היא אמונה). ועל האדם לא להשאיר שום דבר שאינו ברור. ועל האדם להבין היטב את הספק שלו, ... האינטרס שלו. ואעפכ על האדם לזכור ולהבין, שכל זמן שהוא לא איש אמת מוחלטת, הרי שזה אומר שעדיין הוא משקר את עצמו במשהו. וזה בעצם אומר שעל האדם להבין שישנם עוד הרבה מאוד אינטרסים סמויים שמשפיעים על החיפוש שלו, למרות שהוא לא מודע להם. והאינטרס השקרי הראשון, של האדם בתהליך חיפוש האמת שלו, הוא הרצון של האדם להישאר קיים, כישות שהיא נפרדת מכל שאר הישויות. ... שהן חיצוניות אליו?! כי אם לדוגמה האני הזה של האדם, הוא ישות טועה, הרי שכל המידע שלה, הוא שגוי ושקרי. ועד שהאדם לא יבין את מהות התפישה שלו, ואת מהות השכל שלו, ואת מהותו העצמית של האני שלו, הוא ... ולא לקבל שום דבר, ולשנוא את כל האמונות שיש בעולם ואת כל הנחות היסוד שיש בעולם. ועל האדם לנסות לשקר במצח נחושה. וכל מחשבה שיש לו, גם אם היא נראית לו כאמת מוחלטת וכדבר שהוא הגיוני לגמרי, על האדם לנסות לשקר ולשאול את עצמו, אולי דווקא ההפך המוחלט הוא הנכון? ועל האדם לחשוף את כל הנחות היסוד שלו, ולעקור אותן ...

... וחי במציאות מדומה חלופית ממש, ולא רואה את האמת שהכל מושלם תמיד. (ואעפכ, מצד אחדות ההפכים, בכל אמונה של שקר, יש אמת, והיא עצמה האמת, ואין שום שקר וכולי). והאמונה היא טובה, רק עבור מי שנמצא בתוך האחדות. שאצלו, האמונה מאפשרת לו להתרחק מהאחדות, אל תוך השקר של הנפרדות, ועל ידי זה לעשות ריבוי של האחדות. שזה כבר עניין אחר לגמרי. וכמה שהאמונה טובה עבור החכם האמיתי, כך היא רעה וגרועה עבור מי שאינו חכם אמיתי. ושורש כל הצרות וכל הבעיות וכל הדברים הרעים והשקריים שבעולם, שורשם באמונה השקרית של האדם. שהוא מאמין לשכל שלו, שחושב שהיש והאין נפרדים זה מזה. ואם האדם יכפור באמונה שלו, ויברר את ... השערה של האמונה, חונק את האדם ולוקח ממנו את חיותו ואת השמחה האמיתית הפנימית שלו. והכל בגלל חטא האמונה השקרית, שהוא החטא החמור ביותר בעולם. וכפי שאמרנו, זה בסדר שתאמין במשהו, כל זמן שאתה מודע לכך שאתה רק מאמין ... את הדבר שהוא רק מאמין בו. ובסיכומו של דבר, האמת, רוצה שידעו אותה. כי להאמין במשהו שהוא אמת, זה שקר. ואת האמת, צריך לדעת. וכדי לדעת את האמת, האדם צריך לנקות ולזכך ולטהר את עצמו מכל שמץ של אמונה. שעל ידי זה אחיזת כל השקרים נעלמת, ונשארת רק האמת, והאדם רואה את האמת שהכל מושלם, וחי חיים טובים באמת.

... בשורשה ומתבטלת לגמרי, אחכ האדם חוזר לעצמו, ורצונו וישותו ומחשבתו ותודעתו נוצרים מחדש, בדיוק כמו שנוצר רצונו של אלוהים השקרי, שהוא כבר לא באחדות של המציאות, ואז האדם חווה את הנפרדות של המציאות, מנקודת מבט של אלוהים. ונזכיר: כי ... וכיצד יכול האדם לחזור ולהיות אלוהים האמיתי? תשובה על ידי אמת מוחלטת. כי כל קיומה של הנפרדות מהשלמות, הוא שקר. ובכל מקום שהאדם מבדיל בין שני דברים, ושההפרדה הזאת נראית לאדם כאמת, הרי שזהו שקר שמתחזה לאמת. ועל האדם לשנוא את השקר ואת האמת שאינה מוחלטת, ולאהוב בכל נפשו ומאודו את האמת המוחלטת. ועל האדם לנקות את מחשבתו מכל האמונות השקריות שלו, שהן השורש של כל השקרים שנאחזים באדם, כאילו הם אמת. וככל שיש יותר אמונה, כך יש יותר שקרים ויותר רע. וככל שהאדם מאמין יותר לדברים שונים בלי לבדוק אותם, כך נשמתו סובלת יותר בחוויית הנפרדות. ומי שרוצה לחזור ולגלות את האלוהים האמיתי שהוא, עליו לעקור את האמונה השקרית מליבו. כי האמונה ממלאת את הלב של האדם, וגורמת לאדם להרגיש באמת, את הנפרדות השקרית של העולם. וככל שהאדם חווה יותר את הנפרדות, כך הוא יותר עבד, ופחות מלך. וכך הוא נמצא יותר בתוך ... באמת אמת מוחלטת, שאין שום אפשרות כלשהי, אפילו לא באופן תיאורטי שהיא לא מדויקת אפילו כחוט השערה, שאכ היא שקר שרק נראה כאמת, או שאכן זאת אמת מוחלטת באמת, שאפילו השקרן והמשוגע הגדול ביותר בעולם, מסכים איתה! ואפשרי לחיות בלי אמונה בכלל. דהיינו, אפשרי לחיות ולהאמין לדוגמה שמחר תזרח השמש, ...

... לסבול. ועל האדם לא להאמין, לשום קול פנימי / תחושת בטן / אינטואיציה / ידיעה פנימית / או כל שקר אחר, ועל האדם להיצמד תמיד רק לדבר אחד ויחיד, שזאת האמת. ועל האדם לברר תמיד את האמת, ולבדוק מהי ... ושם אין שום ספק כלל, וזהו אלוהים האמיתי, השלמות האמיתית, האמת המוחלטת. ועל האדם להתעלם לגמרי, מהקול הפנימי הרע והשקרי שלו, ולזרוק אותו ואת כל שאר תחושות הבטן שלו. כי הם שורש כל הרע שבעולם. ועל האדם להיצמד תמיד, ... רואה את האמת, שהכל מושלם ושהכל אחד ממש, וחי חיים טובים באמת. והכלל והעיקר, לא להאמין כלל בשום אמונת שקר. כי הקול הפנימי, מטעה את האדם, בכך שהוא גורם לו להאמין ולסמוך על משהו, במקום להבין בשלמות את האמת. ... כי אם לא היה האדם חושב שהקול הפנימי שלו הוא לטובתו, אז הוא היה מתבונן בו היטב, וחושף את השקרים של החסרונות שהוא מביא לו, ואז האדם היה מרגיש טוב באמת. ולכן, הקול הפנימי, לפעמים גורם לאדם להרגיש טוב, ... לו רק להמשיך לסבול ולהחליף את הצורות של הסבל שלו. כי כל הקול הפנימי כולו, יוצר רק נפרדות של שקר, שהיא כולה רק צורות שונות של סבל מתוחכם. שבכל פעם נדמה לאדם, שעכשיו בצורה הזאת הוא יסבול פחות וכולי. ...